איך מסתדרים כשהוא חייב להגיע בזמן.. והיא.. מאחרת כפייתית ??

"...בשבילי להגיע באיחור זה פשוט לא בא בחשבון,

אין כזה דבר ! אומרים לי 20:00, אגיע 2 דקות לפני, 

אמתין,

ואדפוק על הדלת ב 20:00 בדיוק !

אבל בשבילה.. זה כבר סיפור אחר לגמרי -

שעה זה לא שעה, על דקות אני בכלל לא מדבר.. :

שאלתי אותה מתי היא רוצה לצאת, אמרה לי ב 17:00.

הייתי מוכן, (ברור..) ראיתי שהיא.. עוד לא בכיוון..

הלכתי בינתיים להסתפר,

חזרתי, גם עברתי בדרך לקנות לי צמיג לאופניים,

הגעתי הביתה – ועוד הייתי צריך להמתין לה חצי שעה עד שיצאנו..

אז הפעם – ניחא, זו לא התחייבות שלי,

הייתי פחות כעוס,

ובכל זאת...

מצאתי את עצמי מתוח כל הדרך 

מתוך המקום הזה שחייב להגיע .. בזמן ... "

כך סיפר בתסכול אחד המשתתפים בסדנה שהתקיימה בסופ"ש..

על פניו - "המצב קשה.." -

או כמו שהוא אומר – "אין לי ברירה אלא לשתוק, לבלוע את הכעס ו.. להגיע באיחור .."

אך למעשה, יש דרך אחרת להסתכל על הדברים,

ואני רוצה להראות לך אותה, כדי שתוכלי להיעזר בה בעת הצורך אם תרצי :

(אפילו אם נישאר במישור של הצדק..) אם נחפש מי צודק פה..

נופתע לגלות ש..

הוא צודק : " אמרו 20:00, בטח התכוונו לכך,

ואם רוצים גם לקחת 2 דקות לנשום ולשתות משהו..

בהחלט יש להגיע בזמן .."

ו.. גם היא צודקת..

" .. מהבוקר עבדה כל כך קשה, הגיעה הביתה

ועוד היו לה חובות להשלים מאתמול,

היא רצתה גם להספיק לארגן קצת ולסדר לפני שהם יוצאים,

ואם לא תישן איזה חצי שעה.. איך לה סיכוי להחזיק מעמד שם.

אז יאחרו בכמה דקות, לא יקרה כלום..

מה זה מסדר המפקד ?? אפשר לחשוב.. "

הוא צודק מנקודת מבטו (ובהתאם לבית ה'יקה' בו גדל)

וגם היא - צודקת מנקודת מבטה, שמנסה להיות קצת רכה עם עצמה ולהקל כשאפשר..

(או ליתר דיוק לא מסוגלת לשאת את הנוקשות של 'חוקים' ו 'כללים')

אבל לפעמים.. הסוד הוא..

ללכת צעד אחד אחורה,

ולא להישאב אל המישור המפתה הזה –המישור של הצדק.

מישור שבו התרגלנו שרק אחד יכול להיות צודק..

והשני - יכול לצאת אשם.. טועה.. או סתם 'פארש'

הורגלנו לחשוב ב 'או' / 'או',

הגישה הזו שמלמדת אותנו מאבק כי אין מספיק לכולם,

כי רק אחד יכול להיות צודק, כי אין 'גם וגם' .

הגישה הזו שאנחנו 'יונקים' כבר מ 'משחק הכיסאות' בגן..

לא מאפשרת לנו לראות שיש גם אפשרות אחרת..

נכון זוהי אפשרות במישור אחר,

לא במישור של הצדק,

אין בה צודק וטועה, אשם ומאשים,

יש בה 2 נקודות מבט שונות  -

כל אחת לגיטימית בדיוק כמו השנייה,

יש בה 2 אמיתות שלכאורה לא  מסתדרות האחת עם השנייה,

ויוצרות מאבקים, כעסים ומריבות,

וגם מסתירות מאיתנו משהו חשוב , בעיני את העיקר.. :

אבל כשלוקחים צעד אחד אחורה

יש לנו סיכוי להבחין – ולהבין את התמונה הרחבה יותר :

הרי אם נמשכו אחד אל השני -

בעוד הוא לא מסוגל לשאת איחור כאופציה

והיא לא מסוגלת להגיע בזמן,

בעוד הוא חי על פי חוקים ברורים ולא מעט נוקשים,

והיא – אין לה כלל בלכסיקון מילה כמו 'חוקים'..

אם נמשכו זה לזה,

הרי שיש להם פה משהו אחר לקחת חוץ מהמריבות,

ולכשיבינו אותו – במקום המריבות..

יש פה אפשרות לכל אחד מהם –בעבודה מודעת–

להגיע למצב מאוזן יותר .

בעבודה מודעת, (כמו למשל בכלי האימגו הנפלאים)

הם יוכלו גם להבין את זה ,

וגם לעשות דרך -

כל אחד אל עבר מקום מאוזן יותר,

שניהם "לכיוון המרכז" שביניהם.

על פי האימגו, תת המודע שלנו ימשוך אותנו

אל מי שנוטה לבטא בצורה קיצונית את מה שאנחנו - לא(בצורה קיצונית באותה המידה)

אם אני לא מרשה לעצמי X אמשך אל מי שמרשה לעצמו יותר מידי X,

שנינו רחוקים אותו מרחק מנקודת האיזון הבריאה לנו.

כל עוד אנחנו לא מודעים לזה – זו תהיה אחת מהסיבות למאבקי הכוח בינינו.

אך לכשנבין – נוכל בעבודה מודעת

לצעוד אל עבר אותו אני מאוזן –

כך שהוא יוכל להרשות לעצמו רכות וגמישות,

והיא תוכל להסכים להציב לעצמה גבולות וכללים במקומות שבהם הם נכונים לה.

הללויה.

כפי שציינתי, זהו חלק מהתהליכים שעוברים זוגות בסדנאות שאני מנחה,

כך שיוכלו להיות שלמים ומאוזנים יותר בתוך הקשר הזוגי שלהם.

מזמינה אותך לקבל עודפרטים על הסדנה הבאה בלחיצה פה.

שלך,

גלית אליאס,

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

תגידי - בלי להציץ.. מה צבע העיניים שלו ??

בוקר טו' באב, בהשפעת הירח המלא, 
מרגישה חובה לכתוב ...

נכון.. זו לא הפעם הראשונה שבה אני מדברת על זה.. 
אבל אני חייבת, 
לאחרונה יצא לי לשמוע כמה נשים שאמרו - 'אני התייאשתי.. התרגלתי לחיות בלי אהבה',

והנה לי הזדמנות נפלאה להדגיש - 

התחושה הזו של חיבור למשהו גדול יותר, 
תחושה של חלק מקשר אוהב זה לא מותרות, 
זו לא אופציה, 
זהו צורך עבורנו כבני אנוש, 
וגם אם נדחיק אותו וננסה לשכנע את עצמנו שאפשר בלי- 
'עובדה אני חיה ככה כבר ... שנים..' 
זה לא אומר שהצורך לא צועק הצילו מאי שם ומידי פעם מתפרץ בכל מיני דרכים יצירתיות. 
כי נולדנו לקשר, 
ונועדנו לקשר ! 
ואני לא מרשה לך לוותר על הזכות שלך להרגיש אהובה כפי שאת, 
בעיני עצמך ובעיני מי שלצידך.

אז הנה זה בא..

תארי לך.. את יושבת מולו.. 
תאר לך.. אתה יושב מולה.. 
ואתם מדברים ומסתכלים זה לזו בעיניים..

יכול להיות שזה נשמע לך בדיוני, 
כי מי בכלל רואה אותו שלא לדבר על להסתכל, 
יכול להיות שהמרחק שנוצר ביניכם בזמן האחרון כל כך גדול.. 
שאיך שהוא נכנס הביתה- 
אומר שלום חטוף, זורק איפה שהוא את התיק 
וממשיך לעיסוקיו .. כאילו את בכלל לא שם.. 
והאמת.. גם כשאת חוזרת הביתה.. 
את מעדיפה לרוץ להתקלח, ומיד נשאבת למחשב, לילדים, 
למטבח ולשלל המשימות האינסופיות שלך.. 
המרחק הזה שנוצר ביניכם כל כך גדול.. 
שאת לא יודעת מאיפה להתחיל..

והנה אני פה להזכיר לך : 
מגיע לך יותר ו.. זה כל כך פשוט ! 
מספיקות כמה דקות ו 2 זוגות עיניים . 
(גם אם בהתחלה זה מרגיש מביך, 
זו התחלה של דרך שהולכת ומשתפרת, אז שווה להתחיל.)

המבט – כל כך משמעותי עבורנו כבני אדם.. 
כשמישהו מסתכל עלי וממש רואה אותי- 
זה כל כך ממלא, (גם אם על פניו עולה מבוכה כי אני לא רגילה לזה..) 
אולי זה נשמע בנאלי ופשטני מידי.. 
אך למבט יש כוח ריפוי מעצם היותו.. 
הוא מרפא את המקום הזה שלפעמים מרגיש שאני לא מספיק טוב, 
שאני לא ראוי, ולא שווה..

כי כשרואים אותי, רואים את כל כולי, ויש פה מעין קבלה שלי כפי שאני.. 
ואז מעצם זה שרואים אותי – אני מקבלת אישור לערך שלי. 
הערך שלמעשה תמיד היה שם.. אבל לא תמיד נתנו לו מקום. 
וכאשר נותנים למשהו ערך הוא הופך להיות בעל ערך .

כילדים לא תמיד ראו אותנו, לא תמיד היו שם בשביל להזכיר לנו את הערך שלנו, 
לא תמיד חיבקו, חיזקו ותמכו בנו כפי שהיינו, כפי שביטאנו את עצמנו, 
המבט הזה- מאפשר לנו להיזכר בקיום הרחב והעוצמתי שלנו, 
בהיותנו משהו הרבה יותר גדול ממה שאנחנו מרשים לעצמנו, 
בהיותנו אני ייחודי עם המון חלקים, שאמנם לא תמיד אנחנו במגע אתם 
אבל זה לא אומר שהם לא שם.. 
וחזרנו לאותה הנקודה- 
כשנותנים ערך לדברים הם הופכים בעלי ערך !.

שלא לדבר על האינטימיות שמתאפשרת ביניכם פתאום. 
כי זה לא רק שהוא רואה אותך.. 
איזה קטע.. פתאום – את רואה אותו ..

וגם אם זה לא טבעי, ולא חלק מהיומיום שלכם עד כה.. 
אם את מוכנה לקחת צ'אנס, תני לו לקרוא את זה ולכו על זה !
תזכרי - שווה לנסות - כי.. 
מקסימום זה יצליח !

מוכנים ?
קחו לכם כמה דקות היום ותקדשו אותן לעצמכם, 
את ואתה אחד מול השני, 
כמה דקות שבכוחן להקטין את הכעסים שהצטברו, 
ולהזכיר לכל אחד מכם כמה אהבה יש לו בלב .

לא לשכוח לאפסן טלפונים, ושלל מכשירים אחרים, 
פשוט לשבת זה מול זו להביט בעיניים - 
ולהיות שם. 
כל אחד בשביל השני, ובשביל עצמו.

אם לא ביום האהבה.. 
אז מתי ??

בהצלחה, 
שלך במעלה הצמיחה בקשר הזוגי, 
גלית אליאס 
מומחית בהחזרת אהבות למקומן. 


אם הקיץ החזיר לסדר היום בעיות שחשבתם שנפתרו, 
זה הזמן המתאים לבוא לסדנה הזוגית ולפתור אותן לתמיד ! 
הסדנה הקרובה תתקיים ב 22.8 ערב חמישי מ 20:30 ולמחרת שישי מ 08:30 עד 14:30. 
לקבלת פרטים נוספים יש ללחוץ פה 

תכל'ס, אפשר להחיות את התשוקה בקשר הזוגי??

שאלה מעולה..
והתשובה.. טאדאם .. כמובן שכן..

אז הנה באה השאלה המתבקשת הבאה :
איך עושים את זה ??? 
והאמת שהתשובה מאד רחבה ויש לה כמה זוויות, 
אבל אחת מהן מתייחסת דווקא לבעיות בקשר,
ולאיך את נוטה להתמודד איתן ??

בשבילי.. 
'להדחיק, לשכוח, או לשים בצד לטיפול כשיהיה לי זמן פנוי.. ' 
היה שמי האמצעי עד לפני כמה שנים.. 

כבני אדם, ובמיוחד כבני זוג.. יש לנו נטייה 
לנסות לברוח מהבעיות כשהן צצות .

כשתוך כדי.. בעודן שם בערימה לטיפול.. כולי מתבאסת .. 
ששוב עולה אותו הקושי,
ומרחפים מעלי כל מיני משפטי מחץ ששותלים אותי עוד מטר מתחת לאדמה כמו:
"שום דבר לא משתנה", "שוב אותה הבעיה".. "את תמיד.... !!!"

אלה.. מן הסתם מובילים אותי לשכוח ולברוח עוד יותר
מאותו הקושי שרציתי- באמת שרציתי - לפתור..
רק לא הספקתי,
אבל אחרי ה "תמיד את.. " וה "אף פעם את לא.. "
כבר די, אין לי חשק, ואפילו לא שאריות
מהכוונה הטובה שהיתה לי בהתחלה..

אבל...

פה אני רוצה להביא תובנה ע נ ק י ת לסדר היום :

ה "קושי" הזה, ה"בעיות" האלה שאנחנו בורחים ומנסים להימנע מהן כל היום ו.. כן גם כל הלילה ..
הם בדיוק העניין שיכול להפוך קשר מסתם 'חיים זה לצד זה במקביל',

ל : חיים מאושרים, מחוברים,
בתחושה של שיתוף אמיתי,
בתחושה ש "הוא מבין אותי" , "אכפת לו ממני " ו "אני ממש ממש חשובה לו"
בתחושה של "להיות חלק ממשפחה " או להיות חלק ממשהו גדול בהרבה,
משהו שמאפשר לי לא להיות לבד בעולם הזה-
(שזו התחושה שלא מעט חשים בה כשמנסים להימנע, לעקוף ולברוח מהבעיות.) 
וכמובן מתוך החיבור והאינטימיות שנוצרת - התשוקה מתעוררת לחיים !

צליחה דרך הבעיות היא היא שיכולה ליצור תחושות שכאלה.

כי כשאנחנו מצליחים לפתור ולהתמודד עם הקושי שעולה,
זה מדהים כמה שזה מחבר ומחזק אותנו .

וזו.. תחושה עילאית שהולכת ומעמיקה ככל שתסכימו ,
תחושה שמחברת לתשוקה שהיתה שם פעם ומעצימה אותה,
לאינטימיות, לשותפות חברות ואהבה .

כדי שאוכל לעזור לזוגות ליצור ברית חדשה כזו ביניהם,
שידעו שאפשר וגם איך להתמודד עם הקשיים בהם הם נתקלים,
ייצרתי סדנה זוגית שזה בדיוק מה שנעשה בה.

פרטים על הסדנה בלחיצה כאן.
http://galiteliaskolikolha.mypages.co.il/pages/12227

בסדנה אגלה לך את הדרך בה ניתן לבסס את הקשר הזוגי,
על ידי העצמה של כל אחד מבני הזוג,
וכמובן נלמד איך להתמודד עם הקשיים והבעיות שהציקו עד כה.
המשתתפים יוצאים עם תובנות, אופטימיות, השראה,
עם ידע וכלים שיאפשרו להם להגיע לאותו חיבור עילאי . 
אור בקצה המנהרה.

*מספר המקומות מוגבל,
אבל.. אחד מהם יכול להיות שלך אם תשרייני אותו ממש בלחיצה כאן. http://galiteliaskolikolha.mypages.co.il/pages/12227

אגב, יש גם סדנה לנשים בלבד 
'נשים מובילות את הקשר הזוגי לשותפות ואהבה'
לעת עתה בעבודה נשית.
* גם בה כדי שיהיה כיף ואינטימי..
מספר המקומות מוגבל,
אבל שוב.. אחד מהם יכול להיות שלך אם תשרייני אותו ממש
בלחיצה כאן http://galiteliaskolikolha.mypages.co.il/pages/14322

שלך במעלה הצמיחה בתוך הקשר הזוגי,
גלית אליאס-
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

מה מחזיק אותך ? חוק רבני או צו הלב ??

כן..  כ מ ע ט  שהם התגרשו,
טיוטת הגט כבר הייתה מוכנה לחתימה,
הבוקר והלילה שלהם היו מלחמות וכעסים איומים,
תחושת האובדן שמלווה כשהבית על סף חורבן,
והכאב, על הפספוס, ההחמצה, השבר ו.. הילדים היו
א י ו מ י ם..

אבל.. רגע לפני ..
בתהליך שעברו יחד כזוג זכו להבין –
שהקשר הזוגי שלהם הציף קשיים ובעיות,
אבל באותה המידה אפשר היה לראות אותן כהזדמנויות לצמיחה
לא בכדי לריב עליהם ובכך לפספס אותן –
אלא בכדי לקחת אותן בשתי הידיים..
לנשום עמוק, להסתכל להן בעיניים,
ולראות...

הם יכלו לראות עד כמה הכעסים שחשו זה כלפי זה עיוורו אותם,
כמה הם ראו דרך משקפיים מעוותים אחד את השני
מה שגרם לו מן הסתם לראות אותה יותר ויותר כשוטרת,
ולה להיפגע יותר ויותר מכך שלא ראה אותה באמת...

התהליך שעברו יחד עזר לכל אחד מהם להבין הרבה דברים
על עצמם,
ועל האחר,
והם זכו לגלות את הרכות והכמיהה לאהבה שהיתה שם תמיד מולם,
רק לא נתנו לה מקום לדבר..

נוצרה ביניהם קרבה כזו שלא הייתה אף פעם,
גם לא בימי טירוף החושים הראשונים שלהם יחד.
כמו ברית חדשה שנכרתה ביניהם,
אך הפעם - לא על פי חוק רבני או אחר,
הפעם על פי צו הלב.

כדי שאוכל לעזור לזוגות ליצור ברית חדשה כזו ביניהם,
ייצרתי סדנה זוגית בה כל זוג יעבור תהליך משל עצמו.
כל אחד יוכל לפגוש מקומות שהזניח,
אצלו ואצל בן הזוג שלו,
מקומות שאליהם יביא ריפוי.

אני מזמינה אותך ואותו לצאת גדולים ולהירשם !
פרטים על הסדנה בלחיצה כאן.

איתך במעלה נתיב הצמיחה בקשר הזוגי,
גלית אליאס, מומחית בהחזרת אהבות למקומן,

עכשיו אני רוצה לשמוע אותך,

מה מחזיק ביניכם בקשר היום ??

דבר אחד שחשוב לך מאד שיש לו/ לה 

איך מרגיעים שוטרת כועסת ??

אכן שאלה טובה אם כי קצת פרובוקטיבית,
והתשובה שזורה בסיפור של שגית שנשמעה כך לפני שנה :

"סקס את אומרת ?
אינטימיות ?,
על מה את מדברת ?,
כשהוא עובר לידי – הוא בכלל לא שם לב שאני שם,
להסיר מסיכות ?
יש כל כך הרבה שכבות שם ,
והן דבוקות לי כל כך חזק לפנים,
הוא בכלל לא מכיר את מי שאני פה היום,
הוא תקוע עם איזו דמות שהמציא-
כזו שנוח לו להדביק לה את כל הבעיות שלו,
ה'שוטרת' שתדאג שהילדים יעשו מה שצריך,
שצועקת כשהם לא עושים את זה,
שאי אפשר לדבר אתה כי היא כועסת ועסוקה תמיד,
שאין מצב אתה לסקס- כי היא פשוט פריג'ידית..."

היום - הזוג הזה –
שנה אחרי שכמעט התייאשו האחד מהשנייה-
שכמעט נפרדו ופירקו את החבילה בכעס,
שכמעט חרב ביתם עליהם ועל הילדים המתוקים שלהם ..
הם.. הם.. –
עשו תהליך קצר של "אימגו"
והפכו להיות אשכרה זוג יונים !.
היום הם ביחד במלוא מובן המילה,
הם למדו לדבר גם על מה שקשה,
הוא שוב רואה את מי שהיא באמת,
לא מבעד למסך הכעס שהפריע לו קודם ,
אלא אותה - הרכה שמתה לחיבוק,
(פוס.. - כאן מסתתרת התשובה לשאלה שבכותרת..)
האמת – הוא נזכר שגם לו.. חיבוק לא יזיק...
הם למדו לפתור את הבעיות שצצות מידי פעם-
הם יודעים להסכים וגם לא להסכים אחד עם השני,
הם נפרדים בנשיקה בכל בוקר,
ומצפים בשקיקה לנשיקה שתגיע – כשיפגשו שוב.
היום הם שוב שותפים ואוהבים.

אז רגע לפני שאת מתייאשת,
רגע לפני שהוכרזה החלטה לפרידה,
דעי לך - אפשר גם אחרת.
אפשר גם אפשר לחיות יחד -
כשכל יום החיבור ביניכם הולך ומתחזק,
ונולדת לה החירות להיות מי שאת במלואך בתוך הקשר הזוגי,
כשברור שאת פה לא כי את חייבת, אלא בגלל שאת אוהבת,
מתאפשרת פה חוויה של בחירה אמתית .
ואם זה מעניין אותך -
נותרו 2 מקומות בלבד

הנה כל הפרטים פה בקישור על הסדנה הזוגית 
שבכוחה לעשות שיפטינג לזוגיות שלך .

איתך במעלה נתיב הצמיחה בקשר הזוגי,
גלית אליאס, מומחית בהחזרת אהבות למקומן,
בעלים ב"קולי קולך" .

איזה מזל שתמיד יש את מי להאשים, ועד כמה אפשר לייחס את זה לחווה ??

אז מה ??

שוב אני אשמה .. מה ??

לא רק כשהג'ינס לא מכובס- כי אז ברור שזו אשמתי..

לא רק כשנגמר החלב.. (למרות שאני בכלל שותה סויה..)

בכלל – כל מה שקורה בינינו,

ובעיקר- מה שלא קורה (!)

הכל    ב א ש מ ת י .

"את – תלכי למישהו , תפתרי את הבעיות שלך ואז הכל יסתדר

התסביכים שלך הם הסיבה לכל הבעיות שלנו"

מוכר לך ?

מסתבר שאת לא לבד ..

שומעת כל הזמן נשים שזה מה שהאיש שלהן אומר להן,

לכן מן הסתם אין טעם לגרור אותו לשווא לשום מקום ביחד,

אין מה לקחת אותו להרצאה, בטח לא לסדנה,

וחלילה – על טיפול זוגי בכלל אין מה לדבר,

כי למה שהוא יבזבז את הזמן ??

הרי ממילא כל העבודה היא שלך..

ואך ורק לך יש מה לשפר ולתקן..

(תוך כדי שאני כותבת פתאום הבנתי שיש מצב..

שחווה היא זו שיצרה את התקדים הזה...

ומאז שהיא התפתתה לנחש ונגסה בתפוח..

מאז אנחנו לדורותינו אשמות..

ולהם תמיד יש את מי להאשים .)

אז רגע לפני שהתיישבתי לכתוב,

פניתי לאיש שלי, ושאלתי אותו-

תגיד, מה גרם לך לשינוי ?, איזו תובנה היתה עבורך שם ?

אז בהתחלה.. הוא אמר לי : "אבל גם אני אומר לך שאת זו שצריכה לשנות"

מה שנכון..  חחחחח,

"אבל בכל זאת, משהו היום הרבה פחות "באשמתי" מבעבר.." הקשיתי..

"טוב.." הוא הוסיף הזכיר לי בפשטות את המשפט הסיני העתיק והידוע :

Nobody is perfect""

כי באמת הרי אף אחד לא מושלם..

ויכול להיות שבפשטות הזו נעוץ הפתרון,

כי הרי לנו ברור שלטנגו צריך שניים,

שאין אשם בלי מאשים, נעלב בלי מעליב, מדוכא בלי מדכא וכו'..

נכון שלפעמים אנחנו מכניסים את מי שמולנו לתפקיד הנדרש

כדי שיהיה לנו קל ונוח 'לשחק' אותו,

אבל אם לא היה שם משהו ולו פיצי

שמאפשר לו להיכנס לתפקיד הזה..

הוא לא היה נכנס אליו,

אם הוא באמת סוג של 'בודהא' ,

או נאור כמו ה'דלאי למה',

הרי שהיה יכול לחבק אותי כל פעם שקשה,

לעזור לי לצאת מהדרמות הללו ולא לצלול איתי לתוכן,

הוא לא היה מתעצבן, כועס  ובכלל לא היתה פורצת שם מריבה..

כי הדלאי למה כמי שקרוב ל'מושלם' באמת , אינו חלק מהטנגו, באשר הוא.

בקיצור מה שאני רוצה לומר זה –

שאם אנחנו ב'ריקוד טנגו' כזה או אחר..

לכל אחד מאתנו יש בו תפקיד,

משמע לכל אחד מאתנו יש מקום שצועק לריפוי,

וזה אומר שתהליך זוגי יכול לעזור לשנינו

להיות במקום אחר בפעם הבאה..

לאפשר לכל אחד מאיתנו  לרפא מקום כואב משלו,

לשחרר אוטומטים שאינם בשליטתנו,

ולהיות במצב של בחירה בפעם הבאה שעולה סיטואציה דומה,

ופה יש לי אפילו הבטחה גרנדיוזית .. :

אולי – בכלל לא תהיה פעם הבאה לאותה הסיטואציה.. כי אנו כבר לא זקוקים לה..

אז אם היית רוצה לעבור לשלב הזה,

שבו כל אחד מכם מכיר באחריות שלו,

ואפילו לצעוד כמה צעדים קדימה של ריפוי לכמה issue ים שחוזרים,

בואי אתו לסדנה הזוגית ב 11.4 וה 12.4

כל הפרטים בלחיצה על הקישור.

ובינתיים, להתראות,

איתך במעלה הצמיחה בקשר הזוגי,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

נהנית לקרוא ?

לקבלת כל תוכן חדש שלי למייל האישי שלך,

ניתן להירשם ב "צור קשר".