אז איך בכל זאת לדבר אתו כשהוא מתבצר בשתיקתו ??
בשבוע שעבר כתבתי על הנטייה הטבעית שלנו לראות באחר את הסיבה לקושי שלנו : "... איך זה שאני מתפתחת כל הזמן ואתה תקוע במקום ?.. " "... איך זה שאת לא רוצה לשכב איתי ? ..." "... למה את מתנהגת ככה לאמא שלי ?..." "... למה אתה חייב לצעוק ? אי אפשר לדבר כמו בן אדם ??... " עולה קושי, שגורם לנו לאי נוחות, קל לנו לראות מה האחר עשה שהכעיס/ העציב / נגע בנו כך או אחרת, ואנחנו מוצאים את עצמנו פונים אליו בשאלות. הבעיה עם שאלות היא שהן לא אפקטיביות, שאלות – כך למדנו לאורך הילדות וההתבגרות שלנו, הן התפקיד של המורה/ ההורה, שלא לומר בתפקיד הבורר.. מי שעונה הוא בתפקיד התלמיד / הילד / - כך או אחרת בעמדת נחיתות. . ו אם קודם הוא הסתגר ... השאלה 'למה אתה מסתגר ?..' תסגור אותו עוד יותר. . והסיכוי שלנו התוהות לקבל תשובה הולך ונעלם.. ואז.. כנגד כל הסיכויים, ברוב המקרים השואל מוצא את עצמו מקשה עוד יותר ו מוסיף עוד ועוד שאלות .. בתקווה לזכות בתשובה הנכספת, אלא ש.. כדברי איינשטיין שהיה חכם ללא ספק.. – "לעשות את
