חפש בבלוג זה

‏הצגת רשומות עם תוויות איך לדבר בלי להגיע לפיצוץ. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות איך לדבר בלי להגיע לפיצוץ. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 16 בספטמבר 2025

מה מסתתר מאחורי הכעס ? ואיך להשתמש באנרגיה המתפרצת הזו לבנייה?

בעיצומם של ימי הסליחות,

כשחגי תשרי בפתחנו

ובמיוחד רגע לפני יום הכיפורים -

חשבתי שנכון יהיה להקדיש כמה מילים ל: כעס,


כן זה שכל כך מאיים עלינו כשמישהו אחר מבטא אותו

ומצד שני -

מרגיש לנו הכי מוצדק והכרחי כשהוא מגיע מאתנו..


גדלנו על "זה לא יפה לכעוס"

למרות שרובנו "זכינו" לראות ולחוות סביבנו התפרצויות כעס.

בין אם כאלה שהיו מופנות כלפינו

ובין על בני משפחה אחרים (בין אמא לאבא, או לאחד האחים)


כילדים, בעלי מוח ספוגי, 

שקולט מה שקורה סביבו וסופג את זה פנימה בעל כורחו,

הרשמים הללו נותרו בתוכנו והפכו מנת חלקנו.

כל אחד במידתו ובמידת או עוצמת ההתפרצויות שחווה

ובמיוחד מי מאיתנו ששייך לדור שבו לא מדברים רגשות.


וזה - (הכעס) -

לאור המסר "לא יפה לכעוס",

מחד מתפרץ מאתנו (פנימה או החוצה)

ומאידך מלווה באשמה ובושה על כך 

מיד אחרי שהצדקנות נרגעת, (או לצידה).


יחד עם זאת ולשם שינוי - ובנוסף לכל מה שכבר כתבתי על כעס,

(חפשו בלשונית החיפוש יש כמה וכמה פוסטים שמרחיבים עליו) -

אני רוצה "להרים" לכעס - ולהחזיר עטרה ליושנה,

כן, כיוון שכשהוא בניהול שלנו,

כעס בריא הוא כמו נורת אזהרה בנפשנו :

שהגבולות נחצו,

שהצרכים שלנו לא מכובדים,

שהערכים שלנו מותקפים,

שיש עוול או אי צדק...

והוא מהווה כמו דלק רגשי שנותן לנו תחושה של אונים,

אומץ לעמוד מול מי שפגע בנו,

דחף, לתקן עוולות,

כשהוא מופעל המערכת ההישרדותית שלנו נדרכת -

ומייצרת לנו יכולת התמקדות וחידוד תשומת הלב,

בקיצור, הכעס מנסה לדבר בִּשְמֶנוּ.


השאלה הנשאלת היא מתי הכעס הרסני?

ומתי הוא הופך בריא?

ובעיקר איך להפוך את הכעסים ההרסניים

לכאלה שמשרתים אותנו ואת מערכות היחסים שלנו?


במקום לקבור את הכעס -

ואז לייצר מצע להצטברות מרמור, עד כדי חרדה ודיכאון

ולחלופין במקום לתת לו לנהל אותנו - 

ולהתפרץ את התסכול באלימות או באופן לא נשלט,

כשהוא מסתיר מתחתיו רגשות פגיעים יותר

ולא מאפשר להם ביטוי והכלה,


במקום לשמר את המצב המתסכל בו

גברים מתקשים לבטא רגשות כי מותר רק כעס

ועבור נשים הוא לא לגיטימי - מה שמעלה את רמות האמוציות,

במקום המתח שהוא מייצר כאשר הוא הרסני במערכות היחסים -

אפשר להשתמש בו כשער -

לגלות מה עומד מאחוריו

וללמוד (וזה לא לימוד שכלי) איך להפוך את הכעס לבן ברית,

לזהות מה עומד מאחוריו,

ללמוד לבטא ולתקשר זאת באופן ברור ובריא

ואף... להשתמש באנרגית האש של הכעס ולהתמיר אותה 

ליצירה של משהו חיובי


בקיצור במקום לבטא את עצמכם בכעס ובמריבות

ולפגוש התנגדות מהצד השני

מה שרק מרחיק אתכם מסיפוק הצורך שניסה להתבטא דרך הכעס

ועל הדרך גם מעכיר את האווירה ביניכם -

אפשר ללמוד לעבוד אתו, (עם הכעס)

לעבד אותו, לעבור דרכו ולצמוח ולהתרחב

לאפשרות להרגיש ולהתבטא באותנטיות.


אפשר ללמוד זאת בתהליכים זוגיים,

מקוצרים בסדנא פרטית, או בפגישות שבועיות,

פרטים בלחיצה כאן


ואפשר גם במעגל נשים תומך 💛💜💙 

מרחב נשי בו נלמד איך להשתמש באנרגיה החיונית של הכעס

ולאפשר לו - כשהוא עולה באופן ספונטני -

לשמור על הגבולות, על הקול והחלומות שלנו,

נלמד לזהות אותו,

להבין מה המסר שבא לומר לנו,

להשתמש באנרגיה המתפרצת באופן יצירתי

ולהשתחרר מעודפי הרעלים אם נותרו בנו


ניעזר בהילינג ובכלים מפרקטיקות שונות ומגוונות,

ביניהם פוטותראפיה, תהליכי גוף נפש, EMDIR, ISP

ובכלים אנרגטיים עוצמתיים נוספים.

נתחיל אחרי החגים, החל מה 24.10.25

ניפגש לשעתיים בימי שישי בבוקר 8:30-10:30,

ובמשך 8 שבועות נעצים את הקול האותנטי והברור שבנו

מתוך חוסן ושקט פנימי שנלמד לייצר בתוכנו.

והשיא -

לרוב ניווכח לגלות שאנחנו פחות זקוקות לכעס,

כי מלכתחילה אנחנו יודעות לדבר את מה שנמצא מאחוריו

מה שמשאיר לנו אנרגית חיים זמינה ליצירה 🌱🌲🍀


אם יש קריאה בלבך ומרגיש לך נכון להצטרף,

לחצי כאן להרשמה, נשוחח ונוודא שאנחנו מתאימות זו לזו

ונתקדם משם.


ובינתיים

בתפילה לשלום החטופים וחזרתם בשלום ובמהרה הביתה,

ולשלום על ישראל,

אמן!


פה בשבילך

גלית אליאס

💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:
~~~~~~~


~ ~ ~ ~ ~

מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com



                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   
                                                                     ~~~~~

 


💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש
בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

בתהליך זוגי פרטי מקוצר שמייצר שינוי מהבסיס
יום או יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 


יום שני, 27 בינואר 2025

3 המרכיבים הבלתי נראים שיאפשרו לאהבה לנצח (ע״פ הדי שלייפר)

הרי ממילא זה מאתגר -

לחיות ביחד עם עוד מישהו מלבד עצמך.

בכלל ובטח שלאורך שנים.

ללמוד לקבל את השונות, האחרוּת,

לתקשר באופן מכבד, לשמור על חיבור וביחד אוהב,

לשמור על מרחב בטוח מחד

ומלא בריגוש ובחיוּת מאידך.

בקיצור, 

בערך כל מה שלרובנו לא היה מודל טוב ללמוד ממנו..


ועל אחת כמה וכמה בתקופות סוערות כמו זו שעוברת עלינו,

כשהעומס הרגשי גואה ומתעצם,

והאיזון - אם היה קודם, מתערער ומופר. 


ישנם זוגות שמצליחים לנתב את הכוחות

לכיוון של חיזוק וחיבור,

אך במצבים כאלה, במקרים רבים המשבר רק מעמיק.


הדי שלייפר - שהיא מטפלת זוגית יוצאת דופן,

הגיעה לביקור בישראל עם כללי הזהב שלה -

וביניהם, היא מדברת על 3 מרכיבים בלתי נראים

של הקשר הזוגי,

שכאשר אנחנו לומדים להיות מודעים להם -

ו ל כ ב ד אותם,

התמונה כולה יכולה להשתנות לטובתנו.


היא מדברת על: 

המרחב,

הגשר

והמפגש


קשר בין שניים הוא לא אף אחד מהשניים,

אלא, כמו שמרטין בובר אמר -

"המרחב שביניהם".

אל זה, כל אחד מהם מביא את עצמו


וככל שכל אחד יגיע ממקום מכבד,

סקרן, 

בכוונה לטפח את המרחב שביניהם,

מתוך ידיעה פנימית שיש בו מקום גם וגם -

לשני בני הזוג ולא לאחד או לשני,

המרחב יהפוך למשגשג 

ובני הזוג (או חברי מערכת היחסים שאינם זוג)

יוכלו לעבור ממוד של הישרדות -

(שמייצר הפרדה על ידי מנגנוני ההישרדות שלנו),

למוד של איכות, במרחב מטופח ובו קשר מלב אל לב (ומלבלב :-)


הגשר -

המרכיב השני המתקיים בקשר,

הוא הגשר שעובר בתוך המרחב, בין הלבבות.

ככל שכל אחד מן השניים ידע להגיע בקשב

אל האחר, בתשומת לב מלאה ובלב פתוח וסקרן,

כך הקשר ישגשג,

ככל שנלמד את אמנות הביקור בעולמו של האחר,

כאורח,

לא מתוך המקום שיודע,

בטח שלא מתוך המקום הביקורתי,

אלא מהמקום הפתוח שצמא להכיר עוד ועוד,

יוכלו בני הזוג להתפתח בתוך הקשר ולהירפא בו,

כשהם מקבלים עיניים טובות מהאחר שתומכות בכך.

והמפגש -

עמדת "אני-אתה" על פי מרטין בובר,

היכולת לחוות, לחקור ולגלות בתוך מערכת יחסים,

אחד את עצמו ואת האחר,

מאפשר לפגוש עוד ועוד עומקים

ולאפשר מפגש נשמות מחייה ומרגש.


כשאנחנו מאמצים את ההתכוונות הזו,

מגיעים אל החיבור ממקום מכבד ופתוח,

שמים בצד כל מה שאנחנו "יודעים" ובטוחים בו,

מוכנים לשמוע - ולא מתוך התגוננות - את האחר -

משהו מופלא קורה שם...


העומקים של החיבור שאנחנו יכולים להגיע אליו,

הם אינסופיים


זאת בניגוד לחוויה של השעמום או החזרתיות

שאיתה נפגשים כשנמצאים במישור ההישרדותי,

בטוחים בצדקתנו, 

אבל נפרדים ולבד.

אז אנחנו לכאורה במקום בטוח,

כי הלב סגור והפגיעה, אם תהיה - רחוקה יותר -

אבל למעשה - ה state of being הזה

משאיר אותנו בתסכול מתמשך, צמאים לחיבור,

שכדי לזכות בו עלינו ראשית להביא את עצמנו

ולהעז -

לפתוח את הלב -

לא בתנאי שלא ניפגע,

אלא למרות שהאהבה פוגעת. (!)


כשאני פוגשת זוגות ובני זוג באופן פרטני,

התמונה הזו נמצאת לנגד עיני,

האפשרות של המפגש המרהיב הזה.


כדי שכזה יתקיים,  נדרשת אחריות,

חוסן פנימי, 

גם לא מעט אומץ

ואולי בעיקר רצון ומוכנות ללכת לעברו.

ככל שאנחנו גדלים לשם,

התפיסה שלנו מתרחבת 

ויותר מהאפשרות הזו נכנסת לתמונה


לדוגמא:

הכי עיצבן אותו כשהיא היתה מגיבה בפאסיב אגרסיב,

כשברור היה לו שהיא כועסת ומתוסכלת

אבל היא שוב ושוב הכחישה, ועמדה על כך שלא.

(למרות שבינתיים המשיכה לרטון ולסנן הערות ציניות...)

לו, שראה בכל נים מנימי הבעתה את הכעס

ועוד מגוון רגשות שגעשו בה,

לא רק שלא היה נעים,

זה בעיקר תיסכל אותו, כי זה השאיר אותה רחוקה.

מעצמה, מאחורי חומות הציניות שהגנו עליה מהרגשות שלה,

וממנו.


בגלל שהריחוק הזה הפעיל את העולם הרגשי שלו,

והעלה בו מצוקה,

זה רק העמיק את הקונפליקט שביניהם

וכמה שניסה לדבר באופן מקדם,

הוא נישמע ביקורתי, מטיף, וייצר התנגדות להקשבה מצידה

והתנגדות לשינוי.


אבל,

ככל שניקינו את העומסים הרגשיים שלו,

כמו נפתחה התמונה ולפתע (כן, ככה זה קורה לפעמים

במן הבלחה של תובנה שפתאום מגיעה)

הוא יכל לראות את הרגישות העצומה שלה,

שלמרות שידע על קיומה,

לא היתה זמינה לו כי היתה מכוסה בקוצי הציניות


עכשיו, כשהתפקח לרגישות שלה -

נמלא באהבה ורכות כלפיה

והנס ממשיך להתרחש - כשהרכות שלו

הולכת וממיסה את הקוצים שנאלצה לגדל לאורך שנות חייה

כי עכשיו - יש מי שרואה אותה

ומתאפשרת לה חוויה מתקנת שלה את עצמה

דרך העיניים הטובות שלו...

~~~


כמה אנחנו זקוקים למבט מאשר שכזה

וכמה לא תמיד טבעי לנו להעניק אותו

לאחר

ולעצמנו.


יחד עם זאת,

זהו אחד התרגולים המשמעותיים - מניסיוני -

במובן שמייצרים תנועה פנימית

ושינוי מורגש של הטעם הכללי -

עיניים טובות לעצמנו, קבלה,

ולפעמים סליחה על כך שלא יכולנו אחרת.


מהניסיון שלי ההסכמה - ולו הנקודתית -

לסלוח לעצמי על משהו שאני לא מרוצה ממנו,

כשאני ממש ממש בעומק שלי מתכוונת לכך -

ומקבלת את זה שבאמת לא יכולתי אחרת,

מחוללת פלאים.


למשל כשסלחתי לעצמי על כך שצעקתי,

כי יכולתי להרגיש את הכאב הגדול שהרגשתי מההתעלמות

(כשהוא לא ענה לי 7 פעמים כשקראתי לו)

וממש יכולתי להבין אותי ולסלוח לי

(אף שרציתי להתמיר את ההרגל לצעוק, לשיח מקרב).

זו היתה חוויה משחררת באופן יוצא דופן.
  

כי בעצם כשהתכוונתי לכך -

למעשה התייחסתי לעצמי וראיתי אותי.

והחלפתי את ההרגל הקודם לכעוס עלי ולהאשים אותי,

שבעצם היה מוסיף עוד שכבה של התעלמות...

💗

~~~

אני מסיימת בנימה של סליחה ושלום פנימי

ומוסיפה תפילה לבשורות טובות,


פה בשבילך במגוון כלים להתפתחות וריפוי,


גלית אליאס, 

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אלי


💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:
~~~~~~~

מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com


 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   
                                                                     ~~~~~


 


💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש
בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:
יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 













יום רביעי, 27 בנובמבר 2024

אני תמיד צודקת!

השבוע צפיתי בסרטון של דר' סיידה דזילטס,

שכמו תמיד בדרכה המדויקת הביאה רעיון,

מעבר לכך שברמה הקולקטיבית - מאד אקטואלי לנו -

סביב הכמיהה לאחדות שמתאחרת להגיע...

הוא גם נוגע לרובנו ברמה הפרטנית,


גם אני לא פעם נופלת למקום הזה -

בו אני צודקת והאחר (ברור ש) לא (!)

ואני מניחה שאני לא לבד שם,

כי אין מה לומר...

הוא מאד מפתה,


לכן אני מביאה את תוכן הסרטון בתרגום חופשי:


היא מזכירה לנו שכאשר ה "אני צודקת"

הוא האוריינטציה ממנה אנחנו מגיעים, 

זה - עד כמה שכיף להיות צודקת...

למעשה מתכון מושלם לניתוק (!) ולחוסר חיבור.


ברגעים הללו, כשאנחנו באינטראקציה עם חבר או בן זוג

ויש התנגשות בין הצדדים,

היא מציעה - לקחת שניה נשימה

ולשים אל מול פנינו את השאלה:

האם אני רוצה להיות צודק?

או שאני רוצה לשמור על החיבור (עם עצמי ועם האחר)


לפעמים התשובה תהיה - צודק!

וזה בסדר גמור,

אבל נוכל לקחת בחשבון את המחיר שאנחנו משלמים

כאשר אנחנו דוחפים את האחר לפרספקטיבה שלנו.


ועדיין -

זה ממש חשוב לזכור -

שככל שההתמקדות הראשונית שלנו תהיה 

בלהיות מחוברים -

נוכל למצוא את האפשרויות המופלאות

הגנוזות בדינמיקה של השיחה שבה ישנה הקשבה- 

ומתאפשר כמו ריקוד מזין ומחכים לכל אחד מהצדדים.


נוכל דרך נקודות המפגש שבחיבור -

לחבר בין התפיסות השונות לכאורה

ולמצוא דרכים לשילוב שהופך את ה 1+1 ליותר מ 2 


וכמה זה אקטואלי עבורנו היום,

ומי יתן שהמנהיגים שלנו יוכלו להתנהג ככה -

מה שיבטיח שהעולם שלנו יהיה יפה יותר

אבל,

כדי שזה יקרה -

עלינו להתחיל בכך מלמטה


אגב, היא מוסיפה ומדגישה -

שאין הכוונה לבטל את הדעה שלנו ולקבל את הדעה של האחר

כי זהו בדיוק הקצה הנגדי של ה "להיות צודקת"

ואיננו שונה ממנו במהותו,

שני הקצוות הללו מחזיקים את ה או - או


אין הכוונה להילחם,

וגם לא מאידך להיכנע ולזנוח את הקול שלנו.


ככל שנוכל להיות בסקרנות, בפתיחות, בהקשבה

ולהכיל את שתי נקודות המבט 

כאשר כל אחת מהן ראויה בפני עצמה,


ככל שנצליח להגיע בכוונה לחיבור,

בפתיחות ובסקרנות,

ומתוך נקודת מוצא ש -

יש מצב ששנינו צודקים,

אלא שכל אחד רואה את התמונה מזווית אחרת,

וככל שנקשיב אחד לשני, התמונה תהיה עם פרטים רבים יותר

ולכן מלאה יותר

ובעיקר... 

תאפשר לחיבור להרחיב את הלב.


כי זוהי המהות של קשר -

הדינמיות של האחרות

והאפשרות לתת לכל אחד מהצדדים לפרוח בה,


מה שיכול לעזור הוא התזכורת -

שאנחנו חיים בעולם של קוטביות -

אור מול חושך,

יום מול לילה -

טוב לעומת רע

ואין אחד ללא האחר שמגדיר אותו


ואל לנו לפחד מהאחרות של האחר -

אלא ללמוד להתרחב וליהנות ממנה,

ככל שאנחנו בתהליך שמחבר אותנו לחוסן שלנו -

זה יכול לקרות בלי שאנחנו נבלעים בדרך..


כחלק מהמודעות שלנו,

והתכוונות לחיות במלאות את הרגע -

זוהי נקודה מאד חשובה-

אולי כיוון דרכו אפשר לשמור על החיבור -


זה שבינינו לבין עצמנו -

כי כאשר אני צודקת - אני בניתוק ממני,

נדרכתי למוד הישרדותי

שבילט אין מוזרם דם במוח לחלקים הפרימיטיביים שלו

ופחות לחלקים הגבוהים -

אלה שתפקידם בין היתר לנתח, לקבל החלטות מיטיבות, להיות אמפטיים וכו',

אלה שמאפשרים לנו להיות בחיבור ללב, לגוף, למיינד ולרוח,

אז - השכל - הופך תודעה ערה,

ומתאפשרת לנו הבחירה


וזה שבינינו לבין האחר.

וכאמור - אין לי אפשרות להיות בחיבור לאחר 

(לא בהיבלעות בו, אלא בחיבור)

אלא אם אני מגיעה מתוך החוסן הפנימי שלי

ובחיבור אלי ומשם - "חוצה את הגשר" אל האחר.

~~~~~


אז לא, 

זה לא פשוט, במיוחד כי הפיתוי לצדקנות גדול..

אבל...בהחלט נושא הבטחה ראויה 

ומאפשר לכל אחד כפרט ולנו כחברה

לצמוח אל הגרסה הטובה יותר של עצמנו


שיהיה סופש נעים

והלוואי והפסקת האש תביא אתה

רוחות של שפיות, ביטחון ושקט

ואת החטופים שלמים ובריאים,

אמן


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:
~~~~~~~

מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com


 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   
                                                                     ~~~~~


 


💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש
בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:
יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 




יום שלישי, 12 בנובמבר 2024

איך להחיות את האהבה בקשר זוגי ארוך טווח?

בילט אין, מעצם המבנה של קשר זוגי מחייב לאורך זמן -

יהיה מאתגר לשמר בו אהבה והתרגשות.


יש לכך הרבה סיבות ומספיק שאמנה שתיים מהן,

כדי שנוכל לקבל אמירה זאת כנקודת מוצא בסיסית

(לא הסכמה שכך יישאר (!), אלא קבלה שהינה הבסיס לשינוי) 


כיוון שההכרה בכך שאנחנו מוסללים לשם -

הינה  מבנית ותרבותית יכולה להניח לנו את הדעת,

להפחית אשמה ולאפשר לנו להבין שככה זה לכוווולם,

(אלא אם אנחנו לומדים איך אפשר אחרת ומחוללים שינוי).


הסיבה הראשונה -

ולא, אני כנראה לא הולכת להפתיע אותך -

היא השגרה וה"ברור מאליו" שמגיעים ממחויבות לאורך זמן.

זו שמייצרת לנו תמונה אשלייתית של הכל ידוע ומוכר, 

ש "אני יודעת מה הוא הולך לומר עוד לפני שפצה את פיו"

תפיסה שהורגת כל חלקה טובה של סקרנות,

על אחת כמה וכמה כאשר היא מגיעה עם תיוגים ושיפוטיות.

(שמקורן בין היתר בסיבה השנייה) 


הסיבה השנייה אם כן היא - שמצד שני -

מתקיימת בתוכנו ציפייה

(כן.. שלגמרי מכילה בתוכה את האכזבה)

לקבל מבן הזוג את האהבה שאנו כל כך צמאים לה,

(לרוב - את זו שלא קיבלנו כילדים בבית הורינו)


למה?

"ככה!"

"כי בשביל זה נכנסנו לקשר זוגי מלכתחילה, לא?"

~~~

האמנם?


מעבר לכך שעצם התובענות הזו

מוציאה את החשק והכיף,

שלא לומר מייצרת התנגדות,


הרי שבגדול הכמיהה הזו שהיא הכי מובנת והכי לגיטימית,

פשוט לא מציאותית

ותיכף ארחיב על כך, 

(רגע נשימה - ברור שהיא יכולה להפוך למציאות ועל כך ארחיב)


אבל לפני שאני ממשיכה- חשוב לי להדגיש -

מספיקות שתי הסיבות הללו כדי להבריח רוחות של אהבה מהקשר..

ו... הן לא היחידות...


ישנן סיבות נוספות שמרחיקות את האהבה,

שכאשר אנחנו לא מודעים להן

וכאשר אין לנו כלים להתמודד עם המציאות שהן מייצרות

ובטח ובטח כאשר הדפוסים האוטומטים שלנו 

לא רק שלא עוזרים אלא אף מחמירים את המצב...

הרי שהכיף, הריגוש, החיבור והאהבה דועכים להם אט אט

ומתחלפים במאבקי כוח ומריבות.


אז מה בעצם חשוב לנו לדעת כדי לשמור על האהבה שלנו?

זוהי שאלת מיליון הדולר שהתשובה לה מורכבת

ואינני מתיימרת לענות עליה בכמה משפטים,

ובכל זאת..

ניתן לומר בגדול, שככל שאנחנו מודעים ל:

למה בחרנו דווקא בן זוג זה ?

מה אהבנו בו ?

אילו חלקים בתוכנו זה עורר ?

כשאנחנו רבים - מה בעצם בעצם מפעיל אותנו?

מה התפיסות והדפוסים שלנו שמעכבים מצידנו את האהבה?


ככל שכל אחד מבני הזוג יגיע לעומקים שלו,

ככל שתתאפשר הכלה רגשית,

הם יוכלו ליצור את הנפרדות הבריאה ביניהם

ולהבין בעומק - שכשהוא מעצבן אותה, 

כשהוא לא מחבק אותה (למשל)

זה לא בגלל שהוא קר, ומנוכר ואנטיפט

(אף שאולי במידה מסוימת חלק מאלה קרוב לאמת כלשהיא)

אבל בעיקר - או הכיוון שיאפשר להם לצאת מהפלונטר

יהיה זה שבו היא תיקח בעלות על הצמא שלה לחיבוק 

ותמלא אותו ראשית ממנה אליה

והוא ילמד למתוח את השריר שהתנוון לו - לחבק

מתוך הבנה שהדפוסים שלנו הם לא אנחנו, 

ההיפך, הם מסתירים את האני השלם מאחוריהם.


אז... (אם אני מתמקדת בה לצורך הדוגמא)

אולי היא תוכל לבוא אליו ממקום טיפה יותר מלא

לבקש, לקבל או לתת חיבוק אוהב 

(על פני זועף במקרה הצמא שלעיל)


ככל שכל אחד מהם מעבד את התסכול שלו, הם יוכלו לקלוט

שהאחר רק מפעיל את הכאב שבתוכו ולא אשם בקיומו,

ואולי אפילו בזכות ההפעלה הזו - דוחף אותו לריפוי פנימי.


כי האמת היא, שאם מתקיים בתוכי צמא גדול לחיבוק,

סביר להניח... שבבית ילדותי

לא היה החיבוק לו ייחלתי.

או שהיה יותר מידי, או פחות מידי, או לא בטעם לו הייתי זקוקה


וכשאני באה ממקום צמא שכזה,

למעשה כאילו אין לי הרצפטורים לקבל את מבוקשי.

(אין לי ההרגל לקבל, האמונה שאני ראויה לו, היכולת הרגשית לשהות בו וכו'...)

אני אמנם ממש רוצה חיבוק,

אבל לא באמת מסוגלת לקבל אותו.


זה כמו שהיא מתלוננת כל הזמן למה הוא לא מחמיא לה,

אבל כאשר הוא מחמיא - 

היא לא מאמינה למחמאה...

וחושבת אולי הוא צריך ממנה משהו לכן מחמיא..

ככל שיתרחש ריפוי, תתחזק חווית הערך,

ואתו חווית הראויות לאהבה ומתוך כך היכולת להאמין למחמאה כשתגיע. 


ואם אני חוזרת לדוגמא של החיבוק -

ככל שתסכים להרגיש את הכאב של החוסר בחיבוק בילדות

ותעניק לאותה הילדה בכוחו של הדמיון

תוך כדי שהיא מרגישה את הכאב שלה -

חיבוק דימיוני -

ככה היא עושה חיווט מחדש,

נותנת לה

והיא - שמתקיימת בקרבה - מקבלת -

וכמו נוצרים קולטנים שיכולים לקבל חיבוק מבחוץ.

אז, הצמא הופך למלאות

והצורך בחיבוק כבר לא קבצני ונידי

ויתאפשר יותר בקלות משני הצדדים.


ככל שאנחנו מתנסים ועוברים תהליכים שכאלה,

(כן... רק לקרוא ולחשוב על כך בשכל זה לא מספיק...)

מתבהרת לנו התמונה,

אנחנו מצליחים ליצור נפרדות בריאה - 

כך מאשימים פחות אחד את השני,

התסכול כשעולה - משמש תזכורת לעוד ריפוי שמתבקש,

השיח מתנקה מתלונות, דורשנות, כעסים ותסכולים

ומתאפשרת רכות ופתיחה של הלב

ומשם - החיבור הופך בריא ומזין.

אז..

האהבה חוזרת ופורחת לה

~~~~

כדי שנוכל לקבל את כל חלקי הפאזל -

בניתי את "מפת האוצר הזוגית"

שהיא כמו המירוץ למיליון -

מעין רצף של משימות ואתגרים מכל מיני סוגים,

שלוקחים בחשבון את הגוף והשכל, זיכרונות, מודע ותת מודע

ומאפשרים יצירת תמונה ברורה -

כמו מפה כזו שמתארת לנו מה קורה בקשר,

מהם האתגרים, על אילו כפתורים אנחנו לוחצים זה לזו

מה אהבנו, מה קשה לנו ולמה

ובעיקר -

איך החיבור בינינו הוא המקפצה לריפוי האישי והזוגי שלנו,

איך דווקא הקשיים והקונפליקטים 

מאפשרים לנו את החיווט מחדש הזה-


כלומר היופי במפת האוצר הזוגית הזו -

הוא שתוך כדי הבנה והתבהרות -

ישנם תהליכי ריפוי טרנספורמטיביים

שמחוללים את השינוי ברמה התודעתית,

הרגשית וההתנהגותית גם יחד 💓💓


ואת כל זה אפשר לקבל 

ב 5 פגישות של שעתיים כל אחת

או אם מעדיפים -

בשני מפגשים אינטנסיביים של 5 שעות

** עלות התהליך 450*5 תשלומים.

(התחייבות לתהליך ולתשלום רק אחרי המפגש/ שעתיים הראשונות)


אם יש קריאה בלבך אפשר ללחוץ פה,

להגיע לתיבת המייל שלי, נתאם וניפגש !


ובינתיים,

בתפילה לשובם של החטופים במהרה,

להגנה ללוחמים באשר הם,

וחיזוק לכל הנפגעים בכל המעגלים,


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓

עוד ממני בשבילך: 


~~~~~~~

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   
                                                                     ~~~~~


 

בנוסף - מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com



💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש
בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:
יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 




מה מסתתר מאחורי הכעס ? ואיך להשתמש באנרגיה המתפרצת הזו לבנייה?

בעיצומם של ימי הסליחות, כשחגי תשרי בפתחנו ובמיוחד רגע לפני יום הכיפורים - חשבתי שנכון יהיה להקדיש כמה מילים ל: כעס , כן זה שכל כך מאיים עלינ...