איך { השתחררה מהכעסים על הבגדים הזרוקים במקלחת?

"אני נטרפת מזה..."

היא אמרה כשהכעס ניתז מעיניה והמשיכה-

"מה הוא חושב לעצמו כשהוא זורק את הבגדים במקלחת
ולמי הוא בדיוק חושב שהוא משאיר אותם שם?
מה אני המשרתת שלו???"

כבר כמה שנים שהם נשואים
והנושא הזה לא פתור,

היא לא רוצה לזעזע את המערכת,
גם ככה המצב דליק...
אז עד שהם מצליחים לעלות לאיזו ישורת של נינוחות..

היא מנסה בכוח להשתיק את הכעס שעולה בה
בכל פעם שהיא נכנסת למקלחת ההפוכה,

אבל בתוכה הכעס בוער
ומן הסתם כשהיא כועסת,
גם אם היא לא מסבירה לו למה...
נוצר ריחוק
ששומר עליה מלהתפרץ
ששומר עליו מהכעס שנמצא באוויר
גם כשזה לא מודע ולא מדובר...

וככה הם מסתובבים במעגלים..
שנים...

עד לא מזמן...

אבל עכשיו היא במקום אחר:

מה שהסתבר לה כשבדקנו את העניין לעומק,
זה שבעצם,
מתחת לכעס ישנו תסכול 
על הזלזול שהיא חשה ממנו.
זלזול שטמון בפרשנות:
"הוא משאיר לי את הבגדים
כמי שתלך אחריו ותרים אותם"
(אף שלא זו באמת היתה הכוונה שלו)

הזלזול הזה
הוא כמו נורת אזהרה שנדלקת בה,
מדליקה בה כמו הר געש
שבשניות עלול להתפרץ

כילדה,
לא קיבלה חיזוק וחיבוק מאבא (במיוחד).
חיזוק שכל כך היתה צמאה לו,
שכל כך היתה זקוקה לו
וכשהיה חסר,
נוצר כמו "בור" בחווית הערך העצמי שלה

לא רק שלא היה שם בשבילה,
במעט התקשורת שהיתה לו אתה,
לא פעם היא חוותה ממנו בוז וזלזול.

כדי להימנע מכך
וכדי לזכות בתשומת ליבו ובאהבתו,
גדלה להיות מוצלחת 
עד כדי מצטיינת בכל דבר שעשתה
כשלנגד עיניה -
הרצון העמוק שיראו אותה ויתפעלו ממנה

לכן,
עד היום כשהאיש שלה היה משאיר את הבגדים במקלחת,
(מה שהיא פירשה כזלזול)
זה היה בלתי נסבל עבורה.

למעשה פעלו בתוכה שני חלקים:
חלק אחד שיעשה הכל כדי שיתפעלו ממנו
חלק שני שמתוסכל מכך שהיא צריכה להוכיח שהיא ראויה
ושהיא צריכה לעשות כל כך הרבה
בשביל שיראו..

הקונפליקט שביניהם
הזין את הכעס וליבה אותו.

הבגדים במקלחת היו כמו נפט
שנוסף אל הגחלים
שכבר לוהטות ממילא.

היום,
כשהיא קיבלה גישה ישירה
אל המקום הצמא ההוא,
ולמדה להביא את הקול של הבוגרת שהיא
אל הילדה,

היום,
כשהיא מצליחה ממש "לגעת" בה,
להרגיע,
לראות,
להתפעם ממנה,

היום מתחולל שם ריפוי.
ה"בור" מתמלא,
הקונפליקט מתאדה,
נוצרת בהירות וידיעת הערך שלה
(לא בראש, אלא בתוך תוכה)

וכשיש חיבור אל הערך שלה,
אף אחד ובטח שלא הבגדים במקלחת
לא יכולים לאיים עליו..
ואז...
הפלא ופלא..
כבר אין כעס..

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

זו דוגמא לאיך זה עובד
וזה בדיוק מה שנעבור יחד בוורקשופ לעיבוד כעסים,
"איך לדבר כך שהוא יקשיב }{ ?"



** גם נבין את התמונה הרחבה,
    בין היתר-
    למה נמשכנו דווקא לבני זוגנו,

** גם נבין למה התקשורת שלנו מלאה מוקשים
    ומהם המוקשים
    כדי שנוכל לנקות אותם מהדרך

** וגם נעבור תוך כדי שידור
    תהליך של עיבוד הכעס
    וכל התכנים שהוא מסתיר מתחתיו

כדי שאותו הדבר שמפעיל אותך
יהיה שקוף עבורך,
לפחות רגשית לא יפעיל אותך
ותוכלי לבחור בצלילות איך להגיב לגביו:

להשאיר לו את הבגדים/
לקחת אותם לסל הכביסה/
לבקש ממנו - לא ממקום מטיף ונוזף - פשוט לבקש/
ועוד אינספור אפשרויות
שהכעס כשהוא בוער בנו,
מעוור ומסתיר אותן מפנינו..

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מדובר בסדנא אינטרנטית קצרה
(כשעה וחצי)
בה רואים ושומעים אותי בשידור חי
(ויש הקלטה למי שלא נוכח)

לא רואים את המשתתפים האחרים 
כך שהיא אנונימית עבורכן
יש אפשרות לשאול לפני/ תוך כדי/ אחרי הסדנה
ולקבל ממני התייחסות

חלקה אינפורמטיבית,
חלקה תהליכית עם הנחייה 
כולל שאלות כאלה שהתשובות עליהן
יובילו לפענוח המפה האישית שלך
סביב כעס

• מה (במיוחד) מעורר אותו?
• מה נמצא מתחתיו?
• מה ה patern  הישן?
• ומהו הנתיב החדש אותו את רוצה לאמץ?

כל זה
בשעה וחצי
מלאה בתוכן
ובתהליך עצמתי וטרנספורמטיבי.

אגב-
אם את לא יכולה להיות נוכחת ב 5.2.19 ב 21:00,
אין שום בעיה!
ההקלטה תהיה לך אפקטיבית בדיוק באותה המידה.

נרשמים כאן!

מיד אחרי ההרשמה,
תקבלי שאלון שיאפשר לָסְבָךְ סביב הכעס
להתחיל להיפרם

מחכה לך,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

איך להישאר רגועה גם כשאת כועסת?

כמה פעמים קרה לך
שהוא { אמר או עשה משהו 
(או דווקא זה שלא אמר /עשה)
שהצליח כל כך לעצבן אותך,
שיצאת מכלייך..
וכל כך כעסת, שהכעס התפרץ ממך בלי שליטה
והוביל לכעס שלוֹ 
ובאופן בלתי נמנע למריבה נוספת ביניכם..

הבעיה, (שהינה גם הפתרון) היא
שלבן הזוג שלנו יש גישה ישירה 
לעומק העומקים שלנו,
כמו קרן לייזר למקומות הכי פגיעים שלנו,

אנחנו נמשכים לאנשים כאלה
שיש להם ה"מפתח" לטריגרים שלנו,
בלי שהם מודעים לזה בהכרח
וגם בלי שאנחנו..

זו בעיה, כי כשהם לוחצים שם -
זה עשוי להקפיץ אותנו מ 0 ל 100,
להוציא אותנו משיווי משקל
ולעורר תסכול רב, כעס, מרמור וכאב...

יחד עם זאת, זה גם הפתרון 
כי זו הדרך בה מתבררים לנו 
המקומות הלא פתורים שלנו
והופכים יותר נהירים לנו מאי פעם,
כך שאנחנו יכולים לעבד ו"לנטרל" אותם 
ולהפוך אותם לפחות ופחות לחיצים.
(לו רק אנחנו יודעים איך)

ואז... 
כשהם פחות ופחות לחיצים,
נוכל ליהנות מהגישה הישירה הזו -
שיש לנו אחד אל השני
וליצור חיבור אמיתי
מלב אל לב

לא דרך מנגנוני ההגנה,
שאין לנו ברירה אלא לייצר ולהעמיד אותם בינינו
כל עוד הגישה אל העומקים שלנו
כל כך זמינה לו {,
ולנו... אין דרך התמודדות אתם,

אלא חיבור מזין,
עם פחות ופחות כעסים
ויחד עם זאת יהיה החיבור רגשי, 
מודע לרצונות ולצרכים-
כל אחד של עצמו ומתוך כך
גם לאלה של האחר.

לא מתוך זהירות ומרחק
ששומרים אותנו מוגנים מפגיעה
(לכאורה, כי בכל זאת... 
הוא { הרי מצליח להפעיל את הטריגרים מידי פעם)

ובאותה הנשימה 
"מוגנים" ומרוחקים גם מהאהבה, משמחה, מהחיוניות... 

מצב בו אנחנו מפסידים משני הכיוונים:
מחד הריחוק שזה יוצר בינינו,
ומאידך המחיר של ה"הגנה" הזו
שלמעשה "שומרת" אותנו בלב סגור
ובתחושה של חיוּת דהויה, 

אלא... 
חיבור מלב אל לב

כל עוד אנחנו לא יודעים אחרת,
הכעס בא להגנתנו.
זהו מנגנון הישרדותי
שנותן לנו אשליה של אונים,
מן תחושה של חוזק
(שמכסה לכאורה על הפגיעות המתקיימת בתוכנו).

בתוך קשר זוגי כשלבן הזוג גישה ישירה לעומקי,
הכעס הוא אחד מכלי ההגנה שלנו,
והוא נחוץ כל עוד אנחנו במוד הישרדותי.
כל עוד לא למדנו אחרת.

העניין הוא,
שלא רק שהכעס לא באמת עוזר,
הוא אף מפריע
ולא פעם הכעס הוא זה
שמפריד ומרחיק אותנו זה מזו.
לא רק שהורס ומחריב את המרחב שבינינו,
הוא מזיק לנו נפשית ופיזית.

לעומת זאת...
תארי לך איך זה נראה...

כשאני יודעת איך לעבד את הכעס,
כשאני מבינה מה מפעיל אותי
ומפעילה טכניקה פשוטה לעיבוד כעסים,
בכל פעם שהוא עולה...
(כך שאני מנקה עוד ועוד שאריות שלו)

אז...
קורים ניסים ונפלאות:
אני מבינה מה הצורך עליו ישב הכעס שלי
ואז אני גם יכולה למלא אותו,
קודם כל ממני אלי
ואחר כך גם לבקש ממנו, 
באופן שיש הרבה יותר סיכוי לקבל

בנוסף לכך,
בפעם הבאה
(בעקבות עיבוד הכעס) 
אני מגלה לתדהמתי
שאותו הדבר שפעם הוציא אותי מדעתי
והגבתי אליו אוטומטית בכעס מתפרץ,
פתאום מרגיש אחרת,

פתאום,
אני בבחירה
ויש לי אינספור אפשרויות לתגובה,
כזו ששומרת על המרחב האישי והזוגי שלנו.

אז...
חווית החיים אחרת לגמרי,
של שקט, ואיכות ונינוחות שמחה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;

הכעס כמו בא להגן עלינו
אבל בעצם הוא כלי משחית...

ככלי הישרדותי - יש לו הכוח לעזור לנו
ובמצבי הישרדות הוא לא פעם נחוץ עד הכרחי.

אבל המרחב הזוגי, האוהב 
דורש תודעה איכותית
ולא מסתפק בכזו הישרדותית.

האהבה זקוקה למרחב 
שיאפשר לתדר הגבוה שלה להתקיים בו

על מנת ליצור מרחב כזה,
חשוב וקריטי לדעת לעבד כעסים,
להתנקות מה patern ים שאימצנו לאורך השנים
שאוחזים בכעס ככלי,
ולמצוא דרכים מזינות יותר
לבטא את הצרכים שלנו
כאלה שמאפשרות לחיבור 
ולאהבה להתקיים במרחב שבינינו.

במיוחד לשם כך
אני מקיימת הדרכה אינטרנטית -
וורקשופ תודעתי 
בו נלמד בדיוק את זה!

תוכלי להבין מה קורה לך בזמן כעס,
מה הוא בא לשרת עבורך, (או לפחות מתיימר לכך)
מהן נקודות התורפה שלך?
ובעיקר- 
נלמד טכניקה פשוטה ועצמתית לעיבוד כעסים.

נתמיר את הרגשות והתפיסות שהתקבעו בנו
כדי שתוכלי לייצר נתיבים חדשים במוח
שיאפשרו לך להתנהל בתוך החיים,
כשאת מיטיבה עם עצמך ועם מי שסביבך

פחות ופחות כעסים,
יותר ויותר אהבה ❥❥❥

להרשמה ושריון המקום שלך 
לחיי איכות בהם הכעס לא מנהל אותך
לחצי פה

רגע...
לפני שאת לוחצת,
אגלה לך סוד...

למעשה אני מכינה לך 
סדרה של 3 מפגשים חודשיים
(לא חייבים להירשם לשלושתם למרות שממש כדאי :-)

כל מפגש הנו מעין וורקשופ תודעתי ממוקד נושא
הראשון בנושא כעס
השני סביב אשמה
השלישי סביב אמון

המפגשים יתקיימו אחת לחודש
כשכל אחת יושבת בביתה, 
בנוחות מול המחשב שלה
וכולנו ביחד מחוברות להנחיה אותה אעביר
בנושא החודשי.

כעס, אשמה ואמון
הינם נושאים מאד משמעותיים אם לא 'ה'...
שככל שנשתחרר מהתפיסות התפוסות בהקשרם,
כך החיים ירגישו יפים ונעימים יותר,
כך הקשר הזוגי ובכלל מערכות היחסים שלנו 
ילבלבו ויפרחו.

עלות של שיחה אחת הינה 123 ש"ח
אם מתחייבים לכל 3 המפגשים,
העלות היא 300 ש"ח בלבד. (אפשר ב 2 תשלומים)

ו... אל דאגה
גם אם לא תוכלי להגיע בזמן המפגש
תהיה הקלטה שתפורסם לנרשמות
יום יומיים אחרי המפגש.

אל דאגה 2:
בנושא הטכנולוגי
לא נחוץ כל ידע טכנולוגי,
מעבר ללחיצת כפתור להאזנה לשיחה,

להתראות במפגש הקרוב!

לחיי חיים משוחררים מכעסים ומאשמה,
חיים שמבוססים על אמת ואמון
אמן!

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

כמו שסבתא שלי אומרת- "זה ייגמר בבכי" ו.. שלא תגידי שלא אמרתי לך...

לפוסט הקודם קראתי  'למה לא לרוץ ולהתגרש ',

אבל בעצם דיברתי בו על -

'למה כדאי להישאר יחד ולנסות לעבוד על הקשר'.

הזכרתי שבעצם.. אין לאן לברוח ..

כי הקושי אתו אנחנו נפגשים בתוך הזוגיות באינטנסיביות ,

הוא למעשה קושי שקיים אצלנו עוד לפני שפגשנו את בן/ת הזוג,

למעשה בחרנו את בן/ת הזוג בדיוק בכדי שתהיה לנו הזדמנות להיפגש בקושי הזה..

כאשר הבחירה הזו מטרתה.. ר י פ ו י .

כלומר - הזוגיות שלנו עד כמה שעולים בה קשיים היא למעשה ההזדמנות לריפוי שלהם..

הפעם (ובסופה הפתעה.. והנה הקישור למתקשים בדחיית סיפוקים..).

אני רוצה לספר למה לא לרוץ ולהתגרש,

מכיוון אחר...

מהכיוון שמציג את הקשיים והאתגרים שעומדים לפניך בדרך הזו..

קשיים ומהמורות שלא בטוח ששמעת עליהם..

כאלה , שלא בטוח שכלל עולה בדעתך שיופיעו..

אני .. שהייתי שם ב 3/4 מהדרך.. יכולה לספר לך..

אבל המטרה שלי היא לא רק :-) להפחיד..

מעבר לכך שאספר לך רק קצת ממה שצפוי שם בדרך,

אני מצרפת במתנה מדריך קצר המתאר

דרך נפלאה להחליף התנהלות שהובילה אותך עד כה לפיצוץ,

בהתנהלות ליצירת בסיס שיאפשר לאהבה לפרוח..

ו.. אשרי המאמין .. הנה שוב הקישור למתקשים שלב 2..

אז.. חוזרת לבררררררר  ....

לא תאמינו מה הולך להיות שם..

כי זה שדה קרב..

ובמלחמה – כמו במלחמה – מותר להילחם ו.. מוטב בכל הכוח..

ובמלחמה – מי כמונו יודע .. יש רק מפסידים..

אז תתכוננו..

מהרגע שבו מוכרז מצב הלוחמה.. זה המוד שבו תקומו בבוקר,

אתו תאכלו ארוחת צהריים, ולצערי.. גם תלכו לישון בלילה..

ו.. זה תהליך שלוקח לפחות כמה חודשים..

אז.. תכינו את הגוף שלכם לעוצמות האיומות של המלחמה..

וגם את הנפש..

ראשון יתגלה האוצר, שהיה חבוי שם מסתבר.. אוצר גלום ועשיר של קללות עסיסיות

שבחלומות הבלהות שלך לא חלמת שיש לך ובטח לא שיום אחד תיעזרי בו...

ואז... תופיע לה תחושת הניכור ..

תתקשו להאמין שהוא(/היא) זה שהבטיח/ה להיות לצדך באש ובמים,

בטוב וברע, שהיה כיף לנשק, לחבק, לאהוב כל כך..

הופך פתאום לזר.

כאילו לא הכרתם מעולם,

כאילו לא ישנתם זו לצד זה כמה שנים טובות,

כאילו לא ילדתם את הילדים שלכם יחד,

מתגנבת לה תחושה שהכל היה שקר וכזב,

כל הרגשות שחווית,

ותחושת הביחד שהיתה לפחות בחלק מהתקופה שלכם יחד..

מתפוגגת כהרף עין, ואיננה עוד.

התפיידה ..

ומעבר לזה..

לא תאמיני.. אפילו שהיה כזה אבא טוב..

פתאום הוא יגיד שאין לו כסף והוא לא יכול לשלם כמה שהילדים צריכים למזונות..

אני מניחה שלא תאמיני.. אבל כדאי לך כן.. כי זה מה שהולך לקרות..

טובי האבות היו שם ונפלו לבור הזה..

(מזכירה לך שגם את לא מלאך בשלב הזה...)

כל זה בעוד שהעול הכלכלי ממילא הולך וגדל..

לא זול להתגרש.. רק לעורכי הדין צריך להעביר כמה אלפי שקלים,

והכפילות שצריך עכשיו ליצור ???

במקום בית אחד.. שניים,

שולחן אוכל אחד .. אוטוטו יידרש עוד אחד.. ועוד מיטה לכל אחד..

וארון.. ומקרר, טלויזיה, תנור...

בקיצור אקולוגי זה לא...

ונכון.. כסף זה לא הכל בחיים,

אבל הוא issue שאנחנו צריכים להתמודד איתו..

ומה מול הילדים.. הכעס והטינה- חברייך החדשים.. גם כן חברים...

ואת מוצאת את עצמך משכנעת את עצמך שזה בסדר שהם שומעים אותך בכעסך,

שידעו שאת בן אדם, שמותר לכעוס, שלא יקבלו מסר שמעודד הדחקת רגשות וכעסים..

רק אל תשכחי להכין הסבר טוב למורה שיצדיק את הקללה שהסתננה לו- למלאך שלך

תחת השפתיים כשהודיעה על בוחן הפתע..

בקיצור בלאגן. צונאמי של כעס, זעם, טינה, שנאה, רצון לנקמה...

במילים אחרות כל מה שמחמיר את מצב העור והקמטים מעל וסביב העיניים...

וזה רק על קצה המזלג.. כי כבר התעייפתי ..

האנרגיות הרוחשות הללו מתישות..

אז אם עוד לא מאוחר מידי,

וההחלטה שלך לא סופית, ויש לי סיכוי לנסות ולהראות לך

איך אפשר לצמוח מתוך הקושי הזה.. אשריי ואשרייך..

ובינתיים מתנה לי אליך -

לחיצה על הקישור תוביל אותך לסרטון קצר ובו אדבר על -

דרך נפלאה – איך לא להיכנס שוב לפיצוץ הבא..

בהצלחה,

גלית אליאס.

בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,

מזמינה אותך לפנות אלי :

במיל: galitel2@gmail.com

בטלפון : 052-8892401

רגע, רגע.. למה לא לרוץ ולהתגרש ???

אולי כי... אין לאן לברוח...

נכון שהבחירה בידינו, ונוכל לבחור בגירושין כאופציה.. 

אבל לפני כן... חשוב לדעת ולזכור שהקושי - מקורו אצלי..

בן הזוג רק מזכיר לי אותו, 

הוא רק הטריגר שלי להיזכר בכאב וזאת כדי ליצור הזדמנות לצמיחה וריפוי.. 

אז.. למה להיפטר מבן הזוג ולהישאר עם הבעיות 

אם אפשר להיפטר מהבעיות ולהישאר.. כן..  עם אותו בן זוג ??

עד לפני שנתיים, כשהייתי הולכת לחתונה,

היו רצות לי מחשבות רחמים בראש על הזוג שנישא..

מה הם עושים לעצמם ?.. למה הם צריכים את זה ?..

אם רק היו יודעים לאן פניהם מועדות..

היום – משנחשפתי לתובנות העומק של הקשר הזוגי,

הבנתי מהי כוונת המשורר..

ואחרי תהליך זוגי שעברתי בעצמי, אני יכולה לומר –

לראשונה מזה 15 שנות נישואין –

שאני נשואה באושר.

ואושר אינו פשרה, או ויתור, 

אלא אושר מנוכחות האהבה שחזרה לשכון בביתי..

אז מהי כוונת המשורר אם כן ?

מראש- תת המודע שלנו ימשוך אותנו דווקא אל אותם האנשים שיהיה לנו קשה לחיות איתם,

שיזכירו לנו מקומות כואבים וקשים -

"הוא לא רואה אותי",

"אני לא מצליחה לבטא את עצמי מולו"..

"הוא מבטל אותי" ,

"הוא ביקורתי כלפי".. ועוד..

אלא ש...  המטרה הנשגבת של הקשר הזוגי,

(אליה מכוון אותנו תת המודע בבחירה של בן זוג כזה דווקא),

היא לאפשר לנו צמיחה וריפוי, כי רק כשניפגש עם אותם המקומות הקשים –

רק אז נוכל לרפא אותם..

נכון... כל עוד הזוגיות לא מודעת – אלו יהיו מוקדי מאבקי הכוח..

עליהם נריב בלי הפסקה.. בהם נתנגש..

אבל... בתהליך של זוגיות מודעת – שם קורה כמו קסם...

שם מתאפשר ריפוי למקומות הכואבים הללו שלכאורה כואבים דווקא מולו,

אבל...  למעשה יותר מ 80% מהכאב והקושי הוא שלי.. ואולי אולי 20% באמת ב"אשמתו".

והנה – פה ההזדמנות שלי כאדם לרפא ולצמוח אל עבר האני השלם שלי.

בקיצור, נכון שלפעמים אין ברירה אחרת מגירושין –

אגב- בעיני, גירושין מוצדקים כשאחד מבני הזוג רוצה לעבור תהליך

ומוכן לפגוש את הדברים ולרפא אותם,  והשני - לא..

אבל בגדול, בשאר המקרים, חשוב לזכור - אין לאן לברוח.

הסיבה לקושי לחיות יחד עם אותו "בחיר ליבי" או "בחיר תת המודע שלי"...

נמצאת אצלי בפנים, וגם אם אתגרש-

הרי שבמקום לפתור את הבעיות – רק ברחתי מהן והן יופיעו בקשר הבא שלי... ובגדול...

(הכתוב לעיל פורסם במקומון האשקלוני "סקופ" כחלק מכתבת אמצע לאור העליה החדה בשיעור המתגרשים בעיר..)

אז..

יש מצב שצריך פה לקחת נשימה..

כן.. לא תמיד קל לראות מה החלק שלי בסיטואציה שלכאורה הוא כל כך "אשם" בה..

אבל - שווה לנסות...

אולי יופיע משהו חדש,  משהו שנסתר קודם..

גלית אליאס.

בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,

מזמינה אותך לפנות אלי :

במיל: galitel2@gmail.com

בטלפון : 052-8892401

לאהוב את עצמי כפי שאני.. אבל עד כמה אני - 'אני ' בתוך הקשר הזוגי ?

" כן... אני עובדת רק עד 15:00 ...

כדי להספיק לקחת את הילדים מהגן ולבלות איתם אחה"צ...

ספורט ??? בינתיים לא.. אולי כשיגדלו,

אוכל בריא - את שואלת ?? משתדלת להכין לילדים עד כמה שאני מספיקה,

גם לעצמי .. מעדיפה לאכול בריא - לשמור על הגזרה ..

לפחות שיישאר משהו שהאיש שלי יחשוק בי בגללו..

אבל אני בסבבה.. זה מבחירה –

אני מקדישה את עצמי לילדים,

טוב..  זה תמיד די היה לי ברור מאליו..

האמת... לא ממש הייתי צריכה לבחור, זה היה טבעי ..

קודם כל הילדים ו... טוב נו.. גם האיש ,

כאילו,  ברור שהוא עובד עד מתי שצריך..

ולא חושב פעמיים אם יש נסיעת עבודה לחו"ל,

(מה שאני בכלל לא יכולה להעלות על הדעת..)

אבל...  אני מסודרת.. מצאתי מקום עבודה

שאני ממש מצליחה למצות את היכולות שלי.. חלק מהן לפחות,

לא רוצה לתת יותר האמת,

מעדיפה לחלק את האנרגיה שלי גם ל'עבודה השנייה' שלי.. בבית...

נכון...  אם להודות באמת..

אז כשאני כבר מגיעה מרוטה אחרי המרתון -

של להספיק לסיים את המשרה המלאה שלי בעבודה הראשונה ב 2/3 מהזמן..

.. לא תמיד יש לי סבלנות..

לפעמים אני מתפרצת..

ולא תמיד יכולה לעזור ברוגע לילדים המקסימים שלי -

שבאו לעולם עם הפרעת קשב וריכוז..

(אולי בשביל שתהיה לי הזדמנות לעבוד על חוסר הסבלנות שלי.. )

חוץ מזה צריכה להספיק לקפל את הכביסה, לסדר,

לטאטא קצת את החול מהגן שנשפך מהנעליים

כשהקטנצ'יק חלץ – לבד !! איזה גדול הוא המתוק הזה.. "

כן... לא מעט נשים אני מכירה שאיכשהוא משהתחייבו לבית ולמשפחה..

מוצאות עצמן כשהן לא בחיבור לרצונות שלהן -

הן הקריבו את עצמן למה ש'צריך'  ...

בכלל יש שלב שהשורש ר.צ.ה  פשוט יצא מהלקסיקון ..

"מה אני רוצה ????

מה ז'תאמרת... ?? "  היא  עונה בבלבול..

אבל...  גיליתי ש'היא' לא לבד..

ושזה לחלקנו יותר , לחלקנו פחות - אבל טבוע לנו בתאים...

יש שזה מעצבן אותן והן מתנגדות לזה, חלק פשוט מוותרות בהבנה,

וחלק - בכניעה..

כל אחת בדרכה..

אחרי דורות של הכנעה ודיכוי, זה לוקח זמן...

אפילו שאנחנו בעידן של הפמיניזם ופוסט פמיניזם...

ואמנם התהליך של השינוי של כל אחת מאיתנו קורה ומתהווה,

אבל בהחלט עוד ניכרת בנו השפעה של מה שהיה בבית אמא ואבא,

ומה שהיה אצל סבא וסבתא ..

עד כמה סבתא שלי ויתרה על עצמה בקשר עם סבא שלי ?

עד כמה אמא שלי מצליחה לממש את כל החלקים שלה ?

עד כמה כל אחת מהן עשתה ועושה בחייה את מה שהיא רוצה ??

רק היא .. רוצה.. כן !

המקום הזה שמוותר על עצמו –

אפילו כשהאמתלה היא הקרבה לטובת הילדים, לטובת הקשר, לטובת שלום הבית...

בעצם.. המשמעות שלו היא שאנחנו הולכות לאיבוד..

שוכחות מי אנחנו, מה אנחנו, מה אנחנו אוהבות, מה אנחנו רוצות..

עד כמה שאנחנו עצמאיות ואינדבידואליסטיות

וסופר מוכשרות ועושות ומנהלות את העניינים בבית, ובעבודה...

איכשהוא כשאנחנו בתוך הקשר הזוגי..

זולגים מאיתנו חלקים ואנחנו נותרות כשלא כל העוצמה שלנו איתנו....

ולא שזה עוזר למישהו.. הפרדוקס הוא שכווולם מפסידים..

אני -  ברור .. כי לא מממשת את עצמי ואת כל היכולות שלי..

הילדים – גם הם זוכים באמא חלקית, לא חיונית כפי שהייתי יכולה להיות..

לפעמים כועסת יותר ומתוסכלת מחוסר המימוש שלי..

וגם האיש שלי – שלכאורה לטובתו ויתרתי..

הוא לא ממש מכיר את מי שאני כי אני כל כך עסוקה לעשות את מה שצריך..

והרי.. זה לא כל מה שאני ..

לכאורה אני נותנת לו את הכוח שלי..

אבל הוא לא באמת יכול להשתמש בו.. וכמובן שככה גם אני לא..

ו... אני לא אומרת שזה אומר בהכרח ששבוע אחרי הלידה

אני צריכה להשאיר אותם איפה שהוא... ולצאת לממש את עצמי,

כי למשל בתקופה של השנה שנתיים הראשונות

יכול להיות שהמימוש שנכון לי הוא להיות אמא במלואי..

כל אחת ומה שנכון לה...

אני רק אומרת – להיות קשובה, להיות מודעת, לא להזניח את עצמי,

גם אם אני צריכה להניח לחלקים שלי לנוח לתקופה..

כשאני עושה את זה במודע ומבחירה- הם שם , לא הולכים לשום מקום..

אולי ישתנו , אולי יתפתחו למקומות אחרים,

כל עוד אני קשובה לעצמי, אני יכולה לממש יותר ויותר חלקים שלי ,

ואני מדברת על מצב הוויה שלא בהכרח יתבטא תמיד בעשייה..

ובינינו .. הסוד של הקשר הזוגי המוצלח טמון בהיותנו 2 שלמים.

ככל שכל אחד מאיתנו שלם והווה יותר חלקים של עצמו,

ככל שאנחנו פחות מוותרים ומתפשרים על מי שאנחנו..

ככה הזוגיות שלנו תהיה בריאה יותר ואיתנה יותר,

כך נוכל לממש כל אחד את ייחודו ואיכויותיו,

וביחד- 1+1 = הרבה יותר מ 2 ....

ועכשיו.. מתנה לי אלייך..

לתהליך מדיטטיבי קצר (וחינמי) שייקח אותך צעד אחד לעבר החיבור שלך אל עצמך -

יש ללחוץ כאן

מומלץ למצוא לליווי התהליך קארנליאן – קריסטל כתום ארגמן.

כשאת אומרת... למה את מתכוונת ???

" איך אתה מצליח לסלף לי את הדברים ככה?

כל פעם זה מדהים אותי מחדש

לא אמרתי ש ... "

כמה פעמים התחלת שיחה עם בן הזוג

שהפכה להיות חילופי דברים חדים ומתחכמים

כאילו הייתם 2עורכי דין מ 2 צידי המתרס..

כזו שתוך כדי שהיא מתנהלת אתם כבר לא זוכרים

איך היא התחילה ועל מה אתם מתעמתים בכלל..

אבל... הפתעה ... !!!   אפשר גם אחרת...

על הקסם והיופי של דיאלוג האימגו ומה ואיך זה קורה שם... :

אז קודם כל..  - מה זה בכלל דיאלוג אימגו ?

דיאלוג אימגו הוא שיח בין בני זוג שמתנהל אחרת מהשיחות הטבעיות שלנו,

אותן השיחות שכאשר הן בנושאים שאין לנו עליהם הסכמה.. - מגיעות למריבה..

אותן השיחות שמי שמנהל אותן באמת, הוא הכאב שנמצא אי שם בפנים..

העלבון מדבריו מול העלבון שלו מדברייך.. (כש... לרוב זה לא מודע... )

לעומת זאת...

מה שקורה בדיאלוג הייחודי של האימגו ... מאפשר לך חוויה שונה לגמרי..

כששניכם יושבים זה מול זה,

הוא מסתכל לך בעיניים, ואת לו...

והוא ממש ממש רואה אותך, את מי שאת עכשיו...

את מי שהיית כילדה,

אותך שכל כך היית צריכה שיראו אז, ו.. גם היום,

(כי זה מה שמתאפשר במהלך השיח הייחודי הזה, כך הוא בנוי

מתוך הבנה שהצורך הזה שלנו – שיראו אותי, שיקשיבו,

ממש קורא הצילו וזועק בכל הכוח... מרים ידיים לשמיים..)

אז הנה – הוא ממש מסתכל, וממש איתך,

הוא לא רק מסתכל ורואה אותך הוא ממש מקשיב,

וכשאת מדברת הוא מכיל את הדברים שלך,

את השולחת והוא המיכל,

וכל הדברים שאת אומרת, כל מה שאת מספרת,

איך הרגשת פה, ומה זה גורם לך להרגיש או לחשוב,

ולמה זה חשוב לך ולמה זה עוד יותר,

ולמה את זה את ממש לא אוהבת..

כי זה בשבילך זה ממש כמו...

את הכל הוא שומע, והוא המיכל בשבילך שם,

לא רק שהוא שומע ומקשיב לך,

הוא ממש מבין מה את אומרת,

זה אומר שאת לא משוגעת, ולא פסיכית

כמו שלפעמים את מרגישה מהתגובות שלו...

פתאום הוא יכול להבין (!!)  שכשאת כועסת את צועקת...

ו... שזה טבעי .. (וואוו)

ולא יתווסף לזה הביטול שבדר"כ מגיע במשולב..

ו...

לא רק שהוא מקשיב ומבין,

את ממש יכולה להרגיש שהוא מרגיש אותך,

שהוא אמפטי כלפייך וממש יודע לומר איך את מרגישה..

לא רק שהוא מבין שזה הגיוני שכשהוא לא מכניס את הכוס למדיח זה מעצבן אותך,

הוא יכול לתאר לעצמו שאת מרגישה שהוא לא מעריך אותך,

ושאת מרגישה כמו משרתת , ואפילו קצת מושפלת – ככה הוא אמר.. (!)

ו.. התחושה שנלווית לזה שהוא מקשיב ומבין ומרגיש אותך פתאום...

זאת תחושה עילאית, חוויה של בטחון - שהכל בסדר, שהרגשות שלך לגיטימיים,

ומבינים אותך, ומקבלים אותך כפי שאת...

ומכאן ... בעצם מתאפשרת התמרה וצמיחה ...

כי כשמקבלים אותי כמו שאני.. גם אני יכולה לקבל את עצמי ..

ומעצם הקבלה , והשהייה, וההכלה - מתרחשת ההתמרה ובא המזור ...

אמן !

בסוף דיאלוג כזה את מבינה שהזוגיות לא חייבת להיות מעייפת וסזיפית..

להיפך, היא יכולה להיות מקור הכוח והעוצמה שלך.. מקור האור בחייך,

המקום הבטוח ממנו את יוצאת כל בוקר לעבודה..

וממנו את שולחת את ילדייך אל היום שלהם,

ו... הרי אם כבר אתם יחד... לא חבל לסבול ???

ואם כבר את מוכנה להשקיע..

אז למה לא ליהנות ולהצית את אש האהבה על אמת ??

הוא שיתאפשר בשיח האימגואי..

ממש לשם כך הוצאתי ערכה ביתית להעצמת הקשר הזוגי, הערכה "לדבר אהבה"

ובה הנחיות מוקלטות וכתובות לאיך להתנסות בעצמכם בדיאלוג  נבחר להעצמת הקשר.

הערכה נמכרת כאן דרך האתר במחיר סימלי של 56 ₪ בלבד,

ויכולה לקחת אתכם צעד אחד זה כלפי זו, אבל צעד של הכלה, אמפטיה וחיבור,

צעד משמעותי לעבר זוגיות מצמיחה ואוהבת.

אני בטוחה שיש בסביבתכם זוגות ששיחות דיאלוגיות יתרמו להצלת הקשר שלהם,

וגם זוגות שיכולים ליהנות מהדיאלוג ולהצעיד את הקשר שלהם למקום בטוח ואוהב יותר,

עשו צעד חברי ושתפו איתם את המידע.

שלכם במעלה האהבה בקשר הזוגי,

גלית אליאס.