למה לא כדאי לך להתחיל עם מישהו נשוי ??

אולי את אומרת לעצמך..
הלכתי בעקבות הלב שלי.., נסחפתי.. לא היתה לי בחירה.. אהבת חיי..

בכל זאת, אם יש לך רגע לנשום.. 
כדאי לך לקרוא,
קבלי עוד נקודת מבט, על - למה זה באמת לא כדאי.. ו - בעיקר לך !  

אני לא מתכוונת שלא כדאי  בגלל :
ה 'לא תנאף' - 'כי כתוב',
גם לא בגלל  ש'זה לא מוסרי',
ולא רק בגלל המצפון שמציק כלפי הילדים , אם יש לו,
או כלפי האישה - כי גם אם את לא מכירה אותה..
בסופו של דבר אשה לאשה.. אשה 

אבל מעבר לכל אלה,
למרות שבינינו - כל אלה בהחלט ערימת טענות מכובדות כשלעצמן,
אין בי כוונה להוריד מחשיבותן..

ובכל זאת יש סיבה נוספת,
ואולי היא תהיה הקש שתשכנע את הגמל, 

הסיבה הזו קשורה למה שנקרא בתורת הזן 'מעגל עץ התפוח'
מפה ואילך אני מתבססת על דבריו של ניסים אמון - זן מאסטר 
(שאגב בינינו.. בטוח היית רוצה להתחיל איתו אבל.. )

מעגל עץ התפוח מתאר  את 6 השלבים אותם עובר כל יצור חי עלי אדמות,
ליתר דיוק כל דבר באשר הוא:
יצור חי, כדור הארץ, מוצרי צריכה, כל דבר - וגם .. מה שמחזיר אותנו לענייננו - מערכות יחסים.

השלב הראשון - שלב ההנצה,
בעץ התפוח - הזרע שנקלט באדמה.
במערכות היחסים הוא מקביל להתאהבות - 
ההתרגשות, הפרפרים, החיזור, התחושה של הפוטנציאל שקיים בינינו והרצון לפרוח יחד

השלב השני - שלב הגדילה,
זה השלב שעץ התפוח צומח ומתפתח, 
ואנחנו במערכות היחסים מוכנים להתבגר ולעבור לגור יחד, (למשל)

(הערת ביניים - ישנם פחדים שמונעים מאיתנו זרימה 'חלקה' בין השלבים כולם,
כל אחד והפחדים מהשלב המאיים עליו יותר.. אבל לא ארחיב פה )

השלב השלישי - שלב הפרי
בו עץ התפוח מניב פירות,
ואנחנו למשל יולדים ילדים, או יוצרים יחד כל יצירה משותפת אחרת,
שמאפשרת לנו להעמיק את ה 'ביחד' שלנו.

השלב הרביעי- שלב הריקבון 
השלב בו עץ התפוח מניב פחות ופחות פירות,
הגזע שלו הופך יותר ויותר חלול..
במערכת יחסים בריאה - הריקבון הוא פיזי - הזקנה של אחד מאיתנו או של שנינו,
במערכת יחסים שאינה בריאה - הריקבון מתייחס לסבל שנוצר לנו מהביחד שלנו.

השלב החמישי -המוות
עץ התפוח מת.
במערכת יחסים בריאה - המוות של אחד מבני הזוג, 
שמוביל את השני להתאבל. שלב עיכול האבידה, האובדן.
במערכת יחסים שאינה בריאה - המוות  מתייחס לשלב הפרידה / הגירושין
שמביא אחריו גם הוא עיכול ועיבוד רגשי של האובדן - 
אובדן הפנטזיה, חורבן הבית, המוות של ההבטחה, של התקווה, של החלום שהתנפץ..

השלב השישי והאחרון - תקופת האחסון
הזרעים של העץ ממתינים באדמה ומתכוננים להתעוררות מחודשת,
אנחנו בשלבי עיכול והחלמה מהמוות שפקד אותנו - בין אם פיזי או רגשי,
מעכלים, משלימים, מרפאים את הפצע שנוצר, מחברים את החלקים שאבדו בדרך..
מרפאים את השבר וכאב הלב,
ממש כמו שאדמה צריכה שנת שמיטה כדי למלא 'מצברים' מחדש
ככה גם אנחנו, מתחזקים, משקמים את הביטחון עצמי, המיניות, מחדשים ואוגרים כוח..
ו... מתכוננים לשלב הבא - ההנצה .

אז למה התכוונתי כשאמרתי ..
שלא כדאי לך להתחיל אתו אם הוא נשוי ?

נניח שאת בשלב ההנצה,
מוכנה לפרוח עם מישהו, אולי כבר מפנטזת על השלב הבא לגור איתו.. וכו'..

והוא-
אם הוא נשוי ..
יש מצב שהוא בשלב הריקבון, 
או .. נאמר איפהשהוא בין הפרי למוות..

כלומר - את בהנצה - עם הפנים קדימה
והוא- עוד יש לו כמה שלבים לעבור עד שיגיע אלייך..
עד שתהיו יחד בקו הזינוק..

עכשיו אם אתם מתחילים מערכת יחסים במקביל..
אז ..
מה יש לו למהר בעצם..
פתאום הריקבון לא כל כך נורא לו,
יש לו אותך,
מה אכפת לו מהריקבון, הוא לא מריח אותו בכלל,
וגם אם הוא אומר -
"אחרי החופשה הקרובה שלנו יחד, 
הבטחתי לילדים ואני לא רוצה לאכזב אותם
אחרי החופשה אדבר איתה.."
אז.. כן.. יש סיכוי שיהיה לך דז'וו ..
כי תשמעי את ההבטחה הזו כמה פעמים -
עד שבאמת / אם באמת תתקיים..

אבל גם אז..
יש לו שלב של מוות לעבור - לעכל את האובדן 
גם אם את לצידו, יש לו אובדן אחר לעבד..
ויש שלב נוסף של אחסון,
ורק אחרי שיעבור אותם,
רק אז יהיה בשל למערכת יחסים בריאה ,
ויחד תוכלו להנץ, לגדול ולפרוח, להניב פירות ...

האמת אני לא יודעת איפה אני תופסת אותך,
אם את בעניין בכלל, אם כבר עברת את נקודת האל חזור , 
או אם את מהצד השני,
בכל מקרה מצאתי קסם רב בתיאור היפה הזה שמובא ב'מעגל אץ התפוח'
ורציתי להביא אותו אלייך,
גם אם בדרך קצת פרובוקטיבית..

בכל פעם שאת מוצאת עצמך ב'פינות' שלא מיטיבות עבורך..
תבדקי מה שם מושך אותך,
כך שלהבא תשומת הלב שלך תהיה לאותה האיכות,
אבל במערכות יחסים נכונות עבורך.

מאחלת לך חיים של לבלוב ופריחה ,
אתך בצמיחה האישית בתוך הקשר הזוגי,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.



אגב-
אפשר לעבור את המעגל הזה פעמיים עם אותו בן זוג,
כדי לצלוח זוגיות שניה בריאה עם אותו בן זוג,
נכון יהיה לעבור את כל השלבים כולל המוות - הפרידה, והאחסון במלואם.
ולא פחות חשוב לעבור שוב יחד את שלב ההנצה - החיזור .. בשקדנות.
בקיצור - בלי דילוגים !

על הקשר בין מסיכות לעצמת התשוקה בסקס ...

כמה סקס את רוצה לעומת כמה אתה ? 

אחרי פורים, ניחוח החירות של פסח
ואפילו יום העצמאות..
ולקראת חג השבועות, 
שיש בו משהו מאד רומנטי .. 

אני רוצה קצת לדבר תכל'ס :
ולכתוב על הנושא הזה שמעיק על הרבה זוגות 
ולא פעם - (לפחות על פניו) הוא הגורם לקרע בין בני זוג..

כי תמיד, בכל זוג באשר הוא – 
ירצה אחד מבני הזוג יותר סקס מהאחר,
לפעמים תהיה זו היא, לפעמים הוא,
אבל תמיד יהיה מי שירגיש לא מסופק,
מאחר וכמה סקס יהיה - תלוי תמיד במי שרוצה פחות..

לפני כשנתיים הייתי ביום עיון בנושא תשוקה ומיניות בקשר הזוגי -
שהעבירו דר' דיוויד שנארץ ודר' רות מורהאוס-
זוג פסיכולוגים אמריקאים המתמחים בתחום הזוגי.
הם צוטטו מחקר שנערך בארה"ב בשנים אלו ולפיו :

76% ענו שהסקס מת, או בדרך למות,
17% אמרו שהסקס חי וקיים,
ורק 8% השיבו שהסקס מלא תשוקה, אירוטי ונפלא.

המסקנה המתבקשת מנתונים אלה היא שרוב בני האדם
לא נהנים מסקס מלא תשוקה ואינטימיות בזוגיות שלהם, 
"אבל.." אומר דר' שנארץ – "חבל שכך הוא, כי אפשר אחרת."
אז הנה אני מביאה פה קצה קצהו של תורתו
(לגמרי במילים שלי ומנקודת מבטי אז לא לתפוס אותי במילה)
עם תרגיל שיכול לקדם אותך לעבר סקס מלא תשוקה בקשר הזוגי שלך:

הקשר הזוגי מורכב ומפותל ובו המורכבות של כל אחד מאתנו כאדם,
וכן המורכבות של המפגש בינינו כבני זוג.
ככל שנהיה בני אדם שלמים יותר, 
והחוסן הנפשי של כל אחד מאתנו יציב יותר,
כך הזוגיות שלנו תהיה בריאה יותר, 
וכך נוכל בין היתר ליהנות מסקס מלא יותר בתשוקה ובאינטימיות.
(אפילו רק מנקודת המבט של איך אני מגיב לסירוב של האחר וכמובן שזה רחב עוד הרבה יותר)

מספיק להסתכל על המונח "יחסי מין" בעברית ולהיווכח:
יותר מחצי ממנו אומר 'יחסים' ופחות מחצי אומר 'מין'...
אכן טיב היחסים, אופיים, איכות הקשר והתקשורת
בין בני הזוג תופסת מקום משמעותי מאד באשר -
למה תהיה האיכות,
ומה תהיה תדירות יחסי המין בין השניים..

ככל שנרפא את הקשר, ניצור בו בטחון,
נאפשר לאמפטיה, לקרבה, לפתיחות ול א ה ב ה להיות פה,
ככל שניצור פתיחות וקרבה – ניתן מקום לאינטימיות -
כך הסקס שלנו יהיה מלא יותר בתשוקה.
ובמקביל - זה יקרה ככל שנהיה בני אדם שלמים יותר,
עם חוסן, בגרות ובריאות נפשית .
בקיצור- רוצים תשוקה ? 
תחזקו את האני ואת האינטימיות בקשר.

אז מה למשל אפשר לעשות ?? –
הנה הצעה אחת של דר' דיוויד שנארץ :
מילדות אנחנו רגילים לקרוא את פני הסובבים לנו,
את הקרובים לנו, ולנסות לפענח מה הן מסתירות.
אלא ש..
מילדות אנחנו גם לומדים שמסתירים מאיתנו מאחורי 'מסיכה'
את הרגשות האמיתיים :
"קרה משהו ??"
"לא.. הכל בסדר" - אנחנו שומעים..
וכך לומדים בעצמנו לשקר ולהסתיר.
כך- מי שמולנו אמנם שומע בחלק הקוגניטיבי שלו "לא",
אבל מרגיש אי שם בחלק פנימי אחר שלו – שיש משהו שקרה..
וישנה תבונה פנימית תת מודעת של דו משמעות סותרת.

בעצם אנחנו חיים במצב קבע,
שמצד אחד אנחנו רגילים להסתיר את הרגשות שלנו –
"לשים מסיכה" של "הכל בסדר",
מצד שני כשמולנו מישהו עם "מסיכה" כזו-
אי שם פנימה אנחנו יודעים שהוא מכסה.
(אז אנחנו משתמשים באינפורמציה לצורך השגת המטרות שלנו במניפולציה לא מודעת.)
והסתירה הזו קיימת שם תחת פני השטח ופוגעת בקשר
במובן הזה שהיא שמה מיסוך ומרחיקה בינינו,
לא מאפשרת לאינטימיות להיות במלואה.

מה שדר' דיוויד שנארץ מציע הוא –
להסיר מסיכות.
וכשנקבל החלטה כזו – נוכל לשים לב בכל פעם
ששמנו מסיכה על הפנים, ו.. - להסיר אותה -
לפתוח את הקלפים בפני בן הזוג שלנו ולומר לו את האמת,
באמת מה קורה לנו שם.
(גם אם בהתחלה זה יהיה "היה לי יום קשה בעבודה"..)
אחרי תקופה קצרה בה אולי קצת נתאמץ לעשות את זה,
או להיות מודעים שלא "תברח" לנו מסיכה פנימה..
זה יקרה לנו באופן טבעי.

ככל שנהיה פתוחים יותר, ללא מסיכות,
האינטימיות בינינו לבין בן הזוג שלנו תגדל ותתעצם,
והנה לך – עד כמה שזה "פשוט" לכאורה -
אחת הדרכים שתוביל לסקס מלא תשוקה ואינטימיות.

בואו להציל את הקשר הזוגי שלכם
באינטנסיב זוגי, שמייצר פלאים
יומיים - והזוגיות שלכם קפצה מקפצה משמעותית קדימה
לחיי חברות, שותפות ואהבה

נסי מפה

בהצלחה !
גלית אליאס מומחית בהחזרת אהבות למקומן,

נהנית לקרוא ?לקבלת כל תוכן חדש שלי למייל האישי שלך,ניתן להירשם ב "צור קשר".

על הקשר בין המדורות של ל"ג בעומר לאהבה שלך .. ועל איך אפשר ליהנות ממנו ??

הנה... ל"ג בעומר כבר פה
ואחרי 33 ימים של 'תקופת בצורת'
מתחילה לה עוד עונת חתונות :

חתן וכלה,
שמלה לבנה מתנפנפת..,
הבטחות ל 'בטוב וברע'.. 'באש ובמיים',
'לנצח נצחים' ..
ועוד מיני קלישאות שברגעי החופה נשמעות הגיוניות מאין כמותן..

ביום הזה שפותח את העונה החמה' -
אנחנו מוצאים את עצמנו יושבים סביב המדורה,
אוכלים תפוחי אדמה ומרשמלו צלוי,
עם ילדים או חברים, בניחותא
או עם סמארטפון זה או אחר בהיכון..

אך בעצם.. איך קשור המנהג להדליק מדורה
לחתונות שבפתח ??

היה זה רבי עקיבא שהתייחס לאיכות הקשר הזוגי באמרה :

"איש ואישה, זכו – שכינה בניהם;
לא זכו – אש אוכלתם. "(מסכת סוטה דף י"ז).

ר. עקיבא משתמש בסימבול של האש כמייצג את חיי הזוג שמתחתן-
האם תדלוק בקשר אש כזו שמלבה ושומרת על הגחלת ? 
או שתהיה זו אש מכלה ??

לגמרי לגמרי קטונתי ,
ובכל זאת אני רוצה להוסיף על דבריו ולומר :

יש בידינו היכולת לשלוט בכך –
לא להניח למה שיש כאילו זה הוא וזהו, 
אלא - לדעת שביכולתנו לווסת את האש, 
ומצד אחד לשמור עליה כגחלת, לפחות,
כי רצוי שתהיה קצת בעירה.. לפחות מידי פעם,
ומצד שני לשמור על גובהה שלא תשרוף את הגשר בינינו,
שלא ליצור נתק ביני לבינו.

גם ככה.. הקשר בינינו כל כך עדין ורגיש,
כל אחד מאתנו בא עם עולמו הפנימי,
היא צריכה שקט ומקום נינוח וביתי,
הוא מעדיף שקט בלי לטעת שורשים עמוקים מידי..
הוא מפליג בחלומות,
היא כלואה בתוך מה שצריך..
הוא אומר כל מה שבא לו..
היא מקשיבה נבוכה כשהוא חוצה את הגבול שלה..
מחפשת מקום לקבור את עצמה..
ו.. יש עוד אינסוף כאלה..

וזה רק הבסיס למדורה- עוד לפני שהצתנו את האש..

אבל כדי שהאש תהיה מחממת, שהגחלת תנעם לנו , 
שתהיה גם בעירה נינוחה ועם זאת מדליקה.. 
אבל לא עד כדי שתעכל או תאכל אותנו ואת הקשר.. 
מתחילים בבסיס יציב, 
בסיס יציב שכזה יכול להתבסס למשל על תקשורת פתוחה,
על לדעת איך לדבר באופן שאפשר יהיה להקשיב לך.
על גבי בסיס יציב כזה נצית את אש האהבה.

אז לגבי ההצתה -

בעוד שבועיים אפרסם פוסט שבו המלצות
של מומחים בטיפול זוגי להגברת האינטימיות והתשוקה בקשר הזוגי.

ולגבי הבסיס היציב-

הנה פה קישור למאמר קודם שלי "כשאת אומרת... למה את מתכוונת .." 
ובו אני מדברת על דרכים להביע את עצמי באופן שהאחר יוכל להקשיב.

והנה שוב ההדרכה החינמית "איך לדבר כך שגם יקשיב ולא רק ישמע??" 
(לא צריך למלא פרטים רק ללחוץ ולצפות).

שיהיה חג שמח,
שהמדורה שלכם תהיה עם בסיס יציב,
ובה בעירה חמימה כגחלת ,

איתך במעלה נתיב הצמיחה בקשר הזוגי,
גלית אליאס- מומחית בהחזרת אהבות למקומן,

נהנית לקרוא ?

לקבלת כל תוכן חדש שלי למייל האישי שלך,

ניתן להירשם ב "צור קשר".

אבל למה תמיד 'הוא' יוצא אצלך ה 'רע' ??

"איך זה שתמיד יוצא מהסיפורים שלך שהגבר הוא הרשע והדביל ..?"

כן..
אלו רק חלק מהתגובות שקיבלתי אחרי הפוסט האחרון..
והאמת –
הם ממש צודקים..
הנה גם אני נפלתי במקום הזה שמאשים :
" אתה – לא מבין אותי.. "
"אתה לא מקשיב לי..."
"אתה מאשים אותי בכל מה שקורה.. "
"אם רק היית מקשיב, מבין ומפסיק להאשים ... הכל היה טוב.."
אחלה נפילה בפח,
בדיוק מה שאני מזהירה מפניו כל הזמן... - קרה לי פה בעצמי..

אז נכון שלטנגו צריך שניים,
ונכון שהיה רצוי ששנינו נתחיל ביחד -
להקשיב, להבין ולהפסיק להאשים אחד את השני ..
אבל-
אין צורך לחכות לכך שהוא יתחיל קודם להקשיב,
או שהוא יפסיק קודם להאשים..

ולמה ??
כי העבודה ממילא היא שלי. 
לכל אחד מאתנו יש העבודה שלו,
ולו רק אוכל להסתכל פנימה בכל פעם שקשה לי
(לא משנה אם מולו או מול מישהו אחר .. אבל להסתכל פנימה !)
לא לצאת החוצה ולראות מה הוא לא עושה טוב, _ 
כמה הוא לא מקשיב, _ 
כמה הוא כל הזמן מאשים אותי,

אלא – 
להיכנס פנימה ולשים לב- מה זה מפעיל אצלי.. ??
כשהוא לא מקשיב לי ,
מה קורה לי בגוף ? - מה קורה לי בתחושות ? -
אולי מתכווצת לי הבטן?, אולי אני חשה מחנק בגרון? _
אולי בא לי לצרוח ??? רותח לי הדם ??
איך אני מרגישה – מהם הרגשות אם עולים ?
אולי אני מרגישה חוסר אונים ?? שלא מבינים אותי ? שלא רואים אותי?
אופס.. זה מוכר לי ההרגשה הזו שאף אחד לא מבין אותי ..
אני מרגישה לבד בעולם הזה, מוזרה וזרה ,
והתחושה הזו של הבדידות מנקרת לי בכל הגוף ודוקרת לי בגב.._

ואז אני עשויה להיזכר שגם כשהייתי ילדה- הרגשתי ככה לפעמים,
שאין לי עם מי לדבר , כי גם ככה לא יקשיבו ולא יבינו,
ואפילו לא ניסיתי,
כי לא מצאתי את המילים המתאימות שדרכן היה לי סיכוי להסביר
אז ... נשארתי לבד.

והיום כשהוא לא מקשיב לי, או לא מבין אותי-
בעצם אותו ה'לבד' הוא שצועק,
אבל היום 'הוא' (ה'לבד' הזה) הוא כבר לא רק 'אני הילדה',
אמנם יש לי תחושות של הילדה בגוף, ורגשות מאז שקיימים ורוחשים,
אבל יש גם אני הבוגרת שיכולה לחבק את הילדה שלבד לה.

ולהציל אותה מהתחושה של ה'לבד' שמסתתרת שם בפנים-
בנבכי נשמתה, שכל כך קשה לי לשאת אותה,
התחושה של ל חוסר האונים, והבדידות.
אותם הרגשות שכאשר ארשה לעצמי לחוש ולהרגיש,
יוכלו להרפא.

רגע מנוחה לטובת האני החוקר : 
איך זה קורה ???
מעצם זה שארשה לעצמי לחוש, ולהרגיש את הרגשות הילדיים –
אני למעשה מדברת בשפה שלהם והם מקבלים 'מענה'.

הרגשות הללו מאוחסנים בחלק של המוח שנקרא המערכת הלימבית,
וזו- לא מדברת במילים.. השפה שלה היא שפת התחושות.
ולכן- כאשר אנחנו רוצים לרפא תחושות ורגשות ילדיים,
השפה שנכון יהיה להשתמש בה היא זו-

וכשנרשה לעצמנו – כבוגר/ת שאני היום- (מעמדת צופה שחווה )
לחוש את הרגשות והתחושות הללו, הן יתמלאו ויבואו על ריפויין.

ואיך שזה יתבטא זה- שבפעם הבאה כשלא יקשיב לי/ לא יבין אותי,
לא יעלה שוב חוסר האונים ככעס או כאכזבה,
כיון שקיבלו מרפא,
ולכן - ממקום רגוע ונינוח אוכל לבקש ממנו עניינית –
שיקשיב לי כי זה חשוב לי עכשיו,
או שיפנה לי זמן כי אני רוצה שינסה להבין אותי.

תם דו שיח ההאשמות, 
תם עידן הצודק והטועה שמדברים בכעס זה אל זה, 
הגיע העת לדבר אהבה. 
לדבר את שעל ליבי, את הרגשות שלי 
ולא כשאני מטיחה ומשליכה אותן על האחר, 
אלא מתוך גילוי לב כנה ואותנטי.

אמן.

אז מה אני מציעה לך בעצם??
בפעם הבאה שעולה קושי שיכול להתבטא בכעס, בכאב, באכזבה וכו'..
אני מזמינה אותך להביא את תשומת הלב פנימה,
לנשום 3 נשימות מלאות (לפחות)
להיות עם התחושות, ו"לחבק אותן".
לשים לב- למה שעולה, ולהיות שם פנימה ב"חיבוק" ובהקשבה.

ו-אני - פה מחכה לסיפורים - איך היה לך..

איתך במעלה נתיב הצמיחה בקשר הזוגי,
גלית אליאס- מומחית בהחזרת אהבות למקומן,

איזה מזל שתמיד יש את מי להאשים, ועד כמה אפשר לייחס את זה לחווה ??

אז מה ??

שוב אני אשמה .. מה ??

לא רק כשהג'ינס לא מכובס- כי אז ברור שזו אשמתי..

לא רק כשנגמר החלב.. (למרות שאני בכלל שותה סויה..)

בכלל – כל מה שקורה בינינו,

ובעיקר- מה שלא קורה (!)

הכל    ב א ש מ ת י .

"את – תלכי למישהו , תפתרי את הבעיות שלך ואז הכל יסתדר

התסביכים שלך הם הסיבה לכל הבעיות שלנו"

מוכר לך ?

מסתבר שאת לא לבד ..

שומעת כל הזמן נשים שזה מה שהאיש שלהן אומר להן,

לכן מן הסתם אין טעם לגרור אותו לשווא לשום מקום ביחד,

אין מה לקחת אותו להרצאה, בטח לא לסדנה,

וחלילה – על טיפול זוגי בכלל אין מה לדבר,

כי למה שהוא יבזבז את הזמן ??

הרי ממילא כל העבודה היא שלך..

ואך ורק לך יש מה לשפר ולתקן..

(תוך כדי שאני כותבת פתאום הבנתי שיש מצב..

שחווה היא זו שיצרה את התקדים הזה...

ומאז שהיא התפתתה לנחש ונגסה בתפוח..

מאז אנחנו לדורותינו אשמות..

ולהם תמיד יש את מי להאשים .)

אז רגע לפני שהתיישבתי לכתוב,

פניתי לאיש שלי, ושאלתי אותו-

תגיד, מה גרם לך לשינוי ?, איזו תובנה היתה עבורך שם ?

אז בהתחלה.. הוא אמר לי : "אבל גם אני אומר לך שאת זו שצריכה לשנות"

מה שנכון..  חחחחח,

"אבל בכל זאת, משהו היום הרבה פחות "באשמתי" מבעבר.." הקשיתי..

"טוב.." הוא הוסיף הזכיר לי בפשטות את המשפט הסיני העתיק והידוע :

Nobody is perfect""

כי באמת הרי אף אחד לא מושלם..

ויכול להיות שבפשטות הזו נעוץ הפתרון,

כי הרי לנו ברור שלטנגו צריך שניים,

שאין אשם בלי מאשים, נעלב בלי מעליב, מדוכא בלי מדכא וכו'..

נכון שלפעמים אנחנו מכניסים את מי שמולנו לתפקיד הנדרש

כדי שיהיה לנו קל ונוח 'לשחק' אותו,

אבל אם לא היה שם משהו ולו פיצי

שמאפשר לו להיכנס לתפקיד הזה..

הוא לא היה נכנס אליו,

אם הוא באמת סוג של 'בודהא' ,

או נאור כמו ה'דלאי למה',

הרי שהיה יכול לחבק אותי כל פעם שקשה,

לעזור לי לצאת מהדרמות הללו ולא לצלול איתי לתוכן,

הוא לא היה מתעצבן, כועס  ובכלל לא היתה פורצת שם מריבה..

כי הדלאי למה כמי שקרוב ל'מושלם' באמת , אינו חלק מהטנגו, באשר הוא.

בקיצור מה שאני רוצה לומר זה –

שאם אנחנו ב'ריקוד טנגו' כזה או אחר..

לכל אחד מאתנו יש בו תפקיד,

משמע לכל אחד מאתנו יש מקום שצועק לריפוי,

וזה אומר שתהליך זוגי יכול לעזור לשנינו

להיות במקום אחר בפעם הבאה..

לאפשר לכל אחד מאיתנו  לרפא מקום כואב משלו,

לשחרר אוטומטים שאינם בשליטתנו,

ולהיות במצב של בחירה בפעם הבאה שעולה סיטואציה דומה,

ופה יש לי אפילו הבטחה גרנדיוזית .. :

אולי – בכלל לא תהיה פעם הבאה לאותה הסיטואציה.. כי אנו כבר לא זקוקים לה..

אז אם היית רוצה לעבור לשלב הזה,

שבו כל אחד מכם מכיר באחריות שלו,

ואפילו לצעוד כמה צעדים קדימה של ריפוי לכמה issue ים שחוזרים,

בואי אתו לסדנה הזוגית ב 11.4 וה 12.4

כל הפרטים בלחיצה על הקישור.

ובינתיים, להתראות,

איתך במעלה הצמיחה בקשר הזוגי,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

נהנית לקרוא ?

לקבלת כל תוכן חדש שלי למייל האישי שלך,

ניתן להירשם ב "צור קשר".

רגע לפני החג.. קצת רכילות - איך יצאתי אני מעבדות לחירות בקשר הזוגי שלי..

אז ככה זה היה נראה אצלי עד לפני 3 שנים :

"עוד חג..שוב ימים שלמים להיות בחברתו,
לקום לצדו בבוקר, כשהוא זועף לעברי,
לעבור לידו במטבח ולראות כמה זה לא מזיז לו, 
כאילו לא עברתי סנטימטרים ממנו,
אני שהוא רק היה מריח אותי מתקרבת והיה קופץ לעברי..
שלא יכולתי לעבור מטרים לידו בלי שהיה מושך אותי לחיבוק אוהב,
כן.. אני .. הפכתי להיות כמו אוויר - ולא לנשימה, אלא שקופה כמוהו..

אוטוטו,
מגיע החג ולפניי כמה ימים כמעט רצופים,
שישי שבת, ואח"כ שני שלישי ואוטוטו שישי שבת ראשון שני..
אלוהים,איך אעבור את זה ?? 
והרי אנחנו כבר כמעט לא מדברים.. 
רק פה ושם עניינים טכניים מצילים את המצב ומעבירים תדרי קול ממנו אלי,
הניכור והקור שבמרווח שבינינו מאיימים להקפיא אותי..
ואני כל כך צמאה לחום שהיה מרעיף עלי פעם,
השכמות שלי צועקות הצילו, " ... 
צריכות חיבוקקקקק..."
מן הסתם - שלא בשליטתי- הניכור הזה יוצא גם ממני החוצה,
מהפחד שלי מדחייה,מהחשש שהוא לא רוצה בקרבתי 
ומה שבטוח- אני אומרת לעצמי – תתרחקי את קודם..
כך שגם אם היה לחיבוק שמץ של סיכוי להגיע..
מתוך תוכי אני משדרת לו להתרחק עוד יותר.. 
ואני לא מצליחה לנהוג אחרת. "

אז ככה נראו חיי עד לפני 3 שנים,
ואם לומר את האמת מצאתי לי דרכים יצירתיות 
כדי לא להרגיש את הרגשות הללו בעוצמה רבה,
כמו : להדחיק אותן, לעסוק בכל מיני עיסוקים משלי,להכחיש חלק .. העיקר לשרוד.

אבל אני – כנראה שהייתי צריכה ממש סטירת לחי 
כדי שאסכים לשנות..
רק כאשר לו נמאס והוא קם והלך-
רק אז הבנתי מה המחיר של ההדחקות שלי..

אז לשמחתי.. הוא בחר לחזור,
ועוד יותר לשמחתי- אני בחרתי לראות, לעבד ולהעלות את הרגשות מאוב ההדחקות,
והכי לשמחתי- (בשליחות מלאכית בדמות חברה שלי..)
גיליתי אוצר בצורה של דרך נפלאה שמאפשרת ריפוי לקשר הזוגי-
אפילו לשלנו שהיה נראה כמו שסיפרתי לעיל.

תורה של קשר שמבהירה שבהגדרה קשה לנו בזוגיות,
כי תת המודע שלנו ימשוך אותנו במיוחד 
אל מי ש 'ילחץ לנו על הכפתורים' וזאת כדי ליצור עבורנו הזדמנות לריפוי.

כל עוד הדחקתי = לא לקחתי את ההזדמנות,
אבל כשהסכמתי לראות, להרגיש, לחוות, (לא תמיד היה קל אבל- שווה !!)

גיליתי עולם ומלואו –
את עצמי מחדש כפי שאף פעם לא ידעתי,
(לא מעט בזכות אורי כהן רז)
נזכרתי בכל אותם החלקים שלי שהלכו לי לאיבוד בקשר,
וגם למדתי לראות את החלקים הרכים שלו, 
אלה שעטו שריון מפחד הדחיה,
והאמת- גם שלי..

היום אני יכולה לספר לך,
שבזכות התורה הזו - שנקראת אימגו ויש לה כלי עוצמתי בטירוף,
כלי שמחבר לבבות, שעוזר להמיס הגנות מיותרות, 
יצרנו לנו בית חם ואוהב.
אנחנו החברים הכי טובים זה של זו,
אני יכולה לסמוך עליו והוא עלי,
אני יכולה להישען עליו, לספר לו, 
ל ה ת מ ס ר .

הבנתי גם שזוהי השליחות שלי,
לעורר זוגות אחרים לפני הסטירה,
בלי שיצטרכו לעבור את חורבן הבית לעומקו ,
שהוא משבר 'ראוי לשמו' בפני עצמו .

לעזור לזוגות לרפא את הקשר הזוגי שלהם,
בלי שיצטרכו לטבוע בים הדמעות המלוות את חורבן הבית- הפרידה.
והנה אני כאן כדי לספר ולהבהיר-אפשר גם אחרת !!

אפשר גם אפשר לחיות יחד -

כשכל יום החיבור ביניכם הולך ומתחזק,

ונולדת לה החירות להיות מי שאני במלואי בתוך הקשר הזוגי,

כשברור שאני פה לא כי אני חייבת, אלא בגלל שאני אוהבת !

מתאפשרת פה חוויה של בחירה וחירות אמתית 

מן הסתם מתנה מושלמת לפסח – הוא חג היציאה מעבדות לחירות.

לקריאה נוספת על הזדמנות לצאת לחירות - 

כזו המתאפשרת בחיים כזוג מודע בלחיצה כאן

עיזבי, גם ככה הוא לא יקשיב לך.. חבל לך על הזמן.

"עוד פעם המזונות הלא אכילים האלה שלך?

לא...  הפעם הגזמת לגמרי ..

זה נראה כאילו מישהו הקיא את זה וארז בניילון נצמד,

ואתה רוצה שאני אבשל את זה ???

אתה יכול לקרוא לזה "חלבון טהור שמזין את הגוף" עד מחרתיים,

אין מצב שאני נוגעת בזה.

אתה רוצה ?, תבשל בעצמך..

אני לא מבינה למה אתה חייב להיות קיצוני כל כך ??

לא מספיק שאני מקפידה על לחמים מקמחים בריאים – כוסמין, שיפון,

שהירקות שאני קונה אורגניים,

שהביצים, הסוכר, הדגנים – הכל אורגני..

למה אתה חייב גם פה לכת לקיצוניות כזו ??

בא לי מידי פעם שוקולד וזה ענייני..

ולגבי העיסה הזו - אני לא מתכוונת לבשל אותה.. "

"בחיי שכל הגוף שלי מכווץ כשאני חושבת על השטויות שלו..

אני ממש מרגישה כאילו הגוף שלי בהיכון למלחמה,

או יותר נכון למגננה,

להגן בחירוף נפש על הילדים הזכים והטהורים שלנו,

שצריכים לאכול איך שהוא – והפעם תרתי משמע

את השטויות שלו..

כל פעם עם קיצוניות אחרת,

למה הוא חייב להיות תמיד קיצוני כל כך ??

ואיך הוא מעז להכניס אותי לתוך המקום הזה??? – מה זה "קחי- תבשלי .. זה בריא.."

לא רוצה..

רוצה ??? תבשל לעצמך, ורצוי בחצר.."

עם יד על הלב..

כמה פעמים קרה לך שבן הזוג הביא משהו שראית כלא נכון

עד כדי כך שלא יכול לסבול  אותו ואת מה שהביא ??

וכך, בלי להתכוון  הבאת מולו ביקורת על ההתנהגות שלו,

ולרגע נשים בצד מי "צודק", או אם באמת צריך להעמיד אותו על טעותו..

אני מדברת פה על ה"איך " ..

על איך אפשר להביא את הדברים כשהם נטולי ביקורת..

איך – לבטא את מה שאני מרגישה באופן שהוא יהיה מסוגל לשמוע..

כי כשם שהביקורת היא התגובה השכיחה ביותר לתסכולים בקשר הזוגי..

היא גם התגובה ההרסנית ביותר ..

יש בה ניסיון מעוות ולא יעיל לתקן מצב לא נעים.

ביסודה מונחת על ההנחה המוטעית שאם נכאיב לאחר ..

נגרום לו להצטער על הכאב שגרם לנו - וכך נקל על כאבנו שלנו..

הביקורת היא למעשה זעקת ילדות שמתבטאת עכשיו במילים,

ואף על פי שאיננה יעילה, המוח העתיק שלנו ממשיך לאחוז בה בעקשנות אך ללא הצלחה..

הביקורת היא רצון המתבטא באנרגיה שלילית.

הדרך היעילה לבטא את עצמנו היא -

לזהות את הרצון ולבטא אותו בצורה חיובית – בצורה ישירה,

הכנתי עבורך הדרכה חינמית קצרה בסרטון,

שילמד אותך דרך יעילה ופשוטה לבטא את התסכול, כזו שניתן ללמוד וליישם בקלות

בלחיצה כאן מחכה לך הסרטון שילמד אותך איך לדבר אליו כך שגם ישמע אבל גם יקשיב !

איתך במעלה נתיב הצמיחה בקשר הזוגי,

בהצלחה,

גלית אליאס, מומחית בהחזרת אהבו למקומן,

בעלים ב"קולי קולך".

galitel2@gmail.com

עזרי לחברה טובה שלך ללמוד איך לדבר "יעיל"-

כך שהוא גם ישמע אבל גם יקשיב.. והעבירי לה את המייל הזה.

איך להתמודד עם כעס מבלי להתאפק אבל גם בלי לצעוק על מי שמולך ??

היא מרגישה שהיא עומדת להתפוצץ,

כבר כמה לילות  שמיד אחרי ארוחת ערב,

איך שהילדים מתפזרים למיטות,

הוא נעמד, לוקח את המפתחות ומכריז שהוא יוצא לחבר.

יוצא לה עשן מהאוזניים,

בא לה לצרוח, שיעוף לה מהעיניים,

אבל הקטע הוא- שזה בדיוק מה שהוא עושה

וזה בדדדדייייוק מה שכל כך מעצבן אותה..

בא לה לעוף לאןשהוא בעצמה, שגם הוא ירגיש מה זה..

אבל לאן ? כי לא באמת בא לה לצאת לשום מקום,

רק בשביל להחזיר לו, שירגיש את הנטישה הזו

שהיא חווה כל ערב לאחרונה..

והדינמיקה הזו בלתי נסבלת-

הוא בורח, והיא מוצאת את עצמה רודפת,

למה  ? היא תוהה.. הוא כל כך מעצבן אותה ..

מה מושך אותה לרדוף אחריו בכלל ??

והוא- מרגיש שהיא רודפת ובורח עוד יותר..

ובלי שהיא יכולה לשלוט בזה.. היא –

כמו שבטח ניחשת.. רודפת יותר,

אבל כל כך כועסת... עצבנית בטירוף..

כמו הר געש בתוכה..

הכעס מכווץ לה את השכמות, יושב שם עד כדי כאב..

וכל מה שיש לה לומר לו יוצא בצרורות של טענות,

ואז .. – ניחוש פרוע ??

הוא עוד יותר בורח...

כעס- למה הוא טוב ?

ואיך אפשר לעבוד אתו ולהשתמש באנרגיה שלו ? להפנות אותה לכיוון אחר .. טוב יותר??

כעס- הוא אנרגיה פוטנציאלית..

היא נמצאת שם בתוכנו, רוחשת וגועשת,

אנחנו רוצים שהאנרגיה- בכלל, כל סוגי האנרגיה שאנו חווים,

יהיו אנרגיה בתנועה,

כל עוד האנרגיה לא בתנועה – משמעו חסימות  ותקיעות.

אנחנו רוצים להפוך את האנרגיה הפוטנציאלית לאנרגיה קינטית.

במאמץ מזערי.. באלגנטיות.. להשתמש באנרגיה של הכעס,

ולהפנות אותה לאן שהוא אחר- שנבחר לנכון..

אז קודם כל כשיש בנו כעס-

יהיה נכון עבורנו לפרוק אותו- אפשר ללכת לים ולצעוק,

אפשר לצעוק לתוך הכרית, או במקלחת,

אפשר לעשות את מה ששירלי מן – מורה בכירה ליוגה, מדיטציה וכח המחשבה - יוגה מלכותית.

מציעה בסרטון "איך לשחרר כעס במיידי"

העיקר לפרוק אותו החוצה מאיתנו..

אבל,

אם אנחנו נוטים לכעוס, נכון יהיה עבורנו אחרי שפרקנו אותו..

לבדוק איך הכעס משרת אותנו.

הכעס הוא רגש שמכסה על רגשות עמוקים יותר,

כאלה שקשה לנו לשאת ולכן אנחנו נעזרים ב'מכסה' כמו כעס ופחד..

למשל - הכעס עשוי לכסות על חרדה ילדית מחוסר אונים,

כי הוא נותן אשליה של תחושה של אונים.

כאילו מגן עלינו שלא נרגיש את חוסר האונים הילדי שהיה לנו כל כך קשה,

ולחוסר האונים הזה יש צבעים שונים –

לא רואים אותי, אני לא קיימת,

לא אוהבים אותי ..

אני צריכה שתצילו אותי מפה !!

אבל כל עוד חוסר האונים הוא הרגש שתחת הכעס, יש שם חרדה,

ולמרות האשליה של ה"יש- אונים", אני לא יכולה לפעול משם,

כי ממקום של חרדה.. אין לי סיכוי לפעול.

ואנחנו רוצים להפוך את הכעס- האנרגיה הפוטנציאלית הזו לאנרגיה קינטית,

לפתוח את החסימה, לאפשר זרימה ותנועה..

מצאתי שמאד מאד עזר לי בתקופה ההיא

שהכעס היה איתי יותר מהאיש שלי..

להסתכל לו – לכעס – בעיניים,

לנשום פנימה, אל תוך הגוף, נשימות איטיות ובתשומת לב,

ולשים לב למה שעולה.

הכעס היה כל כך דומיננטי,

והיתה התכוונות פנימית להרגיש את מה שיש תחתיו..

שמיד צף לו הרגש אותו הוא כיסה -

היה שם כאב עצום,

שלא רואים אותי, שאני לא ראויה,

למרות שאיפה שהוא יש חלק בי שיודע שכן.. אני ראויה..

אבל התחושה היתה שלא ראו.. שלא קיבלו אותי כפי שאני,

היה שם חוסר אונים וכאב על כך

שלא אוהבים אותי על מי שאני- פשוט כי אני אני.

וכשיכולתי להתחבר לכאב,

בקלות יכולתי לפרק את הכעס בדמעות,

כי הן היו שם בשבילי, זרמו,  שחררו, והצילו אותי מהתקיעות

שבה הכעס - כשהיה רק כעס - הצליח להשאיר..

אז-

קודם כל לפרוק , החוצה, בטבע, לעצים, לים, לאדמה,

או בתנוחת האריה ששירלי מן מדגימה בסרטון "איך לשחרר כעס במיידי".

אחר כך- לעבוד עם מה שנשאר,

להיכנס פנימה, לחכות שהרגש שמסתתר תחת הכעס יחשוף את עצמו,

ולתת לו להתפרק עם מה שיעלה – צחוק, בכי, צעקה..

מה שיעלה יתקבל בברכה.

בהצלחה !

מי יתן ונזכה להתמיר את כל הכעסים שלנו

לטוב לב.

ולרגע קטנצ'יק אחד .. תארו לכם איך העולם היה נראה אם כולם היו מצליחים בכך ??

שוב קישור לסרטון איך לשחרר כעס במיידי של שירלי מן - יוגה מלכותית, אליה ניתן להגיע דרך האתר http://shirliman.co.il