בואו ניצור לנו שנה של אהבה

כבר כמעט שנה חלפה מ ה 7.10,

ו.. וואוו מה שעברנו בה, 

כמה כאב הציף אל מול הזוועות

ועוד כאב כזה שמעבר ליכולת (שלי לפחות) לקלוט -

על החטופים שעדיין שבויים בידי האויב האכזר כבר שנה !!.. 

ועל המשפחות שלהם שממתינות בלב כבד...

ועל כל המשפחות של החיילים שנהרגו

והחיים שהתהפכו לחיילים שנפצעו

והפחד הקיומי שכמו מרחף מעלינו כעננה קבועה מאז

ומשפיע על חלקנו יותר או פחות,

והתפכחות ולא במובן החיובי 

והמון המון חוסר אונים

ותסכול על חוסר התמיכה מהעולם

ועוד התפכחות מכמה בעצם שונאים אותנו

והאמת שאין מספיק מילים שיצליחו להעביר

מה שעברנו בשנה האחרונה... 

ולמרות שזה עשוי להישמע תבוסתני ומעצבן...

נראה שישנם מצבים בהם הדברים אינם בשליטתנו,

בדיעבד אנחנו יכולים לחשוב שאולי היינו צריכים...

ולו היינו... וכו'.. 

אבל תכל'ס כנראה שהתפיסה לא אפשרה לנו לפעול אחרת

לכן, מה שהייתי רוצה להביא ברשומה הזאת - 

ממש רגע לפני שמתחילה לה שנה חדשה -

זה כלל זהב אחד שמאפשר לנו להתמקד במה שכן ביכולתנו -

כדי שהשנה הבאה ומי יתן הבאות אחריה

יהיו מלאות באהבה, ובטוב

אז עם תפילה שרעמי המלחמה שנשמעים עכשיו -

שייכים לאקורד הסיום שלה 

ועוד אחת מעומק הלב לשובם של השבים במהרה, אמן,

בואו נתכונן ליום שאחרי -

וכבר נתחיל (או נמשיך) לאהוב 💗💗

שזה מסתבר לא ככ טריוויאלי כמו שנשמע..

בהנחה שזוהי מלחמת האור בחושך,

ובהנחה שמה שקורה בחוץ הוא שיקוף של עולמנו הפנימי -

ובמיוחד רגע לפני שנפתחת לה שנה חדשה -

זו הזדמנות נהדרת לחזק ולדייק את האור שבחוץ,

על ידי כך שנשכין שלום בתוכנו

התמונה מן הסתם מורכבת מכדי שניתן יהיה

להגדיר את הדרך לשם בכמה מילים

וגם כבר כתבתי על כך בכל כך הרבה פוסטים

ואפשר לגלול מטה ולמצוא אינסוף הסברים וכלים בנושא,

לכן הפעם אביא רעיון אחד - כאמור כלל זהב סופר משמעותי,

שיכול להיות נר לרגלינו

ביצירת שלום פנימי ואהבה לעצמנו וליקירנו.

כלל כזה שככל שנפנים אותו -

יאפשר לנו ליצור לנו שנה של אהבה

(שלא לומר שנה של אור ואהבה שלא נחטא בעודף קיטשיות)

בגדול מה שהכלל הזה בא להזכיר לנו -

זה שאנחנו לא קורבן אלא 

יצורים מורכבים בגאונות-על

ובכוחנו (כשאנחנו לומדים איך כמובן) לחולל את מציאות חיינו

נכון שאנחנו נולדים תלויים במטפלים בנו,

ומתוך שכך בתודעת קורבן,

ונכון שהתרבות בה אנו חיים עדיין במסה קריטית

מתנהלת בתודעה שכזו - תודעת אשמה והאשמה השלכתית

עם זאת -

האמת היא שאנחנו כבוגרים איננו קורבנות

ומתוך כך בידינו - 

(כאמור על מנת להגיע לשם עלינו לעבור תהליך רגשי ולא רק להבין זאת בשכל.. -)

בידינו לחולל את מציאות חיינו.

ולו בחלק של המרחב האישי שלנו.

ואף (!!) - מאחר ויש לנו השפעה על האחר -

לעומת תודעת הקורבן שבעיקר חשה את עצמה מושפעת ממנו -

ככל שאנחנו עושים תהליכי ריפוי וצמיחה במרחב האישי שלנו -

אנחנו משפיעים את הטוב הזה גם לסביבתנו.

זאת אומרת שתהליכי הצמיחה והריפוי הפנימיים

מאפשרים לנו לעבור מתודעת הקורבן אליה נולדנו

לתודעת הבוגר, השלם, מחולל מציאות חייו -

או כפי ששמעתי לאחרונה באנגלית:

from VICTIM to VICTOR

(מקורבן למנצח)

ככל שההבנה הזו תהיה מופנמת בתוכנו

ברובד הרגשי,

כך נוכל למצוא את עצמנו יותר ויותר מגשימים את עצמנו

וחווים את גדולתנו,

נוכל בזמן אמת שבו יעלה תסכול או מצוקה רגשית אחרת

לעשות את הסוויץ' די מהר

מהחוויה הקורבנית הסובלת,

אל האפשרויות הטרנספורמטיביות שצופנת בחובה

תודעת הבוגר - או אם תרצו - המנצח

נוכל להיזכר בקלות יותר 

שהתסכול שכרגע מעיב עלינו -

הגיע כדי להזכיר לנו לחזור לעולמנו הפנימי -

אל אותם החלקים שהחוץ - והתסכול עוררו את הצמא או החסך שלו,

על מנת שנוכל אנחנו לרפא ולמלא.

נוכל לזכור שאנחנו יצור מורכב,

לפחות משני חלקים -

האגו שיעשה הכל על מנת שנישאר במקום ללא תנועה

והנשמה - ששואפת לאבולוציה והתפתחות

יצור שמתנהל ב 4 רבדים -

גוף, רגש, מיינד ורוח -

ועל כן שהייה בארבעתם בו זמנית 

היא זו שתאפשר לריפוי להתרחש

וככל שאנחנו בתהליכי הריפוי,

ההכרה והמודעות שהן כעין תודעת על - זמינות לנו יותר

ומאפשרות לנו להיות הפרש שרוכב על הסוס -

כלומר ההכרה שמנהלת את החלקים שלנו,

על פני מצב בו כל אחד מהם מושך לכיוונו שלו.

מצב של שלום בין חלקינו 

על פני מצב של דיסוננס פנימי שיוצר מאבקים ללא סוף.

וכאשר בידינו ההבנה הזו

והתווינו את הדרך שמאפשרת לנו ריפוי -

נוכל לגלות שוב ושוב איך 

כל תסכול מביא אתו תגליות ותובנות מרגשות...

כמו ש. שהגיעה לתהליך מתוך תסכול עמוק,

שהיא לא מוצאת את עצמה,

מרגישה לא שייכת

ובעיקר מתוסכלת שלא מממשת את עצמה

ולצד שכבות נוספות שנחשפו,

עלה זיכרון שכלל לא העלתה את דעתה שיש לו קשר -

בו כשהיתה ילדה קטנה שאלה חברה של אמא שהתארחה אצלם

מתי היא הולכת,

כשבעצם נורא התרגשה מהביקור שלה

ובכלל התכוונה לשאול עד מתי היא נשארת 

כי רצתה שתישאר עוד,

אבל האישה כל כך נעלבה מהשאלה שלה -

שסטרה לה על הלחי כל כך חזק שירד לה דם...

ואמא לא באה לנחם אותה. 

כנראה היתה נבוכה מידי...

ומאז, היא משתיקה את עצמה, מצניעה את דעתה,

נמנעת מלהביא את עצמה...

כך - הזיכרון הזה מחזיק את הפחד לקבל סטירה

אם לא תגיד את הדבר הנכון, או שלא ימצא חן בעיני...

ולכאורה מגן עליה מפני הסטירה,

אך עומד בדיסוננס גדול לכמיהה שלה למימוש והגשמה.

הדיסוננס הזה אכן מאד מתסכל -

אבל כמה מרגש היה עבורה -

כשגילינו איזה אוצר היה גלום בו 

וריפאנו את חווית הביטול ההיא,

כשנוצר סנכרון בין חלקיה, והתאפשר לה להרגיע את הפחד

ולהתקרב אל האפשרות לממש !

זו רק דוגמא אחת מיני אינספור סיפורים 

לא פחות מ מ ד ה י מ י ם! שאני פוגשת ומתרגשת :-)

~~~

ובנימה אופטימית זו ...

ובתפילה שימים יפים שקטים ובטוחים

יגיעו אלינו במהרה

ושתהיה לנו שנה נפלאה, מלאה באהבה

ושהחטופים יחזרו הביתה

ושנחזור לשמוח באמת,

אמן!

פה בשבילך,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

נ.ב

הוספתי לפוסט הקודם

סרטון של הגנה אנרגטית, זה נמצא בלחיצה כאן

(במקביל להנחיה הכתובה)

והעליתי לערוץ שלי ביוטיוב הגנה אנרגטית נוספת

למקרה שעולה צורך להרגעה של פחדים או חרדות.

💓💓💓💓💓💓

עוד ממני בשבילך: 

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 

איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line

 פרטים נוספים 

💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן

תזכורת לכמה כלים להרגעה של הצפה-עד כדי-חרדה

עד כמה שאני מנסה להתנתק מהחדשות -

כדי לשמור על שפיות ולהימנע מהתססה של המערכת ההישרדותית שלי -

נמנע ממני מן הסתם להישאר שם לגמרי...

ובימים אלה, ש-

מי יתן שיהיו מעטים, קלים, ושנישאר בהם שמורים ומוגנים,

נדרשים לנו במיוחד בזמינות כלים להרגעה.

אז כדי שלא יהיה צורך לחפור במעמקי הזיכרון,

שם - ככל שאנחנו מטורגרים הם פחות זמינים לנו,

אני כותבת לך כאן כמה כאלה

שמאפשרים במהירות יחסית להחזיר את המערכת שלנו לשקט

שהרי אם אנחנו בתוך מצב הישרדותי אמיתי - 

בהחלט יש צורך במתח הזה -

שתואם לסיטואציה ההישרדותית ונחוץ לנו בה,

אך כאשר אנחנו בבית, בטוחים (ולו ברגע הזה) -

המתח הזה מפעיל בעודף את בלוטת יותרת הכליה,

משחרר עודף אדרנלין וקורטיזול לגוף -

שהם רעלנים וכאשר אין לנו שימוש אמיתי בהם

הם מזיקים לגוף ולנפש.

אז בהנחה שאת~ה במקום בטוח -

אפשר להתחיל 

ורצוי תוך כדי הקריאה ממש ללכת עם ההנחיה הכתובה:

תרגיל ראשון:

נתחיל בנשיפה,

נוציא אוויר דרך האף לאט לאט לאט -

אפשר לספור אפילו עד 15 (אולי אפילו יותר)

לא מעבר ליכולת אבל כמה לאט שאפשר,

בסוף הנשיפה נישאר 2-3 שניות על ריק,

ואז ניתן לאוויר להיכנס בשאיפה עד 4

אפשר להישאר 2-3 שניות על מלא

ולחזור ולנשוף נשיפה ארוכה,

כך באותו האופן המתואר לעיל, 

להמשיך לנשום במשך 3 דקות.

נשים לב מה קורה.

אם ההרגעה חלקית, כדאי להמשיך לעוד סבב כזה

עד שהרגיעה מגיעה.

בגדול - 

כאשר יש מתח שמפעיל את המערכת ההישרדותית,

בחרדה ובכלל - הנשימה מתקצרת, 

הלב מגביר את קצב הפעימות שלו,

יש גלי חום או קור, ועוד סימפטומים שונים.

כאשר אנחנו באופן מכוון מאטים את הנשימה,

ובעיקר כשאנחנו מאריכים את הנשיפה -

אנחנו כמו מסמנים למערכת הסימפטתית שלנו -

זו שאחראית על ההישרדות שלנו -

שהכל בסדר, שאפשר להירגע, שהקיום שלנו בטוח.

והחרדה מתנקה.

תרגילים שלא משלבים נשימה כחלק מהתרגיל :

למקרה שממש מתקשים לנשום - 

הנה כמה תרגילים פשוטים שיעזרו להתקרקע :

כיוון שבזמן לחץ וחרדה מה שקורה אנרגטית,

הוא ניתוק מהשורש ובו זמנית ניתוק מהכתר,

מן חוויה שבה אנחנו כמו תלושים,

לכן אין טעם לנסות להרגיע במילים,

והתנסויות וכלים שיאפשרו קרקוע 

יהיו הכי אפקטיביים, כמו למשל:

חיבוק עצמי - 

ממש ככה עם שתי ידיים לחבק את עצמך חזק,

לעסות כל יד את הזרוע הנגדית,

אפשר גם את הירכיים,

העיסוי הזה אחרי כמה שניות מפריש אוקסיטוצין 

שמחליף את ההזרמה של האדרנלין

לשכב בחוץ על הדשא / על האדמה

אפשר גם להזמין את המלאכים -

מימיני מיכאל - ניתן להרגיש נוכחות מימין

משמאלי גבריאל - נוכחות משמאל

מלפני אוריאל - נדמיין עמוד אור מלפנים,

מאחורי רפאל - כנפי הריפוי מלטפות מלמעלה למטה

ומעלי שכינת אל 

אפשר להרגיש את הסחרור האנרגטי סביבנו

ולהוסיף -

שם - בן שם אמא - שמורה מוגנת ואהובה

(למשל גלית בת אביבה שמורה מוגנת ואהובה)

ולסיום -

בהנחה שהנשימה זמינה - התנסות נוספת

שמאפשרת חוויה של מוגנות ושקט:

הנה זה בהנחייה קולית: (ואחריה ישנה הנחייה כתובה)

נביא את תשומת הלב פנימה אל הגוף,

נשב בנוח, נאפשר לגוף להתרווח

ניקח נשימה מלאה לאורך הציר המרכזי,

עם הנשיפה -

נעשה סריקה מלפנים מלמעלה ועד למטה,

מהמצח, דרך הפנים, 

קדמת בית החזה,

הבטן,

קדמת הרגליים

בהונות..

עם הנשיפה הבאה נעשה כעת סריקה מאחור -

מהקודקוד,

דרך העורף,

הכתפיים,

השכמות,

צידי הגב,

הישבן,

אחורי הרגליים,

עקבים,

בנשיפה הבאה נעשה סריקה מימין - מלמעלה ועד למטה,

ובנשיפה שאחריה משמאל - מלמעלה ועד למטה.

עכשיו -

כמו ננפח את המרחב האישי שלנו,

נשיפה-

40 ס"מ מלפנים -

מלמעלה ועד למטה,

נשיפה -

40 ס"מ מאחור -

מלמעלה ועד למטה,

נשיפה

 70 ס"מ מימין

ונשיפה

70 ס"מ משמאל

נבחין בתחושות,

נשהה בתוך המרחב הסמיך הזה שנוצר סביבנו

ונוסיף

אני שמור מוגן ואהוב בתוך אור.

מפה אפשר להמשיך לשינה,

או להמשיך אל היום בחיבור אל המרחב המגן הזה.

מאחלת לנו שנישאר שמורים ומוגנים בתוך אור,

פה בשבילך עם כלים נוספים,

להרגעה, לצמיחה ולהתפתחות אישית וזוגית

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓

עוד ממני בשבילך: 

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 

איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line

 פרטים נוספים 

💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן

"אהבה זה לא משהו שבאמת יכול להיגמר, נכון?" / אביתר בנאי

"

זה הכי עצוב לראות זוג שנפרד.

הוא צודק ונשרף מכאב,

והיא צודקת ונשרפת מכאב,

זה סרט רע.

כל אחד תפוס בלהאשים את השני

ולא קולט את החלק שלו.

זה כזה דפוק

והלב אטום.

סגור.

לכוד.

מלא טינה וכעס...

אהבה זה לא משהו שבאמת יכול להיגמר, נכון? "/ אביתר בנאי

זה אחד הטקסטים שמלווים את השירים היפים והטובים

בקולו של אביתר בנאי בתערוכה במערת הפעמון בבית ג'וברין,

כשהם מוקרנים באנימציה (יוסף משיח ודניאל נחום) על קירות המערה המופלאים 

ואפקט הסאונד שנוצר מפעמון המערה עושה את זה אפילו קסום יותר

האמירה שבפתיח, זו אחת הפנינים שלכדתי בתערוכה 

והיה לי ברור שאני רוצה להפיץ הלאה ולהמשיך ממנה...

כי גם בעיני אהבה היא לא דבר שבאמת יכול להיגמר..

אם כי ישנם "מפריענים" שעשויים להסתיר אותה,

להאפיל עליה ולגרום לנו להרגיש שהיא איננה...

כעס, צדקנות, אי הסכמות, היאחזות ועוד..

שבגדול - אפשר לומר שרובם נובעים מפחד -

פחד לאבד את מקומי, שעשוי להוביל ללקחנות,

פחד מנטישה שעשוי לייצר מנגנון שבו אני נוטש ראשון (או נאחז)

פחד מדחייה שעשוי להוביל להימנעות (או וויתור עצמי) 

פחד לאבד שליטה שעשוי לייצר מנגנון של שתלטנות

ועוד שכאלה,

כולם הישרדותיים, 

מבוססים על ההנחה ש "זה או אני או אתה",

שלא בטוח, שכדאי להידרך,

לגמרי לא מחזיקים את הרעיון שאהבה היא לא משהו שיכול להיגמר.. :-)

כאמור הישרדותיים 

ובהתאם לכך מונעים מהחלקים ההישרדותיים של המוח

ובעיקר מוח הזוחלים -

שהוא למעשה כמו טייפריקורדר שהקליט כל מה שקרה לנו

(וגם לאנשים בעץ המשפחה שלנו ויש שיוסיפו בגלגולים הקודמים...

ארחיב על כך בהמשך)

והפעם אני רוצה להביא כיוון חשיבה מרענן

שמאפשר לנו לפרום קשרים ופלונטרים 

באופן לא צפוי שלא פעם אפילו מעלה חיוך,

כי הרי ממילא לאותו מוח הישרדותי

יש כל כך הרבה כוח,

בזכותו אנחנו שורדים..

וכל עוד הוא בטוח שהוא מציל אותנו -

לא משנה מה נחשוב שאנחנו רוצים...

הוא זה שמנהל את העניינים, מבחינתו - לטובתנו

לכן,

אפשר לומר שלמעשה -

כל מה שקורה לנו, קורה בהתאם 

למה שהמוח ההישרדותי שלנו מאמין שבטוח לנו

אם כי..

ההיגיון שלו והניסיון שלו - עם כל הכבוד -

איננו בהכרח הגיוני ולרוב לא מתואם להיום -

דוגמא פשוטה -

אם אני צועקת אחרי 5 פעמים שאני קוראת לבן שלי והוא לא עונה לי,

זאת למרות שאני לא מעוניינת להמשיך לצעוק..

כשאני בודקת מה בעצם קורה בתוכי -

אני יכולה להבין שאני חווה התעלמות כשהוא לא עונה לי

וההרגל ההישרדותי שהתקבע אצלי הוא לצעוק כשמתעלמים ממני.

סביר להניח שהציל אותי וגם די הגיוני בשלבי התפתחות מסוימים

אבל לא מתואם להיום ולא מתיישב עם הרצון הגבוה שלי.

עדיין, כל עוד לא יהיה מענה לחווית ההתעלמות - המוח ההישרדותי

בטוח שהוא מציל אותי כשאני צועקת ולכן לא יוותר על הצעקה

זאת אומרת שככל שאני מביאה סקרנות ומפענחת 

את המסרים התת מודעים שנמצאים מאחורי הקלעים של המצב הלא רצוי -

(למעשה לא רצוי מנקודת המבט הגבוהה שלנו, 

אך עדיין הכרחי מבחינת המוח ההישרדותי)

נוכחת שם, עדה לצורך - ממקום מחבק ומכיל -

הרי שבו ברגע הענקתי לעצמי התייחסות מזינה

ואותו חסך התחיל להתמלא :-) וכבר המנגנון קולט שהוא יכול להירגע

ואני מוצאת את עצמי הרבה פחות צועקת.

בעצם על מנת לחולל שינוי במציאות הלא רצויה לנו,

עלינו לסנכרן בין הרצון הגבוה לזה של המוח ההישרדותי,

או במילים אחרות 

למצוא את הצורך שלכאורה נענה על ידי ההרגל ההישרדותי

כמו למשל הצורך בהתחשבות - ההיפך מהתעלמות -

ואני מוסיפה - לכאורה כי כשאני צועקת... 

הרי אני לא מקבלת תשומת לב כזו שאני באמת רוצה..

(משמע - שתמיד ההרגל ההישרדותי למרות ההבטחה שלו 

אף פעם לא באמת יקיים אותה)

וכשאני מגיעה ממקום סקרן, סלחני, שמקבל את מה שקורה -

(גם אם לא מסכימה לכך שההרגל ימשיך.., מקבלת את זה שכעת זה המצב,

כנראה מוצדק מנקודת המבט ההישרדותית)

אני כבר - או נוצר לי גשר - שמאפשר לי לענות על הצורך ב א מ ת

והדריכות ההישרדותית יכולה להירגע,

כי היא מבינה שיש חוסן פנימי, חלק עצמי שפֹּה בשבילי.

דוגמא קצת יותר מורכבת :

הוא } והיא { כל הזמן רבים,

הוא כל הזמן מתלונן שהיא צועקת, מאשימה, מעליבה...

אבל אז.. כשהעמקנו בסקרנות להבין מה מתחולל שם,

גילינו אצלו פחד נוראי מנטישה.

הוא כל כך פוחד להינטש... ש"בטוח" לו להישאר רחוק,

זאת אומרת שאופן פעיל או סביל הוא משתתף בדינמיקה.

 50% ממה שקורה ביניהם בהשפעתו

ובין היתר, החלק שלו שגם שומר עליו רחוק - 

הוא הנטייה שלו לווכחנות ולוחמנות.

לכאורה כתגובה להתנהגויות שלה,

אלא אם אנחנו זוכרים שפחד הנטישה שלו נמצא שם עוד קודם

ומפעיל מאחורי הקלעים את הדינמיקה -

או את ה 50% ממנה שבהשפעתו.

כחלק מתהליך הריפוי והשינוי - היום,

ככל שהוא ער לפחד ומביא קול פנימי בוגר 

שמחבק, שמזכיר שהקיום שלו בטוח -

ככה נוצר פתח לשינוי בדינמיקה הזוגית התקולה.

(ובעיקר ריפוי עצמי של פחד הנטישה)

מן הסתם זה לא משהו שקורה במישור השכלי בלבד,

אלא בהסכמה להיות בתוך החיבוק הזה בשיתוף עם ההסכמה להרגיש -

גם את הפחד ואז גם את ההירגעות כי בעצם היום בטוח,

כי הפחד מקורו בגילאים בהם היינו חסרי אונים ותלויים בהורינו,

אז חווינו נטישה,

אם לא התמרנו את הרגשות ההם -

היום למרות שאנחנו בוגרים ולמרות שנטישה היא רגש ילדי -

אנחנו עשויים להרגיש פחד נטישה אימתני ובהתאם לו 

יתקיימו דפוסים ומנגנונים הישרדותיים שיצילו אותנו.

כאמור לא מתואמים.

כשאנחנו גם מרגישים את הפחד ונותנים לו להיות

וגם מביאים את האם והאב הפנימיים שבנו -

אנחנו למעשה מעניקים לחלק הילדי את הצורך החסר 

וממלאים אותו (יותר ויותר)

ככל שהוא } רואה את החלק שלו בדינמיקה

ומרגיע את פחד הנטישה,

משהו נרגע בדינמיקה הזוגית

ו... זה נחווה כמו קסם!

חשוב לזכור..

שמן הסתם המנגנונים ההישרדותיים - עיקשים -

מבחינתם כאמור לטובתנו -

ולכן ככל שנתמיד ונעביר שוב ושוב את המסר של החיזוק בפנימי

ונבסס את החוסן הפנימי שלנו -

נוכל לבסס ולהרגיע גם את הדינמיקה הזוגית 💓

אז... נוכל להיווכח אם אכן -

אהבה זה לא משהו שבאמת יכול להיגמר... :-)

~~~~~

ואם אנחנו רוצים עוד יותר לסבך את העניינים :-)

או להבין את המורכבות שלהם

ולקבל כיוון נוסף להתרת הפלונטרים -

אני מוסיפה פה עוד ציטוט, הפעם של דר' ז'ילבר רנו -

"אם אתה רוצה לדעת מי אתה, דע ראשית מי אינך -

מאז שנולדנו, אנחנו חוזרים על פאתרנים של הורינו,

אנחנו מחוברים ל 3 דורות אחורה,

המוח שלנו מחובר למה שידעו הדורות הקודמים שלנו

השלב הראשון של יציאתנו לחופש,

הוא ההיכרות והלמידה של מה שעבר עלינו מרגע הולדתנו ועד היום,

(נקרא בלשון הריקול הילינג פרויקט המטרה - 

כל מה שקרה בין אמא לאבא ולנו במהלך ההיריון

+ 3 דורות אחורה.)

כשאנחנו לומדים זאת נוכל להבין שאנחנו חוזרים על מה שהם היו.

כדי לשנות את מה שאנחנו עכשיו -

עלינו ללמוד מי אנחנו לא, כלומר מה בעצם שייך להם,

אם לא נלמד - את אותם הזיכרונות, כיצד נוכל להכיר את עצמנו?" / דר' ז'ילבר רנו

זאת אומרת שלעיתים הדפוסים שלנו

מבוססים על סיפורים בעץ המשפחה שלנו, 

שאנחנו לא בהכרח זוכרים או מכירים.

המודעות לכך, או היכרות עם הסיפורים וכוונה מודעת

מאפשרת בשילוב כלים שונים לשחרר אותנו מהם.

ומה שאני באה היום להבהיר, להזכיר ולחזק - 

זה שישנם כלים מופלאים שמאפשרים לנו

לצאת ממה שלא פעם מרגיש כמו כלא דמיוני.

השינוי נמצא לגמרי בידינו,

ואף בתוכנו פנימה -

כשאנחנו מחוללים שינוי באמונות ובעולמנו הרגשי -

המציאות שבחוץ משתנה בהתאם!

אם כי... לפחות בהתחלה

אנחנו זקוקים למישהו חיצוני שיוביל אותנו לשם

ואני - אשמח להיות המישהו הזה עבורך💓

בסיוע הכלים המופלאים שברשותי

אם יש בליבך קריאה לכך - ניתן ללחוץ כאן,

להגיע ישירות לתיבת המייל שלי

ומשם נמשיך אל השינוי המיוחל !

פה בשבילך

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓

עוד ממני בשבילך: 

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 

איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line

 פרטים נוספים 

💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן

מייאוש לתקווה

כותבת ומוחקת,

מתחילת השבוע, מאז החדשות הקשות,

אני פותחת וסוגרת את המחשב

ואחרי שכבר כתבתי וכמעט סיימתי רשומה

ובלחיצת כפתור הכל נמחק לי -

וכשכל ה cntrl-z ים שעשיתי לא עזרו,

הבנתי שכנראה זה לא היה הדבר להיכתב ולהישלח לאוויר העולם

ושוב סגרתי את המחשב...

כי איך בכלל אפשר להתחיל

ומהן המילים שיכולות להתקרב ולהביע את הכאב, את חוסר האונים, 

את הבטן שמתהפכת מהזוועות ומקוצר היד להושיע

כשהכל מעונן, גם בפנים וגם בחוץ...

אז כדי שלא אשבר מקולות הייאוש שלא הרפו עם:

"איך אפשר להמשיך לחיות פה ?"

ו"כמה עוד אפשר לכאוב ?"

ו"הם היו כל כך זכים ויפים..  ואיך ככה באכזריות??.." 

ו"כמעט שחזרו בחיים.. ואיך לא הצלחנו להציל אותם... ועדיין.."

ו"מי שומר עלינו ?"

ו"כמה פילוג ושנאה ואינטרסים אישיים..."

....

כדי להימלט מאלה ומתוחכמים מהם..,

(שבעצם לתפיסתי מחזקים את כוחות החושך - ספוילר להמשך)

יצאתי להצטרף לקומץ מפגינים בצומת ניצנים,

קצת לבסס את תחושת האונים...

להביא את עצמי, לנקוט בפעולה, 

לנחם,  

ולהתנחם ולו במעט מפנים מחייכות

ומשיחות קצרות עם א~נשים טובים שאינני מכירה

ו... טיפ טיפה חזר לי טעם התקווה

נכון, יש בי אופטימיות חסרת תקנה,

יש לי מן מנגנון אוטומטי כזה שממוקד ומוצא את נקודות האור,

הוא מציל אותי, מאפשר לי להמשיך לנשום, (אם כי לפעמים במחיר של ניתוק, אני בתהליך שדרוג שלו :-)

שגם לוקח חלק במן תפקיד כזה שאימצתי לי, שפועל פנימה והחוצה -

להיות אחראית על המורל, לאזן את הכוחות שמושכים מטה -

(בדיכאון, בדאגות יתר...)

ועכשיו הכל כל כך נפיץ,

מעבר לכותרות ההזויות שאני קוראת במבזקים,

שאפשר להרגיש את ה בזזזזז של האדמה הרועדת פה,

השבוע מישהו בכביש צרח עלי את נשמתו כולל "תיזהרי לך!!!" 

בגלל שלקח לי כמה שניות לנסוע כשהרמזור התחלף לירוק..

רמת המתח והסטרס שאנחנו נמצאים בה כל כך גבוהה,

שזה מרגיש שהגענו לנקודת רתיחה...

ויחד עם זאת, זה עוד לא נגמר,

יש עדיין חטופים בעזה שמשוועים להצלה,

יש חיילים שנלחמים כבר כמעט שנה בלי הפסקה,

והשלכות של אלה לעוד ועוד מעגלים...

יש אי וודאות בכל כיוון ובכל רובד שנסתכל.

את כל זה אנחנו מבלי להתכוון - סופגים במודע ושלא במודע

ומופעלים בנו אחד מהאוטומטים ההישרדותיים

או שאנחנו מדחיקים - (וככל שההצטברות גואה מגיעים חרדה או דיכאון)

ו/או שאנחנו מוצפים (ומשפריצים את העודפים באגרסיה או בדמעות)

אוטומטים השלכתיים שמחוברים להתנהגות ולתגובה - מה שנקרא acting out

(כמובן תלוי במבנה האישיות ובמידת האוטומטים, זהו תיאור כללי ומכליל)

ומנגד, או תוך כדי הסטרס - בהפוך על הפוך - כדי לשמור על השפיות- 

יש כוחות-על פנימיים שמחזירים אותנו על פניו לשגרה -

כשהמתח מנסה למצוא דרכו כעוד שכבה של הדחקה

ובין לבין, בהתאם למצב ה"קנקן" גולש 

(לחרדה/ דכאון/ התפרצות אגרסיבית/הצפה בדמעות כל אחד במבנה הייחודי לו)

ואולי, אולי - ופה אני מנסה להכניס היגיון לשיגעון הזה - 

אולי זה אחד מהשיעורים שהמצב המטורף הזה בא ללמד אותנו,

אולי הוא בא להזכיר לנו לחזור להרגיש. 

וב"להרגיש" אני לא מתכוונת להצפה 

מתוך הזדהות מלאה של כעס, או פחד וחרדה -

שהם אמוציות שמציפות אותנו דווקא בגלל שאנחנו לא מעזים להרגיש,

זו איננה המלצה להיות אמוציונליים ודרמטיים,

אלא ללמד את עצמנו להבחין במה שמתחולל בתוכנו,

כמו בס"מ מרחק מההתחוללות,

להכיר ברגשות שמתעוררים בנו

ואז לתת להם מקום - בלי שיפוט 

(שיפוט כמו: "מה אתה פוחד/ בוכה? אתה ילדה?" או כל ביקורת אחרת

שמנסה להפסיק, לדחוק ולהרחיק את הרגש)

אני גם לא מתכוונת להתנהג את הרגש 

גם לא להשליך אותו,

אלא להבחין במה שיש ולאפשר לו להיות

זאת אומרת שבהתחלה זה יהיה למשל הכעס, או השנאה,

או חוסר האונים, 

מה שיש הוא השער דרכו נכנסים,

וככל שנשהה עם מה שיש בהכלה 

יתגלו בפנינו שכבות נוספות 

של הרגשות הפגיעים, החשופים, 

שנמצאים מאחורי קירות הכעס, הזעם, הנחרצות והצדקנות

וככל שנמשיך ונשהה, גם מהם תתפנה שכבה

כי אז...

כשאני מרשה לעצמי ממש להרגיש את הכאב

ויחד עם זאת לא להזדהות אתו ב 100%,

כלומר חלק בי מרגיש אותו וחלק אחר בי מחבק את החלק הכואב -

נוצר כמו מיכל

ומתאפשרת הכלה - שהיא תהליך אלכימי,

מתחוללת טרנספורמציה -

משהו משתחרר, משנה צורה, מאפשר הקלה ושחרור

(משתחררות גם עוד שכבות מאותו הטעם מתקופת חוסר האונים, 

לא ארחיב פה, אר אזכיר ש If it's histerical, It's historical)

וגם התרחבות של התפיסה והבנה עמוקה יותר של הדברים

וכמו מתרחשת גדילה שמקרבת את הגיל הרגשי שלנו לגיל הכרונולוגי.

כי הרי כולנו יכולים להרגיש בני 5 כשמשהו מתסכל,

למרות שאנחנו בני 45 (נגיד)...

ככל שאנחנו מסכימים לפגוש את מה שמתעורר בתוכנו נוכח המציאות,

שוהים בחיבוק ומכילים, מצטמצם הפער בין הגיל הרגשי לכרונולוגי

אנחנו מוצאים את עצמנו יכולים להתמודד אחרת עם המציאות,

נוצר חוסן פנימי, אנחנו מתקרבים לעצמנו ולעצמתנו

ומשם מממשים את עצמנו יותר ויתר

(וברור שמשתחררים מחרדות ודיכאון ותוצרי לוואי נוספים של הדחקות והשלכות)

אני רוצה להאמין שמטרת העל של השיעור הזה היא

שנעשה שלום בתוכנו - 

(אופטימית חסרת תקנה כבר אמרתי...)

וזו בדיוק הדרך לשם - ככל שאני מסכימה לפגוש את מה שיש,

מקבלת, מכילה, מתמירה... 

ככל שהרגשות הקשים עוברים התמרה, כמו מתנקה אבק 

ומתאפשרות יותר התבהרות פנימית,

מתוודעת לאור שבי ולומדת לאהוב אותי,

ככל שנשכין שלום בתוכנו פנימה - כאדם, כעם,...

הוא יוכל להשתקף אלינו מן החוץ,

ככל שנגביר את האור שבתוכנו -

הוא יגבר על כוחות החושך שמאיימים להשתלט עליו היום יותר מאי פעם -

לפחות במסגרת מה שאני זוכרת.

כי כשאני שונאת, שיפוטית, ביקורתית, מתריסה... גם פוחדת...

ואני נשארת מחזיקה בהם, מזוהה אתם, לא מכילה אותם -

בעצם אני בהתנגדות למה שלכאורה נגדי - הטריגר שעורר אותם

ומאחר וכל דבר שאני מתנגדת לו - יתנגד לי בחזרה -

אני למעשה בלי לשים לב -

מחזקת את מה שתסכל אותי ובגדול את כוחות החושך (!)

גם כשאני מתייאשת... - נכנעתי לחושך וחיזקתי אותו..

אבל... כשההכרה מגיעה ואני פונה להכלה של אלה ...

הופס - הרווחתי עוד פיסה של שלום בתוכי,

חיזקתי את האור שבתוכי ומחוצה לי 

ויש ולו טיפה פחות חושך

ויכול להיות שעולה בך קול שאומר -

"אבל אם לא נתנגד לחושך הוא יכניע אותנו.."

אז זהו,

שכשאנחנו מתמירים ומתקרבים לאור שבתוכנו -

זה לא משאיר אותנו חשופים ורכרוכיים -

כי נוצר בנו חוסן פנימי כזה שרואה בבהירות יותר ויותר,

שהאינטואיציה ובינת הלב מצטרפת לתודעה המנטלית -

והרי האור -

לא באמת צריך להילחם בחושך...

אלא רק להאיר עליו והוא מתפוגג... !

ככה אני מאמינה וזו הדרך בה אני הולכת

ואותה אני מלמדת ומנחה.

מאחר והתודעה הרווחת עדיין השלכתית ברובה,

זה לא טריוויאלי לנו, כי ההרגל מושך לכיוון ההפוך..

לכן, בהתחלה אנחנו צריכים מישהו חיצוני שייתן לנו יד ויזכיר לנו את הדרך

עד שזה נהיה לנו טבעי וברור.

אז אם הלב שלך קורא לך -

אפשר להתחיל ממש בלחיצה כאן

להגיע לתיבת המייל שלי ולנוע אל האור שבתוכך ומסביבנו.

פה בשבילך,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓

עוד ממני בשבילך: 

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 

איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line

 פרטים נוספים 

💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן

מ ט' באב ל טו' באב (+תרגיל אהבה פשוט ליישום בפנים)

 או: איך לעבור מחורבן שמדבר על שנאת חינם, ל - א ה ב ה 

במילים אחריות -

איך לעבור ממוד הישרדות,

שבגדול נקודת המוצא בו היא מאבקית ולוחמנית,

בה כשאחד מנצח והשני נכנע,

בה כשאחד מרוויח השני מפסיד,

בה השפה מאבקית, מאשימה, מייצרת פירוד ולחוד,

(עם טעמי צדקנות כרווח משני שלא באמת מרווח או מרחיב את הלב)

למוד של רווחה, עונג, מלאות ואהבה 

?

זה נראה כאילו אנחנו בתקופת מעבר,

עד לפני כמה עשורים היינו כפרטים ובאופן קולקטיבי בהישרדות,

בשנות ה 60 של המאה הקודמת היתה תקופת הצנע,

מלחמות עולם, לא תמיד היה ברור מאיפה יגיע לחם לשולחן.

הישרדות אמיתית.

והתודעה ההישרדותית היתה תואמת למציאות החיים.

היום,

למרות המלחמה הנמשכת, וכל מה שאנחנו עוברים מה 7.10,

אנחנו כבר כמה עשורים בחווית חיים אחרת שאיננה הישרדותית,

לפחות לא באותה המידה כמו פעם,

אבל..

התודעה שלנו עדיין הישרדותית.

השיח המאבקי נפוץ ושכיח,

המערכת ההישרדותית שלנו נדרכת בשנייה

כאילו ישנה סכנת חיים שמאיימת עליה {

כשהפרשנות היא (למשל) שהוא מזלזל בה

והתגובה תוקפנית בהתאם ל'איום',

גם האופן בו הוא } מדבר ניזון מאותה תפיסה הישרדותית,

כולל הטון התוקפני, נימה מזלזלת, סרקזם, סקפטיות וכו'...

כי הרי אי אפשר לריב לבד...

איפה שישנה מריבה או מאבק -

יש שניים שלוקחים בו חלק...

כל אחד מהם מביא את החלק שלו בדינמיקה

ושניהם מחזיקים את המתח כל אחד מצדו שלו

ככל שמכירים בכך,

דרך היציאה 'לעלות קומה' לקומה המרווחת יותר של האהבה 

זמינה לנו יותר

זה מאפשר למשל לכל אחד להסתכל על מה שקורה לו בדינמיקה,

לא - למה האחר אשם,

לא - למה זה בלתי נסבל יותר שהאחר...

לא -  כמה הוא צודק, 

(אף שכל אלה הם לגמרי חלק מהחוויה הסובייקטיבית שלו ובלי לבטל אותה..)

אלא..

מה קורה לו שם ? ,

לברר מתוך סקרנות - מה כל כך קשה לו בעצם ?,

ומה שהוא מרגיש כשזה קורה ?,

ואיך שהוא מגיב כשזה קורה ?,

והסיפורים שרצים לו בראש כשזה קורה,

וככל שנצליח להתבונן על מה קורה לנו פנימה

לא בהזדהות מוחלטת - היא זו המאשימה והצודקת -

אלא ממרחק ולו של מ"מ.. לתאר את המתחולל בעולמנו הפנימי -

נוכל גם לשנות את הסיפור -

ולהצליח לראות זוויות נוספות שלו -

או לתרגם את המציאות באופן שונה מהפרשנות המאבקית הקורבנית המקורית -

זו שמשאירה אותנו כל אחד במעגל הסגור שלו, מתנגש בזה של האחר

(וגם... משהו ישתנה מעצם ההתמרה המתרחשת כשאנחנו בעמדת החווה הצופה, להרחבה בפעם אחרת)

כשאנחנו מתחילים להתיר את הפלונטר הזה,

ולצאת מהמעגלים הסגורים אל התנועה הספירלית הצומחת מעלה,

משהו משתנה בחוויה האישית,

משהו משתנה במרחב הזוגי,

המאבק מתייתר - כי ישנה חוויה של חוסן אישי וביטחון -

ושם... האהבה יכולה לפרוח.

אבל...

לא סתם זה לא כל כך פשוט..

המוח ההישרדותי שלנו ממש משוכנע שהוא מציל אותנו

ולא בקלות מוכן לוותר על כלי המאבק, על המקום הצודק

ועל דפוסי ההתנהגות והחשיבה שדוחפים אותו לנצח,

כי אחרת... - כך הם מספרים לנו ללא מילים - נפסיד...

החיווט הזה - יש לו מיליוני שנים של ניסיון,

ושותפים לו כוחות האגו המאד מניפולטיביים -

הלא הם האשמה, הבושה, הפחד והשכל שמחזיק את הצורך לשלוט

(בשילוב עם מגוון אמוציות נוספות כחוסר אונים, עלבון, דאגה, חרדה ועוד..)

בשיתוף פעולה עם הורמוני הסטרס -

האדרנלין והקורטיזול שמוזרמים במערכת עוד ועוד,

נותנים אשליה של חיוניות 

ובעוד שהם למעשה מכלים את אנרגית החיים שלנו -

כל עוד אין לנו חלופה אליהם - 

אנו עשויים למצוא את עצמנו מתקשים לוותר עליהם.

כשאנחנו בעודף גירוי -

מוזרמים אדרנלין וקורטיזול

מופעלת כאמור המערכת ההישרדותית -

היא המערכת הסימפטתית בגוף.

הניסיונות שלנו להרגיע אותה -

מפעילים את המערכת הא-סימפטתית...

אלא ש...

זו עשויה להוביל אותנו מהרגעה להירדמות.

ואף שחסכנו מעצמנו את רעלי הקורטיזול והאדרנלין - 

זה לא מה שמעביר אותנו לרווחה ועונג.

אנחנו כמו מכורים לגירוי, כי הוא נותן לנו חוויה (אשלייתית אמנם) של חיים

והאתגר הגדול הוא לעשות את הקפיצה -

מעודף גירוי בו המערכת הסימפטתית מופעלת

מה שעשוי להוביל לחרדה, חוסר שקט

וכשיש סיפוק - יהיה רגעי ואף פעם לא מספיק,

כשזה תמיד ידרוש שנגביר את המינון -

(בין אם זה עוד כסף, עוד סקס, יותר אקסטרים וכו'..)

ויהפוך אותנו לעכברים במירוץ החיים לשומקום

להפעלת מנגנוני העונג והמלאות,

לחיבור אל הלב,

ממוד של עשיית יתר (over doing),

להוויה נוכחת בחיבור אל הלב.

מה שהופך את הכיוון הזה למאתגר,

הוא זה, שאמנם זהו הכיוון והמסגרת,

אך נדרשת בשלות וחוסן פנימי שיכול להחזיק אותה.

והיופי הוא שאלה נבנים במקביל, תומכים זה בזו

כשאנחנו בתהליכי ריפוי בחיבור אל הגוף

ובתיאום בין 4 הרבדים -

גוף, רגש, תודעה (רובד מנטלי) ורוח-

התהליכים שאני מלווה בהם א~נשים ובני זוג.

אנחנו כמו מחווטים מחדש ובונים בסיס יציב ואוהב לעצמנו

שתוך כדי שהוא מחליף את המנגנונים ההישרדותיים -

מחוללים שינויים שנשקפים אלינו יותר ויותר ממציאות חיינו

וההרגל להיות נוכחים,

להיות בחיבור אל הלב,

מחליף אט אט את אלה המגרים בעודף

ומאפשר חווית חיים בה מבקרות יותר ויותר מלאות ואהבה.

(אם זה מעורר קריאה בליבך אפשר ללחוץ כאן,

להגיע לתיבת המייל שלי ונתחיל לנוע לשם יחדיו)

ו... כמובטח בכותרת - רגע לפני שניפרד,

הנה לכם תרגיל זוגי קטן לחג האהבה - טו באב שחל הערב:

לכאורה פשוט וטריוויאלי -

ואולי זוהי גדולתו כשמסכימים להיפגש באמת:

פנו לעצמכם זמן ומרחב,

יכול להיות אפילו זמן קצר, אבל כזה שאתם מקדישים לאהבה,

לאהבה לעצמכם, לאהבה לבן הזוג,

הדליקו נר, אולי מוסיקה שאתם אוהבים,

מה שיכול להנכיח את קדושת הרגע והמרחב,

שבו זה מול זו,

התבוננו בעיניים,

הישארו נוכחים במבט,

שימו לב מה מתעורר בכם,

אולי געגוע,

אולי עצב,

אולי שמחה,

אולי מבוכה,

מה שעולה, בלי שיפוט, רק היו ערים לו,

אל תלכו אחריו ואל תרחיקו מכם, רק היו ערים למה שעלה אם עלה.

תבחרו מי מתחיל,

ומי שמתחיל אומר לאחר:

- משהו אחד שאני ממש מעריך/כה בך זה...

השני יכול לשקף ולומר:

- אני שומע שמשהו אחד שאת מעריכה בי זה... 

ואז מי שהתחיל ממשיך:

- זה משמעותי בשבילי (האיכות שאני מעריכה) כי...

ומפרט למה זה משמעותי עבורו...

ואז מי שמקשיב משקף:

- אני שומע שזה משמעותי בשבילך כי... וחוזר על הדברים שנאמרו

ומוסיף:

- משהו אחד שנגע בי זה.. (אולי משהו שראה, התרגשות, מאמץ גדול, מה שנאמר...)

ו... מתחלפים

בסוף אפשר לומר תודה על הרגעים הללו

ואפילו... אם היה לכם נעים, 

אפשר ואף רצוי לאמץ ליום יום

~~~~~~~

מ 👆 ל 👇

מוקדש באהבה לכל אחד ואחת מהחטופים

שנמצאים כבר מעל ל 300 יום בשבי החמס,

בחיבוק שומר ומגן שיחזק את לבבותיהם, אמן!

ביחד עם החלמה מהירה ושלמה לכל הפצועים והנפגעים

ותנחומים לאבלים 🙏

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓

עוד ממני בשבילך: 

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 

איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן