גלית אליאס

 הגיע אלי סרטון מקסים - (ששמתי קישור אליו בסוף הרשומה הזו) גם בתוכן וגם באופן בו הוא מועבר בנושא התמכרויות, סרטון מבית היוצר של After school, הפעם מפי Gabor Mate. התמכרויות - נושא שלא מספיק מדובר (בעיני) ורווח יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב, ולא.. אני לא מתכוונת רק להתמכרויות לסמים ואלכוהול, אלא התמכרויות למין, לפורנוגרפיה, לריגוש, לספורט, למסכים...  ורשימת האפשרויות עוד ארוכה.. בסרטון הקצר הזה  'Gabor Mate מסביר בצורה כל כך בהירה  כשקולו מלווה בציורים צבעוניים שממחישים עוד יותר - מהי התמכרות ? ממה היא נובעת ? ואיך אפשר להירפא ולהיגמל מהתמכרות באשר היא? סרטון כל כך מוצלח שחשבתי שכדאי לך גם ליהנות ממנו והקדשתי לו פוסט שזה אומר כמה שעות של תרגום סימולטני :-) וזהו. חבל על כל מילה נוספת, הוא לגמרי מדבר בעד עצמו הנה זה פה: " התמכרות הינה תהליך פסיכולוגי פיזיולוגי מורכב שמתבטא בכל התנהגות בה אדם : נהנה/ מוצא הקלה/ משתוקק למשהו שמענג  בטווח הקצר  א בל סובל ממנו בטווח הארוך והוא לא מוותר עליו למרות ההשלכות השליליות בטווח הארוך. כלומר - השתוקקות, עונג, הקלה בטווח הקצר עם השלכות שליליות ב

 "למה את תמיד כזו מקובעת??!!" או "אתה כזה קמצן !  (בליווי עווית מסתייגת וזה - באנדרסטייטמנט) , למות..." לצערנו (!!) הנטייה הזו לשים אחד את השני בתבניות מקטינות מאד נפוצה, גם אם זו התבדחות על חשבון האחר וגם אם זו אמירה רצינית. כך או כך הנטייה הזו פוגעת בכולם - ב מי שנאמרת כלפיו - מן הסתם, ב קשר הזוגי - שכן - היא מרעילה את המרחב הזוגי ומובילה להתרחקות והימנעות, (או מריבה) ו במי שאומר אותה וחווה דרכה ביקורת, שיפוט וביטול שמרעילים פנימה לא פחות מאשר החוצה בהינתן מצב בו רובנו נכנסים לקשר עם כמיהה עמוקה שיראו אותנו וישמחו בנו בדיוק כמו שאנחנו, (כמיהה שלרוב לא סופקה מהדמויות שטיפלו בנו ולא אתייחס פה להאם זה אכן תפקידו של בן הזוג) מעֶבֶר ל תסכול שהנטייה הזו להקטין מעוררת - אצל מי שהיא מופנית כלפיו - היא עשויה לעורר ו להגדיל את ה ספק - " אולי אני באמת לא מספיק " שממילא מתקיים שם משהצורך להיראות לא סופק בילדות, כך שככל שמתווספות אמירות מקטינות, יותר ויותר מתקבעת האמונה המגבילה הזו - גם אם לא במודע - " אולי אני באמת לא מספיק ..." פה אני רוצה להביא עיקר

מי מאתנו לא מכיר את העננה הזו, שלפעמים מגיעה משומָקום  (לכאורה משומקום.. עד ש.. "רגע... מה 'הוריד' אותי?".. וגלינג.. נופל האסימון..) ולפעמים.. לגמרי ברור מה או מי זה שהביא אותה - עננה שמכבידה ומציקה עד כדי לא מניחה.. כשזה קורה לך - בין אם היא יותר תסכול או כעס או אפילו חרדה - מהו ההרגל שלך להתמודד אתה? יש שבורחים לשינה, יש שבורחים לעשייה (מי כמוני יודעת...) יש שמדליקים סיגריה (כזו או אחרת) יש שבורחים לטיפה המרה, יש שמרחיקים להתאהבות חדשה ויש... עוד אינספור דרכים.. בין אם ההרגל הוא כזה או אחר, הקטץ' הוא שכל אלה הינם בגדר  בריחה וככאלה הם כאילו משככים את הקושי  עם דגש על ה "כאילו"... וגם... לרובם תוצאות לוואי והשלכות לא משהו ובעיקר -  הם לא באמת פותרים את הקושי אלא רק 'מרדימים' אותו. אז נכון שכל עוד אין פתרון אחר אפשרי באופק... וכל עוד אנחנו שבויים של ההרגל, הוא יצליח להשלות אותנו בכל פעם מחדש ש"הפעם יעזור באמת", כשלמעשה רק ילך וירחיב את הקרע ויעמיק את הנזק של תוצאות הלוואי... אבל אני לא באתי היום לבאס, כמו שפתחתי - כולנו מכירים את הלו

 (בהחלט גם מתאים למי שיש הרהורי פרידה) כולנו גדלנו על : " והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה. .." סופי אגדות שהשרישו בנו את התקווה שְֹלוּ רק נמצא את אהבת חיינו - השאר כבר יסתדר מעצמו... מה שמוביל למסקנה המתבקשת - שאם נמצא את עצמנו רָבִים הרבה כזוג... כנראה ש " זה לא זה " ו... " עלינו להיפרד" כש האמת היא, שלאהבה שלוש פאזות אותן כולנו עוברים - השלב הראשון - שלב ההתאהבות - אז - באמת הכל וורוד ומרגיש גן עדן, אלא שההתאהבות מבוססת על אשליה, כיוון שבשלב הזה אנחנו רואים את התמונה בצורה סלקטיבית, בה ברורים לנו רק החלקים שחיוביים בעינינו וכשאדי ההתאהבות מתנדפים... התמונה המציאותית מתבהרת ואנחנו מתחילים לראות  גם את מה שפחות סקסי בעינינו, עולה אכזבה ו... אנחנו מתחילים לריב - הרי לנו שלב מאבקי הכוח , אז אנחנו רבים ורבים, עד שנמאס לריב... ואנחנו מתחילים להתרחק והרי לנו  שלב ההתרחקות.    התרבות הזו בה אנו חיים, זו שגידלה אותנו על happyli ever after לא רק שלא ציידה אותנו בכלים כדי להגיע לכזה ' אושר ועושר' , הרי שלרוב - ההיפך - קיבלנו דוגמא  (ואנחנו במיוחד כיל