"תכל'ס .. איך אני מחייה את התשוקה בקשר הזוגי ? "

"תכל'ס .. איך אני מחייה את התשוקה בקשר הזוגי ? "

כתבה לי רומי אחרי שקראה את

״מה קורה לה לתשוקה אחרי שהתחתנו ואיך אפשר בקלות להחזיר אותה לחיינו ?״

(למי שלא הספיק לקרוא אפשר ללחוץ פה ולקרוא עכשיו..)

אז הנה אני מרימה את הכפפה

וכותבת לכם צעד צעד מה תוכלו לעשות

כדי לאפשר לה לפרוח - לתשוקה

אז כן..  יש מלא סיבות טובות 

שעומדות מאחורי כיבוי התשוקה בתוך הקשר הזוגי :

שגרת היום יום,

ילדים שנולדים ודורשים את תשומת הלב  אליהם,

עייפות,

ו.. עניינים לא פתורים - שמחזיקים בינינו כעסים –

מעל ו.. מתחת לשטיח.

בכלל-  הנושא הזה- 'סקס' כמו גם ׳כסף׳

עמוס מכל טוב העומס הרגשי האפשרי והלא רלוונטי

כך שלרובנו יש פה עבודת ניקיון יסודית (אפרופו פסח שמתקרב..)

בדרך לגן העדן..

למשל כל עוד האמון לא מבוסס

את עלולה למצוא את עצמך תוהה -

" הוא כל כך נחמד אלי.. מה הוא זומם ? .. "

או לקלוט פתאום ..

"עכשיו הבנתי למה הוא היה כל כך נחמד.."

אז הפעם אני לא מתייחסת לאמון שאנחנו רוצים לבסס,

ולכעסים שאנחנו צריכים לעבד,

הפעם אני מדלגת על אלה 

בהנחה שאתם דואגים להם במקביל 

ורוצה לתת לך -

3 צעדים מכווני מטרה – להחייאת התשוקה.

כי גם אחרי שאנחנו מנקים, מעבדים את הכעסים ומתקרבים,

וגם אחרי שנוצר אמון בינינו..

ואפילו נהיינו שוב חברים טובים -

אחוקים אולי גם שותפים..

עדיין זה לא מבטיח לנו שהתשוקה תחזור לחיינו

אז הנה לך כמה צעדים שיכולים לעשות

עבורך את העבודה:

שבוע סקסי ללא סקס או להתחיל ולא לסיים ..

מכריזים שהשבוע חוזרים לגינוני החיזור האהובים עלינו,

גם הרומנטיים וגם היותר מעוררים,

ומחזרים ונוגעים ומלטפים

אבל -

אין סקס !

זה ידוע ומוגדר מראש

בשבוע הזה לא חותרים למטרה הסופית הזו

הידיעה שהחיזור והחיבוק וגם המחמאה ותשומת הלב- נקיים מאינטרסים

יש בכוחה להרפות ולסובב את מפתח גן העדן

(גם האיסור כשלעצמו יש בו משהו שיוסיף ריגוש ועניין.)

צעד שני (רק בשבילך - האשה )

הנה דרך לעורר את הגוף ולהיזכר

שסקס זה עונג ולא עונש

לעורר שוב את הצורך שמכל מיני סיבות דוכא..

כי באמת מגיע לך ליהנות !

כל בוקר לפני שאת קמה

וכל ערב כשאת עולה למיטה

בעודך שוכבת על הגב

מעמידה את כפות הרגלים (הרגלים כפופות)

ומסובבת את האגן בעדינות 10 סיבובים עם כיוון השעון ו 10 נגד כיוון השעון

הנעת האגן גם לה יש הפוטנציאל להרפות ולשחרר

חסימות שונות באזור.

סביר להניח אגב, שנחסמו מסיבות טובות – אז..

אבל אם הגיע הזמן עבורך לפתוח את החסימה הזו – 

זהו תרגיל קל ונחמד שיעשה את העבודה.

צעד שלישי- eyes on pillows

מבוסס על תרגיל של דר' דיוויד שנארץ' ודר רות מורהאוס

מתוך הסדנה 'סקס וזוגיות':

באחד הלילות השבוע, כמה דקות לפני שאתם מכבים את האור,

אתם מסתובבים זה לזו,

כל אחד שוכב על הצד (על הכרית שלו) כשפניו מול בן הזוג,

ומתבוננים.

3-5 דקות.

יש משהו עצמתי כל כך בהתנסות הזו שקשה לתאר אותה במילים

העיניים – כמו שאנחנו יודעים הן כמו שער פנימה-

הן ראי הנשמה,

וכשאני שוכבת מול האיש שלי מתבוננת בעיניו,

ונותנת לו להתבונן פנימה לתוכי,

נוצרת שם אינטימיות בעוצמה מטורפת.

משהו שמחבר בינינו חיבור שאין שני לו.

התרגיל הזה לא מתאים לכולם..

אבל אם את מרגישה שלכם-  כן.. 

הרווח כולו שלך ושל האיש שלך J

בקיצור –

יחסי מין זה הרבה יותר 'יחסים' מאשר 'מין'..

כלומר השלב הראשון וההכרחי

כשאנחנו רוצים להמשיך ולהחיות את התשוקה

הוא לטפח את מערכת היחסים בינינו,

לנקות את הכעסים, לעבד את ה issues ,

לבנות ולייצב את האמון בינינו.

אחרי כן, או במקביל התרגילים שכתבתי לך כאן

יכולים בהחלט לעשות את העבודה ולהחזיר את האינטימיות

והתשוקה אליכם לקן.

בהצלחה

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

ווידוי

אז הנה ווידוי קטן –

כבר כמה חודשים לא יצאתי עם האיש שלי לדייט רומנטי,

אני לא מתגאה בכך, מסכימה שחשוב להשקיע ברומנטיקה

ולכן קבענו לצאת בשבוע הבא לארוחה זוגית רומנטית..

אבל – אני לא בלחץ.

למה אני לא בלחץ ?

משום שהדייטים הללו – עם כל הכבוד שיש לי אליהם ויש לי.. –

לא עליהם אני בונה כדרך ל'שמירה על הגחלת' הזוגית שלי.

יש לי זוגיות של שותפות, חברות , אהבה ו... תשוקה !

כזו שעם יד על הלב – אני שמחה שהילדים שלי זוכים לגדול לתוכה,

כך שגם אם יהיה לנו דייט פה ושם.. זה לא מה שמלבה את התשוקה והאהבה בינינו..

הדרך שלנו 'לשמור על הגחלת' היא הדרך שאני מלמדת בסדנאות שלי.

אני מלמדת איך לדבר בפתיחות כדי ליצור זוגיות משמחת,

מתוך ריפוי וצמיחה אל האני השלם והבוגר

שכל אחד מאתנו מחביא בתוכו.

אם אנשים היו יודעים כמה הדרך הזו אפקטיבית כשעושים אותה נכון,

היו מגיעים בהמוניהם,

כמו שכתבה לי קרן :

" חייבת להודות לך על כך שאפשרת לי לראות את האור בקצה המנהרה ביחסים שלי עם בעלי . באתי עם השאלה "איך ?!" איך להחזיר את ה"הבנה בינינו" הסדנה פתחה לי את העיניים והלב והיום אני רואה-  זה עובד ! אני מבינה אותו, והוא מבין אותי !! , מיום ליום החיבור בינינו הולך ומעמיק- והאהבה חזרה הביתה. (קרן ר.)

הדרך הזו היא כמו חמצן לקשר הזוגי .

החוכמה היא לעשות את זה נכון

איך עושים את זה נכון ?

כל הפרטים בלחיצה כאן

שלך,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

למה בן הזוג שלך צריך להודות על ה'כמעט רומן' שהיה לך ??

"או קי," - כתבה לי ר' : 
"נזכרתי בזכות ה'אביר התורן' מה חסר לי בקשר הזוגי, 
נזכרתי איך זה להרגיש חיה פתאום, נחשקת, אהובה, איך היה הקשר הזוגי שלי פעם.. 
אבל.. 
מה עושים עם זה ? 
מה זה עוזר לי להיזכר בעצם ?? "

אז זהו, שעל זה בדיוק נעבוד בסדנאות לנשים שיתקיימו בסוף החודש
(בלחיצה פה כבר אפשר להציץ)
ועל זה אנחנו עובדים בסדנאות לזוגות :
על איך להחיות את הקשר הזוגי הנוכחי שלי
ולהפוך אותו לקשר של חיבור וחברות, של שותפות אהבה ותשוקה.

בסוף השבוע האחרון התקיימה סדנה לזוגות,
ואין זמן מתאים יותר מעכשיו כשהזיכרון כל כך חי בי,
לתאר לך איך זה קורה – מה עושים שם שמאפשר לקשר 'לקום לתחייה' :
אתחיל בדוגמא מתהליך שנפתח בסדנה :

ר. סיפרה לבעלה שחסרים לה ממנו פרגונים,
שתמיד אמא שלה הייתה אומרת עליה דברים טובים רק כשלא הייתה נוכחת,
שאף פעם לא זכתה לחיזוקים ואהבה ממנה בפומבי,
ובכל פעם שהוא – בעלה – חוסך ממנה מילה טובה,
בטח כשהוא 'מנכס לעצמו' פרגונים ש'שייכים לה'
היא מתכווצת, וחשה חסרת ערך כמו אותה הילדה שהייתה -
צמאה כל כך לאישור ממי שכל כך 'טבעי' לצפות ממנו – מאמא שלה..
תהליך של שיתוף שכזה, בין אם הוא זוגי ובין אם אישי-
מאפשר לנו להאיר מקומות חשוכים – שניהלו אותנו, בלי שהבנו איך עד כה,
ולהביא רוך וחיבוק פנימה לילדה שתמיד הרגישה שהעולם לא רואה אותה כולל בעלה..
אלה מאפשרים אט אט ריפוי 
שיוביל לביטחון במקום שלה בלי תלות באישור הסביבה
ולוויתור על הצורך להילחם על המקום שלה (שהיום מחבל בתקשורת הזוגית שלה)

התהליך שנוצר בזוגיות כשהיא מודעת,
מאפשר לנו להמיס את ההתנגדויות שבדרך,
ולהגיע אל המקומות הרכים,
אל אותם המקומות שבהם אנחנו יודעים מה באמת טוב לנו, 
לא מתוך ה'דווקא' שמנהל אותנו כשאנחנו לא מודעים,
אלא מתוך התבונה הפנימית,
שתמיד תוביל אותנו למקום טוב יותר לי – ולא על חשבון בן הזוג שלי.
לנקות , לנקות, לנקות
את המרחב הזוגי מכל האוטומטים שמנהלים אותנו.
עד כדי שיהפוך למרחב זוגי מקודש.
שם נוכל להתחבר אל הרכות פנימה,
ולאפשר לכל אחד מאיתנו חזרה אל עצמו, 
וצמיחה שלו להיות בן אדם שלם יותר, 
בוגר בריא יותר,
וכשלם ובוגר בריא יותר – אני יכול להיות מזוגיות מאושרת ושמחה יותר.

עבודה זוגית או אישית לזוגיות מודעת מאפשרת לנו ליצור קשר שהולך ומתהדק,
קשר של שיתוף, של אמפטיה, כך נוצרת אינטימיות שמעמיקה יותר ויותר 
וחיבור אחד לשני ולידיעה ש'אני לא לבד',
אני חלק ממשהו גדול יותר
אל החיבור הזה מתעוררת בטבעיות התשוקה,
ולכאן היא מגיעה במלוא הדרה !
וממלאת במשמעות את המילים 'לעשות אהבה' 
על פני הסתפקות ב'סקס' בין שהוא מזדמן ובין שהוא 'מן המניין'..

אני לא מכירה הרבה דרכים אפקטיביות כל כך לזוגיות משמחת
כמו זו שאני מלמדת בסדנא,
אם רק יותר אנשים היו יודעים שיש כזו דרך, 
אין לי ספק שהיו בוחרים בה.

אלא ש..  החכמה היא לעשות את זה נכון.

איך עושים את זה נכון ?
כל הפרטים בלחיצה פה 
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
www.galitelias.co.il

רומן באמצע החיים , למה לא ??

תארי לך שפתאום, באמצע החיים..

כשברקע - ילדים, מחויבויות ושותף  (במידה כזו או אחרת..),

פתאום באמצע החיים -

את פוגשת מישהו  ..

שגורם לך לרחף..

משהו באינטראקציה ביניכם פותח לך את הלב,

מאפשר לך לרצות להתמסר,

פתאום יש מישהו להתקרב אליו,

שאת מרגישה שאת חשובה לו - מישהו שבאמת מתעניין בך..

באמת מקשיב לך,

סוף סוף למישהו ממש  אכפת ממך,

ר ו א ה  אותך !!!

פתאום זה מרגיש כמו יובלות  שלא הרגשת נחשקת ..

ואת מרגישה כאילו חזרת לחיים ..

לפני כמה שנים -

עשיתי איפור קבוע בעיניים.

(האמת די נקלעתי לזה, אם הייתי יודעת כמה זה כואב.. אין מצב שהייתי נותנת לה לגעת בי..

בכל אופן כשגיליתי כמה זה כואב כבר היה מאוחר מידי..)

במשך 3 ימים תמימים אחרי כן העיניים שלי היו נפוחות ,

נראיתי כאילו לא הפסקתי לבכות כל היום וכל הלילה

והוא..

עד כדי כך לא הסתכל עלי.. שפשוט לא שם לב.. - לא לנפיחות ולא לאיפור..

אז  - הבנתי עד כמה אנחנו רחוקים -

גרים באותו הבית .. חולקים אותו.. אבל לא באמת שותפים.

כבר סיפרתי לך עד כמה הייתי בודדה אז,

עד כמה הייתי מאוכזבת- מעצמי - שלא הצלחתי ליצור מערכת יחסים כמו שחלמתי שתהיה לי,

עד כמה הייתי מיואשת בכל פעם שהתחלנו לדבר וגלשנו לריב קטלני..

אז בכל פעם שהופיע כזה 'מתעניין', שהזכיר לי שאני 'שווה',

שכיף להקשיב לי ולהיות איתי,

שהזכיר לי איך זה מרגיש להיות 'חיה'..

בכל פעם כזו הייתה עולה הדילמה –

להיסחף לפנטזיה ?  או להמשיך 'באש ובמים' כמו שהבטחתי בחופה ?

לא מעט אני שומעת נשים וגברים שמקדשים את הרגשות שעלו, ואת הליכתם 'בעקבות הלב',

שאם לא היה להם הרומן הזה היו מתים מזמן,

שזה מה שמחזיק אותם בחיים - בתחושה של חיוניות,

שלא היו מחזיקים מעמד ללא ה'אהבה' הזו..

ואני .. האמת מבינה אותם לגמרי ..

אבל.. גם הפעם באתי עם 'אבל'..

מצטערת להרוס ולנפץ את ה'אגדה' הזו.. ולשאול :

האם יכול להיות שההתאהבויות הללו הן בעיקר התאהבות בפנטזיה ?  :

ש-  "הוא- באמת אוהב אותי "

"הוא – באמת מקשיב לי"

"איתו זה יהיה אחרת, אני ממש מרגישה את זה, זה אמיתי.."

מה מבטיח לנו שאחרי תקופת ההתאהבות, לא נמצא את אותם הדפוסים מהם ברחנו ?

לא במקרה בחרתי במילים נחרצות כמו 'פנטזיה' ו'בריחה'

כי הרי נימשך אל מי שבהגדרה יהיה לנו קשה לחיות אתו,

וזאת על מנת  לתת לנו הזדמנות לפגוש את הקשיים שלנו,

והפעם – כבוגרים בקשר - לצמוח מתוכם.

אז הזוגיות המודעת אכן מאפשרת לנו לעבור תהליך של צמיחה מתוך הקושי,

אך כל עוד אנחנו לא מודעים, כל כך קשה לנו שהכי טבעי לברוח,

ולצפות שהאביר על הסוס הלבן שכל כך קשוב לנו עכשיו,

יהיה אחר מהאביר על הסוס שאתו התחתנו ..

אלא ש.. כל עוד לא צמחנו מתוך הקושי- ניפגש בו שוב ושוב.

נכון, אנחנו בני אדם, ולא נוכל לבחור את הרגשות שלנו.

אבל בהחלט – נוכל לבחור איך לנהוג, או מה לעשות איתם..

ובכל זאת - מה טוב ב'אבירים' הללו  ?

בעיני , הם באו להזכיר לנו  את מה שחסר ואם נשאל :

מה מעורר בנו אותו האביר ?

מה בעצם כל כך חסר לנו שפתאום כשהגיע על הסוס.. התפעמנו כל כך

עד כדי כך שהיינו מוכנות לעבור על הדיבר השביעי ולבגוד באמון של יקירנו ?

יכול להיות שהתשובות.. יחזירו אותנו לבית איכותי יותר ו.. בשלום .

אפשר , ביומיים (!) לחזור להיות הזוג האוהב שהייתם,

פרטים נוספים בלחיצה פה

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

זה היה יובל המבולבל וכמה חברים טובים שלי שגרמו לי כמעט להתגרש ..

 הנה אני שומעת את האוטו שלו נכנס לחניה

2 דקות.. והדלת נפתחת-

הוא..

מדבר בטלפון,

עצוב.. אבל זו הדרך היחידה בה הוא 'מספר' לי מה קורה לו..

יושבת מול המחשב לא מרימה את הראש

משרבבת 'הי '

והוא עובר על פני ..

שנייה אחרי, מצטמק לי הלב מקנאה כשאני שומעת

כמה הוא שמח לקראת הילדים,

לכבודם הוא אפילו מנתק את השיחה..

ואז מספר להם שצילם היום את יובל המבולבל ..

אהה.. וואלה - הנה עוד ערוץ תקשורת בינינו שמספק לי

עוד כמה בדלי אינפורמציה עליו..

מה שנשאר בינינו מעבר ל'הי' ו 'בי'

זה שאלות כמו : אם הוא יכול מחר לקחת את הילדים כי אני צריכה להישאר בעבודה..

והתשובות מסתכמות ב 'כן' או 'לא' תמציתי ומרוכז..

מעבר לעלבון ולקנאה שמציפים אותי כל פעם

שאני שומעת אותו מספר לכולם חוויות מעולמו הקסום

אותם רגעים שכל כך מדגישים עד כמה אני מרגישה לבד ..

יש בי המון כעס עליו..

רק אני נושאת בנטל,

ילדים, בית, חוגים, הסעות,(אולי יותר מדויק לקרוא לזה תחנת מוניות בזמן האחרון)

והוא עובד לו בעבודה הזוהרת שלו

ומשאיר אותי לבד פה עם כל ה ...

הקושי הכי גדול שלי זה שאני מרגישה תקועה פה,

כאילו אין לי אפשרות בחירה,

עד כמה שלא נעים לי להודות בזה אבל אני מרגישה סוג של קורבן

טוב..

לגמרי קורבן של הנסיבות,

תקועה עם 'מה שצריך לעשות'

נהנית (אם נשאר לי כוח ליהנות) מהקטעים עם הילדים,

ואלה.. הרגעים המהנים- אם להודות באמת - נדירים למדי ..

ואז.. יום אחד, פתאום.. הוא מתיישב מולי ואומר :

"לא טוב לי, הייתי רוצה שנחיה יחד יותר ביחד, שנדבר, שנהנה,

ו.. (נו אתם יכולים לנחש..) מה איתך ? "

כאילו דאאא

אמנם היה שם קול מהצד הפולני שאין לי,

שכמעט אמר "טוב שנזכרת באמת"..

אבל - ברור שרציתי ..

אז ניסינו..

העניין הוא.. שלפחות לי, אז,  לא באמת היה אומץ לגעת במקומות הכואבים,

במקומות הפגיעים שלי,

אתם הייתי נפגשת באינטראקציות אתו -

בכאב של הלבד, של ה 'אני לא ראויה באמת לאהבה', ו'אני לא שווה',

שההתנהלות שלו הייתה מציפה אצלי..

כך שבעצם - זה היה ניסיון בכאילו..

והחיים זרמו

והכל נשאר פחות או יותר אותו הדבר..

חוץ מהייאוש שהלך וגדל

והביא אתו קולות של: "חבל על הזמן.."

או :

"אם צריך כל כך להתאמץ.. אז-  זה כנראה לא זה.. "

חברים מימין ומשמאל נראו לי כל כך מאושרים בקשר שלהם..

והעלו קולות כמו "גם לי מגיע שיהיה לי קל יותר.."

ו..

המשכנו להזניח כלומר - לטפל בכאילו..

אולי כי הייתי צריכה סטירה רצינית כדי להתעורר ..

ולהסכים לטפל במקור הקושי

או במקומות בהם היה לי באמת קשה מולו,

שאחרי שקם והלך,

לא יכולתי שלא להרגיש אותם-

הם צעקו מכל הכיוונים.

היה לי ברור שיש מקום בתוכי שממש ממש מאמין

ש 'אני לא ראויה' , 'לא שווה', 'לא ראויה לאהבה'

וסוף סוף נרתמתי לרפא אותו.

אז אחרי שכמעט התגרשנו

ו.. חזרנו  (ישששששש)

כבר ידענו ש'כאילו' לא מספיק,

זה לא הספיק אז

ואין סיבה שיספיק עכשיו..

היה ברור שאנחנו צריכים לדבר בפתיחות,

אולי להיעזר ,

אבל בלי כאילו ו.. על יד..

כי אם אנחנו רוצים להצעיד את הזוגיות שלנו למקום אחר מאיפה שהיתה..

לא נוכל עוד להסתפק בהזנחה..

בזכות זה -

שהבנו ופעלנו בהתאם..

היום.. יש לנו זוגיות חדשה .

לכאורה עם אותו בן זוג - (לכאורה - כי גם אנחנו כבר לא אותם האנשים שהיינו אז..)

זוגיות בליגה אחרת -

חזרנו להיות החברים הכי טובים,

אפילו יותר טובים ממה שהיינו בתחילת דרכנו..

אנחנו מדברים בפתיחות, משתפים, שותפים ואוהבים.

ואני-

שזוכרת כמה קשה היה לי אז,

ויודעת (מניסיון)- שאפשר באמת באמת לחיות ביחד באהבה גם אחרי 17 שנים,

אני שלפני 3 שנים זה היה נשמע לי פנטזיה לא מהעולם הזה..

מתוך הידיעה שאפשר,

מרגישה מחויבות להראות לך איך אפשר,

וללמד אותך לדבר בפתיחות,

כדי שתוכלו להוביל את הקשר הזוגי שלכם להיות משמח ואוהב.

הבנתי שזוהי השליחות שלי,

לעורר זוגות אחרים לפני הסטירה,

בלי שיצטרכו לעבור את חורבן הבית לעומקו ,

שהוא משבר 'ראוי לשמו' בפני עצמו .

שליחות לעזור לזוגות לרפא את הקשר הזוגי שלהם,

בלי שיצטרכו לטבוע בים הדמעות המלוות את חורבן הבית- הפרידה.

והנה אני כאן כדי לספר ולהבהיר-

אפשר גם אחרת.

אפשר גם אפשר לחיות יחד -

כשכל יום החיבור ביניכם הולך ומתחזק,

ונולדת לה החירות להיות מי שאני במלואי בתוך הקשר הזוגי,

כשברור שאני פה לא כי אני חייבת, אלא בגלל שאני אוהבת,

מתאפשרת פה חוויה של בחירה וחירות אמתית.

אפשר בסדנה זוגית,

לעוד פרטים יש ללחוץ כאן.

ואפשר גם בסדנה לנשים בלבד - בעבודה נשית

לעוד פרטים יש ללחוץ כאן

מזמינה אותך לקחת אחריות,

ולבוא ללמוד דרך נפלאה שתשנה את חייך,

וב 8 שעות בלבד-

להעלות את הקשר הזוגי על דרך המלך לזוגיות שמחה ומשמחת.

אתך במעלה הצמיחה בתוך הקשר הזוגי,

גלית אליאס.