גלית אליאס

בכולנו קיימת כמיהה לאהבה ולצידה.. יש לכולנו את אותו ניסיון ראשוני בו לכאורה או למעשה נידְחֵנוּ לכן, כמעט לכולנו יש פצע עמוק של דחייה בין אם מקורו בביוגרפיה שלנו ובין אם בעצם הפרידה שלנו מהאלוהות (כשהנשמה שלנו נשלחה לרדת לכאן להתנסות בחומר. ללמידה, להתפתחות...) זאת אומרת שלצד חווית הדחייה (ואפשר לומר לעומתה ) - כולנו זוכרים בעומק את היותנו אחד, את היותנו שלם, זהו זיכרון שנמצא אי שם בתוכנו ומלווה בגעגוע עמוק לחווית האחדות שמפעם בתוכנו תמידית. מצד אחד אותה כמיהה לחזרה לשם, להיותנו בחיבור, לחווית השלם, לאהבה ומצד שני גם זיכרון דחייה כואב, מתוך חווית ה"סילוק מגן העדן" כמו גם מתוך חוויות חיים בביוגרפיה האישית. הדואליות הזו מתקיימת בתוך מנגנוני ההישרדות שאנחנו יוצרים לאורך החיים. אלא ש.. אותם מנגנוני ההישרדות שמספרים לנו שהם מגנים עלינו מפני הדחייה, הם הם - אלה שמנציחים את אותו הכאב ומרחיקים אותנו מאותה אחדות נכספת (ש... כן... (!) יכולה להתקיים בחיינו, בין היתר תוך מעשה אהבה בהמשך תהיה התייחסות לכך) כך, רבים מאתנו ממשיכים להנציח את חווית הדחיי

{ מתוך ריאיון עם Isiah Mckimmie } לפני שאנחנו מציתים.. עלינו לבדוק מה בעצם מכבה את התשוקה בקשר זוגי ארוך טווח? כך מתחיל הריאיון עם Isiah Mckimmie מעבר לגרסה המקובלת שמתייחסת בעיקר לשגרה ולשחיקה בקשר הזוגי, שבין היתר מכבים את התשוקה, Isiah Mckimmie מתחילה בכך שהיא מתייחסת לצד הנשי בטנגו הזה (בנוסף להתייחסות לקשר עליה כתוב בהמשך) ומביאה כמה סיבות היסטוריות ותרבותיות שבסופו של דבר לוקחות חלק בכיבוי התשוקה הזוגית אך בראש ובראשונה לא לטובתנו הנשית אותה השפעה היסטורית ותרבותית שכיבתה ועדיין מכבה את האנרגיה המינית הנשית ומשפיעה עלינו באופן קולקטיבי. חשוב לנו להיות ערות להשפעה ההיא, כי יכול להיות שגם אם כרגע אנחנו יותר ב"חוסר חשק", הרי שככל שננקה את ההשפעה הזו... אנו עשויות להיות מופתעות :-) והנה הסיבות ש Isiah מביאה שמשפיעות על  החיוניות שלנו ועל החיבור שלנו כנשים לאנרגיה המינית: היא מתחילה בכך שהיא מזכירה שהתרבות המערבית (ב"ניצוח" הנצרות בעיקר) מעבירה מסר שלילי לגבי מיניות נשית, אישה שמיניותה מוחצנת לא פעם נתפסת כזולה, כשלעיתים מחליפים

מתוך ריאיון של Helen Hillix עם Kyle  Benson "80% משיתופים של אישויים רגשיים הנם של נשים" - זו אחת הסטטיסטיקות שמביא Kyle Benson בריאיון שלו עם Helen Hillix. Kyle ממשיך ואומר שהתרבות המערבית מעודדת ומלמדת גברים להדחיק את הרגשות שלהם, מקסימום כעס יהיה לגיטימי, אבל כל ביטוי של רגש אחר יתפרש בעולמם הפנימי בהתאם למסרים שקיבלו כילדים (כמו: "מה אתה בוכה?? אתה ילדה??") כחולשה, כההיפך מגבריות, כבעיה. כמובן שהוא מדבר על הרוב ישנם יוצאי דופן. אך כחברה זה עדיין המסר שמועבר לגברים. ואז... - הוא נותן דוגמא - - כשהיא { אומרת שקשה לה עם ... - הוא } עשוי לומר - "למה את מתבכיינת כל הזמן?" או לומר: "אני זורם, מבחינתי הכל בסדר.." מה שכמובן לא יחזיק מעמד הרבה זמן אם זה בניגוד לרצונו גם אם זה חבוי עמוק בתוכו ואינו מודע. מה שמעניין להבין פה זה ש הוא } לא נותן לגיטימציה לרגשות שלה {, מאחר והוא } לא נותן לגיטימציה לרגשות שלו } (!), כיוון שזה המסר שקיבל כילד - שאין להם מקום. אותו מסר חברתי קולקטיבי של התרבות המערבית קייל מזכיר

כמה זה קשה לנו לשחרר מערכות יחסים,  גם... כשברור לנו שאינן טובות לנו... אבל רגע...  מתי נדע שהקשר באמת לא טוב לנו ? הרי מלכתחילה,  אנחנו נמשכים למי שמזכיר לנו אהבה מוכרת - תת המודע שלנו ימשוך אותנו לאנשים שיאהבו אותנו כמו שאנחנו רגילים. ..   ואותה  האהבה המוכרת  לנו, זו שאנחנו רגילים לה מבית ילדותנו היתה ולו בחלקה  חסרה ומכאיבה ויצרה את אותם התסכולים המדוברים בתוכנו, כך ש אופס... הקשרים הזוגיים שלנו יהיו מאתגרים בהגדרה ומתוך הקושי שלנו לחוות תסכול  אנחנו עשויים למצוא את עצמנו  ממהרים להגדיר את הקשר כלא טוב לנו ולהכריז על פרידה... וזו... לא בהכרח תהיה הבחירה המיטבית עבורנו אז ככה, הזוגיות הינה בהחלט מקפצה להתפתחות אישית וכשעולים לזוגיות מודעת, התסכולים הופכים לשערים שלנו לצמיחה - גם אנחנו מתפתחים לגדולים שאנחנו וגם הקשר הולך ומשתבח   ( פרטים על אפשרות למובילה לשם בלחיצה כאן ) אלא ש... באופן לא מפתיע, גם לטנגו הזה צריך שניים וכשאחד מבני הזוג לא רוצה או לא משתף פעולה לכיוון של צמיחה התסכול חוזר ונשנה, ופרידה לפעמים בלתי נמנ

התכנים הבאים נלקחו מתוך ריאיון של Helen Hillix עם  Leah Alchin Pipe r Leah Piper מתחילה עם ההמלצה: קודם כל להיות זמינים.. הרבה פעמים אנחנו שקועים במחשב/ טלויזיה...  ואז כשבן הזוג קורא לנו, (לפעמים שוב ושוב :-) כשאנחנו סוף סוף שומעים ... - היא מדגישה -  לא רק לענות חצי "כן.."  אלא ממש להתפנות - לסובב את המבט, להפנות את כל הגוף ולהיות מכוונים אליו לגמרי.  ללא הסחות דעת מהמסך ממנו יצאנו זמינות ונוכחות אליו. בהמשך הריאיון Leah Piper  מוסיפה ומדגישה  את חשיבות העונג,  השמחה והכיף אחד הדברים שהיא עושה  כדי לשמור על state of mind של שמחה  הוא רשימת תענוגות. הרשימה שלה תלויה על המקרר ובכל פעם שמתמלא עונג שרשום בה, היא מציינת לידו את השם שלה  או השם של מי שמילא לה את העונג וזה יכול להיות למשל: עוגת פאי שהיא מאד אוהבת/  לדבר עם חברה/ להיזכר ברגעים קסומים בחיים/ להסתכל על תמונות/ היא מאד ממליצה לשתף ברשימות בין החברות כך נוכל להיזכר בעוד דברים  ולהוסיף אותם לרשימה שלנו. ~~~~~~~~~ המצב הרגיל היא אומרת - הוא כזה שבתחילת הקשר ההורמונים מ