יום ראשון, 28 בנובמבר 2021

חיים רק פעם אחת.. ככה- אני לא רוצה יותר! זה נגמר! + תרגיל אישי קצר לשינוי

 " ... אני לא יכול יותר לשאת את הכאב הזה,

מגיע לי שיאהבו אותי,

שישמחו לקראתי,

שיתייחסו אלי כשאני חוזר הביתה,

לא רק כשצריכים ממני משהו..

ככה אני לא יכול יותר,

אם אני לא יכול לקבל את זה, אז בואי ניפרד ונגמור עם זה.."


שמעתי את הכאב ואת הצמא שלו לאהבה

אבל היא }....  שמעה בעיקר האשמה

שמיד סגרה אותה ובמקום שתהיה יכולה להיות בקשב אליו

ולבטא את אהבתה לו...

היתה מרוכזת בכאב שלה מלהרגיש את המשא הזה -

האשמה על כך שהוא לא מרוצה..

כאילו זה היה התפקיד שלה והיא נכשלה בו


ומיד, התעורר המאבק המוכר שלהם,

בו כל אחד מהם היה מרוכז בכאב שלו,

מתנגחים זה בזו בניסיון להתנער מהכאב ולהשליך אותו על האחר


מצב בו אהבה... היא הדבר האחרון שמורגש ביניהם

~~~~~


ברור שאי אפשר לדרוש אהבה.

תלונות, האשמות ומניפולציות רגשיות אחרות

סביר להניח שרק ירחיקו את האהבה מלהתבטא כלפיו,

גם ועל אף פי שהיא נמצאת שם לגמרי ביניהם!


אלה מייצרות כבדות והתנגדות.

אלה מקבעות מערכת יחסים של קבצנים

שמבוססת על חוסר שרק הולך ומתעצם

וגורם לזיכרון האהבה לדהות,

למחוות האהבה להתפוגג 

עד כדי כך שלא נרגיש את האהבה בינינו.


יחד עם זאת יש לו } תסכול שחשוב שיִשָמָע,

ויש גם התסכול שלה { שלא פחות חשוב שיִשָמָע גם הוא :-)

~~~~


האמת היא שאפשר (ורצוי) לדבר על הכל,

חשוב רק לדעת איך לדבר באופן שבאמת יאפשר לָאָחֶר להקשיב,

ולא.. לא בזכות זה שמי שמקשיב יתאפק חזק חזק... :-)

אלא באופן כזה שהאחר באמת יוכל לעבור את הגשר 

ולהיכנס לנעלים של מי שמדבר.


כשהיא זוכרת שמה שהוא מדבר עליו -

זה אודותיו לגמרי (כי היא רק מזכירה לו את התסכול)

ומה שיאפשר לה להיזכר בכך, יהיה

זה שהוא ידבר את מה שהוא מרגיש 

לא ממקום מתלונן, שמאשים אותה במה שקורה לו

אלא ממקום שמתאר לה מה הוא חווה -

מה שנקרא I position


אז, היא תוכל לשים ולוּ לפרק זמן זה את עצמה בצד,

בלי לבטל את עצמה,

אלא תוך שהיא מָפְנָה את הקשב שלה אליו,

לא כי הוא צודק, לא כי בהכרח היא מסכימה אתו,

אלא כי היא סקרנית לשמוע מה קורה לו באמת,

מה עובר עליו 

(בלי קשר לאשמים בסיפור - 

כי האמת היא ששניהם צודקים...)

כך שתוכל לשמוע איך הוא מרגיש/ חושב/ חש/ מאמין/ מגיב...


וכשזה קורה... - מתחולל לו נס .. (!)

ולו רק מעצם זה שהיא מסכימה להיות שם

להקשיב,

לתת הד,

לתת תוקף ואישוש לדבריו, לרגשות שלו,

עצם זה שהיא שם במלוא תשומת ליבה -


בבת אחת ממוסס את החומה שביניהם, זו ש"מגנה" להם על הלבבות

מה שמאפשר להם לעבור אל מעבר לחליפת ההישרדות,

להיפגש - לב אל לב

ו... להרוות את הצמא לאהבה ❤

 ~~~~~~~~~


מעבר לכך, 

אם נעמיק שלב נוסף פנימה ...


 זה לא או שאני אקבל את זה (גם אם זה בכוח)

או שאני הולך...

כי אם אני הולך במצב הזה- עם הצמא הזה- ... 

סביר שזה מה שאמשיך לפגוש גם בהמשך הדרך.


האמת היא שהצמא הזה - הקערה הריקה שלו באהבה -

רק מקבלת ממנה { זרקור,

והיא התקיימה שם בתוכו עוד לפני שהיא { הגיעה לחייו..

והיום כשהיא לא ממלאה את הצורך הזה,

הכאב הישן מציף ומתסכל


ומה אם זוהי הזדמנות עבורו לרפא את הכאב הזה

ומה אם ישנה דרך מופלאה לריפוי שכזה,

כך שהוא לא יהיה תלוי בהתנהגות כזו או אחרת ממנה

על מנת להרגיש את המלאות והשמחה שלו במי שהוא

ויחווה את עצמו כבעל ערך וראוי לאהבה,

גם אם כרגע הפנתה ממנו את המבט, למרות שציפה לו (למשל)


אז,

מהמקום המלא שלו -

יוכל להזמין אותה להצטרף לחגיגה

וזה... 

עושה אותו אפילו עוד יותר אטרקטיבי

~~~~~


אני זוכרת את הצמא הבלתי מתמלא שלי להערכה,

שתמיד התנגן אצלי עם התלונה:

"למה אתה לא מפרגן לי???

אבל האמת היא... שגם כשהיה מפרגן לי...

בכלל לא האמנתי למילים שלו,

לא הייתי שומעת אותן,

או שהייתי חושבת "הוא בטח צריך ממני משהו"


מה אם נתייחס אל התלונות שלנו אל בני הזוג

כאל זרקור אל אותם הבורות הכואבים שלנו,

ונבדוק -

איך אנחנו יכולים תחילה למלא אותם


רגע...

לפני שאני מאבדת אותך..

אם מה שעובר לך בראש כרגע זה משהו כמו:

"למה צריך זוגיות אם אני יכולה למלא לעצמי את כל הצרכים??"


הנה אחד השקרים שמצליחים לעבוד עלינו...

כי ככה.. כשאנחנו דורשים, מתלוננים, מאשימים או מתייאשים...

אנחנו לא באמת מקבלים את מה שאנחנו צריכים מהאחר

והצמא נותר בעינו.

יחד עם זאת, 

ככל שאנחנו נמלא את המקומות הללו לעצמנו -

נוכל ליהנות עוד יותר מלקבל אחד מהשני -

(מעבר לכך שזוגיות איננה מערכת  לסיפוק צרכים)

ומהמקום המלא נוכל להזמין זה את זו לחגיגה

~~~~~~~

הנה לך התבוננות קצרה

שיכולה להוביל אותך לפחות את הצעד הראשון לחיבור:

בהתבוננות על מערכת היחסים שלך,

יכול להיות שאת~ה לא מרוצה מזה... ומזה.... ומזה...

וגם מכל אלה.....

יחד עם זאת -

משהו בקשר שיש בך הוקרה והערכה עליו הוא ................

הדברים שיש להם ערך בעיניך ומתקיימים בקשר שלכם הם.......


ולצד כל אלה -

מה שהיית מאד כמהה לו זה.....................................

אולי זו חיוניות לה יש געגוע עמוק,

משחקיות וקלילות,

אולי נראות וחיבור..

~~~~~

האם יש לך אפשרות לבחור -

להקדיש את תשומת הלב שלך אל הכמיהה,

להתמקד ולפעול כדי שזו תתממש..?

נכון,

הכי קל להיות מרוכז במה שלא עובד,

זה הכי מפתה,

מאד בקלות ניפול לשם


אך שום דבר לא ישתנה,

אלא אם ניקח אחריות ונצעד אל עבר מה שהיינו באמת רוצים


נכון שהמצב הוא כזה.. וכזה...

אבל מה שהכי הייתי רוצה זה................. (!!)


ולשם כך - כדי שיהיה לי מה שאני רוצה

למשל: 

* חשוב שנקיים שיחה עמוקה מלב אל לב,

* אני מרגישה לא נראית.. וחסר לי המפגש בינינו,

* מה נוכל לעשות כדי לעורר שוב את הארוס?

* מה נוכל לעשות כדי להיפגש שוב באמת?

וכו'...


כי אם אנחנו רוצים אהבה אקסטראאורדינרית,

אם זה מה שאנחנו באמת רוצים -

הצעד הראשון לשם יהיה להיווכח במה שאנחנו רוצים,

ולהתבונן בחלק שלנו במחול השדים-

מה החלק שלך ? 

למשל -

האם יש לך נטייה להתרחק, להיסגר, להיעלם, להתלונן,

"אוףףף... שוב אותו הדבר... שום דבר לא ישתנה..."


בואו ניקח את זה עוד שלב קדימה...  :

מה אם היום זה היום האחרון שתזכי להיפגש אתו???


כשזו המחשבה -

מה עולה?


ואם מה שעולה זו תחושת החמצה ופספוס

ורצון עז לממש ביחד חיבור עמוק מזה שהגעתם אליו עד כה...

אז בואי נמשיך יחד הלאה עוד כמה צעדים לשם!


כי אם נכון לכם לקבל כלים ותכנים

שילוו אתכם יד ביד לשם,

הקורס המעשי לזוגות שרוצים לקום בחיוך כל בוקר זה לזו

עלה לאוויר והוא זמין לכם במיידי 

ממש בלחיצה כאן עבורכם


ואפילו - 

לרגל חג האור

ובהשראת בלאק פריידי בשילוב עם חגיגית העלייה לאוויר

עד ה 30.11 בחצות בכמעט חצי במחיר

במקום תמורת 800 ש"ח,

אפשר לחזור לחייך זה לזו תמורת 250 ש"ח *2 בלבד

(כן... כולל פגישה פיזית :-)

ו100% אחריות

כל הפרטים בלחיצה כאן

~~~~~~~


רובנו היום מסתובבים בלב סגור,

אז .. איך נוכל להתחבר?

איך נוכל ליצור את העולם שאנחנו כמהים לו אם רובנו המכריע

מסתובב בלב סגור ובפחד להיפגע


כבני אדם אנחנו חווים כאב

כחלק מהעולם הקוטבי בו אנחנו חיים

ובו יש טוב ורע, כאב ושמחה

ולב סגור ...

כך שנוכל להעריך את הנפלאות לכשזה ייפתח...

וגם לשם מוביל יד ביד -

הקורס לזוגות שרוצים לקום בחיוך זה לזו בכל בוקר

אז הנה זה שוב בלחיצה פה עבורך -

כמעט בחצי מחיר!


כי חשוב לי שתצליחו לעבור את השלב המטעה הזה

שלכאורה משאיר אותנו ללא כל אופציה אחרת מפרידה..

ולמעשה... כשיודעים איך...

הדרך המשותפת מתמלאת בשושנים ובחיוכים!


חנוכה שמח ומלא ניסים

פה עבורך ועבורכם,


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

                  פה בשבילך במגוון דרכים:
  • תהליך מוקלט בוידאו שמתקיים ברצף של 21 יום עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה של התסכולים שהחיים מביאים לריפוי. פרטים נוספים בלחיצה כאן
  • תהליך מותאם אישית בפגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם


יום ראשון, 21 בנובמבר 2021

הטריק (המְקוֹמֶם יש לומר) שיכול לנטרל כל מריבה !

 כן...

יש כזה ..

הוא מאד פשוט, אבל.. כאמור, די מקומם ...


ובכל זאת אם חשוב לך לנטרל ולו חלק מהמריבות...

ומתאים לך לקחת את האתגר - 

לשים לב להתקוממות שמתעוררת בך

ולא להיסחף אתה עד הסוף -

כלומר להשאיר מקום לְצָד ההתקוממות - להתבוננות 

ולעבור דרכה.. 

אז הנה זה פה:

(אני מציעה לשבת עם עצמך, לא מול בן הזוג

ולעשות את זה בינך לבינך,

כך לא לאתגר את האגו יותר מידי,

כך יהיה לך קל יותר להיות כנה עם עצמך,

להתחזק מהתהליך הקצר שאני מציעה בהמשך

ורק אז, אם מרגיש לך נכון -

לשתף את בן~ת הזוג)


הטריק הזה מתאים לכל המצבים בהם יש לנו תלונות או תיוגים על בן הזוג

ואגב זה נכון לגבי כל מערכת יחסים:

זה יכול להתאים גם אם יש לך תלונה לחבר/ה, לאחד מהילדים, לאחד מההורים וכו'..


אז נתחיל בלבחור את  התלונה -

למשל :

"הוא כזה עצלן.."

"היא כזו מתנשאת.."

"אתה אף פעם לא מפרגן לי..." 

וכו'..


לפני שאחשוף את הטריק -

אני כבר אומרת שזה לא בהכרח מבטל את האמירה,

זאת אומרת שיכול להיות שהוא באמת לא נוטה לפרגן לך, למשל,

לא בהכרח, אבל יכול להיות, 


מה שאני הולכת להציע לא מתייחס למשפט עצמו,

ולכמה הוא נכון או לא,

אלא לאפשרות שלך לצאת מהאין מוצא שמשפט כזה מוביל אליו,

תוך כדי מריבה שמייצרת קרע בחיבור שביניכם

ולשנות כיוון לְמָקום ממנו יש אפשרות לשינוי:


❤ שינוי גם של ההרגשה שלך

    (ממקום של תסכול/ כעס/ קנאה... לכיוון של שקט, מלאות, רכות, אהבה וחיבור)

❤ גם של החוויה האישית שלך - כי יש פה שער מופלא לצמיחה

❤ ואפילו - של המציאות, כך שהאחר עשוי לשנות את התנהגותו כתוצאה מכך.


אז ככה -

אחרי שניסחת את כל התלונות שלך לאחר,

(כדאי לכתוב על דף שיהיה מולך) 

יש להוסיף בסוף כל תלונה את המילה "כמוני"


הבטחתי מקומם, לא? ...


עכשיו... לקחת נשימה

ולקרוא שוב את המשפט כולל ה "כמוני"

ועכשיו... לנסות להבין איך זה נכון,


למשל -


"למה אתה נוטש אותי כל הזמן?" + "כמוני"

האם גם אני נוטשת אותי/ אותך/ ...

או:

"למה אתה כזה תוקפני? תפסיק לצעוק ..." + "כמוני"

אופס..

האם אני גם תוקפנית?,

האם אני צועקת לפעמים?


כקו מנחה אפשר לומר:

שכל מה שבולט לנו אצל האחר -

בין אם זה בולט כאור נוצץ שמלהיב אותנו

ובין אם זה בולט כצל חשוך שמעיב עלינו -

תמיד יהיה שיקוף למקומות שחבויים בתוכנו


ואני בכוונה אומרת חבויים -

כי גם אותם הדברים שנוצצים בעיני שיש אצל אחרים -

יזכירו לי שלא במודע חלקים שיש לי עצמי

אך למדתי להחביא אותם ואני כבר משוכנעת שאין לי אותם -

אבל.. (!) איזה מזל שפגשתי אותו :-) -

כי אצלו אותם החלקים חשופים ובביטוי (לעיתים מוגזם) -

וכשהם נוצצים ומהדהדים אלי -

מזכירים לי את החלקים האלה שחבויים בתוכי -


כן הטריק הזה - 

אפשר להיעזר בו גם לגבי חלקים שאני מעריצה/ מתפעלת מהם באחר


הדבר נכון גם לגבי אותם החלקים שדוחים אותי, מפחידים אותי, 

משכנעים אותי שאני קורבן של סיטואציה 

(למשל ב "הוא משתלט עלי" - אני משוכנעת שיש לו יותר כוח ממני... האמנם??)

~~~~


בדרך כלל נימשך לאנשים שבעומקים שלהם פצעי ילדות דומים.

אם אמשיך בדוגמא של התוקפנות -

סביר להניח ששנינו חווינו תוקפנות במידה דומה,


יחד עם זאת, הרבה פעמים ההתנהגות שלנו תהיה הפוכה -

כלומר אחד מאתנו יהיה עם נטייה גלויה לתוקפנות 

והשני זה שנוטה לספוג אותה,

לגמרי שכיח יהיה ששנינו נחווה גם את הצד השני,

כיוון ששנינו מחד רגישים לתוקפנות

ומאידך - לרוב היא "תידבק" אלינו,

גם אם... אנחנו לא נוטים להתייחס לעצמנו ככאלה,

אצל בן הזוג לעומת זאת, נקלוט אותה מיד..


מאד הגיוני אם עולה בך התנגדות גמורה לרעיון הזה מיסודו 

וזו הסיבה שהחלקים הללו נקראים החלקים המוכחשים שלנו..


אני יכולה לספר על עצמי,

ששנים רבות תפסתי את עצמי כ "שֶֹה תמים" וחלש

ולא היה לי שמץ של מושג שלפעמים...

אני מה זה מפחידה...

וזה לקח לי לא מעט זמן בו קרו לא מעט מקרים,

עד שיכולתי לקלוט ממי שמולי את הפחד בעיניים

ו... ירד לי האסימון -

שבעצם כל עוד לא ריפאתי את המקומות שסבלו מתוקפנות בילדותי,

הרגישות שלי לתוקפנות היתה ניכרת גם כשחוויתי תוקפנות מבחוץ

וגם... כשאני בעצמי ביטאתי אותה בלי להיות ערה לכך


אם עוד לא איבדתי אותך... :-)

אני רוצה לתת לך עוד כמה שאלות התבוננות

שיאפשרו לך להעמיק ולרפא ולו שכבה דקה 

של ה"כמוני" שלך -


כי ככל שמתחולל ריפוי,

עודף הרגישות (שנחווית ממקום חלש ותלוי) נחלשת,

נוצר חוסן פנימי, יציבות, רוגע וחיבור אל החלקים החבויים,

אני פחות תלויה באחר

ומכאן פחות צריכה להאשים/ להתגונן/ להתלונן/ לתייג...

ויכולה להיות בחיבור ומתוך הבנה לעצמי - 

יכולה לראות גם אותו בעיניים טובות, בהבנה, באמפטיה -

וזו - ובכלל ה state of being הזה -

ממיס את כל המבנה ההוא שהוביל אותו להיות

עצלן/ תוקפן/ מתנשא/ לא מפרגן... וכו'...


לא,

אנחנו לא עושים מניפולציות על האחר...

ובכל זאת כשאני עושה עבודה על עצמי

ומשנה את החלק שלי בדינמיקה-

יש לזה השפעה על מי שמולי

ויש אפשרות למשהו חדש להיווצר,

בהחלט גם בטנגו הזה יש שניים :-)


אז הנה עוד כמה משפטי התבוננות להעמקת הריפוי:

התלונה על האחר:

...................................................

נוסיף בסוף המשפט "כמוני", ננסה להבין איך זה נכון

(לא "אם זה נכון", זה יהיה קל יותר אם ההנחה תהיה שזה כך,

כמובן שיש יוצאים מן הכלל ולא תמיד יהיה קל לענות על השאלה הזו)


אם כן, אפשר להמשיך להעמיק:

כש"הוא......" (מה שהתלונה מספרת) -

מה שאני מרגישה זה............ (תסכול/ פחד/ כעס/ עלבון/ עצב/...)

התחושות שמתעוררות בגוף עם המחשבה על כך הן ...........

הצורך שלי ברגעים הללו .............................................

זה מוכר לי מבית ילדותי ............................................. (הדבר הראשון שעולה אינטואיטיבית)

איך שאני הבוגר/ת יכול/ה למלא את הצורך הזה עבור חלקי הילדיים ............

ומה שקורה לי בגוף וברגש אל מול המחשבה שהצורך הזה נענה זה .............


לנשום אל כך מה שעולה ולשהות בהתרחשות...


סקרנית לשמוע מה דעתך,

אם עלה משהו - התפכחות או התנגדות,

אני פה בשבילך, 


אגב -

זה קצה של דוגמא לתהליך קצר

שאפשר לעשות לבד ובכוחו לחולל שינוי גם במערכות היחסים שלנו


בקורס המעשי לזוגות שרוצים להחזיר את האהבה הביתה

יש תהליכים כאלה בהם אני מלווה אתכם יד ביד

לעומקים שמשחררים יותר ויותר את הפלונטרים הזוגיים

ומאפשרים לכם לקום בחיוך בכל בוקר זה לזו 


לפרטים ורכישה יש ללחוץ פה


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך



~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

                  פה בשבילך במגוון דרכים:
  • תהליך מוקלט בוידאו שמתקיים ברצף של 21 יום עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה של התסכולים שהחיים מביאים לריפוי. פרטים נוספים בלחיצה כאן
  • תהליך מותאם אישית בפגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם


















יום ראשון, 14 בנובמבר 2021

"אני דווקא אוהב לכעוס, בעיני זה חשוב!"

 הוא } השאיר לה את השמן והסכו"ם שסיים להשתמש בהם על השיש,

כי הוא ידע שממילא היא תיכף תצטרך אותם,


היא { התרעמה באחת כשראתה אותם מונחים מלוכלכים ליד הכיור,

כי התקומם בה באופן לא מודע המקום שמתוסכל מכך שהכל נופל עליה

ועכשיו גם הכלים המלוכלכים שלו...

לכן מיד הגיבה בתוקפנות סמויה שהוא } חווה כביקורת -

כשביקשה ממנו לפנות אותם.


המטען הביקורתי שבדבריה בבת אחת דָרָךְ אותו

ומשם... המצב רק הדרדר...

~~~~~~


הוא } היה מרוכז בעלבון שלו -

כי בסה"כ היתה לו כוונה טובה ושוב זכה למטר ביקורתי

וחווה דחייה מכאיבה ממנה


והיא { היתה מרוכזת בכאב שלה

מכך שהוא לא רואה אותה, 

לא מתחשב בעומס שמכביד עליה

ובכלל... לא אכפת לו ממנה

~~~~~


במצב הזה אין סיכוי שתהיה תקשורת,

כל אחד מרוכז ומבוצר בעצמו..

ויחד עם זאת זה מצב כל כך שכיח...

במצבים הללו -

אם כבר איזה שהם תכנים מועברים בינינו הם יהיו

בטעמים הישרדותיים למיניהם כגון -

האשמה/ תלונה/ ביקורת/ כעס/ תסכול/ ביטול/ הקטנה ועוד ועוד...


יותר מכך,

במצבים הללו לרוב גם אין תקשורת פנימית,

גם כשההרגל לברוח ולהדחיק וגם אם הוא נראה כהתכנסות,

לרוב נחווה ניתוק מהרגשות שלנו

ואפשר אף לומר שהתגובה ההישרדותית 

מטרתה הראשית היא להגן עלינו מפני אלה

כך שלא נרגיש את הכאב..


מה שמן הסתם לא באמת עובד,

כי אולי אנחנו לא בחיבור ישיר לעלבון ולפגיעות,

אך בהחלט לא נוכל להתעלם מהכעס, התסכול, הביקורתיות וטעמים מרים אחרים

שמתבלים את חווית חיינו.

~~~~~~

אגב,

לפעמים באמת יהיה לנו קשה להיפרד מהכעס,

כי יש לו רווחי משנה שמשרתים אותנו:

הוא נותן לנו אשלייה של אונים 

(בעוד שהוא מכסה על רגשות פגיעים מהזן של חוסר האונים)

והוא הולך יד ביד עם תחושת הצדק! שכל כך נעימה...


ויכול להיות שאנחנו באמת צודקים...

ובהחלט לא פעם הפיתוי להישאר בכעס ולרצות לפגוע באחר ינצח..


אבל... 


זה הזמן לעצור לבדוק  - מה אני באמת רוצה?

בתקווה שלפחות לפעמים הכמיהה העמוקה שלנו לחיבור תוביל.. 


כי  כעס הוא אנרגיה רעילה שלא בריא לנו שתשתלט עלינו כך באוטומט

ובעיקר כי כשאנחנו לא מוותרים עליו -

אנחנו מפספסים את העולם העשיר של החכמה הפנימית שהוא מסתיר תחתיו.

וככל שנתמיד בהפניית תשומת הלב פנימה

וקבלה של עצמנו תוך התוודעות למה שהכעס מסתיר,

נוכל לנהל סיטואציות כך שאם נצטרך אותו - (את  הכעס)

זה יהיה בניהול שלנו והאסרטיביות שלו תהיה לנו זמינה כשהיא נדרשת.


בכל אופן חשוב לזכור שהבחירה בידינו -

גם אם זה לא מרגיש כך - כשהכעס עדיין מחזיק במושכות.

הבחירה בידינו !

{ואם זו הבחירה שלך ואין לך מושג איך לממש אותה..

מעֶבֶר למתווה לשם שאני מביאה בהמשך הפוסט -

יש פה תהליך אישי שיכול להוביל אותך לשם 

וגם תהליך זוגי שלוקח אתכם לשם יד ביד

התהליכים הללו מלווים בכלים שמאפשרים גישה  ישירה

לתת המודע - שם כל המפתחות לשינוי מאוחסנים

(לחיצה על המילים בכחול מובילה לפרטים נוספים)}


זאת אומרת שכדי שנוכל להיות בתקשורת בריאה עם בן הזוג,

עלינו להתחיל בליצור תקשורת בריאה בינינו לבין עצמנו...


איך מייצרים תקשורת כזו עם עצמי?

סימן מצוין לכך שמצאתי לי השבוע יכול להיות למשל -

בכל פעם שאני שמה לב שאני ממש ממש צודקת!

ומשוכנעת שכך, 

אולי גם מתחמשת בתוקפנות או נוקשות

ובהחלט טון מורם הוא סמן מצוין נוסף.


כל פעם שאני שמה לב שאני נדרכת עם אלה -

ברגע שההכרה מגיעה -

אני יכולה לנצל את ההזדמנות ולבדוק -

- רגע... מה בעצם קרה לי שם ??

- מה היה מתחת לכעס?,

- אילו רגשות פגיעים הסתתרו שם?

- מהי המחשבה, או הפרשנות שהעירה אותם?

- מה הייתי בעצם צריכה?

ואפילו...

למצוא את הדרך למלא את הצורך הזה ממני אלי..


כלומר אם למשל אני מגלה שממש כעסתי

והיית לגמרי צודקת ו "הוא לא בסדר!!"

(זה יכול להיות גם מול נציג השירות שלא נתן לי מענה שתאם לציפיות שלי)

"כי מה זאת אומרת שאי אפשר???"

ו "זו היתה טעות שלכם, אז אני מבקשת שתתקנו אותה..."

ועוד כאלה..


וכשאני בודקת מה בעצם הקפיץ אותי

ומגלה חוסר אונים, תסכול

ואפילו חווית דחייה שמתעוררת אצל רובנו כשאומרים לנו "לא"..


ומה שהייתי צריכה בעצם זה הבנה, אמפטיה

והבטחה שיהיה בסדר - כך או אחרת יימצא פתרון...


וכשאני מגיעה לשם - 

אני כבר מבינה אותי ומביאה אלי חמלה,

אז, כבר הוקל לי ולו במעט,


אז אני יכולה לחזור אל מי שאתו קודם לא התקיימה תקשורת -

ולדבר ממקום שרואה אותי ומכאן יכול גם לראות אותו:


כלומר לספר לו את הדברים מתוך החוויה שלי -

למשל שכש.. קרה -

הסיפור שרץ לי בראש היה....

ומה שהסיפור הזה מעורר בי זה...

ואז הרגשתי...

ומה שאני מבינה כעת בעצם הייתי צריכה זה...


זה לא אומר שהוא מחוייב להיענות לבקשות שלך מעתה,

ממש לא,

האמת  שככל שנעשה את ה u turn הזה,

נמצא שאנחנו יותר יציבים ומלאים

וגם אם אנחנו רוצים שהאחר... אנחנו לא תלויים בכך,

כך שלפעמים כשהוא לא יוכל זה יהיה בסדר

ולפעמים... ועכשיו כשהוא מבין מה עובר עליך -

יש סיכוי טוב שזה יקרה והוא ימצא עצמו אמפטי ומתחשב ומתחשב יותר

ויוכל להיות רגיש יותר לצרכים ולרגשות שלך.


כאשר אנחנו מתחילים בתקשורת פנימה,

אנחנו מאפשרים לכך שלמרות שהתחלנו במצב קונפליקטואלי,

אולי דווקא בזכות הקונפליקט (!) -

הרווחנו חיבור לעצמנו

ומתוך כך יכולנו לחדש ולאחות את החיבור שבינינו -

הפעם מלב אל לב

ולא מחליפת הישרדות שלך אל חליפת ההישרדות שלו..


ככל שנעשה זאת שוב ושוב,

נוכל לגלות שהכעס פחות משתלט עלינו,

זאת אומרת שהגישה שלי אל עולמי הפנימי

הופכת להיות יותר ויותר זמינה לי

ובזמן אמיתי אני יותר ערה למה שקורה בתוכי -

פחות קל לכעס להתל בי -

ומתוך כך - אני גם יכולה להיות יותר ערה למה שקורה אצל מי שמולי..


בנוסף - כאקסטרא -

כך אני יותר ויותר יכולה לנהל את הכעס במקום שהוא ינהל אותי..


כל אלה  - מאפשרים שדרוג רציני בחווית החיים...

ותכל'ס - מאפשרים לנו באמת לתקשר  }{

~~~~


יכול להיות שזה נשמע הגיוני,

אבל אין לך מושג איך לעשות זאת,

וזה די טבעי וברור כי זה בניגוד להרגלים שלנו...

אנחנו חיים בחברה ובתרבות שרוויה באשמה ובהאשמה

שמלמדת אותנו להישאר צודקים (ו... לבד)

ולהפנות את מירב תשומת הלב החוצה -

במקום פנימה..


בדיוק מהסיבה הזו

שזה יכול להיות כל כך מופלא,

אבל נדרשים כלים ייחודיים מתאימים 

שיכולים להזכיר לנו את הדרך לשם,

כאלה שעוקפים את הערפל שהתפיסות בהן אנחנו שבויים 

מכסות אתו את עינינו..


בדיוק מהסיבה הזו אני מקליטה את הקורס לזוגות

שרוצים לקום בכל בוקר עם חיוך זה לזו!


שמתאים במיוחד לזוגות שרוצים לשדרג את הקשר שלהם,

אבל אחד מבני הזוג לא רוצה ללכת לטיפול.

(בשלבים הכנה סופיים ממש עניין של כמה ימים,

כלומר אפשר כבר להירשם והתוכן של המפגש הראשון יגיע בימים הקרובים)


אם אתם מכירים זוג כזה -

הקורס הזה הוא בדיוק בשבילם!

הנה בלחיצה כאן יש כל הפרטים


פה בשבילכם,

בברכת שבוע מבורך באהבה ❤


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך ❤

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

                  פה בשבילך במגוון דרכים:
  • תהליך מוקלט בוידאו שמתקיים ברצף של 21 יום עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה של התסכולים שהחיים מביאים לריפוי. פרטים נוספים בלחיצה כאן
  • תהליך מותאם אישית בפגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם



יום ראשון, 7 בנובמבר 2021

"משהו אחד שאני מעריך בָּךְ זה שאת מבשלת אוכל טעים והבית נקי ומסודר..״

הוא } לא הספיק לסיים את המשפט 

ואני כבר רואה את הדריכות 

שנבנית אצלה { תוך שברירי שנייה,

מכסה על העלבון שעלה בה

מהמחשבה הלא מדוברת: ״באמת ??? זה מה שאתה מעריך בי??״

מחשבה שאמנם לא התבטאה במילים,

ובכל זאת סגרה לה מיד את הלב

ויצרה חוצץ ביניהם }{


(אני אגב, יכולתי להיווכח בכך - בין ביתר -

כי זהו אחד מהתסכולים הילדיים שלי -

לראות שוב ושוב נשים מוקטנות לתפקידים מסורתיים,

תסכול שאותי הוביל במשך שנים להתנהגות הפוכה 

והתנגדות לא מודעת לבישול, 

שעד לפני כמה שנים ניהלה אותי והשאירה אותי כ׳לא מבשלת׳)


ואז,

לפני שהמתח באוויר מספיק להתלקח,

אני מציעה לו לספר לה למה זה משמעותי עבורו,

והוא ממשיך: ״זה משמעותי עבורי כי 

זה נותן לי תחושה של בית

וזה אחד הדברים הכי חשובים לי בחיים״


באבחת נשימה, חזְרה הרכות,

הנשימה שלה התארכה,

הפנים התרככו,

העיניים חזרו לחייך

והמתח שמילא עד לפני רגע את המרחב שביניהם - 

ה ת א ד ה ! כלא היה
~~~~~


כמה פעמים קורה לנו

שאנחנו מפרשים אמירות (ולא פעם רק התחלות של אמירות),

מתוך נקודת המבט הסובייקטיבית שלנו

באופן שלא באמת תואם לכוונת המדבר

אך בהחלט דורך אותנו...


דריכות שניכרת כמתח במרחב הזוגי שבינינו

ש... 

דורך באופן לא מודע כמו בומרנג את בן הזוג

ו... ההסלמה כמעט בלתי נמנעת

ומתחוללת כהרף עין


אחר כך כבר אין לנו עם מי לדבר

כי ההתלקחות כה מהירה 

שכבר לא ברור לנו איך זה קרה ועל מה אנחנו באמת רבים...
~~~~~


מה יאפשר לנו להביא יותר סקרנות

במקום נחרצות שיפוטית שכזו?


יש משפט עתיק יפה

שאני לא בטוחה אם מקורו בסין או בברזיל (וסליחה על היעדר הקרדיט)

שאומר:

"כשאת בטוחה שאת מכירה אותו, את כאילו ממיתה אותו בקרבך"

בוטה... אבל נכון..

כי הוא מזכיר לנו שגם אם אנחנו נשואים כבר 30 שנה

נכון יהיה עבורנו ועבור בן הזוג לוותר על ההנחה שהיא בסגנון של:

"אני יודעת בדיוק מה הוא עומד לומר 

ואני גם יודעת בדיוק מה הם המניעים שלו, שהרי זה בדיוק כמו אבא שלו ..."

או משהו דומה לזה...


כי האמת היא...  שזה לא נכון,

(לפחות לפעמים... וזה מספיק) 


האמת היא שאנחנו כל הזמן משתנים,

בטח לאורך שנים 

וכשאני כל כך בטוחה שאני יודעת מי הוא,

לרוב אני מסתמכת על ההיכרות אתו לפני כך וכך שנים

וכך למעשה מעבר לכך שזה מאד מתסכל עבורו לקבל פידבק מקטין כזה,

אני מקבעת את התפיסה שלי אותו אז

ולא יכולה לראות אותו וליהנות ממנו כפי שהוא היום,

או להקשיב למה שבאמת יש לו לומר לי..
(כמובן שזה הדדי ונכון שיאמר גם בלשון זכר)


השכל שלנו שרוצה להרגיש בשליטה,

עשוי לעיתים להוביל אותנו להרגלים שכאלה,

וכך במחיר של אשלייה של שליטה במציאות ו"ידיעה"

אנחנו מפספסים את האמת,

ולא מאפשרים לעצמנו להיווכח בבן האדם שלצידנו

וליהנות מהשינויים הרבים המתרחשים

וכשהתבלין העיקרי הוא ביקורת ושיפוט -

המרחב הזוגי שלנו הופך למתוח ולא נעים,

מלא בחומות בצורות שלכאורה מגנות עלינו מן הפגיעה

בעוד שזו.. (הפגיעה) למעשה ממילא כבר כאן מזמן...

מצב שבו בכלל עדיף לא לדבר, כי ממילא לא באמת תהיה הקשבה...
~~~~~


אז מה יכול לאפשר שינוי ?

מעבר להבנה שלעיל,

נוסיף התכווננות להביא סקרנות ופתיחות

בכל המקומות בהם אוטומטית קופצת 

ביקורתיות ושיפוטיות שסוגרות.


ככל שנצליח להגיע בסקרנות -

נופתע לגלות כמה התרחבות זה מאפשר

לנו ולבן הזוג.


נכון, זה בניגוד להרגלים האוטומטיים שלנו,

ויכול להיות שבהתחלה ניזכר בכך רק בדיעבד...

ובכל זאת אפילו רק התכוונות לכך יכולה להיות מאד משמעותית.


בנוסף, מהניסיון שלי, מאחר ולרוב ההרגלים הללו מאד נוקשים,

מה שמצליח לרכך אותם וכך להוביל לשינוי האווירה הזו -

הוא תהליך של צמיחה אישית של כל אחד מבני הזוג -

תוך כדי שיחה זוגית על הדברים.

לא שיח מתגונן ומאשים,

לא שיח שבו מחפשים מי צודק

לא שיח מקטין ומקבע בתבניות שיפוטיות וביקורתיות


אלא שיח שמאפשר לכל אחד מבני הזוג

תוך כדי שהוא עצמו מתחזק ונזכר בגדוּלה שלו -

להביא את אשר על ליבו

מהמקום הפגיע שלו

ולא מהמקום המתקיף מתוך חליפת ההישרדות.

שיח שמאפשר גם הקשבה מהלב

בסקרנות, בעיניים טובות

כזה שמאפשר לנו להיפגש מלב אל לב עם האדם השלם 

אתו זכינו לצאת למסע האישי~הזוגי שלנו


ולהפוך את הזוגיות שלנו למקפצה להתפתחות אישית

תוך שאנחנו מנקים את המרחב הזוגי שלנו

והופכים אותו להיות נקי עד כדי מקודש

כי זה כל כך לא ברור מאליו שנפגשנו

וכל כך לא ברור מאליו שבחרנו לצאת  למסע הזה יחד

והמסע הזה יכול להיות כל כך מרגש

כשלומדים נתיבים שמובילים אל העומקים ואל הלב,

כל כך מרגש ויקר ערך, 

שממש, אבל ממש שווה לפחות לנסות.


בימים אלה אני מקליטה קורס מעשי לזוגות

ובו כל התכנים האינפורמטיביים שקריטי להכיר,

שמשום מה לא מלמדים אותם והם לא נשמעים מספיק,

כאלה שכששני בני הזוג שומעים אותם-

כבר - יוצא חלק ניכר מהעוקץ


ובנוסף הוא כולל כלים מופלאים

שכאשר מתמסרים והולכים אתם צעד צעד,



"התחלנו במריבה ובכעס, יצאנו מחובקים עם חיוך על הפנים..."

כך כתבו לי רוני ורינת (שמות בדויים) אחרי המפגש הרביעי
(תוך כדי שהתנסו כפיילוט)


אז....

אם זה הזמן עבורכם -

להקפיץ את הזוגיות שלכם לרמה הבאה


(הקורס בשלבי הקלטה סופיים ויהיה זמין בשבועות הקרובים)



בנימה אופטימית זו

ובברכת שבוע מלא בהפתעות משמחות

ובמפגשים מרגשים מלב אל לב,


פה בשבילך,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
ובראש ובראשונה זו שממך אליך


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

                  פה בשבילך במגוון דרכים:
  • תהליך מוקלט בוידאו שמתקיים ברצף של 21 יום עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה של התסכולים שהחיים מביאים לריפוי. פרטים נוספים בלחיצה כאן
  • תהליך מותאם אישית בפגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם