למה רומנים כל כך נפוצים? והאם ניתן לרפא את הקשר מבגידה ?

למה אנשים נואפים?

יותר מזה, למה אנשים מאושרים נואפים?

ובעצם מה נכנס תחת הכותרת של ניאוף? 
סיפור אהבה ?
סטוץ?
סקס בתשלום?

למה אנחנו מאמינים שגברים נואפים
מתוך שיעמום ובריחה מאינטמיות

בעוד שנשים נואפות מתוך בדידות ורעב לאינטימיות הזו ?

האם רומן תמיד מוביל לקיצו של הקשר ?

כך פותחת את ההרצאה המעולה שלה אסתר פרל.

הנה ההרצאה במלואה בלחיצה פה:

למעדיפי הקריאה אני מביאה פה את עיקרי הדברים:

ישנו חטא אחד פשוט שיכול לחרב מערכת יחסית,
להרוס את השמחה ולערער את הזהות של בני הזוג -
רומן.

ועדיין החטא הכל כך נפוץ הזה, כל כך לא מובן.

הניאוף קיים מאז שהנישואין הומצאו
וכך גם האיסור עליו.
ועדיין, למרות שהאיסור עליו הוא בגדר טאבו,
הניאוף כל כך נפוץ ששווה לתת על כך את הדעת.

מונגמיה היתה בעבר בן זוג אחד לחיים
היום מונוגמיה משמעה - בן זוג אחד בתורו.

95% מאתנו יאמרו שזה לא מוסרי אם בן הזוג שלנו ישקר לגבי רומן,
אבל בערך אותו האחוז יאמרו בו זמנית
שזה בדיוק מה שהם היו עושים אם היתה להם הזדמנות כזו

בימינו, כשמוסד הנישואין הוא הסכם רומנטי,
הניאוף מסכן את הבטחון הרגשי שלנו,

בבואנו בברית הנישואין, כמו בחרנו את האידאל הרומנטי האחד שלנו
המאהב,
החבר הטוב ביותר,
איש סודנו,
ההורה הטוןב ביותר,
השותף הרגשי והאינטלקטואלי,

וזה אומר שאני - לכשנבחרתי, אני האחת,
ייחודית,
בלתי ניתנת להחלפה,

אי אפשר בלעדי...

כשהניאוף -
משמעו בעצם... שאני לא!

זוהי הבגידה האולטימטיבית,
היא מנפצת את האשליה הנשגבת לאהבה
לכן ניאוף היום נחווה טראומתי כל כך,
כיוון שוהא מאיים על תחושת האני,

ניאוף זורק למשבר זהות כמו גם למשבר אמון עמוק.
"האם אי פעם אוכל לסמוך עליך שוב?
האם אי פעם אוכל לסמוך על מישהו ?? " 
זו התחושה של בן הזוג שמגלה את הרומן שניהל הצד השני.

מה שמאתגר עוד יותר בימינו,
הוא האופי של העידן הזה בו אנו חיים,
עידן שחרוט על דגלו ש"מגיע לנו להגשים את תאוותינו"
"מגיע לי להיות שמח"
אם בעבר זוגות נהגו להתגרש כי לא היו שמחים,
היום הם מתגרשים כי הם יכולים להיות שמחים יותר

אם פעם היה מבייש להתגרש,
היום לבחור להישאר כשאתה יכול לעזוב-
היא הבושה החדשה.

אז בעצם, אם אנחנו יכולים כל כך בקלות להתגרש...
למה אנחנו בוגדים??

ההנחה הטיפוסית היא ששאם מישהו בוגד, 
משהו לא בסדר בזוגיות שלו או בו.
אבל לא יכול להיות שיש מליוני אנשים לא בסדר...

בלב ליבו של רומן תמצאו לרוב כמיהה והשתוקקות לקשר רגשי,
לחידוש, לרעננות, לחופש, לעצימות מינית

לא פעם בגידה איננה בריחה מבן הזוג שלנו,
אלא למעשה ניסיון להחיות בתוכנו חלקים שלנו 
שהלכו לנו לאיבוד לאורך השנים,

וזה לא כל כך שאנחנו מחפשים אדם אחר,
כמו שאנחנו מחפשים את עצמנו מחדש,
בניסיון להתרחב אל חלקים שלנו שלאורך השנים שכחנו
להרגיש חיות,
למצות עוד יותר את החיים

רומן הוא הרבה פחות בעניין הסקס,
והרבה יותר בכיוון התשוקה.
תשוקה להרגיש מיוחדים, להיות נחשק, 
עצם המבנה של הרומן -
הידיעה שמהאהב שלנו לעולם לא יהיה שלנו -
היא כשלעצמה מכונת תשוקה

האיסור גם הוא מזין את הריגוש והחיות אותם הרומן מאפשר,
ההוכחה לכך שגם במערכות יחסים פתוחות 
נפוץ הניאןף...

ככל שנצליח להכניס לחיי הנישואין,
את הריגוש, הדמיון, הנועזות 
כך לא נזדקק לרומן כדי להתמלא בהם

אז איך נרפאים מרומן ?
התשוקה מאד חזקה,
הבגידה משאירה משקעים עמוקים
אבל היא ניתנת לריפוי.

ישנם רומנים שהם מכות מוות למערכות יחסים שכבר גססו
אבל אחרים, יכולים להקפיץ אותנו לזוגיות ברמה אחרת.
האמת שמרבית הזוגות שחוו רומנים נשארים יחד.
חלקם רק ישרדו,
בעוד שאחרים יכולים להפוך את מהשבר העצום הזה להזדמנות
לחוויה יוצרת,
ליציאה מהסטטוס קוו 

הכאוס שפירק את מה שהיה כהזדמנות למשהו חדש להיבנות
מאפשר לשיחות להיות עמוקות יותר,
לתשוקה ולתאווה גם אם היתה רדומה קודם להתעורר ברעבתנות
נפתח פה מקום לאמת חדשה לגמרי,
הזדמנות לייצב את הקשר ולבסס אותו מחדש

תנאי להמשך הוא כמובן הפסקת הרומן.
מה שיכול לעזור מאד לשני הצדדים הוא
אם מי שניהל את הרומן יהיה האחראי מעכשיו על הגבולות,
כי אם הוא יהיה זה שמעלה את הנושא,
זה עשוי לעזור לבן הזוג הנבגד להשתחרר מהאובססיה
ולבנות את האמון.

עבור בן הזוג הנבגד -
מה שיכול מאד לעזור, זה לעשות דברים שמחזירים את תחושת הערך העצמי
להקיף את עצמם באהבה, בחברים, בפעילויות
שמחזירות שמחה, ומשמעות וזהות,

ויחד עם זאת לרסן את החטטנות ההרסנית

והרצון לחפור בפרטים המלוכלכים,
ולעבור לשאלות לגבי המניע -
מה היה חסר לך ?
מה היתה המשמעות של הרומן עבורך ?
מה יכולת לבטא שם שאתה לא יכול לבטא אתי?

איך זה היה עבורך לחזור הביתה ?
מה יש בנו שאתה מעריך?

היום במערב לרובנו יהיו שתיים או שלוש מערכות יחסים.
כשרוצים לעבור ריפוי אחרי שרומן נחשף,
למעשה נגמרה מערכת היחסים הקודמת,
ואם יש רצון - יכולה להתחיל מערכת יחסים חדשה
(עם אותם בני זוג)

לסיכום אוסיף לדבריה הנפלאים של אסתר פרל ואומר
שאם נוכל להיות ערים לצורך שמסתתר 
מעבר להזדמנות הזו שקורצת לנו לעבר הרומן,
ולהבין מהו הצורך הרגשי שלנו,
נוכל מבלי לחצות את הקווים,
להימנע מהפגיעה הכרוכה בכך
ולהישאר בקשר זוגי מזין וממלא
רגשית ופיזית.

טוב, אני יודעת, זו חכמה שלרוב אפשר להפנים אותה לאחר מעשה...
אז לפחות אז -
אחרי הפעם הראשונה שרומן חירב את הבית -
לפחות אז-
להבין מהו המקור,
על איזה צורך הרומן ענה
ולמצוא את הדרך למלא את הצורך הזה בתוך הבית

אמן !

האם אפשר לסלוח על בגידה ? - המשך

איש אחד נכנס לחנות פרחים.

- אני רוצה זר פרחים" אמר,

- "מה בדיוק אתה מחפש ? " שואל בעל החנות

- "האמת אני לא לגמרי סגור על זה עדיין .."

- "תן לי לעזור לך, אשאל את זה אחרת- " אומר בעל החנות  - "מה בדיוק עשית ?"

אז בהמשך לפוסט מהשבוע שעבר, הסליחה כאמור - היא לא העניין,

היא לא המטרה וממילא לא תקל באמת על אף אחד מהצדדים ..

ציינתי שיש שתי סוגיות משמעותיות אחרות לקחת משם-

האחת – לצד הנבגד (בעיקר) נושא האמון עליו כתבתי בשבוע שעבר

(לקריאה יש לגלול מטה לפוסט הקודם)

השנייה – בעיקר לצד שמצא את עצמו נסחף לרומן

והיא ההתבוננות והגילוי מהו הדבר שמשך אותו לשם

בניגוד למה שנהוג לחשוב, לרוב זה לא הסקס,

זה אפילו לא ההרפתקה ושבירת השגרה למרות שאלה בהחלט מוסיפות עניין והתרגשות,

יש משהו נוסף ומהותי שטמון שם

והחוכמה הגדולה.. היא לזהות אותו עוד לפני הצעד הראשון

ו.. כן, בדיוק ..  – להביא את אותה המהות הביתה

ההתייחסות לבגידה היא כאל מפלט

בדרך כלל, ככל שיהיה לנו קשה רגשית בבית,

נמצא לנו מפלטים כאלה או אחרים

אם זה יהיה וורקוהוליות שהולכת ומעמיקה,

או פיתוח תחביבי ספורט תובעניים במיוחד,

זה גם יכול להיות שנהיה פיזית בבית אבל מנותקים כמו מול הטלויזיה או המחשב,

יש אינספור נתיבי בריחה שכאלה,

הבגידה היא מה'מתקדמים'..

ולו רק בגלל ההשלכות מרחיקות הלכת שלה

ולא.. זה לא עושה אותה נדירה יותר..

ובכל זאת, הנה נקודת מבט שיכולה להפיק ממנה מרגליות -

מן הסתם גם אם כבר מתנהל רומן שכזה,

אבל הפטנט הזה משתבח עוד יותר אם יודעים להשתמש בו בלי להיסחף אל הרומן כלל :

כולנו בוגרים שיודעים מה יכולות להיות ההשלכות של מעשינו,

ולרומן שכזה כאמור יש או עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת

עד כדי חורבן בית..

נקודת המבט הזו מאפשרת לנו להבין מהו הדבר שמושך אותי לשם ,

וליצור אותו בחיינו אבל –

בלי יסורי מצפון,

בלי לפגוע ביקירינו,

בלי להפר את האמון

ועדיין להישאר נאמנים לצורך שלנו ולמלא אותו (!)

יותר מזה –

בדרך הזו אנחנו באמת ממלאים את הצורך הזה ולא בורחים לאשליה

שמשאירה אותנו בנוסף לכל 'תופעות הלוואי' שלעיל..

כשהצורך הנ"ל לרוב לא באמת מסופק

אתן דוגמא - 

במקרים רבים הפחד לפספס שמנקר ומייצר אי שקט פנימי

הוא הדחף שמוביל לרומנים מחוץ לנישואין.

אי השקט והפחד לפספס יובילו לחיפוש אינסופי של עוד ועוד (זה נכון גם להיבטים אחרים)

והתנסויות חוזרות ונשנות ללא שובע.

אבל.. גם המנגנון ההישרדותי הזה כצפוי-  

מצליח לתעתע במי ששבוי בו ולייצר בדיוק את ההיפך ממה שהוא "מבטיח"

כלומר במקום להרגיש סיפוק, תחושת הפספוס רק הולכת ומחמירה –

אי השקט הזה מייצר מצב בו אי אפשר להיות נוכח באמת בשום מקום

כי כל מקום אליו נגיע, תשתלט עלינו תחושת הפספוס ותבריח אותנו אל המקום הבא

והמרדף רק הולך ומתגבר כשהמרחק מהשקט והסיפוק הולך וגדל.

אז נניח שפלוני מבחין שזה הדחף שמושך אותו להרפתקאות ורומנים מחוץ לנישואין

ונניח שהוא מבחין בכך שבאמת אין לו מנוח,

כלומר בנוסף למחיר שבילט אין יש לחיים כאלה, אי השקט שלו רק הולך וגדל

ותחושת הפספוס רק מחמירה..

נקודת המבט שהבאתי היום תאפשר לו להבין מה באמת חסר לו

ושהדרך אל השקט והסיפוק לא באמת עוברת דרך רומנים

אלא על ידי תהליך פנימי – מסע אישי שמייצר את השקט הזה בתוכו

ומאפשר לו בנוסף, למצוא את מקומו גם בזוגיות שלו.

נקודת מבט כזו יכולה להקפיץ את הקשר הזוגי ומערכת היחסים

אל אותם הגבהים שרומן מחוץ לנישואין לעולם לא יכול להשתוות אליהם

אלא ש.. זה לא כל כך פשוט מסתבר,

 זה עשוי להיות שדה מוקשים

מסוג הדברים עליהם נאמר "לא לנסות לבד בבית.."

אם אתם רוצים ללמוד איך ליצור לכם זוגיות שכזו

שהאמון בה הולך ומתחזק, ובמקביל היא מספקת ומזינה את שניכם,

אני פה בכדי ללמד אתכם וללוות אתכם לשם.

פרטים על תהליך ייחודי בליווי שלי בלחיצה פה

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

למה בן הזוג שלך צריך להודות על ה'כמעט רומן' שהיה לך ??

"או קי," - כתבה לי ר' : 
"נזכרתי בזכות ה'אביר התורן' מה חסר לי בקשר הזוגי, 
נזכרתי איך זה להרגיש חיה פתאום, נחשקת, אהובה, איך היה הקשר הזוגי שלי פעם.. 
אבל.. 
מה עושים עם זה ? 
מה זה עוזר לי להיזכר בעצם ?? "

אז זהו, שעל זה בדיוק נעבוד בסדנאות לנשים שיתקיימו בסוף החודש
(בלחיצה פה כבר אפשר להציץ)
ועל זה אנחנו עובדים בסדנאות לזוגות :
על איך להחיות את הקשר הזוגי הנוכחי שלי
ולהפוך אותו לקשר של חיבור וחברות, של שותפות אהבה ותשוקה.

בסוף השבוע האחרון התקיימה סדנה לזוגות,
ואין זמן מתאים יותר מעכשיו כשהזיכרון כל כך חי בי,
לתאר לך איך זה קורה – מה עושים שם שמאפשר לקשר 'לקום לתחייה' :
אתחיל בדוגמא מתהליך שנפתח בסדנה :

ר. סיפרה לבעלה שחסרים לה ממנו פרגונים,
שתמיד אמא שלה הייתה אומרת עליה דברים טובים רק כשלא הייתה נוכחת,
שאף פעם לא זכתה לחיזוקים ואהבה ממנה בפומבי,
ובכל פעם שהוא – בעלה – חוסך ממנה מילה טובה,
בטח כשהוא 'מנכס לעצמו' פרגונים ש'שייכים לה'
היא מתכווצת, וחשה חסרת ערך כמו אותה הילדה שהייתה -
צמאה כל כך לאישור ממי שכל כך 'טבעי' לצפות ממנו – מאמא שלה..
תהליך של שיתוף שכזה, בין אם הוא זוגי ובין אם אישי-
מאפשר לנו להאיר מקומות חשוכים – שניהלו אותנו, בלי שהבנו איך עד כה,
ולהביא רוך וחיבוק פנימה לילדה שתמיד הרגישה שהעולם לא רואה אותה כולל בעלה..
אלה מאפשרים אט אט ריפוי 
שיוביל לביטחון במקום שלה בלי תלות באישור הסביבה
ולוויתור על הצורך להילחם על המקום שלה (שהיום מחבל בתקשורת הזוגית שלה)

התהליך שנוצר בזוגיות כשהיא מודעת,
מאפשר לנו להמיס את ההתנגדויות שבדרך,
ולהגיע אל המקומות הרכים,
אל אותם המקומות שבהם אנחנו יודעים מה באמת טוב לנו, 
לא מתוך ה'דווקא' שמנהל אותנו כשאנחנו לא מודעים,
אלא מתוך התבונה הפנימית,
שתמיד תוביל אותנו למקום טוב יותר לי – ולא על חשבון בן הזוג שלי.
לנקות , לנקות, לנקות
את המרחב הזוגי מכל האוטומטים שמנהלים אותנו.
עד כדי שיהפוך למרחב זוגי מקודש.
שם נוכל להתחבר אל הרכות פנימה,
ולאפשר לכל אחד מאיתנו חזרה אל עצמו, 
וצמיחה שלו להיות בן אדם שלם יותר, 
בוגר בריא יותר,
וכשלם ובוגר בריא יותר – אני יכול להיות מזוגיות מאושרת ושמחה יותר.

עבודה זוגית או אישית לזוגיות מודעת מאפשרת לנו ליצור קשר שהולך ומתהדק,
קשר של שיתוף, של אמפטיה, כך נוצרת אינטימיות שמעמיקה יותר ויותר 
וחיבור אחד לשני ולידיעה ש'אני לא לבד',
אני חלק ממשהו גדול יותר
אל החיבור הזה מתעוררת בטבעיות התשוקה,
ולכאן היא מגיעה במלוא הדרה !
וממלאת במשמעות את המילים 'לעשות אהבה' 
על פני הסתפקות ב'סקס' בין שהוא מזדמן ובין שהוא 'מן המניין'..

אני לא מכירה הרבה דרכים אפקטיביות כל כך לזוגיות משמחת
כמו זו שאני מלמדת בסדנא,
אם רק יותר אנשים היו יודעים שיש כזו דרך, 
אין לי ספק שהיו בוחרים בה.

אלא ש..  החכמה היא לעשות את זה נכון.

איך עושים את זה נכון ?
כל הפרטים בלחיצה פה 
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
www.galitelias.co.il

רומן באמצע החיים , למה לא ??

תארי לך שפתאום, באמצע החיים..

כשברקע - ילדים, מחויבויות ושותף  (במידה כזו או אחרת..),

פתאום באמצע החיים -

את פוגשת מישהו  ..

שגורם לך לרחף..

משהו באינטראקציה ביניכם פותח לך את הלב,

מאפשר לך לרצות להתמסר,

פתאום יש מישהו להתקרב אליו,

שאת מרגישה שאת חשובה לו - מישהו שבאמת מתעניין בך..

באמת מקשיב לך,

סוף סוף למישהו ממש  אכפת ממך,

ר ו א ה  אותך !!!

פתאום זה מרגיש כמו יובלות  שלא הרגשת נחשקת ..

ואת מרגישה כאילו חזרת לחיים ..

לפני כמה שנים -

עשיתי איפור קבוע בעיניים.

(האמת די נקלעתי לזה, אם הייתי יודעת כמה זה כואב.. אין מצב שהייתי נותנת לה לגעת בי..

בכל אופן כשגיליתי כמה זה כואב כבר היה מאוחר מידי..)

במשך 3 ימים תמימים אחרי כן העיניים שלי היו נפוחות ,

נראיתי כאילו לא הפסקתי לבכות כל היום וכל הלילה

והוא..

עד כדי כך לא הסתכל עלי.. שפשוט לא שם לב.. - לא לנפיחות ולא לאיפור..

אז  - הבנתי עד כמה אנחנו רחוקים -

גרים באותו הבית .. חולקים אותו.. אבל לא באמת שותפים.

כבר סיפרתי לך עד כמה הייתי בודדה אז,

עד כמה הייתי מאוכזבת- מעצמי - שלא הצלחתי ליצור מערכת יחסים כמו שחלמתי שתהיה לי,

עד כמה הייתי מיואשת בכל פעם שהתחלנו לדבר וגלשנו לריב קטלני..

אז בכל פעם שהופיע כזה 'מתעניין', שהזכיר לי שאני 'שווה',

שכיף להקשיב לי ולהיות איתי,

שהזכיר לי איך זה מרגיש להיות 'חיה'..

בכל פעם כזו הייתה עולה הדילמה –

להיסחף לפנטזיה ?  או להמשיך 'באש ובמים' כמו שהבטחתי בחופה ?

לא מעט אני שומעת נשים וגברים שמקדשים את הרגשות שעלו, ואת הליכתם 'בעקבות הלב',

שאם לא היה להם הרומן הזה היו מתים מזמן,

שזה מה שמחזיק אותם בחיים - בתחושה של חיוניות,

שלא היו מחזיקים מעמד ללא ה'אהבה' הזו..

ואני .. האמת מבינה אותם לגמרי ..

אבל.. גם הפעם באתי עם 'אבל'..

מצטערת להרוס ולנפץ את ה'אגדה' הזו.. ולשאול :

האם יכול להיות שההתאהבויות הללו הן בעיקר התאהבות בפנטזיה ?  :

ש-  "הוא- באמת אוהב אותי "

"הוא – באמת מקשיב לי"

"איתו זה יהיה אחרת, אני ממש מרגישה את זה, זה אמיתי.."

מה מבטיח לנו שאחרי תקופת ההתאהבות, לא נמצא את אותם הדפוסים מהם ברחנו ?

לא במקרה בחרתי במילים נחרצות כמו 'פנטזיה' ו'בריחה'

כי הרי נימשך אל מי שבהגדרה יהיה לנו קשה לחיות אתו,

וזאת על מנת  לתת לנו הזדמנות לפגוש את הקשיים שלנו,

והפעם – כבוגרים בקשר - לצמוח מתוכם.

אז הזוגיות המודעת אכן מאפשרת לנו לעבור תהליך של צמיחה מתוך הקושי,

אך כל עוד אנחנו לא מודעים, כל כך קשה לנו שהכי טבעי לברוח,

ולצפות שהאביר על הסוס הלבן שכל כך קשוב לנו עכשיו,

יהיה אחר מהאביר על הסוס שאתו התחתנו ..

אלא ש.. כל עוד לא צמחנו מתוך הקושי- ניפגש בו שוב ושוב.

נכון, אנחנו בני אדם, ולא נוכל לבחור את הרגשות שלנו.

אבל בהחלט – נוכל לבחור איך לנהוג, או מה לעשות איתם..

ובכל זאת - מה טוב ב'אבירים' הללו  ?

בעיני , הם באו להזכיר לנו  את מה שחסר ואם נשאל :

מה מעורר בנו אותו האביר ?

מה בעצם כל כך חסר לנו שפתאום כשהגיע על הסוס.. התפעמנו כל כך

עד כדי כך שהיינו מוכנות לעבור על הדיבר השביעי ולבגוד באמון של יקירנו ?

יכול להיות שהתשובות.. יחזירו אותנו לבית איכותי יותר ו.. בשלום .

אפשר , ביומיים (!) לחזור להיות הזוג האוהב שהייתם,

פרטים נוספים בלחיצה פה

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן