גלית אליאס

"  כן... אני עובדת רק עד 15:00 ... כדי להספיק לקחת את הילדים מהגן ולבלות איתם אחה"צ... ספורט ??? בינתיים לא.. אולי כשיגדלו, אוכל בריא - את שואלת ?? משתדלת להכין לילדים עד כמה שאני מספיקה, גם לעצמי .. מעדיפה לאכול בריא - לשמור על הגזרה .. לפחות שיישאר משהו שהאיש שלי יחשוק בי בגללו.. אבל אני בסבבה.. זה מבחירה – אני מקדישה את עצמי לילדים, טוב..  זה תמיד די היה לי ברור מאליו.. האמת... לא ממש הייתי צריכה לבחור, זה היה טבעי .. קודם כל הילדים ו... טוב נו.. גם האיש , כאילו,  ברור שהוא עובד עד מתי שצריך.. ולא חושב פעמיים אם יש נסיעת עבודה לחו"ל, (מה שאני בכלל לא יכולה להעלות על הדעת..) אבל...  אני מסודרת.. מצאתי מקום עבודה שאני ממש מצליחה למצות את היכולות שלי.. חלק מהן לפחות, לא רוצה לתת יותר האמת, מעדיפה לחלק את האנרגיה שלי גם ל'עבודה השנייה' שלי.. בבית... נכון...  אם להודות באמת.. אז כשאני כבר מגיעה מרוטה אחרי המרתון - של להספיק לסיים את המשרה המלאה שלי בעבודה הראשונה ב 2/3 מהזמן.. .. לא תמיד יש לי סבלנות.. לפעמים א

" איך אתה מצליח לסלף לי את הדברים ככה? כל פעם זה מדהים אותי מחדש לא אמרתי ש ... " כמה פעמים התחלת שיחה עם בן הזוג שהפכה להיות חילופי דברים חדים ומתחכמים כאילו הייתם 2עורכי דין מ 2 צידי המתרס.. כזו שתוך כדי שהיא מתנהלת אתם כבר לא זוכרים איך היא התחילה ועל מה אתם מתעמתים בכלל.. אבל... הפתעה ... !!!   אפשר גם אחרת... על הקסם והיופי של דיאלוג האימגו ומה ואיך זה קורה שם ... : אז קודם כל..  - מה זה בכלל  דיאלוג אימגו  ? דיאלוג אימגו  הוא שיח בין בני זוג שמתנהל אחרת מהשיחות הטבעיות שלנו, אותן השיחות שכאשר הן בנושאים שאין לנו עליהם הסכמה.. - מגיעות למריבה.. אותן השיחות שמי שמנהל אותן באמת, הוא הכאב שנמצא אי שם בפנים.. העלבון מדבריו מול העלבון שלו מדברייך.. (כש... לרוב זה לא מודע... ) לעומת זאת... מה שקורה בדיאלוג הייחודי של האימגו ... מאפשר לך חוויה שונה לגמרי.. כששניכם יושבים זה מול זה, הוא מסתכל לך בעיניים, ואת לו... והוא ממש ממש רואה אותך, את מי שאת עכשיו... את מי שהיית כילדה, אותך שכל כך היית צריכה שיראו אז, ו.. גם היום, (כי

" עזבי.. אין לי כוח יותר, אני לא מסוגל לסבול את זה והאמת.. אותך, את כל כך כמו אבא שלי, ואני... כל כך כועס עליו.. ועליך... כולי פקעת עצבים, אז מה אני צריך את זה ??? בואי נפרק את החבילה.. ניפרד כידידים.. או לא.. ואני אוכל לנוח מהתחושות הבלתי נסבלות האלו " אז זהו.. שגם אם אתה צריך וגם אם לא .. – זה שם :-) ומאחר וזה שם, אין פה שאלה... ועוד יותר גרוע מזה - אין לאן לברוח.. אז בין אם תישאר איתה ובין אם לא.. הכעס קיים שם, וכדי שתחוש כועס פחות ופחות.. עליך לרפא את המקומות הללו..  (פשוט מאד - כי אי אפשר לברוח מהם..) לרפא את התסכול של הילד שהיית שם – חסר אונים, שאבא לא ראה.. יותר נכון – לא הסתכל לעברו.. הוא היה עסוק בעצמו, טרוד בענייניו.. ולא ראה אותך – הקטנצ'יק המתוק והמושלם שהיית, המקסים הזה שרצה שיסתכלו לו בעיניים, שדמות האב- מקור הכוח והעוצמה שלו, הדמות שמחברת אותנו עם הכוחות שלנו לצאת החוצה לעולם.. שאותה הדמות הכי בעולם הזו.. שהיא- תסתכל עליך, תראה אותך, ותגיד לך – בלי מילים – אתה שווה, אתה ראוי, אתה מושלם, אתה של

מה ??  את אוהבת את התוכנית הזאת ?? (חופשי להחליף את סימני השאלה ב- "מה נסגר איתך ??") או : איך את יכולה לאכול טונה ???? ו.. : ... זה לא מצחיק אותך ??? איך זה יכול להיות ??? קשה לנו לתפוס שגם האחרים חיים בעולם ייחודי משלהם, וצורת ההתבוננות שלהם על הדברים לגיטימית ומוצדקת, גם אם לא נעים לנו להודות בכך... בעצם האמירה המוסווית הזו- שמסתתרת מאחורי סימני השאלה, והמילים המתאימות לה "את נורמלית ??? " או יותר נכון – "את לא"... בעצם האמירה הזו יש שיפוט ובמידת מה האשמה שמערערים את התקשורת שלנו עם בני הזוג ומעכירים את האינטימיות. אז- בפתחה של שנה אזרחית חדשה .. אמנם קצת באיחור אבל אנצל את ההזדמנות בכל זאת ואומר: כדי לאפשר לקשר הזוגי לעלות ולפרוח.. עליך לקבל עובדה מדהימה : בן הזוג שלך אינו את.  הוא אחר, אבל ...  שווה ערך לך   . (דר' הנדריקס/ לשמור על האהבה הזאת) אגב, אחת מהסיבות העיקריות לשוני נעוצה בעובדה הבסיסית והפשוטה... שאנו בני מין אחר ... ומכאן –גם מהסיבות הביולוגיות וגם מהסיבות שהן תוצאה של חיברות, יש לנו נטי