עיזבי, גם ככה הוא לא יקשיב לך.. חבל לך על הזמן.

"עוד פעם המזונות הלא אכילים האלה שלך?

לא...  הפעם הגזמת לגמרי ..

זה נראה כאילו מישהו הקיא את זה וארז בניילון נצמד,

ואתה רוצה שאני אבשל את זה ???

אתה יכול לקרוא לזה "חלבון טהור שמזין את הגוף" עד מחרתיים,

אין מצב שאני נוגעת בזה.

אתה רוצה ?, תבשל בעצמך..

אני לא מבינה למה אתה חייב להיות קיצוני כל כך ??

לא מספיק שאני מקפידה על לחמים מקמחים בריאים – כוסמין, שיפון,

שהירקות שאני קונה אורגניים,

שהביצים, הסוכר, הדגנים – הכל אורגני..

למה אתה חייב גם פה לכת לקיצוניות כזו ??

בא לי מידי פעם שוקולד וזה ענייני..

ולגבי העיסה הזו - אני לא מתכוונת לבשל אותה.. "

"בחיי שכל הגוף שלי מכווץ כשאני חושבת על השטויות שלו..

אני ממש מרגישה כאילו הגוף שלי בהיכון למלחמה,

או יותר נכון למגננה,

להגן בחירוף נפש על הילדים הזכים והטהורים שלנו,

שצריכים לאכול איך שהוא – והפעם תרתי משמע

את השטויות שלו..

כל פעם עם קיצוניות אחרת,

למה הוא חייב להיות תמיד קיצוני כל כך ??

ואיך הוא מעז להכניס אותי לתוך המקום הזה??? – מה זה "קחי- תבשלי .. זה בריא.."

לא רוצה..

רוצה ??? תבשל לעצמך, ורצוי בחצר.."

עם יד על הלב..

כמה פעמים קרה לך שבן הזוג הביא משהו שראית כלא נכון

עד כדי כך שלא יכול לסבול  אותו ואת מה שהביא ??

וכך, בלי להתכוון  הבאת מולו ביקורת על ההתנהגות שלו,

ולרגע נשים בצד מי "צודק", או אם באמת צריך להעמיד אותו על טעותו..

אני מדברת פה על ה"איך " ..

על איך אפשר להביא את הדברים כשהם נטולי ביקורת..

איך – לבטא את מה שאני מרגישה באופן שהוא יהיה מסוגל לשמוע..

כי כשם שהביקורת היא התגובה השכיחה ביותר לתסכולים בקשר הזוגי..

היא גם התגובה ההרסנית ביותר ..

יש בה ניסיון מעוות ולא יעיל לתקן מצב לא נעים.

ביסודה מונחת על ההנחה המוטעית שאם נכאיב לאחר ..

נגרום לו להצטער על הכאב שגרם לנו - וכך נקל על כאבנו שלנו..

הביקורת היא למעשה זעקת ילדות שמתבטאת עכשיו במילים,

ואף על פי שאיננה יעילה, המוח העתיק שלנו ממשיך לאחוז בה בעקשנות אך ללא הצלחה..

הביקורת היא רצון המתבטא באנרגיה שלילית.

הדרך היעילה לבטא את עצמנו היא -

לזהות את הרצון ולבטא אותו בצורה חיובית – בצורה ישירה,

הכנתי עבורך הדרכה חינמית קצרה בסרטון,

שילמד אותך דרך יעילה ופשוטה לבטא את התסכול, כזו שניתן ללמוד וליישם בקלות

בלחיצה כאן מחכה לך הסרטון שילמד אותך איך לדבר אליו כך שגם ישמע אבל גם יקשיב !

איתך במעלה נתיב הצמיחה בקשר הזוגי,

בהצלחה,

גלית אליאס, מומחית בהחזרת אהבו למקומן,

בעלים ב"קולי קולך".

galitel2@gmail.com

עזרי לחברה טובה שלך ללמוד איך לדבר "יעיל"-

כך שהוא גם ישמע אבל גם יקשיב.. והעבירי לה את המייל הזה.

כמו שסבתא שלי אומרת- "זה ייגמר בבכי" ו.. שלא תגידי שלא אמרתי לך...

לפוסט הקודם קראתי  'למה לא לרוץ ולהתגרש ',

אבל בעצם דיברתי בו על -

'למה כדאי להישאר יחד ולנסות לעבוד על הקשר'.

הזכרתי שבעצם.. אין לאן לברוח ..

כי הקושי אתו אנחנו נפגשים בתוך הזוגיות באינטנסיביות ,

הוא למעשה קושי שקיים אצלנו עוד לפני שפגשנו את בן/ת הזוג,

למעשה בחרנו את בן/ת הזוג בדיוק בכדי שתהיה לנו הזדמנות להיפגש בקושי הזה..

כאשר הבחירה הזו מטרתה.. ר י פ ו י .

כלומר - הזוגיות שלנו עד כמה שעולים בה קשיים היא למעשה ההזדמנות לריפוי שלהם..

הפעם (ובסופה הפתעה.. והנה הקישור למתקשים בדחיית סיפוקים..).

אני רוצה לספר למה לא לרוץ ולהתגרש,

מכיוון אחר...

מהכיוון שמציג את הקשיים והאתגרים שעומדים לפניך בדרך הזו..

קשיים ומהמורות שלא בטוח ששמעת עליהם..

כאלה , שלא בטוח שכלל עולה בדעתך שיופיעו..

אני .. שהייתי שם ב 3/4 מהדרך.. יכולה לספר לך..

אבל המטרה שלי היא לא רק :-) להפחיד..

מעבר לכך שאספר לך רק קצת ממה שצפוי שם בדרך,

אני מצרפת במתנה מדריך קצר המתאר

דרך נפלאה להחליף התנהלות שהובילה אותך עד כה לפיצוץ,

בהתנהלות ליצירת בסיס שיאפשר לאהבה לפרוח..

ו.. אשרי המאמין .. הנה שוב הקישור למתקשים שלב 2..

אז.. חוזרת לבררררררר  ....

לא תאמינו מה הולך להיות שם..

כי זה שדה קרב..

ובמלחמה – כמו במלחמה – מותר להילחם ו.. מוטב בכל הכוח..

ובמלחמה – מי כמונו יודע .. יש רק מפסידים..

אז תתכוננו..

מהרגע שבו מוכרז מצב הלוחמה.. זה המוד שבו תקומו בבוקר,

אתו תאכלו ארוחת צהריים, ולצערי.. גם תלכו לישון בלילה..

ו.. זה תהליך שלוקח לפחות כמה חודשים..

אז.. תכינו את הגוף שלכם לעוצמות האיומות של המלחמה..

וגם את הנפש..

ראשון יתגלה האוצר, שהיה חבוי שם מסתבר.. אוצר גלום ועשיר של קללות עסיסיות

שבחלומות הבלהות שלך לא חלמת שיש לך ובטח לא שיום אחד תיעזרי בו...

ואז... תופיע לה תחושת הניכור ..

תתקשו להאמין שהוא(/היא) זה שהבטיח/ה להיות לצדך באש ובמים,

בטוב וברע, שהיה כיף לנשק, לחבק, לאהוב כל כך..

הופך פתאום לזר.

כאילו לא הכרתם מעולם,

כאילו לא ישנתם זו לצד זה כמה שנים טובות,

כאילו לא ילדתם את הילדים שלכם יחד,

מתגנבת לה תחושה שהכל היה שקר וכזב,

כל הרגשות שחווית,

ותחושת הביחד שהיתה לפחות בחלק מהתקופה שלכם יחד..

מתפוגגת כהרף עין, ואיננה עוד.

התפיידה ..

ומעבר לזה..

לא תאמיני.. אפילו שהיה כזה אבא טוב..

פתאום הוא יגיד שאין לו כסף והוא לא יכול לשלם כמה שהילדים צריכים למזונות..

אני מניחה שלא תאמיני.. אבל כדאי לך כן.. כי זה מה שהולך לקרות..

טובי האבות היו שם ונפלו לבור הזה..

(מזכירה לך שגם את לא מלאך בשלב הזה...)

כל זה בעוד שהעול הכלכלי ממילא הולך וגדל..

לא זול להתגרש.. רק לעורכי הדין צריך להעביר כמה אלפי שקלים,

והכפילות שצריך עכשיו ליצור ???

במקום בית אחד.. שניים,

שולחן אוכל אחד .. אוטוטו יידרש עוד אחד.. ועוד מיטה לכל אחד..

וארון.. ומקרר, טלויזיה, תנור...

בקיצור אקולוגי זה לא...

ונכון.. כסף זה לא הכל בחיים,

אבל הוא issue שאנחנו צריכים להתמודד איתו..

ומה מול הילדים.. הכעס והטינה- חברייך החדשים.. גם כן חברים...

ואת מוצאת את עצמך משכנעת את עצמך שזה בסדר שהם שומעים אותך בכעסך,

שידעו שאת בן אדם, שמותר לכעוס, שלא יקבלו מסר שמעודד הדחקת רגשות וכעסים..

רק אל תשכחי להכין הסבר טוב למורה שיצדיק את הקללה שהסתננה לו- למלאך שלך

תחת השפתיים כשהודיעה על בוחן הפתע..

בקיצור בלאגן. צונאמי של כעס, זעם, טינה, שנאה, רצון לנקמה...

במילים אחרות כל מה שמחמיר את מצב העור והקמטים מעל וסביב העיניים...

וזה רק על קצה המזלג.. כי כבר התעייפתי ..

האנרגיות הרוחשות הללו מתישות..

אז אם עוד לא מאוחר מידי,

וההחלטה שלך לא סופית, ויש לי סיכוי לנסות ולהראות לך

איך אפשר לצמוח מתוך הקושי הזה.. אשריי ואשרייך..

ובינתיים מתנה לי אליך -

לחיצה על הקישור תוביל אותך לסרטון קצר ובו אדבר על -

דרך נפלאה – איך לא להיכנס שוב לפיצוץ הבא..

בהצלחה,

גלית אליאס.

בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,

מזמינה אותך לפנות אלי :

במיל: galitel2@gmail.com

בטלפון : 052-8892401

רגע, רגע.. למה לא לרוץ ולהתגרש ???

אולי כי... אין לאן לברוח...

נכון שהבחירה בידינו, ונוכל לבחור בגירושין כאופציה.. 

אבל לפני כן... חשוב לדעת ולזכור שהקושי - מקורו אצלי..

בן הזוג רק מזכיר לי אותו, 

הוא רק הטריגר שלי להיזכר בכאב וזאת כדי ליצור הזדמנות לצמיחה וריפוי.. 

אז.. למה להיפטר מבן הזוג ולהישאר עם הבעיות 

אם אפשר להיפטר מהבעיות ולהישאר.. כן..  עם אותו בן זוג ??

עד לפני שנתיים, כשהייתי הולכת לחתונה,

היו רצות לי מחשבות רחמים בראש על הזוג שנישא..

מה הם עושים לעצמם ?.. למה הם צריכים את זה ?..

אם רק היו יודעים לאן פניהם מועדות..

היום – משנחשפתי לתובנות העומק של הקשר הזוגי,

הבנתי מהי כוונת המשורר..

ואחרי תהליך זוגי שעברתי בעצמי, אני יכולה לומר –

לראשונה מזה 15 שנות נישואין –

שאני נשואה באושר.

ואושר אינו פשרה, או ויתור, 

אלא אושר מנוכחות האהבה שחזרה לשכון בביתי..

אז מהי כוונת המשורר אם כן ?

מראש- תת המודע שלנו ימשוך אותנו דווקא אל אותם האנשים שיהיה לנו קשה לחיות איתם,

שיזכירו לנו מקומות כואבים וקשים -

"הוא לא רואה אותי",

"אני לא מצליחה לבטא את עצמי מולו"..

"הוא מבטל אותי" ,

"הוא ביקורתי כלפי".. ועוד..

אלא ש...  המטרה הנשגבת של הקשר הזוגי,

(אליה מכוון אותנו תת המודע בבחירה של בן זוג כזה דווקא),

היא לאפשר לנו צמיחה וריפוי, כי רק כשניפגש עם אותם המקומות הקשים –

רק אז נוכל לרפא אותם..

נכון... כל עוד הזוגיות לא מודעת – אלו יהיו מוקדי מאבקי הכוח..

עליהם נריב בלי הפסקה.. בהם נתנגש..

אבל... בתהליך של זוגיות מודעת – שם קורה כמו קסם...

שם מתאפשר ריפוי למקומות הכואבים הללו שלכאורה כואבים דווקא מולו,

אבל...  למעשה יותר מ 80% מהכאב והקושי הוא שלי.. ואולי אולי 20% באמת ב"אשמתו".

והנה – פה ההזדמנות שלי כאדם לרפא ולצמוח אל עבר האני השלם שלי.

בקיצור, נכון שלפעמים אין ברירה אחרת מגירושין –

אגב- בעיני, גירושין מוצדקים כשאחד מבני הזוג רוצה לעבור תהליך

ומוכן לפגוש את הדברים ולרפא אותם,  והשני - לא..

אבל בגדול, בשאר המקרים, חשוב לזכור - אין לאן לברוח.

הסיבה לקושי לחיות יחד עם אותו "בחיר ליבי" או "בחיר תת המודע שלי"...

נמצאת אצלי בפנים, וגם אם אתגרש-

הרי שבמקום לפתור את הבעיות – רק ברחתי מהן והן יופיעו בקשר הבא שלי... ובגדול...

(הכתוב לעיל פורסם במקומון האשקלוני "סקופ" כחלק מכתבת אמצע לאור העליה החדה בשיעור המתגרשים בעיר..)

אז..

יש מצב שצריך פה לקחת נשימה..

כן.. לא תמיד קל לראות מה החלק שלי בסיטואציה שלכאורה הוא כל כך "אשם" בה..

אבל - שווה לנסות...

אולי יופיע משהו חדש,  משהו שנסתר קודם..

גלית אליאס.

בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,

מזמינה אותך לפנות אלי :

במיל: galitel2@gmail.com

בטלפון : 052-8892401

לאהוב את עצמי כפי שאני.. אבל עד כמה אני - 'אני ' בתוך הקשר הזוגי ?

" כן... אני עובדת רק עד 15:00 ...

כדי להספיק לקחת את הילדים מהגן ולבלות איתם אחה"צ...

ספורט ??? בינתיים לא.. אולי כשיגדלו,

אוכל בריא - את שואלת ?? משתדלת להכין לילדים עד כמה שאני מספיקה,

גם לעצמי .. מעדיפה לאכול בריא - לשמור על הגזרה ..

לפחות שיישאר משהו שהאיש שלי יחשוק בי בגללו..

אבל אני בסבבה.. זה מבחירה –

אני מקדישה את עצמי לילדים,

טוב..  זה תמיד די היה לי ברור מאליו..

האמת... לא ממש הייתי צריכה לבחור, זה היה טבעי ..

קודם כל הילדים ו... טוב נו.. גם האיש ,

כאילו,  ברור שהוא עובד עד מתי שצריך..

ולא חושב פעמיים אם יש נסיעת עבודה לחו"ל,

(מה שאני בכלל לא יכולה להעלות על הדעת..)

אבל...  אני מסודרת.. מצאתי מקום עבודה

שאני ממש מצליחה למצות את היכולות שלי.. חלק מהן לפחות,

לא רוצה לתת יותר האמת,

מעדיפה לחלק את האנרגיה שלי גם ל'עבודה השנייה' שלי.. בבית...

נכון...  אם להודות באמת..

אז כשאני כבר מגיעה מרוטה אחרי המרתון -

של להספיק לסיים את המשרה המלאה שלי בעבודה הראשונה ב 2/3 מהזמן..

.. לא תמיד יש לי סבלנות..

לפעמים אני מתפרצת..

ולא תמיד יכולה לעזור ברוגע לילדים המקסימים שלי -

שבאו לעולם עם הפרעת קשב וריכוז..

(אולי בשביל שתהיה לי הזדמנות לעבוד על חוסר הסבלנות שלי.. )

חוץ מזה צריכה להספיק לקפל את הכביסה, לסדר,

לטאטא קצת את החול מהגן שנשפך מהנעליים

כשהקטנצ'יק חלץ – לבד !! איזה גדול הוא המתוק הזה.. "

כן... לא מעט נשים אני מכירה שאיכשהוא משהתחייבו לבית ולמשפחה..

מוצאות עצמן כשהן לא בחיבור לרצונות שלהן -

הן הקריבו את עצמן למה ש'צריך'  ...

בכלל יש שלב שהשורש ר.צ.ה  פשוט יצא מהלקסיקון ..

"מה אני רוצה ????

מה ז'תאמרת... ?? "  היא  עונה בבלבול..

אבל...  גיליתי ש'היא' לא לבד..

ושזה לחלקנו יותר , לחלקנו פחות - אבל טבוע לנו בתאים...

יש שזה מעצבן אותן והן מתנגדות לזה, חלק פשוט מוותרות בהבנה,

וחלק - בכניעה..

כל אחת בדרכה..

אחרי דורות של הכנעה ודיכוי, זה לוקח זמן...

אפילו שאנחנו בעידן של הפמיניזם ופוסט פמיניזם...

ואמנם התהליך של השינוי של כל אחת מאיתנו קורה ומתהווה,

אבל בהחלט עוד ניכרת בנו השפעה של מה שהיה בבית אמא ואבא,

ומה שהיה אצל סבא וסבתא ..

עד כמה סבתא שלי ויתרה על עצמה בקשר עם סבא שלי ?

עד כמה אמא שלי מצליחה לממש את כל החלקים שלה ?

עד כמה כל אחת מהן עשתה ועושה בחייה את מה שהיא רוצה ??

רק היא .. רוצה.. כן !

המקום הזה שמוותר על עצמו –

אפילו כשהאמתלה היא הקרבה לטובת הילדים, לטובת הקשר, לטובת שלום הבית...

בעצם.. המשמעות שלו היא שאנחנו הולכות לאיבוד..

שוכחות מי אנחנו, מה אנחנו, מה אנחנו אוהבות, מה אנחנו רוצות..

עד כמה שאנחנו עצמאיות ואינדבידואליסטיות

וסופר מוכשרות ועושות ומנהלות את העניינים בבית, ובעבודה...

איכשהוא כשאנחנו בתוך הקשר הזוגי..

זולגים מאיתנו חלקים ואנחנו נותרות כשלא כל העוצמה שלנו איתנו....

ולא שזה עוזר למישהו.. הפרדוקס הוא שכווולם מפסידים..

אני -  ברור .. כי לא מממשת את עצמי ואת כל היכולות שלי..

הילדים – גם הם זוכים באמא חלקית, לא חיונית כפי שהייתי יכולה להיות..

לפעמים כועסת יותר ומתוסכלת מחוסר המימוש שלי..

וגם האיש שלי – שלכאורה לטובתו ויתרתי..

הוא לא ממש מכיר את מי שאני כי אני כל כך עסוקה לעשות את מה שצריך..

והרי.. זה לא כל מה שאני ..

לכאורה אני נותנת לו את הכוח שלי..

אבל הוא לא באמת יכול להשתמש בו.. וכמובן שככה גם אני לא..

ו... אני לא אומרת שזה אומר בהכרח ששבוע אחרי הלידה

אני צריכה להשאיר אותם איפה שהוא... ולצאת לממש את עצמי,

כי למשל בתקופה של השנה שנתיים הראשונות

יכול להיות שהמימוש שנכון לי הוא להיות אמא במלואי..

כל אחת ומה שנכון לה...

אני רק אומרת – להיות קשובה, להיות מודעת, לא להזניח את עצמי,

גם אם אני צריכה להניח לחלקים שלי לנוח לתקופה..

כשאני עושה את זה במודע ומבחירה- הם שם , לא הולכים לשום מקום..

אולי ישתנו , אולי יתפתחו למקומות אחרים,

כל עוד אני קשובה לעצמי, אני יכולה לממש יותר ויותר חלקים שלי ,

ואני מדברת על מצב הוויה שלא בהכרח יתבטא תמיד בעשייה..

ובינינו .. הסוד של הקשר הזוגי המוצלח טמון בהיותנו 2 שלמים.

ככל שכל אחד מאיתנו שלם והווה יותר חלקים של עצמו,

ככל שאנחנו פחות מוותרים ומתפשרים על מי שאנחנו..

ככה הזוגיות שלנו תהיה בריאה יותר ואיתנה יותר,

כך נוכל לממש כל אחד את ייחודו ואיכויותיו,

וביחד- 1+1 = הרבה יותר מ 2 ....

ועכשיו.. מתנה לי אלייך..

לתהליך מדיטטיבי קצר (וחינמי) שייקח אותך צעד אחד לעבר החיבור שלך אל עצמך -

יש ללחוץ כאן

מומלץ למצוא לליווי התהליך קארנליאן – קריסטל כתום ארגמן.

כשאת אומרת... למה את מתכוונת ???

" איך אתה מצליח לסלף לי את הדברים ככה?

כל פעם זה מדהים אותי מחדש

לא אמרתי ש ... "

כמה פעמים התחלת שיחה עם בן הזוג

שהפכה להיות חילופי דברים חדים ומתחכמים

כאילו הייתם 2עורכי דין מ 2 צידי המתרס..

כזו שתוך כדי שהיא מתנהלת אתם כבר לא זוכרים

איך היא התחילה ועל מה אתם מתעמתים בכלל..

אבל... הפתעה ... !!!   אפשר גם אחרת...

על הקסם והיופי של דיאלוג האימגו ומה ואיך זה קורה שם... :

אז קודם כל..  - מה זה בכלל דיאלוג אימגו ?

דיאלוג אימגו הוא שיח בין בני זוג שמתנהל אחרת מהשיחות הטבעיות שלנו,

אותן השיחות שכאשר הן בנושאים שאין לנו עליהם הסכמה.. - מגיעות למריבה..

אותן השיחות שמי שמנהל אותן באמת, הוא הכאב שנמצא אי שם בפנים..

העלבון מדבריו מול העלבון שלו מדברייך.. (כש... לרוב זה לא מודע... )

לעומת זאת...

מה שקורה בדיאלוג הייחודי של האימגו ... מאפשר לך חוויה שונה לגמרי..

כששניכם יושבים זה מול זה,

הוא מסתכל לך בעיניים, ואת לו...

והוא ממש ממש רואה אותך, את מי שאת עכשיו...

את מי שהיית כילדה,

אותך שכל כך היית צריכה שיראו אז, ו.. גם היום,

(כי זה מה שמתאפשר במהלך השיח הייחודי הזה, כך הוא בנוי

מתוך הבנה שהצורך הזה שלנו – שיראו אותי, שיקשיבו,

ממש קורא הצילו וזועק בכל הכוח... מרים ידיים לשמיים..)

אז הנה – הוא ממש מסתכל, וממש איתך,

הוא לא רק מסתכל ורואה אותך הוא ממש מקשיב,

וכשאת מדברת הוא מכיל את הדברים שלך,

את השולחת והוא המיכל,

וכל הדברים שאת אומרת, כל מה שאת מספרת,

איך הרגשת פה, ומה זה גורם לך להרגיש או לחשוב,

ולמה זה חשוב לך ולמה זה עוד יותר,

ולמה את זה את ממש לא אוהבת..

כי זה בשבילך זה ממש כמו...

את הכל הוא שומע, והוא המיכל בשבילך שם,

לא רק שהוא שומע ומקשיב לך,

הוא ממש מבין מה את אומרת,

זה אומר שאת לא משוגעת, ולא פסיכית

כמו שלפעמים את מרגישה מהתגובות שלו...

פתאום הוא יכול להבין (!!)  שכשאת כועסת את צועקת...

ו... שזה טבעי .. (וואוו)

ולא יתווסף לזה הביטול שבדר"כ מגיע במשולב..

ו...

לא רק שהוא מקשיב ומבין,

את ממש יכולה להרגיש שהוא מרגיש אותך,

שהוא אמפטי כלפייך וממש יודע לומר איך את מרגישה..

לא רק שהוא מבין שזה הגיוני שכשהוא לא מכניס את הכוס למדיח זה מעצבן אותך,

הוא יכול לתאר לעצמו שאת מרגישה שהוא לא מעריך אותך,

ושאת מרגישה כמו משרתת , ואפילו קצת מושפלת – ככה הוא אמר.. (!)

ו.. התחושה שנלווית לזה שהוא מקשיב ומבין ומרגיש אותך פתאום...

זאת תחושה עילאית, חוויה של בטחון - שהכל בסדר, שהרגשות שלך לגיטימיים,

ומבינים אותך, ומקבלים אותך כפי שאת...

ומכאן ... בעצם מתאפשרת התמרה וצמיחה ...

כי כשמקבלים אותי כמו שאני.. גם אני יכולה לקבל את עצמי ..

ומעצם הקבלה , והשהייה, וההכלה - מתרחשת ההתמרה ובא המזור ...

אמן !

בסוף דיאלוג כזה את מבינה שהזוגיות לא חייבת להיות מעייפת וסזיפית..

להיפך, היא יכולה להיות מקור הכוח והעוצמה שלך.. מקור האור בחייך,

המקום הבטוח ממנו את יוצאת כל בוקר לעבודה..

וממנו את שולחת את ילדייך אל היום שלהם,

ו... הרי אם כבר אתם יחד... לא חבל לסבול ???

ואם כבר את מוכנה להשקיע..

אז למה לא ליהנות ולהצית את אש האהבה על אמת ??

הוא שיתאפשר בשיח האימגואי..

ממש לשם כך הוצאתי ערכה ביתית להעצמת הקשר הזוגי, הערכה "לדבר אהבה"

ובה הנחיות מוקלטות וכתובות לאיך להתנסות בעצמכם בדיאלוג  נבחר להעצמת הקשר.

הערכה נמכרת כאן דרך האתר במחיר סימלי של 56 ₪ בלבד,

ויכולה לקחת אתכם צעד אחד זה כלפי זו, אבל צעד של הכלה, אמפטיה וחיבור,

צעד משמעותי לעבר זוגיות מצמיחה ואוהבת.

אני בטוחה שיש בסביבתכם זוגות ששיחות דיאלוגיות יתרמו להצלת הקשר שלהם,

וגם זוגות שיכולים ליהנות מהדיאלוג ולהצעיד את הקשר שלהם למקום בטוח ואוהב יותר,

עשו צעד חברי ושתפו איתם את המידע.

שלכם במעלה האהבה בקשר הזוגי,

גלית אליאס.

יאללללה מפרקים את החבילה !!..

" עזבי.. אין לי כוח יותר,

אני לא מסוגל לסבול את זה והאמת.. אותך,

את כל כך כמו אבא שלי,

ואני... כל כך כועס עליו.. ועליך...

כולי פקעת עצבים,

אז מה אני צריך את זה ???

בואי נפרק את החבילה.. ניפרד כידידים..

או לא..

ואני אוכל לנוח מהתחושות הבלתי נסבלות האלו "

אז זהו.. שגם אם אתה צריך וגם אם לא .. – זה שם :-)

ומאחר וזה שם, אין פה שאלה... ועוד יותר גרוע מזה -

אין לאן לברוח..

אז בין אם תישאר איתה ובין אם לא..

הכעס קיים שם, וכדי שתחוש כועס פחות ופחות..

עליך לרפא את המקומות הללו..  (פשוט מאד - כי אי אפשר לברוח מהם..)

לרפא את התסכול של הילד שהיית שם – חסר אונים,

שאבא לא ראה..

יותר נכון – לא הסתכל לעברו..

הוא היה עסוק בעצמו, טרוד בענייניו..

ולא ראה אותך – הקטנצ'יק המתוק והמושלם שהיית,

המקסים הזה שרצה שיסתכלו לו בעיניים,

שדמות האב- מקור הכוח והעוצמה שלו,

הדמות שמחברת אותנו עם הכוחות שלנו לצאת החוצה לעולם..

שאותה הדמות הכי בעולם הזו..

שהיא- תסתכל עליך, תראה אותך,

ותגיד לך –

בלי מילים –

אתה שווה,

אתה ראוי,

אתה מושלם,

אתה שלם,

אני אוהב אותך..

אין כמוך בעולם...

אבל..

הוא לא היה שם בשבילך..

הוא לא ראה, ולא הסתכל..

וחוסר האונים של הילד שבך שהיה צריך אותו אז- צועק לשמיים – אני פהההההההה !!!!!

ועכשיו – היא – האישה שלך מזכירה לך את אותו המקום..

שוב – אתה לא קיים,

ולא ראוי..

ולא שווה..

ואותו הכעס, אותו התסכול מציף וגואה..

אבל....  אני מציעה לך - לשים לב.. הנה לך הפתעה ...  -

זוהי ההזדמנות שלך לריפוי !

אז.. נכון - יש לך הבחירה פה – אם לברוח ממנה – מההזדמנות .. (וגם מהאישה..)

או לקחת אותה- להושיט לה יד, לרפא את המקום הכל כך כואב הזה..

ובינתיים..

עד שתחליט, עד שתבחר..

בינתיים –

אתה הוא האב והאם הפנימית של אותו הילד המקסים ששוכן בתוכך,

ואתה –

האם אתה מוכן לראות אותו ?

האם אתה מוכן להסתכל לו בעיניים ?

האם אתה רואה כמה שהוא מקסים ?, מתוק?, יפה ?, ראוי ?

חיבוק גדול ממך – בינתיים, עד שאשתך –

שיכולה להחליף בשבילך את האם והאב שלא היו שם מושלמים,

יותר נכון עד שתחליט אם אתה נותן לה את שרביט הריפוי,

עד שתחליט אם אתה מוכן שתהיה עבורך האם והאב המרפאים, המתקנים את החוויה החסרה מאז,

בינתיים,

עשה טובה -

שלח לו חיבוק .,

תגיד לו כמה אתה אוהב אותו,

תבטיח לו שלא תעזוב אותו לעולם,

שתמיד תהיה שם בשבילו,

ושתמיד הוא שם בשבילך.

המשפטים הללו יש בכוחם לעשות הפרדה בינך לבין הכאב,

כי כל עוד אנחנו מזוהים עם הכאב- אין לנו היכולת לרפא אותו..

אבל – ככל שאנו מצליחים להפריד,

לחוות אותו, אבל בו זמנית לא להיות הוא – הכאב עצמו -

כך יש לנו היכולת לרפא אותו.

אז נשימה פנימה,

התחושה והחוויה של הכאב נוכחת שם,

והמשפטים :

אני אוהב אותך,

לעולם לא אעזוב אותך,

תמיד אדאג לך.

נשימה,

ועוד נשימה,

ועוד נשימה,

עד שתוכל להבחין בהבדל, בשינוי בתחושה, פחות מועקה, הקלה בכאב, נשימה חופשית יותר,

עד שתוכל להרגיש שהשתחרר שם משהו,

שהכאב או חלק ממנו עבר התמרה וריפוי.

ו...אם בכל זאת תבחר לתת לאישה שאיתך לקחת חלק בתהליך הריפוי שלך,

אז.. זה יהיה עוד הרבה יותר מרגש,

תוכלו לחוות יחד בתוך התהליך הזוגי הדיאלוגי,

את הריפוי, את הקבלה, במילים אחרות את   ה   א ה ב ה  במלוא הדרה .

אותו תדר נדיר ועוצמתי שלצערנו לא נמצא דיו סביבנו בחיי היום יום שלנו,

והנה הזדמנות נפלאה – שמתאפשרת בעצם הבחירה לא לברוח,

בעצם הבחירה להישאר בקשר הזוגי ולצמוח ממנו.

אז,

חיבוק גדול למי שאתה היום, ולמי שהיית אז,

באשר תהיה בחירתך אהוב אתה.

ו... אם וכאשר תבחר להעביר לאשה שלך את שרביט הריפוי,

פנה אלי כך שלמד אותך להפעיל את השרביט ולהפוך אותו למקל קסמים:

גלית אליאס

בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,

מזמינה אותך לפנות אלי :

במיל: galitel2@gmail.com

בטלפון : 052-8892401

מה ?? את רואה "האח הגדול"??

מה ??  את אוהבת את התוכנית הזאת ?? (חופשי להחליף את סימני השאלה ב- "מה נסגר איתך ??")

או :

איך את יכולה לאכול טונה ????

ו.. :

... זה לא מצחיק אותך ???

איך זה יכול להיות ???

קשה לנו לתפוס שגם האחרים חיים בעולם ייחודי משלהם,

וצורת ההתבוננות שלהם על הדברים לגיטימית ומוצדקת, גם אם לא נעים לנו להודות בכך...

בעצם האמירה המוסווית הזו- שמסתתרת מאחורי סימני השאלה,

והמילים המתאימות לה "את נורמלית ??? " או יותר נכון – "את לא"...

בעצם האמירה הזו יש שיפוט ובמידת מה האשמה

שמערערים את התקשורת שלנו עם בני הזוג

ומעכירים את האינטימיות.

אז- בפתחה של שנה אזרחית חדשה .. אמנם קצת באיחור אבל אנצל את ההזדמנות בכל זאת ואומר:

כדי לאפשר לקשר הזוגי לעלות ולפרוח..

עליך לקבל עובדה מדהימה :

בן הזוג שלך אינו את.  הוא אחר, אבל...  שווה ערך לך . (דר' הנדריקס/ לשמור על האהבה הזאת)

אגב, אחת מהסיבות העיקריות לשוני נעוצה בעובדה הבסיסית והפשוטה...

שאנו בני מין אחר ...

ומכאן –גם מהסיבות הביולוגיות וגם מהסיבות שהן תוצאה של חיברות,

יש לנו נטיה להתבוננות אחרת על הדברים.

וגם.. עד כמה שזה נשמע טיפשי ובנאלי, לכל אחד מאיתנו עולם פנימי משלו,

אם רק נדע ונזכור זאת, שכאשר הוא חושב אחרת ממני זה לא אומר שהוא טיפש, או טועה,

זה רק אומר שהוא מסתכל על הדברים אחרת...

עלינו לקבל את החשיבה שלהם ולהבין שהיא שוות ערך לחשיבה שלנו.

יפה יפה... אלא ש...

החשיבה הזו מנוהלת חזק על ידי האגו שלנו...

לפעמים כשאני חושבת משהו אחר ממה שהוא.. יש שם משהו בפנים שנאחז,

שלא מוכן להתפשר, לא לוותר, ממש תחושה של "לא מוכנה להיכנע",

אני צודקת וזהו..

דר הנדריקס אף מוסיף ואומר:

"חשיבה מוגבלת מעין זו גורמת לא רק למלחמות בין המינים,

אלא כמובן גם לחוסר סובלנות, לאומנות, קנאות דתית המחרחרת מלחמות..."

האמת שאנחנו יצורים אנוכיים, הרואים את עצמם כמרכז היקום.

כדי להכיר בשיווין של האחר עלינו לוותר על האנוכיות שלנו ולחלוק  עם האחרים את המרכזיות..

אז איך עושים את זה ?

הדרך הכי טובה שאני מכירה לעשות את זה היא הדיאלוג המיוחד של האימגו, דו השיח,

אותו דו שיח בו אנחנו בעצם אומרים לאחר- אני מכבדת את השונות שלך,

אני רוצה ללמוד ממנה,

וגם רוצה ללמד אותך על עצמי.

ביסוד הדיאלוג האימגואי מונחת הנחת השיוויון.

בתוך דו השיח אנו לא נמצאים במישור של מי צודק ולא חשים מפלה או ניצחון...

אלא תחושת של העשרה, של למידה, של טיול בעולמות הרוח של האחר,

אנו חווים הבנה מעמיקה יותר של עצמנו ושל האחר,

וכך- ככל שאני מבינה אותו יותר – אני אוהדת אותו יותר,

הדו שיח, מקטין את התהום הפעורה בינינו, משכך את הפחד מה "אחר" מה "שונה" ,

וממתן את התחרותיות שבנו שמושכת אותנו להיות 'מעל', 'צודקים', 'יותר',

באמצעות דו השיח אנו מרפאים זה את זה, ומאפשרים ריפוי של אהבה לקשר.

מוזמנים לדיאלוג אימגו, בהנחייתי (ניתן לפנות במייל ל galitel2@gmail.com)

ועד אז..

בכל פעם שעולה המקום ההוא עם סימני השאלה הנוקבים...

הסבו את תשומת ליבכם..

כך תוכלו - אולי - להימנע (לפחות בחלק מהמקרים) מהתוכחה, או להחליש אותה ולו במקצת ...

ולמי שמעוניין לדעת  עוד על הדרך הדיאלוגית הנפלאה הזו .. יש ללחוץ פה ולקבל את המדריך בחינם.

אתך בנתיב הצמיחה בקשר הזוגי,
גלית.

בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,

מזמינה אותך לפנות אלי :

במיל: galitel2@gmail.com

בטלפון : 052-8892401