"עזבי, זה כבר מאחורָי, בואי נתקדם מפה והלאה, מה יָלדוּת עכשיו?"

לא פעם, בהקשרים מסוימים, 

קשה לנו להיזכר בתקופת הילדות שלנו,

זו תקופה שכתינוקות וילדים, היינו בה חסרי אונים

ותלויים במטפלים בנו, שהיו - צריך להודות - בני אדם,

בשונה מהציפייה הילדית שלנו מהם (והמוצדקת יש לומר)

להיות לנו לאלוהאמא ואלוהאבא.

כל אחד מהם הגיע עם מה שקיבל ואת זה נתן,

(ככה אנחנו כבני אדם)

בתוספת רוח התקופה שככל שהיא מוקדמת,

מחזיקה פחות פוטנציאל קולקטיבי להתחשבות בצרכים שלנו כילדים.

כך או כך, כל אחד מאתנו חווה אי אלו 

רגעים של חוסר אונים,

וחוויות בהן לא סופקו הצרכים כפי שהיה צריך.

חלקנו נפגע יותר חלקנו פחות -

בין אם אובייקטיבית הפגיעה היתה קשה יותר או פחות

ובין אם סובייקטיבית - היינו רגישים יחסית להתרחשויות,

כך או כך זה כאב

וכואב להיזכר בכאב ההוא היום,

לכן האוטומט שלנו יהיה להדחיק כמה שניתן.

לצד זאת,

אמנם יש ויכוח פילוסופי סוער,

אם הגענו לכאן לוח חלק - טאבו לה ראסה

או לא,

אבל לא נוכל להתכחש ל'ספוֹגיוּת' שלנו כתינוקות וכילדים.

כשאנחנו נולדים החלק המפותח במוח שלנו הוא החלק החושי

ואנחנו קולטים בחושים את המתרחש סביבנו,

בין אם מופנה כלפינו ובין אם לא.

מכאן נוכל להבין שכל שארע לנו וסביבנו בילדות הוטבע בנו 

ומכאן- הוא ממשיך להשפיע עלינו לטוב ולפחות טוב,

בין אם נרצה ובין אם לא .

ההשפעה של החוויות שחווינו מתבטאת במכלול הרבדים בהם אנו מתקיימים

וניכרת לרוב בדפוסי ההתנהגות שלנו,

באופן שאנו מפרשים את המציאות, או נוטים לפרש אותה

ובאופן שאנו מגיבים לה.

זאת אומרת שאם משהו במציאות שלי היום לא מוצא חן בעיני

ואני לא מרוצה מהמצב הקיים,

הדרך הנכונה והבטוחה לשנות את המציאות החיצונית שלי 

היא על ידי כך שאשנה את המציאות הפנימית -

כלומר -

אמצא את התפיסות והדפוסים שהוטבעו בי בחוויות המוקדמות בחיי

ארפא את הילד~ה שהייתי -

משמעו - אצליח לתת לעצמי דרכה את מה שהיתי צריכה אז,

תוך שהאמונות השקריות שאימצתי לי אז יתנקו -

יש שיקראו להן קליפות שמכסות את אני המהותי -

אז נקודת המבט שלי מתנקה,

דפוסי ההתנהגות ההישרדותיים שלי יהפכו למיותרים

ואמצא את עצמי מתנהגת ומגיבה באופן שמשרת אותי

והופס...

המציאות החיצונית משתנה לה

אם למשל היא } לא מרגישה שייכת,

כילדה חוותה דחייה גם כי אמא היתה עסוקה,

גם כי אבא היה נוקשה ולא ראה אותה

וזה המשיך בסביבת החברים,

באופן לא מפתיע, היא ממשיכה להרגיש ככה גם כבוגרת.

היא לא שמה לב 

(במסגרת הגאונות של המערכת ההישרדותית שלנו,

מנגנוני ההכחשה מסתירים מאתנו לא מעט מידע,

או חלק לא קטן מהמציאות)

שהיא בעצם מוציאה את עצמה מהכלל בעצמה!

היא לא מגיעה למפגשים החברתיים למשל,

בטענה שהיא לא מרגישה שייכת...

אבל..

מה הביצה ומה התרנגולת?

וגם, 

כשהיא מגיעה למפגש חברתי מתוך חווית החוסר

היא מסתכלת דרך משקפיים שמדגישות את החוסר

(כי הרי מה שאנחנו מרוכזים בו גדל, ככה המוח שלנו פועל)

בנוסף לכך,

החוסר גם מייצר התנגדות מהסביבה וכמו הופך נבואה שמגשימה את עצמה

וגם..

כשהיא באה מחוסר - בעצם היכולת שלה לקבל 

(אבל באמת באמת לקבל) יחס חברי  - מתאפס.

זה כאילו אין לה רצפטורים לקבל יחס חברי, או להרגיש שייכת

וכך המנגנון שלה ממשיך להזין את עצמו

ו'המציאות מוכיחה' לה שוב ושוב שהיא לא שייכת...

עד....

שהיא תייצר אותם בעצמה על ידי כך שתרגיש שייכת לעצמה,

איך??

דרך הילדה הקטנה, דרך חיבור (רגשי) אל המקום 

בו למדה להאמין לָשֶקֶר שהיא לא שייכת

והמְשיכה להתקיים ולהתנהל בהתאם לו.

ככל שהיא תתחבר אל הילדה הזו,

תלמד לאהוב אותה,

תזכיר לה שהיא אתה,

שהיא לעולם לא תעזוב אותה,

שאין כמוה, שהן ביחד וכו...

(אבל לא בשכל, פה כאמור נדרש החיבור הרגשי -

כדי שהילדה באמת תאמין וההתמרה תתרחש)

היא ממלאה את הבור הרגשי שבתוכה

ובמילים אחרות - מייצרת רצפטורים לקבל ולהרגיש שייכת,

מרחיבה את יכולת הקליטה שלה גם לקָבָּלָה (לא רק לדחייה וחוסר שייכות)

ופתאום...

במפגשים חברתיים היא תרגיש שייכת.

מן "קסם" שכזה...

ולא,

זה לא לוקח שנים

ולא, לא צריך לחפור ולחפור,

זה זמין לנו כהרף עין,

כי הגוף זוכר הרבה מעבר למה שאנו נוטים לחשוב 

והזיכרונות נשלפים

ויחד אנחנו פוסעים עם החלקים הילדיים על משעולים חדשים

מייצרים חיבורים נוירונים מחודשים -

עושים חיווט מחדש

ומשנים את מציאות חיינו.

זאת אומרת שדווקא כשאני מתעקשת לא להיפגש עם הילדוּת -

היא מתקיימת כתוכי נון סטופ (גם אם בלא מודע)

ומנציחה את הכאב

ולעומת זאת כשאני פוגשת את הכאב-

אני יכולה לרפא אותו ולחולל את השינוי לו אני מייחלת.

נקודת מבט נוספת שמסבירה זאת,

הי זו שמזכירה לנו שאנחנו - כל אחד מאתנו הוא ניצוץ נשמתי,

שבא לעשות דרך, לעבור שיעורי נשמה.

כדי שנוכל לזכור מה השיעורים שלנו -

הנשמה שלנו בוחרת עבורנו את בית הגידול שלנו,

ככזה שיפצע אותנו בדיוק באישויים ששייכים לשיעור שלנו,

כך לאורך החיים "נסבול" מהם

סבל שיתן לנו מוטיבציה כבוגרים לעשות דרך התפתחותית

ולנוע לעבר צמיחה והתפתחות -

כך שנוכל לרפא את הכאב ההוא ולצמוח לשלב הבא.

נקודת המבט הזו מתייחסת אל הילדות כאל חלק משמעותי מהדרך,

שמתווה לנו אותה ומזכיר לנו מאין לאין אנחנו נעים,

חלק שמזכיר לנו את שיעורי הנשמה

ושופך אור ומבהיר את מקור התסכולים שלנו היום.

ככל שאנחנו מבינים את המקור,

כמו נוספת לנו אינפורמציה שבזכותה 

הפיענוח של הפלונטרים ברור ונהיר יותר

ונסללת לנו דרך ברורה לשינוי הפנימי שמוביל לשינוי החיצוני,

שהרי זה האחרון אינו אלא השתקפות של עולמנו הפנימי.

כמי שהתקשתה מאד בתחילת הדרך לגעת בכאב,

אין מבינה ממני להתנגדויות ולקושי,

אך לצידם - אני גם יכולה לומר כמה זה מתגמל להעז,

כמה ההתנגדויות באשר הן מרחיקות אותנו מהדבר אלינו אנחנו כמהים.

(משפט שאגב נכון לגבי כל דבר בטבע)

מכאן גם המוטיבציה שלי למצוא כלים

שהכי מקלים על הדרך ועושים אותה הכי מלטפת שאפשר.

ובעיקר - מחוללת פלאים.

פה בשבילך במגוון דרכים וכלים מופלאים שכאלה!

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓

על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

                                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן
                                                                     ~~~~~

                              איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓

אפשר בפגישות אישיות:

                                     פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
                                      בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

                                                                אינטנסיב זוגי:
                                           איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
                                               יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
                                             ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן  

 

אחרי 20 שנה שלא העז לנהוג מחוץ לעיר... פתאום הוא כן (!)

 מאז שלמד נהיגה, הוא לא מעז לצאת מהעיר,

בכלל נסיעות ארוכות זה משהו מחוץ לתחום בשבילו,

זה אמנם לא היה הדבר בגינו נפגשנו,

אבל הוא העלה את זה כנושא נוסף שמציק לו

ומקשה על היומיום שלו, מגביל את התנועה שלו,

מכתיב עבורו מה כן ומה לא ולו רק בגלל המרחק

עשינו תהליך קצר בטכניקת פלאש,

כי נותרו לנו רק כמה דקות, זה כבר היה סוף המפגש

אבל מה שעלה שם היה כל כך מפתיע 

וממחיש בצורה כל כך מוצלחת איך המוח ההישרדותי שלנו עובד,

שהייתי חייבת להביא את זה לכאן 

כדי שאפשר יהיה להבין יותר 

את הנפש המורכבת שלנו.

בתהליכים בטכניקת פלאש לא צריך לחשוב על הקושי

ולא להתעמק בו או להתבוצץ בו,

אלא רק לבצע כמה תנועות פשוטות בהתאם להנחיות של המנחה

והיא תמיד עובדת. כך ע"פ המחקר עד כה ,

היא ב 100% מוחקת רשמים טראומטיים מהמערכת

אבל לפעמים התהליך מתעכב

ויש לכך כמה סיבות עיקריות,

אחת מהן היא - כשיש מקור מוקדם שמזין את המצב,

והיתה לי הרגשה שזה המצב במקרה הזה -

כשראיתי שיש עיכוב,

ביקשתי ממנו לבדוק מה קורה בגוף

כשהוא חושב על נסיעות מחוץ לעיר

והוא הבחין בקלות במועקה בבית החזה,

אז ביקשתי שיקבל תשובה מהגוף לשאלה:

ממתי הכי מוקדם הוא מכיר את הטעם הזה

ועלה זיכרון שהוא הכי לא ציפה לו,

בהתחלה גם חשב שהוא לא קשור,

אבל אני כבר יודעת שתמיד זה קשור,

הגוף שלנו גאון,

ובזיכרון שעלה - הוא ישב מחוץ לבית, אחרי בית ספר,

חיכה לחברים שלו שיחזרו גם הם

ופתאום הגיע איש מפחיד וגדול ששאל אותו

אם הוא מכיר את משפחת כהן,

הוא אמר שלא,

האיש המשיך ללחוץ ושכנע אות לבוא אתו לחפש,

למרות שממש לא רצה, 

הוא מצא את עצמו עולה עם האיש בגרם המדרגות

כשהוא ממש זוכר את הפרטים,

איך האיש אחז במעקה בחוזקה,

איך הגבות שלו נראו 

וגם - שאחרי שתי קומות יכל להבחין 

שהאיש בכלל לא מחפש על הדלתות את שם המשפחה כהן

ומיד כשקלט זאת, ברח לו בין הרגליים ורץ הביתה.

ככל שחיבק את הילד ההוא ונתן לו ביטחון,

הוא יכל להבין שבעצם זו הסיבה שנהיגה למרחקים 

מעוררת בו פחד אימים עד כדי שהוא נמנע ממנה,

כי המוח ההישרדותי שלו שומר עליו קרוב הביתה,

כדי שיוכל לברוח במהרה במקרה הצורך.

כך הוטבע במערכת ההישרדותית שלו.

וכל עוד זה לא מודע,

כל עוד לא ריפאנו את המקום -

הרפינו תחושתית

והכלנו רגשית -

הדפוס כלוא במעגל סגור,

עם המסקנה הלא אקטואלית ולא מתואמת עבור הבוגר שהוא,

אבל שמאד הגיונית עבור המוח ההישרדותי

שמנהל את המערך התפיסתי התפוס.

היום הוא נהג אלי,

מחוץ לעיר,

אחרי 3 סישיינים בלבד,

עם חששות קלים בלבד

אותם הצליח להרגיע תוך כדי תנועה.

ככה - עד שתהיה מסה קריטית של ריפוי

והוא ינהג בחופשיות לאן שיבחר.

ישנם נושאים שמלווים אותנו יותר,

ישנם כאלה שבקלות מתנקים,

אך בכל מקרה - 

ככל שאנחנו בתנועה של ריפוי וצמיחה -

איכות החיים שלנו משתפרת

באינספור מובנים.

אם יש נושא או עניין שעוצר אותך,

זהו כלי מופלא לעיבוד -

שהצטרף לכלים מופלאים אחרים שבאמתחתי,

פה בשבילך,

גלית אליאס 

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓

על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

                                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן
                                                                     ~~~~~

                              איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓

אפשר בפגישות אישיות:

                                     פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
                                      בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

                                                                אינטנסיב זוגי:
                                           איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
                                               יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
                                             ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן  

למה כל כך קשה לנו לומר "די", או "לא", או "ביי"

שאלה שאקטואלית במיוחד אפרופו יום האישה,

שהשנה לגמרי לא נחוג 

ומציין בעיקר את 19 הנשים היקרות שעדיין בשבי החמאס,

שכולי תפילה שלמרות ההנחות הרווחות,

ה' שומר עליהן - בגוף ובנפש...

מה שעשוי לקחת את הדיון למחוזות רחוקים שקטונתי מלהיכנס אליהם

ולכן אני חוזרת - בליווי תפילה נוספת לשלומן ולשלום החטופים כולם - לנושאי חולין:

לוקחת נשימה, ומפנה כיוון בחזרה -

אל הקושי המוטבע בנו כנשים באופן קולקטיבי - 

בהשפעת ההתניות התרבותיות הרווחות סביבנו,

לומר 'לא'

קושי שבהחלט מוכר לא רק לנשים אם כי אצלנו הוא רווח יותר.

יש כוח מאד חזק שאת חלקנו משאיר באחיזה יתרה,

גם כשכבר לא נכון לנו להישאר

וחלקנו האחר - מאותו המקום בדיוק - נוטה לעזוב ראשון,

מלכתחילה לא מתמסר עד הסוף,

וברגע שמידת התסכול והקושי מציפה - קם והולך

שתי התגובות האוטומטיות הללו - 

הם שני הצדדים של ה fight או flight

ונוכל להבחין כל אחד עבור עצמו מהו האוטומט השולט בו

(עשוי להתבטא גם בהתפרצות החוצה בכעס fight לעומת בלימה אגרסיבית שלו - flight

כשכבה נוספת של אותו הדפוס)

אפשר לומר בהכללה שכולנו חווינו במידה כזו או אחרת כילדים

חווית דחייה וחווית נטישה,

או במילים אחרות אפשר לומר שאלה הן

החוויות הכואבות ביותר שנמצאות מתחת לרשת הדפוסים שלנו,

מי יותר ומי פחות.

כשאנחנו חווים נטישה, באופן לא מודע מוטבע ההרגל ההישרדותי -

או לאחוז חזק כדי שלא יעזבו אותי שוב,

או מלכתחילה לא לתת אמון, לא להתמסר, ולנטוש ראשון,

ככה מבטיח לנו כל אחד מהדפוסים שהוא מציל אותנו

ושלא נרגיש שוב את הכאב.

הוא כמובן לא מקיים.. (!)

ולא רק זאת, אף מנציח ומשחזר לנו שוב ושוב את אותה החוויה,

מאחר ואנחנו מחזיקים בתוכנו את הפחד 

שממגנט אלינו אנשים עם אותה מידת פחד

ולרוב עם הרגלי תגובה הפוכים.

כך שאחד יהיה הנוטש והשני האוחז

וגם כשההרגלים שלהם זהים - יתחלפו בהם לסירוגין

ויחזרו שוב ושוב.

הפצע הזה כל כך עמוק,

והדפוס כל כך חזק שהוא יפעל לא רק בתוך מערכות זוגיות

ואז - למשל - אם אני מהאוחזים-

איך אני יכולה להרשות לעצמי לסיים התקשרות עם קוסמטיקאית,

כשרק המחשבה על כך מפעילה את הפחד הזה שבוער בתוכי

ואני עשויה למצוא את עצמי נשארת במקומות 

כשכבר לא מתאימים לי, הרבה מעבר למה שנכון לי

(כן, גם כשאני רוצה לעזוב, מתעורר פחד הנטישה אותי.. הזיה איך אנחנו בנויים :-)

ואם אני מהבורחים -

אני עשויה למצוא את עצמי מדלגת בין מקומות / אנשים

כשבכל פעם שחוש הריח ההישרדותי מרגיש את סכנת הנטישה,

הוא מעורר את התגובה האוטומטית שכמו כיסא מפלט,

מנתקת רגשית ואז פיזית ומבריחה אותי מה'סכנה'.

ככה נמצא את עצמנו חגים במעגלים סגורים

כשבעצם מה שמנהל את המערכה הוא פחד גולמי יחסית

לכן שיחות שכליות וניסיונות לפתור את הנושא בצורה לוגית,

ישאירו אותנו לרוב באין מוצא.

וגם.. במאבק. 

זה טבעו של השכל, ינסה לכוון לאשם וצודק

על זה נוסיף תכנים שקשורים לדחייה,

ולכל אותן החוויות בהן חשנו דחויים,

מה שעורר בנו עלבון, חוסר אונים, אשמה, בושה, עצב וכו'..

כל פעם שכעסו עלינו - ולא עשו הפרדה ברורה 

בין ההתנהגות עליה כועסים

לבינינו כיצורי אהבה שבגילאים המוקדמים תלויים בדמויות המטפלות

ובאהבתם אלינו,

בכל פעם כזו שהרגשנו שלוקחים מאתנו את האהבה,

והיא מותנית בהתנהגות 'נאותה' שלנו,

יכול להיות שלמדנו שכדאי 'להתיישר' והפכנו מרצים 

או שהתנגדנו לעצם התנאי והפכנו מתמרדים.

כך או כך ה'לא' מחזיק את הטעם המר הזה

באופן שנשמע פרדוכסלי אולי - גם כשאנחנו אומרים אותו לאחר

ולכן על מנת 'לא לפגוע בו',

ובעצם בעצם על מנת שלא נחוש אנחנו את הכאב של הדחייה -

אנחנו נמנעים מכך מלכתחילה...

ועשויים להיות שבויים בסיפורי התפיסה

וגם אם אנחנו עוברים מקצה לקצה, 

אנחנו נשארים במישור ההישרדותי ואין תנועה אמיתית

אז מה עושים??

כשאנחנו עוברים תהליכי התפתחות 

שלוקחים בחשבון את ארבעת הרבדים בהם אנחנו מתקיימים,

ובעיקר בהם הוטבע מלכתחילה הסיפור

יש לנו גישה לריפוי אמיתי,

לניקוי חווית הדחייה והנטישה או מסה קריטית ממנה  מהמערכת שלנו.

מה שמאפשר לנו רווחה אמיתית וחוסן פנימי. 

חיבור אוהב לעצמי.

ואז במקום במעגלים סגורים שמשחזרים שוב ושוב את התסכול,

אנחנו עולים בצמיחה ספירלית,

כשהמעגל פתוח ונפתח לעוד אחד גבוה יותר

כך לאורך הדרך נפגוש שוב ושוב את הכאב, עד להתנקותו,

אך בכל פעם הוא יהיה דחוס פחות, כואב פחות ומשכנע פחות

והפעמים ילכו ויתרחקו זו מזו,

עד למסה קריטית של ריפוי

שתאפשר התמרה של כל המערך ההישרדותי לכזה שמוביל לשגשוג

וזה בדיוק מה שאנחנו עושות בקבוצה הנשית

שנפתחת ממש השבוע

נותר מקום אחד פנוי בלבד!

אם את מרגישה שהוא שלך -

כתבי לי בלחיצה כאן,

ניתן גם כבר לשלם ולשמור את מקומך בלחיצה כאן 

וניפגש  💓!

המפגש הראשון של ההתנסות היה קסום וממלא,

מעבר לתכנים שהועברו והפילו כמה אסימונים,

השיתוף הכנה הדגיש את העוצמה של החיבור שלנו כנשים.

היתה כימיה שממש הרטיטה לי את הלב 💓

אם מעניין אותך לראות את ההקלטה למרות שמטעמי פרטיות

היא כוללת מן הסתם רק את התכנים,

כתבי לי למייל בלחיצה כאן ואשלח לך באהבה

שוב,

אם את רוצה לצאת ממעגלים סגורים,

של פחדים ואמוציות אחרות,

אם את בשלה לחיבור אל הערך האמיתי שלך,

אל האני המהותי שאת -

לחצי כאן, יש כפתור לתשלום שיבטיח את מקומך

וכמובן, דברי אתי אם יש ספק,

אני פה בשבילך

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓

על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

                                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן
                                                                     ~~~~~

                              איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓

אפשר בפגישות אישיות:

                                     פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
                                      בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

                                                                אינטנסיב זוגי:
                                           איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
                                               יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
                                             ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן  

למה קשה לנו לקבל החלטות אפילו כשאנחנו יודעים מה נכון לנו?

 ~~~ (או לפחות אחד ההסברים לכך.. ) ~~~~

לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו בהתלבטות,

מתקשים לקבל החלטה,

מה שמשאיר אותנו בתסכול עד כדי תחושת אין מוצא.

למה זה קורה לנו? ואיך אפשר ליצור בהירות?

כי האמת שהתוכן שנמצא פה עונה גם לשאלות נוספות כמו:

מה מוביל אותנו לאי בהירויות ובלבול?

הסבר אחד לכך אם כן, יכול להיות זה, 

שמזכיר לנו שאנחנו מתקיימים ב 4 רבדים:

גוף, רגש, רובד מנטלי ורובד רוחני,

שכאשר הם מסונכרנים ביניהם ישנו שיתוף פעולה ובהירות,

יש חיבור לחוסן פנימי ולידיעה פנימית ברורה,

אלא, שמתוך חוויות מוקדמות של חיינו,

בהן היינו חסרי אונים ותלויים בדמויות המטפלות שלנו,

לא פעם קיבלנו מסרים מפצלים

ואז לימדנו את עצמנו להשתיק חלק מהקולות

למשל -

אם היא } כילדה השתובבה מתוך שמחה ילדית וספונטנית

וההשתובבות הזו העלתה אצל אבא שלה חרדה,

מה שהוביל מיד לצעקה: "תפסיקי להשתולל",

יכול מאד להיות - מתוך כך שהיא תלויה לחלוטין באהבתו -

שתבחר באופן לא מודע להקפיא את הספונטניות שלה,

או להקפיא את הגוף כדי שלא תמצא את עצמה שוב בסיטואציה המסוכנת הזו

בה אבא גוער בה ולוקח ממנה את אהבתו.

אין ספור פעמים קיבלנו מסרים שמלמדים אותנו

שכדאי שנתעלם מחלק זה או אחר בתוכנו,

ובכל פעם כזו - אוטומטית נוצר ניתוק -

כדי שנוכל לשרוד טוב יותר (לכאורה)

וזה הצטרף לחוסר הסינכרון או העמיק את הניתוק יותר ויותר,

כשאחת הדרכים של המערכת שלנו לעשות זאת

היא על ידי טשטוש ובלבול

אומרים שכבר בגיל 4 אנחנו ערים לדיסוננס הזה,

יש יגידו: לומדים לשקר,

אז, האינטואיציה שלנו ערה, ויכולה לומר למשל שאמא עצובה,

כשבמקביל אנחנו שומעים את אבא שואל אותה "מה קורה?"

ואותה עונה לו: "הכל בסדר"

מה שעשוי ליצור בתוכנו את ההבנה -

שכנראה אנחנו טועים, כי אלוהיאמא אמרה שהכל טוב,

ולהוביל אותנו להשתיק את האינטואיציה ולהתעלם ממנה.

מן הסתם יש עוד ועוד סיטואציות כאלה או אחרות

שחוזרות ומובילות למסקנות הישרדותיות דומות

ואז כשאנו עומדים כבוגרים בפני קבלת החלטה,

שאין טובה מהאינטואיציה לענות לנו לגביה,

כי היא יודעת הרבה מעבר לשכל - 

ובטח כאשר הוא השכל הצר ולא התודעה הערה

שמתקיימת בנו כאשר יש סנכרון בין הרבדים -

מן הסתם - משהעמיק הניתוק בינינו לבין עצמינו -

קשה לנו להחליט,

וישנו בלבול וחוסר בהירות

על אלה תוסיפו תסכול, חוסר אונים, אשמה ובושה

וקיבלנו קלחת של מעגל סגור ומתסכל

שחוזר על עצמנו במידה כזו או אחרת בחיינו.

לכן!,

אחד הכיוונים שבהם נלך

בקבוצת הנשים במסע אל הערך העצמי -

הוא זה בדיוק -

נסנכרן מחדש בין הרבדים,

נחזיר את החיבור ביניהם, את ההקשבה שלנו אליהם

ואת התיאום שמאפשר לכל אחד מהם לתת את חלקו

ולנו ליהנות מהשלם שגם במקרה הזה

הוא הרבה מעבר לסך חלקיו

אם זה כיוון שנכון לך ללכת בו,

עוד לא מאוחר :-),

לחצי פה והירשמי,

מתחילות במפגש היכרות בזום ללא עלות וללא התחייבות 

בשלישי הקרוב 5.3 ב 20:30

וממשיכות אחר כך - מי שתבחר להמשיך -

בימי חמישי החל מה 14.3 לעוד 6 מפגשי זום,

כל מפגש בעלות של 90 שח בלבד,

בדיוק עד שבוע לפני פסח!

שעה בשבוע לסנכרון בריא ומשחרר

בין 4 הרבדים בהם אנחנו מתקיימים!.

מה שמן הסתם יחבר אותנו לעצמנו המהותי

ולחווית הערך האמיתית שלנו

מצפה לך ולמפגש אתך בכיליון עיניים :-)

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓

על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

• איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן
• ~~~~~
• 
  
• איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓