יום שני, 28 ביוני 2021

למה אנחנו רבים שוב ושוב את אותן המריבות? 💥💥

 אחד התסכולים הגדולים אם לא 'ה'...

עולה מהחזרה של המריבות על עצמן,

כשאנחנו נוכחים בכך שעניינים שכבר היינו בטוחים 

שנמצאים מאחורינו...

שוב עלו על סדר היום (!)


אותה המריבה בדיוק!

עד כדי כך ששניהם יודעים לחזות מראש 

בדיוק מה הוא יגיד

ומה היא תענה

ולכאורה זו מריבה לגמרי מיותרת!


זה יכול להיות מ:

"למה אתה שוב שם את הסמרטוט בצד ימין של הכיור?? "

ועד :

"למה אני תמיד צריך ליזום ?

אולי את לא באמת אוהבת אותי??"


אחרי שכבר 'השלמנו' בפעם שעברה -

וזה לא משנה אם נכנענו או הוכנענו,

או אם "שמנו את זה בצד" בתקווה שאם נעבור לסדר היום

זה יישאר מאחורינו -

אחרי פרק זמן כזה או אחר,

שוב מגיח לו אותו ריטואל מהדלת האחורית או מתפרץ מהקדמית

ואנחנו מחדש באותה הסאגה

זה יכול לקרות לנו גם בהיבטים אישיים

אז המריבה היא עם עצמי והכעס מופנה אלי,

כמו למשל:

"איך שוב דיברתי בלי לחשוב?

למה אני לא יכולה לחשוב לפני שאני מדברת?

מה אני בכלל מתערבת?"

שאלות שכל עוד נשאלות בשיפוטיות וביקורת,

סביר שיוותרו ללא תשובה אך יותירו טעם חמוץ

של אשמה, בושה וחרטה

ויביאו אתן מן עננה שמרחפת מעל

שמחזיקה שם בעומקה זיכרונות קשים.

כך או כך,

תמיד, זהו שיח פנימי שמוכר לנו זה מכבר

מימי ילדותנו - נערותנו,

אותו הריטואל, אותם הרגלים (או בדיוק ההיפך שזה בדיוק אותו הדבר)

עם אותו הטעם החמוץ


ואז, בהתאם לתרבות שאנחנו חלק ממנה

אנחנו מדחיקים/ 

מחכים שזה יעבור/

מעבירים נושא/

חושבים מחשבות חיוביות 

או משהו דומה...

ובעצם.. מתנתקים רגשית מאותן אמוציות שנכלאו בתוכנו

שוב ושוב, כשבכל פעם כזו, נוספת עוד שכבה של -

אשמה, בושה, חרטה, פחד וכו'..

בהנחה (שגויה מן הסתם) שככה זה יעבור -

שמה שהיה היה ו.. מחר הוא יום חדש.


אלא ש...

האמת היא .. שההיפך הוא הנכון (!)

כי אותן אמוציות מתקבעות בנו ובאיזה שהוא אופן

ממגנטות אלינו עוד ועוד מצבים 

ב ד י ו ק מאותו ה'טעם'


דרך נוספת להסביר זאת תהיה להסתכל על הדברים ממבט על -

לפחות מנקודת המבט שאני חיה על פיה -

כל אחד מאתנו הוא חלקיק נשמה 

שהגיע לכאן על מנת להתפתח דרך השיעורים שלו.

(האנשים שאנחנו פוגשים בחיים

הם שותפים לדרך ההתפתחותית שלנו

בין אם אנחנו מודעים לכך וצומחים למערכת יחסים מודעת ובין אם לא)


התסכולים שעולים בחיינו אם כן,

הם למעשה תזכורות לאותם המקומות בנו שרוצים להתפתח.

כל עוד אנחנו מדחיקים -

לא עברנו את השיעור רק שמנו אותו בצד

ובכך הוספנו שכבה והפכנו אותו אינטנסיבי ומציק יותר,

כך שהוא יחזור שוב כדי לתת לנו הזדמנות נוספת לריפוי.


ככל שנלמד ונתמיד להיכנס דרך שער התסכול,

לעבד ולנקות את אותם התכנים הקדומים בהם נוגע התסכול הנוכחי -

כך הוא פחות ופחות יופיע בחיינו,

או פחות ופחות יפעיל אותנו

ונוכל להגיב עניינית (אם בכלל) אם וכאשר 

אותם האירועים יתרחשו שוב במציאות,

רק שהפעם לא יפעילו אותנו אמוציונלית,

יקבלו תרגום מציאותי על פני פרשנות מחלישה

ונוכל מתוך שקט למצוא בתוכנו איך ואם נכון להגיב.


זאת אומרת - אם אני חוזרת לדוגמא שלעיל -

שהוא } יהיה פחות ופחות תלוי בהוכחות חיצוניות

(כמו היוזמה שלה למפגש אינטימי) וירגיש ראוי לאהבה מעצם היותו 💓

והיא { מצידה, תוכל בקלות רבה יותר לבטא את אהבתה,

אחרי שניקתה את פחד הנטישה ששמר אותה רחוקה ו"בטוחה"

אבל לבד,

ביטויי אהבה שיתנו לו } פּוּש נוסף 

ולה { חיבור אל הראויה שהיא לאהבה בטוחה.


כך הם עוברים ממצב בו דרדרו אחד את השניה ושיחזרו את הפצע,

למצב בו תוך כדי הריפוי וההתפתחות האישית של כל אחד מהם,

הם תומכים זה בריפוי של זו

ומייצרים להם מרחב זוגי בטוח ואוהב.


כי המתנה הגדולה ביותר בתהליכי ההתפתחות הללו,

כשאנחנו שוב ושוב נכנסים דרך התסכול

(על פני בריחה ממנו במגוון אינסופי של אפשרויות מפתות) 

היא החזרה אל עצמנו - המקום הגדול שיודע את עצמו

ומתקיים אצל כל אחד ואחד מאתנו,

כי אז נוצר חוסן פנימי, 

מתאפשרת הקשבה, כבוד לעצמי, (וממני החוצה)

רכות וסליחה אלי (ואז גם ממני החוצה)

מן שדרוג חווית החיים מכזו שמתרחשת במוד הישרדותי

אל ידיעת החיים באיכות -

חיים ששלובה בהם יותר ויותר הנאה ועונג לצד שקט ובטחון.


זאת אומרת שהריפוי האישי מעבר לרווחה האישית,

משפיע ישירות ומשדרג  גם את מערכות היחסים שלנו


והבשורה הנפלאה היא שלא רק שאפשרי להגיע לשם,

יש לי מקפצה שמובילה לשם זוגות ביומיים (!!)

זה קורה באינטנסיב הזוגי (בלחיצה כאן פרטים)


זאת אומרת שעד שהתסכול לא נפתר,

או עד שהצורך הלא מסופק שמניע את התסכול לא סופק -

ואני מתכוונת גם לתסכול הזוגי 

וגם למקום הלא פתור אצל כל אחד מבני הזוג

שהמריבה מציפה על פני השטח -

הצמיחה שלנו תדאג להעלות אותו בקרוב שוב

כדי לתת לנו הזדמנות חוזרת לריפוי


ולכן חשוב

במקום להשתמש בכלי המלחמה - שזה להתקיף/ לברוח ו/או להיכנע,

במקום להפנות אצבע מאשימה החוצה,

כדאי לנו להביא סקרנות וחקר פנימה,

וככל שכל אחד מאתנו יבין וירפא את שלו

כך הוא יהיה שלם ושמח יותר

ומערכות היחסים יהיו נעימות יותר, רכות, בשילוב זרועות

ו.. אוהבות עם פחות ופחות תנאים 💓💓


אמן!


פה בשבילכם 

כדי ללוות אתכם לשם בדרך בטוחה ומהנה!


אפשר בתהליכים זוגיים (אינטנסיביים או אחת לשבוע)

ואפשר גם בתהליכים אישיים. 


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך



יום רביעי, 16 ביוני 2021

איך לצאת מלופ~ים זוגיים ##💓💓 + תרגיל בפנים

נניח שהיא { ממש צריכה תשומת לב,

כי כשהיא לא מקבלת התייחסות (אוהדת),

זה מתפרש אצלה כהתעלמות והיא נורא נפגעת


ונניח שהיא { גם ביקורתית,

כן, היחס שכבר כן קיבלה מאמא שלה היה שיפוט וביקורת,

מה שהותיר בה כאב מחד ומאידך הפך להרגל (מגונה מן הסתם) שלה


ונניח שהוא } ממש, אבל ממש (!) רגיש לביקורת

נכון, כי גם היחס שהוא קיבל היה בעיקר ביקורתי

ונמאס לו להוכיח שהוא מספיק טוב כל הזמן


ואז...

כשהוא } חוזר הביתה מהעבודה ולא מסתכל עליה (למשל)

היא { מפרשת זאת כהתעלמות ו "שהיא שקופה בעיניו"

ו... מגיבה בביקורת.

הוא } כבר אמרנו שממש אבל ממש קשה לו עם ביקורת,

ולכן מתכנס ומתרחק - כך לימד את  עצמו להתמודד מול ביקורתיות -

אמממה...

ההתרחקות שלו, מן הסתם... רק מגבירה עוד יותר את תחושת ההתעלמות 

וגם את התגובות הביקורתיות שלה

מה שדוחף אותו.. אכן.. עוד יותר להתכנס..

והמצב רק הולך ומסתבך...


זו דוגמא ללופ זוגי תפוס

שכל עוד הם שבויים בו -

היא { במקום הפגוע שלה ובתסכול מהצורך הלא מסופק בהתייחסות 

והוא } במקום הפגוע שלו - אכן... שדומה להפליא לשלה וצמא לעיניים טובות -

כל עוד הם שבויים בלופ

הם מגיבים באוטומט - מתוך הפצע.

שם - אין הרבה אפשרויות אחרות,

כי כשנוגעים במקומות הפגועים שלנו,

מופעל אוטומט הישרדותי שלא בשליטתנו

שמְסָפֶּר לנו שהוא בא להציל אותנו -

אך כמו שכבר ברור לך... עושה בדיוק את ההיפך.

בכל אופן מתוכו אנחנו מגיבים ב Fight/ Flight/ Freez


זה לא שמשהו בנו לא בסדר

ובעיקר - אף אחד מאתנו לא אשם (!!) גם לא הוא~יא :-)


האוטומטים הללו מקורם בתקופות של חוסר האונים,

אז אימצנו אותם כדי להציל אותנו,

לא היתה לנו ברירה, עשינו על מה שיכולנו כדי להגן על עצמנו,

לא משנה כמה הילדות שלנו היתה אומללה או נפלאה

ו... זה משפיע עלינו עד היום.

ולמרות שהיום אנחנו לא חסרי אונים -

אנחנו ממשיכים להשתמש במגננות ההן כאילו אנחנו כן

מה שיכול לעזור לנו לצאת מלופ~ים זוגיים

הוא ריפוי של אותן החוויות הילדיות שיאפשר לנו

להתפכח אל כך שהמגננות הללו לא באמת נחוצות לנו

(לא מספיק להבין בשכל אלא הפנמה ברבדים עמוקים ותת מודעים)

ולעבור ממוד של הישרדות למוד של איכות


שהרי בסופו של דבר מה שכולנו כמהים לו

זה להרגיש שאנחנו מספיק טובים,

אהובים מעצם היותנו

וששמחים בנו

ואת זה אנחנו הכי רוצים לקבל מהמבט של בן הזוג


העניין הוא שעד שאנחנו לא נלמד לתת לעצמנו את המבט הזה

לא נוכל באמת להתרווח אפילו אם בן הזוג שלנו 

יתבונן בנו בעיניים טובות ואוהבות

ולא שזה קל להגיע לשם כי גם הוא יש לו דרך לאהוב את עצמו 

כי רק אז יוכל להפנות אלי אהבה בכל תנאי :-)

אבל אפילו אם וכאשר הוא יצליח,

אם אני לא מספיק אוהבת ומקבלת את עצמי -

לא אאמין למבט שלו ולא אוכל לקחת אותו פנימה

או שגם אם אקח, זה לא ימלא לי את הבור,

שישאר כְּבּוֹר ללא תחתית.

אפשר לומר שהתחתית - היא האהבה שלי לעצמי

כשאני ממלאה אותה -

הוא יוכל לתת לי פוש -

ובכל פעם שיתבונן בי באהבה 

היא תיקלט ותמלא אותי כ"תוספת" לאהבה שלי אלי.


לאהוב אותי זה לא ברור מאליו

כי ברוב המקרים - ההורים שלנו גם הם לא אהבו את עצמם

כי גם להם היו הורים שלא קיבלו אהבה בכל תנאי

והתנאים הללו לאהבה - עוברים מדור לדור

בצורה של.. בין היתר ביקורת ושיפוט,

הקטנה, ביטול, התעלמות, עד כדי ביזוי במיני צורות.


אבל!

אנחנו פה בשביל לקטוע את השרשרת הזו

ובמקום להמשיך להעביר אהבה מכאיבה,

אנחנו יכולים להתחיל לאהוב את עצמנו אהבה מזינה

ואותה להעביר הלאה 💓


זה מתחיל בדברים הכי בסיסיים  כמו

הקשבה לעצמי

ומסז' לעצמי בכפות הרגליים,

מגע עדין,

התענגות על ריח של ורד בגינה,

התייחסות לעצמי ברכות ובכבוד,

מבט אוהב וסולח (לעצמי גם כשאני לא מרוצה ממני)

והעמקה וניקוי של כל המסרים המקטינים 

שהשתרשו בי כאילו הם האמת

עד כדי כך ששכחתי את הגדולה והראויה -

חלקיק הנשמה שאני באמת.


המילים הללו נכתבו ממני למרות שזה לא מה שתכננתי לכתוב,

והנה התרגיל שהבטחתי כבר למטה פה

ובכל זאת אם מהדהד לך ומרגיש לך נכון להיכנס לתהליך התמרה שכזה,

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי 

ולפתוח לך דף חדש בו השמיים יותר כחולים והלב יותר פתוח 💓

והנה לכם תרגיל התבוננות אישי קטן 

שתוכלו לשתף זה את זו בתובנות שיעלו אחרי שתסיימו אותו

ויאפשר לכם להתקדם לעבר שחרור מהלופ.

אז...

בחרו לכם לופ שלכם, אפשר לקחת את המריבה האחרונה וצאו לדרך

כשאתם ממשיכים (רצוי אינטואיטיבית) את המשפטים הבאים:


משהו אחד שאני מעריכה בך הוא...

וזה משמעותי לי כי.....

האופן בו לפעמים אני מתנהג/ת ששובר את החיבור בינינו זה ....                         

איך שאני מתארת לי שההתנהגות הזו משפיעה עליך זה.....                                

והרגשות שיש בי מתחת להתנהגות הזו הם.......                                             

ומה שהרגשות הללו מזכירים לי מהילדות זה...                                               

הדרך שבה הגבתי והתגוננתי אז כילד/ה אל מול המצב הזה....                            

הסיפור שרץ לי בראש כילד/ה בהקשר הזה היה.....                                              

והסיפור שרץ לי היום בראש לגביך זה 

(מה שעכשיו אתה יכול להבין שלא באמת קשור אליך , זה קשור למה שהיא זקוקה לו כדי להרגיש בטוחה, מנקודת המבט הילדית הפגועה ההיא)

סיפור אחד חדש שאני יכולה לספר עלי.....                                                                                        

סיפור אחד חדש שאני יכולה לספר עליך (בן/ת הזוג).....                                                                          

וסיפור אחד חדש שאני יכולה לספר על היחסים שלנו.....                                                                              

 ~~~~~~~~~~~~~

בהצלחה!

ספרו לי מה עלה בחכתכם,


פה בשבילך ובשבילכם


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך




יום שני, 7 ביוני 2021

מה לעשות כשנמשכים החוצה אל מי שאינו בן/ת הזוג?

 

אבל רגע לפני...


למה לנו בעצם מונוגמיה?

מן המפורסמות (וחֶבֶל מושלם להיתלות עליו) הוא 

שבני אדם אינם מונוגמיים מטבעם..

"זה לא בא לנו באופן טבעי.."

כותבת (גם) דר' ליפטון בספרה ומוסיפה -

שמעט מאד בעלי חיים מקיימים אורח חיים מונוגמי

וכל השאר - חיות כבני אדם נוטים לקיים יחסים פוליגמיים

כדי להתרענן ולשפר את הגנים של צאצאיהם.

כך - היא מוסיפה - הבגידה המינית נמצאת במקום השני 

בסולם ההתנהגויות האובססיביות בקרב בני אדם.


אז,

יש זוגות שמוצאים להם נתיב אפשרי ב:

יחסים פתוחים,

או מצטרפים לקהילה הפוליאמורית,

או הולכים למסיבות להחלפת זוגות

ועוד פתרונות יצירתיים


אבל...

אם כבר ניסיתם זאת וזה לא עבד לכם,

או לא סיפק את הצורך באמת,

או שהייתם רוצים להצליח -

לכאורה כנגד כל הסיכויים -

ליהנות ממערכת יחסים מונוגמית 

שהיא מספקת, עמוקה וממלאה


כדאי לך לצפות בסרטון הזה

(קודם יש להיכנס לקבוצת הפייסבוק "סגר של אהבה"

כי רק אחרי אישורכם הקישור זמין)

ולא, לא יוצא לי שום דבר מזה, 

(למעשה אף אחד מהם לא מכיר אותי)

חוץ מהידיעה שתוכלו ליהנות ולהרוויח מצפייה בו

הנאה והשראה.


בסרטון הזה שי אביב ואשתו מיכל המקסימים

מעלים את  הבעייתיות של נושא ה "פזילה החוצה" 

מדברים על הקשיים והאתגרים

להישאר עם כל האנרגיה בתוך הקשר

ועל הכוחות שמושכים אותנו החוצה ממנו...

וגם -

מעלים אפשרות נפלאה לפתרון

שמוצגת במילים קצת שונות משלי,

שהרי כתבתי על כך לא פעם בעבר..

ויחד עם זאת שהמילים שונות,

זוהי הדרך שבעיני - עבורי בכל אופן -

מאפשרת לשמור את האנרגיה שלנו בתוך הקשר

וליהנות באלפי מונים יותר ממלאות החיבור

ממה שהאשלייה של ריבוי בני זוג מספקת,

אשלייה שלרוב משאירה אותנו ריקים מכל הכיוונים

וכך -

כשעולים תסכולים בינינו,

במקום לברוח מהם

(- מהתסכול ומבן הזוג שמזכיר לי את התסכול)

אנחנו עוברים דרכם,

מבינים מה מסתתר מתחת לפני השטח,

משחררים חסמים

וצומחים ממוד הישרדות למוד של איכות


כך שאנחנו מתקרבים עוד יותר

ומעמיקים את החיבור

בזכות התסכולים שעולים

(ושתמיד מדויקים לצמיחה האישית של כל אחד מאתנו)

וכאשר לצד זה,

אנחנו לומדים להחיות את התשוקה

ומקדישים זמן ומרחב למיניות שלנו -


עלינו על דרך המלך

ופיצחנו את הקוד 

כך שאנחנו מצטרפים למיעוט בר ה"מזל"-

(לא, בעיני זה לא באמת מזל אלא בחירה והתמדה בה אבל מטבע לשון שהתאים לי)

פחות מ 5% מהאוכלוסייה (!!)

שחיים בזוגיות שבאמת באמת ממלאה,

קמים כל בוקר עם חיוך

ושמחים לחזור הביתה בכל יום


אז... 

השיחה המרתקת והמצחיקה של שי אביבי ומיכל נמצאת בלחיצה כאן עבורך

(תזכורת לפני כן לבקש להיכנס לקבוצה "סגר של אהבה")


ובנוסף -

פרטים על דרך מדהימה להגיע לשם - אִתִּי -

בתהליך אינטנסיבי של יומיים (12 שעות - 6+6)

מחכים לך בלחיצה כאן


האם יש סיכוי ? את אולי שואלת..

אז ככה, מכם נדרש רצון ונחישות,

השאר עלי -

ממני תקבלו תוכן אינפורמטיבי

ותהליכים טרנספורמטיביים מְשָנֵי חיים

כל הפרטים בלחיצה כאן


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:


פגישות אישיות(לחצי כאן ותגיעי ישר לתיבת המייל של, כתבי לי ונתאם)

  • הדרכה מוקלטת (כמו זו שבלחיצה כאן)  שבמחיר סמלי מלמדת אותך כל מה שצריך לדעת על כעס, כולל תהליך שמוביל לבשלות רגשית לשינוי.

  • או תכנית דיגיטלית נשית להחזרת אהבה הביתה - למקרה שאת רוצה בשינוי והוא בינתיים יושב על הגדר. בלחיצה כאן פרטים נוספים
    • בקרוב תהיה זמינה ההקלטה של תהליך הטרנספורמציה ב 21 יום מאוטומט לבחירה -(בניקוי השיתופים והמשתתפות), תהליך בו את מקבלת כל יום תרגילים וכלים שבהם אני מובילה אותך יד ביד לשינוי המיוחל!       
    • 21 יום ואת מגשימה את המשאלה שלך - ועוברת מאוטומט שבחרת לשנות ליכולת שלך לבחור איך להגיב בדיוק באותן הסיטואציות. עוד פרטים בלחיצה כאן