גלית אליאס

השבוע האזנתי להרצאה קצרה של דר' אמוץ זיו אב, שהעלה רעיון מעניין בין יתר הפנינים שהוא מדבר עליהן - רעיון חשוב שיכול להקל עלינו במיוחד כשאנחנו בקושי - הוא מזכיר לנו וסליחה על חוסר הדיוק - כותבת במילים שהבנתי- שברמה הפיזיולוגית הגוף זקוק לסטרס אופטימלי , כפי שכאשר רוצים לבנות מסת שריר,  נדרש מאמץ עד כדי כמעט הרס השריר, כדי שתיבנה מוטיבציה תאית להתפתחות וצמיחה -  כך הגוף בכלל. למרות זאת, אנחנו, בעידן המודרני מקדשים את הנוחות - חם לנו - אנחנו מדליקים מזגן, קר לנו - נחמם את החדר, קשה לנו - נעלה במעלית או במדרגות הנעות וכו', כך שאנחנו למעשה מחבלים בצמיחה ובפוטנציאל ההתפתחות שלנו - ומאיצים את ההזדקנות (על כך היתה ההרצאה) מאחר והגוף זקוק לחוסר נוחות עד כדי מאמץ דוחק, כדי לצמוח ולשגשג . או, במילים אחרות: הקושי (/תסכול/מאמץ...) חיוני לצמיחה, לבריאות ולהתפתחות שלנו  כך אנחנו בנויים. כאן אני עושה מעבר זהיר לנפש, זהיר כי כולנו יודעים כמה סטרס נפשי כרוני מזיק לבריאות הנפשית והגופנית כאחד , מן הצד השני -  אנחנו גם יודעים שההיפך לא בריא לנו - כולנו מכירים את " סימפטום מלך הכיתה "

מאחלת לכולנו שנה בסימן של חיבור מהלב שהולך ומתרחב, שנה שבה נצליח יותר ויותר לדבר ולהקשיב  וכך נוכל לעבור דרך האתגרים ולמוסס את הקונפליקטים, לבסס את הגשר שעובר מלב אל לב ולנוע מאהבה 💓 הנה לכם תרגיל זוגי חגיגי שיהיה צעד ראשון ומשמעותי בדרך לשם: מצאו זמן ומרחב פנוי ונוח להקדיש לעצמכם, אפשר להדליק נר, למזוג לכם כוס יין או תה, שבו זה מול זו, התבוננו בעיניים, הוקירו במבט על הרגע, זכרו ששום דבר איננו ברור מאליו, הוסיפו חיוך, בחרו מי שולח ראשון, מה שמגדיר את האחר כמיכל ראשון והתחילו: שולח : מה שאני מעריך בך שעשית בשנה החולפת ועזר לי להרגיש אהוב זה....       מיכל:  משקף שולח : מה שאני מעריך בך שתרמת לקשר שלנו בשנה החולפת זה....                  מיכל: שיקוף שולח : איך שאני תרמתי לקשר בשנה החולפת זה.....                                        מיכל : שיקוף שולח : מבחינת חלקי בקשר, מה שהייתי רוצה להיפרד ממנו ולהשאיר מאחור זה..  מיכל : שיקוף שולח : הזיכרונות המרגשים שיש לי ממך מהשנה החולפת הם....                          מיכל : שיקוף שולח : איך שאני רוצה לראות את היחסים שלנו מתפתחים בשנה הבאה...