יום ראשון, 17 בפברואר 2013

כמו שסבתא שלי אומרת- "זה ייגמר בבכי" ו.. שלא תגידי שלא אמרתי לך...


לפוסט הקודם קראתי  'למה לא לרוץ ולהתגרש ',
אבל בעצם דיברתי בו על -
'למה כדאי להישאר יחד ולנסות לעבוד על הקשר'.
הזכרתי שבעצם.. אין לאן לברוח ..

כי הקושי אתו אנחנו נפגשים בתוך הזוגיות באינטנסיביות ,
הוא למעשה קושי שקיים אצלנו עוד לפני שפגשנו את בן/ת הזוג,
למעשה בחרנו את בן/ת הזוג בדיוק בכדי שתהיה לנו הזדמנות להיפגש בקושי הזה..
כאשר הבחירה הזו מטרתה.. ר י פ ו י .

כלומר - הזוגיות שלנו עד כמה שעולים בה קשיים היא למעשה ההזדמנות לריפוי שלהם..
אני רוצה לספר למה לא לרוץ ולהתגרש,
מכיוון אחר...

מהכיוון שמציג את הקשיים והאתגרים שעומדים לפניך בדרך הזו..
קשיים ומהמורות שלא בטוח ששמעת עליהם..
כאלה , שלא בטוח שכלל עולה בדעתך שיופיעו..
אני .. שהייתי שם ב 3/4 מהדרך.. יכולה לספר לך..
אבל המטרה שלי היא לא רק :-) להפחיד..
מעבר לכך שאספר לך רק קצת ממה שצפוי שם בדרך,
אני מצרפת במתנה מדריך קצר המתאר
דרך נפלאה להחליף התנהלות שהובילה אותך עד כה לפיצוץ,
בהתנהלות ליצירת בסיס שיאפשר לאהבה לפרוח..
ו.. אשרי המאמין .. הנה שוב הקישור למתקשים שלב 2..

אז.. חוזרת לבררררררר  ....
לא תאמינו מה הולך להיות שם..
כי זה שדה קרב..
ובמלחמה – כמו במלחמה – מותר להילחם ו.. מוטב בכל הכוח..
ובמלחמה – מי כמונו יודע .. יש רק מפסידים..
אז תתכוננו..

מהרגע שבו מוכרז מצב הלוחמה.. זה המוד שבו תקומו בבוקר,
אתו תאכלו ארוחת צהריים, ולצערי.. גם תלכו לישון בלילה..
ו.. זה תהליך שלוקח לפחות כמה חודשים..
אז.. תכינו את הגוף שלכם לעוצמות האיומות של המלחמה..
וגם את הנפש..

ראשון יתגלה האוצר, שהיה חבוי שם מסתבר.. אוצר גלום ועשיר של קללות עסיסיות
שבחלומות הבלהות שלך לא חלמת שיש לך ובטח לא שיום אחד תיעזרי בו...
ואז... תופיע לה תחושת הניכור ..
תתקשו להאמין שהוא(/היא) זה שהבטיח/ה להיות לצדך באש ובמים,
בטוב וברע, שהיה כיף לנשק, לחבק, לאהוב כל כך..
הופך פתאום לזר.
כאילו לא הכרתם מעולם,
כאילו לא ישנתם זו לצד זה כמה שנים טובות,
כאילו לא ילדתם את הילדים שלכם יחד,
מתגנבת לה תחושה שהכל היה שקר וכזב,
כל הרגשות שחווית,
ותחושת הביחד שהיתה לפחות בחלק מהתקופה שלכם יחד..
מתפוגגת כהרף עין, ואיננה עוד.
התפיידה ..

ומעבר לזה..
לא תאמיני.. אפילו שהיה כזה אבא טוב..
פתאום הוא יגיד שאין לו כסף והוא לא יכול לשלם כמה שהילדים צריכים למזונות..
אני מניחה שלא תאמיני.. אבל כדאי לך כן.. כי זה מה שהולך לקרות..
טובי האבות היו שם ונפלו לבור הזה..
(מזכירה לך שגם את לא מלאך בשלב הזה...)
כל זה בעוד שהעול הכלכלי ממילא הולך וגדל..
לא זול להתגרש.. רק לעורכי הדין צריך להעביר כמה אלפי שקלים,
והכפילות שצריך עכשיו ליצור ???
במקום בית אחד.. שניים,
שולחן אוכל אחד .. אוטוטו יידרש עוד אחד.. ועוד מיטה לכל אחד..
וארון.. ומקרר, טלויזיה, תנור...
בקיצור אקולוגי זה לא...
ונכון.. כסף זה לא הכל בחיים,
אבל הוא issue שאנחנו צריכים להתמודד איתו..

ומה מול הילדים.. הכעס והטינה- חברייך החדשים.. גם כן חברים...
ואת מוצאת את עצמך משכנעת את עצמך שזה בסדר שהם שומעים אותך בכעסך,
שידעו שאת בן אדם, שמותר לכעוס, שלא יקבלו מסר שמעודד הדחקת רגשות וכעסים..
רק אל תשכחי להכין הסבר טוב למורה שיצדיק את הקללה שהסתננה לו- למלאך שלך
תחת השפתיים כשהודיעה על בוחן הפתע..

בקיצור בלאגן. צונאמי של כעס, זעם, טינה, שנאה, רצון לנקמה...
במילים אחרות כל מה שמחמיר את מצב העור והקמטים מעל וסביב העיניים...

וזה רק על קצה המזלג.. כי כבר התעייפתי ..

האנרגיות הרוחשות הללו מתישות..

אז אם עוד לא מאוחר מידי,

וההחלטה שלך לא סופית, ויש לי סיכוי לנסות ולהראות לך
איך אפשר לצמוח מתוך הקושי הזה.. אשריי ואשרייך..

ובינתיים מתנה לי אליך -
לחיצה על הקישור תוביל אותך לסרטון קצר ובו אדבר על -
דרך נפלאה – איך לא להיכנס שוב לפיצוץ הבא..
בהצלחה,
גלית אליאס.


בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,
מזמינה אותך לפנות אלי :
במיל: galitel2@gmail.com
בטלפון : 052-8892401


יום ראשון, 10 בפברואר 2013

רגע, רגע.. למה לא לרוץ ולהתגרש ???


אולי כי... אין לאן לברוח...
נכון שהבחירה בידינו, ונוכל לבחור בגירושין כאופציה.. 
אבל לפני כן... חשוב לדעת ולזכור שהקושי - מקורו אצלי..
בן הזוג רק מזכיר לי אותו, 
הוא רק הטריגר שלי להיזכר בכאב וזאת כדי ליצור הזדמנות לצמיחה וריפוי.. 
אז.. למה להיפטר מבן הזוג ולהישאר עם הבעיות 
אם אפשר להיפטר מהבעיות ולהישאר.. כן..  עם אותו בן זוג ??

עד לפני שנתיים, כשהייתי הולכת לחתונה,
היו רצות לי מחשבות רחמים בראש על הזוג שנישא..
מה הם עושים לעצמם ?.. למה הם צריכים את זה ?..
אם רק היו יודעים לאן פניהם מועדות..

היום – משנחשפתי לתובנות העומק של הקשר הזוגי,
הבנתי מהי כוונת המשורר..

ואחרי תהליך זוגי שעברתי בעצמי, אני יכולה לומר –
לראשונה מזה 15 שנות נישואין –
שאני נשואה באושר.
ואושר אינו פשרה, או ויתור, 
אלא אושר מנוכחות האהבה שחזרה לשכון בביתי..
אז מהי כוונת המשורר אם כן ?

מראש- תת המודע שלנו ימשוך אותנו דווקא אל אותם האנשים שיהיה לנו קשה לחיות איתם,
שיזכירו לנו מקומות כואבים וקשים -
"הוא לא רואה אותי",
"אני לא מצליחה לבטא את עצמי מולו"..
"הוא מבטל אותי" ,
"הוא ביקורתי כלפי".. ועוד..
אלא ש...  המטרה הנשגבת של הקשר הזוגי,
(אליה מכוון אותנו תת המודע בבחירה של בן זוג כזה דווקא),
היא לאפשר לנו צמיחה וריפוי, כי רק כשניפגש עם אותם המקומות הקשים –
רק אז נוכל לרפא אותם..

נכון... כל עוד הזוגיות לא מודעת – אלו יהיו מוקדי מאבקי הכוח..
עליהם נריב בלי הפסקה.. בהם נתנגש..
אבל... בתהליך של זוגיות מודעת – שם קורה כמו קסם...
שם מתאפשר ריפוי למקומות הכואבים הללו שלכאורה כואבים דווקא מולו,

אבל...  למעשה יותר מ 80% מהכאב והקושי הוא שלי.. ואולי אולי 20% באמת ב"אשמתו".
והנה – פה ההזדמנות שלי כאדם לרפא ולצמוח אל עבר האני השלם שלי.

בקיצור, נכון שלפעמים אין ברירה אחרת מגירושין –
אגב- בעיני, גירושין מוצדקים כשאחד מבני הזוג רוצה לעבור תהליך
ומוכן לפגוש את הדברים ולרפא אותם,  והשני - לא..
אבל בגדול, בשאר המקרים, חשוב לזכור - אין לאן לברוח.

הסיבה לקושי לחיות יחד עם אותו "בחיר ליבי" או "בחיר תת המודע שלי"...
נמצאת אצלי בפנים, וגם אם אתגרש-
הרי שבמקום לפתור את הבעיות – רק ברחתי מהן והן יופיעו בקשר הבא שלי... ובגדול...


(הכתוב לעיל פורסם במקומון האשקלוני "סקופ" כחלק מכתבת אמצע לאור העליה החדה בשיעור המתגרשים בעיר..)

אז..
יש מצב שצריך פה לקחת נשימה..

כן.. לא תמיד קל לראות מה החלק שלי בסיטואציה שלכאורה הוא כל כך "אשם" בה..

אבל - שווה לנסות...

אולי יופיע משהו חדש,  משהו שנסתר קודם..

גלית אליאס.



בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,
מזמינה אותך לפנות אלי :
במיל: galitel2@gmail.com
בטלפון : 052-8892401