יום שלישי, 31 במרץ 2015

איך תוכלו ליצור ב ע צ מ כ ם (!!) חברות שותפות, אינטימיות ואפילו תעוררו ותחיו את התשוקה ??

המון פעמים אני שומעת את התסכול הזה :
".. אני מאד רוצה לבוא,
אבל אין לי סיכוי להביא אותו.. "
ומאחר ואני מכירה את התחושה הזו מפרק א' שהיה לי
(עם אותו האיש אתו יש לי פרק ב'..)
גם לי - אז - לא היה סיכוי להביא אותו אתי
אני ממש יכולה להבין כמה זה מבאס..
ולכן חשבתי איך אני יכולה לעזור לכם בלי שתבואו...
כן, שמעת טוב - בלי שתבואו (!)
וייצרתי מסע אינטרנטי בן 9 שבועות
בו אני לוקחת אתכם צעד צעד
לחברות ושותפות ואינטימיות וגם... תשוקה !
אז זה אני, בלי שתצטרכו לבוא,
כי ישבתי, והקלטתי, צילמתי וערכתי
וייצרתי מסע מרתק עבורכם
שיוביל אתכם זה אל זרועותיה שלו זו
לאורכו תיזכרו ותחיו את האהבה שנמצאת שם
ולא תמיד מרגישים אותה..
ותחזירו אותה אל היום ואל הלילה שלכם,
כך שהחיוך יחזור לזרוח לשניכם על הפנים.
כדי שיהיה לכם מפתה להתחיל,
וכדי להקל על ההתנגדויות,

שני הפרקים הראשונים במתנה !

זאת אומרת -
זה לא עולה כסף,
לא צריך לנסוע, ולא לצרוך דלק
אתם לוקחים לכם זמן איכות של בערך חצי שעה בשבוע,
ומקבלים הנחיות מדויקות צעד צעד
עם כל מה שצריך כדי שהחיוך יחזור לשניכם לפנים !
זהו מסע יחודי עם כלים מהמתקדמים בתחום
שאין שני לו !

בברכת חג חירות שמח,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן. 

יום חמישי, 26 במרץ 2015

איך לעבור את החג + המתנה הכי שווה שאי פעם נתתי

עוד חג לעבור לצדו..
עם המועקה הזו והמחנק בגרון, שמחזיקות עצב ואכזבה,
שמסתירות סוד שלא רבים חוץ מאתנו יודעים –
למרות האביב, והפריחה, והיופי שמסביב – רע לי בפנים..
כל כך רחוקים אנחנו ,
שלולא שמעתי אותו מידי פעם מספר על נפלאות חייו
בשיחות הטלפון שלו..
לא הייתי יודעת בכלל מה קורה אתו
ואני..
כבר מזמן לא חלק מה'חגיגה' הזו..
החגים ובעיקר ליל הסדר עוד מעצימים את המרחק בינינו..
נכון שבארוחת החג אנחנו ישובים אחד ליד השני
וחיוך מרוח לנו על הפנים, אבל בתוכנו פנימה..
יש עננה כבדה שיושבת באזור הלב
ומחמיצה ומכווצת וכואבת..
עם החמיצות הזו הייתי הולכת לישון וקמה למחרת
כשהיא מלווה אותי רוב פרקי היום במשך 15 שנים
אני כל כך מכירה אותה..
ורק אחרי שעברנו חורבן אמיתי
וכמעט התגרשנו...
רק אז - הצלחנו לבנות מחדש !
לא, זה היה לא קל -
לא החמיצות לאורך השנים
ובטח שלא ההתפרקות בזמן הפרידה..
אבל היום אחרי שהצלחנו לבנות את הביחד שלנו
שהצלחנו לגשר על המרחק שהיה בינינו
שחזרנו כנגד כל הסיכויים להיות אוהבים כמו לפני המון שנים..
היום אחרי 4 שנים של קשר זוגי אוהב ובטוח
בוער בי לעזור לכמה זוגות שאוכל
אני יודעת כמה זה ׳קל׳ לנסות להתעלם
גם אני הייתי שם 15 שנה (!!!)
ויש המון הצדקות לכך -
כי אף פעם אין זמן
ובטח לא כסף
וגם ככה זה לא נראה שיש לזה סיכוי
והוא לא אוהב אותי (ככה זה מרגיש) אז מה הטעם ??
והרשימה עוד ארוכה..
רשימה של סיבות שמחזקות את הפחד משינוי ומשאירות אותנו.. באותו המקום
אבל אני שהייתי שם
שעברתי את משבר הפרידה
וגם.. עברתי את הבנייה מחדש -
יודעת שזה אפשרי !

ואני לא יכולה שלא לצעוק "זה אפשרי !!!"

אל תבזבזו את זמנכם
אל תיכנעו לפחד !
נכון שחמים ונעים ומוכר שם בהיבטים מסוימים
אבל אם תעזו, תזכו להרגיש כמה זה חמים ונעים פי 1000 כשמתקרבים שוב !
ובכל זאת
מאחר ואני יודעת כמה כוח יש לו לפחד הזה
חשבתי איך אני יכולה לקצר לכם תהליכים
לא בהכרח מבחינת זמן
אבל בטח מבחינת הכסף
ובטח מבחינת הזמן והאנרגיה שאתם משקיעים.. (דלק, נסיעות, זמן הפגישה..)
ויצרתי לכם הדרכה שאין כמוה
ראשונה מסוגה בארץ
עם הכלים העוצמתיים בהם אני משתמשת
שתיקח אתכם צעד-צעד זה אל זרועותיה של זו ,
למקום בטוח,
ליצירת מרחב זוגי של אהבה וחברות.
וכדי שיהיה לכם חשק להתחיל כבר עכשיו
וגם כדי שתהיה לי מתנה לתת לכם לפסח..
את 2 הפרקים הראשונים אני נותנת חינם אין כסף !
צריך רק להירשם בלחיצה פה .
יש עוד קצת זמן עד ערב החג,
כך שיכול להיות שעוד לפני שיגיע, תספיקו בזכות2 הפרקים הללו
להיזכר באהבה שיש שם ביניכם ולהפריח אותה ביחד.
שיהיה חג חירות שמח ופורח,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

יום ראשון, 15 במרץ 2015

מהי אנחנו הכי רוצים בעצם ? מה עוצר אותנו מלהגיע לשם ? ואיך אפשר בכל זאת להצליח ?


אלפי חסידות עוברות עכשיו דרך ישראל במסען לארצות הקור,
כדי לשפר את סיכוייהן לשרוד בחודשים הקרובים..

בסופ"ש האחרון השכמנו (השכם לגמרי.. ב 04:30.. עם נודניק ל 04:40 אבל לא יותר מזה..)
ונסענו לצפות במחזה המרהיב הזה -
מעט אחרי שהערפל התפזר,
כשהשמש חיממה מספיק,
בדיוק כשהשעון הפנימי המדויק שלהן הורה להן -
הן החלו מתרוממות לאוויר בהמולה חסידתית
וקבוצה אחרי קבוצה קישטו את השמיים במבנים מרהיבים..
אי אפשר היה שלא להתרגש מהיופי, ומהעוצמות של הטבע במלוא הדרו :













עבורנו בגרסאות מסוימות, החסידה היא זו שמביאה את ילדינו,
אבל מעבר לכך היא רק אורחת..
ובמיוחד לא היינו רוצים להיות כמוה בנדודים תמידיים ,
"על מנת לשפר את סיכויינו לשרוד"..

הרי אחת הכמיהות הכי גדולות שלנו כבני אנוש,
היא למצוא לנו בית במלוא מובנו.

נכון זו כמיהה עם סתירה פנימית מובנית..
כי מצד אחד אנחנו כמהים לבית ולביטחון,
ומצד שני.. השעמום והשגרה שלעיתים נלווים לביטחון הזה
לא באים לנו טוב.. בלשון המעטה..

ובכל זאת הייתי מדייקת ומרחיבה
שזוהי הכמיהה שלנו – למצוא את הבית, את השקט והשלווה,
את המקום שלנו,
שנוכל להיות עצמנו, ללא מסיכות,
שיקבלו אותנו בדיוק כמו שאנחנו, בלי תנאים,
ושנרגיש מספיק בטוחים בשביל לאהוב גם אנחנו ללא תנאי הלאה.

אז איך אפשר לממש את הכמיהה הזו וליצור לעצמנו בית כזה,
שיאפשר לנו בטחון מחד
ומאידך התחדשות וגילוי מרעננים שמתחזקים את התשוקה שבאהבה ?

ברור לי שהמילים מוגבלות, וגם אם אנסה לתאר איך עושים זאת,

עד שלא מתנסים בדרך הנפלאה הזו לא ממש אפשר להבין..

ובכל זאת כדי שתאמיני לי יותר בקלות -
הנה למשל מה שכתבה לי רוית ש :

"... היינו כבר אצל כל כך הרבה מטפלים..
אבל אחרי היומיים אתך הוא פתאום נפתח..
הוא נהיה אבא טוב יותר,
משחק עם הילדות ולא רק עסוק ב "לא ! "
וגם.. לא תאמיני.. אתמול הוא אמר לי
לפני שהלך להתקלח, בעודי מנמנמת אל תוך הלילה.. -
חכי לי כמה דקות אני רוצה לדבר אתך ..
היית מאמינה ? הוא רוצה לדבר אתי .. !
שניםםםם שחיכיתי לרגע הזה !!"

וכך כתבה לי רעיה -
".. את החזרת לי את המשפחה שלי, נתת לי בעל חדש,
אוהב, משתף, מקשיב, זה פשוט בלתי יאומן.. "

כן, זה קורה ביומיים בלבד !

יש עוד עשרות זוגות שזכו ליצור לעצמם בית כזה
עם ביטחון מחד וחידוש וריענון של האהבה מאידך..

בהחלט אפשר לחיות יחד -
כשכל יום החיבור בינינו הולך ומתחזק,

ונולדת לה החירות להיות מי שאני במלואי בתוך הקשר הזוגי,
כשברור שאני פה לא כי אני חייבת, אלא בגלל שאני אוהבת.
מתאפשרת חוויה של בחירה וחירות אמתית  .

כדי שאוכל לעזור לזוגות ליצור ברית חדשה כזו ביניהם,
ייצרתי תהליך ייחודי , מרגש ועוצמתי
המשלב כלים שמייצרים שינוי מיידי שנשמר לתמיד ! (בלי שנהיה תלויים בתרגול בהמשך)
פשוט יוצאים אחרת מאיך שנכנסים ,
וצועדים על נתיב חדש מחייך ומשמח.

לרגל חג החירות המתקרב,
פיניתי מקום ל 3 הזוגות הראשונים שיאמרו 'אנחנו'
ויזכו לחגוג את חג הפסח בחירות מלאת משמעויות.

ובעצם למה לא ?
ממילא יש 100% אחריות !
אחרי 4 שעות,  אם מרגישים שזה לא זה, אז פשוט,
ניפרד כידידים,
כי מבחינתי -  לא טוב ? לא כסף !

בקיצור, להפסיד אין מה,
להרוויח יש הרבה,
ובינינו, מה חשוב יותר מסדר פסח עם חיוך אמיתי שמרוח לכם על הפנים  ??



להתראות
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

נ.ב חשוב חשוב
המחירים צפויים לעלות באפריל, אז אם זה נכון לכם עדיף שנקבע החודש ותיהנו מהמחיר המוזל

נ.ב חשוב 2:
אם יש לך קושי להניע את האיש שלך, יש בתוך הקישור שלעיל מכתב במיוחד בשבילו,
לרוב זה עובד, שווה לנסות J

נ.ב חשוב 3 
נכון שאני באמצע רצף של פוסטים בנושא בגידות, מבטיחה שההמשך יגיע ..





יום שלישי, 10 במרץ 2015

איך (אם בכלל.. ) אפשר להתגבר על בגידה ??


מה צריך לקרות בין בני הזוג כדי שידעו שהם אחרי זה ?
ואיך אפשר להבטיח אם בכלל שזה לא יקרה שוב ?

כשהצד הבוגד יבקש סליחה ויבטיח שזה לא יקרה שוב לעולם ?
כשהצד הנבגד יחליט לסלוח ?

האם זה באמת מספיק ?

עניין הסליחה בעייתי למדי..
קודם כל כי חינכו אותנו שזה מנומס לסלוח כשמבקשים מאתנו סליחה,
וזה יוצא לנו די באוטומט,
אנחנו לא ממש מרשים לעצמנו לשמור לנו את הזכות לבדוק אם אנחנו באמת מוכנים לסלוח

ובכלל זה לא האישיו,
כי גם אם אמר שהוא סולח היום..
יכול להיות שמחר בבוקר יעורר משהו מחדש את הכעס והסליחה כבר לא תהיה בתוקף..

והאמת..
למרות שהרבה פעמים זה הכיוון אליו נוטים מטפלים רבים..
זה לא העיקר, בכל אופן, הסליחה זו לא המטרה !

מה שחשוב באמת, הוא לבנות מחדש את האמון,
לשם בני הזוג רוצים להביא את הקשר שלהם -
למקום של אמון ובטחון.

ופה אני רוצה להעז ולומר –
השאיפה היא להגיע למקום של אמון אחד בשני
למרות שאנחנו יודעים שניפגע,
כלומר להסכים לפתוח את הלב, ולתת אמון בקשר ובאהבה שלנו,
לא בתנאי שלא ניפגע,
אלא – למרות שברור שניפגע,
אנחנו רוצים ליצור מצב של חוסן פנימי, שמאפשר לנו לפתוח את הלב
כי אמנם לב פתוח משמעו להיות בסיכון להיפגע,
אבל זו האפשרות היחידה עבורנו גם לזכות בסיכוי להרגיש שמחה, אהבה, מלאות, חדווה...



עם זאת, זהו השלב האחרון והסופי בתהליך ריפוי מבגידה -

כשזוג נמצא במשבר אמון,
הכעס והזעם כל כך גדולים שהם הנושאים לעיבוד– הכעס, הרצון לנקם, הזעם
וכל מה שהם מביאים.

כאמור, יש 3 פאזות ביציאה ממשבר של בגידה ,

וזוהי הפאזה הראשונה –
  • -          לבחור להמשיך יחד,
  • -          להחליט שכרגע אנחנו פה, עם מה שיש
  • -          ולעבד את כל הרגשות הקשים שהבגידה העלתה..

היום ישבתי עם זוג כזה, למיכל היתה תקרית שעוררה את חוסר האמון שלו,
אפילו אי אפשר לקרוא לזה רומן, ובכל זאת היתה מעילה באמון.
והכעס של האיש שלה כל כך גדול, שאין לילה שהוא לא מתעורר לפנות בוקר זועם ורותח
מבחינתו הוא כל כך פגוע, ומרגיש שנשמטה לו ולהם הקרקע מתחת לרגליים.

יש שם עלבון על הבחירה במישהו אחר ממנו, מה שאומר שהוא.. לא מספיק..
יש שם השפלה, ובושה שזו היתה הבחירה,
יש שם כעס על החוצפה והחדירה לפרטיות שלו, מתחת לאף, כשהוא לא רצה לדעת..
ופה מצטרף הכעס הגדול על עצמו, על כך שהיו סימנים, ובכל זאת בחר להתעלם מהם
הלקאה עצמית שמוסיפה עוד שמן למדורה שממילא מתלקחת בעוז..

וזה כואב, כמו אגרוף בבטן, ומקטין, ומשפיל, ומעלה שאלות כמו "איך נתתי לזה לקרות ?? "
ומוציא מבני הזוג שדים שלא האמינו שעשויים להתקיים בתוכם,

במקביל אצלה עולים ייסורי מצפון, והלקאה עצמית משלה,
תוך שהיא מחפשת עונשים בשביל להרגיע את האשם שמציף ומאיים על השפיות שלה.
בנוסף לרגישות יתר לכל מבט, תנועה או מיני מצב רוח
כי גם הם מיד מעלים את האשמה למפלס הצפה
ואי אפשר לחיות ככה...

אז מה עושים ?

בשלב הזה, מה שחשוב כאמור הוא לעבד את הרגשות הללו,
לפרק את הכעס, ולא אחד על השני..
להיות עם החלקים חסרי האונים שנמצאים פנימה, ולרפא אותם .

הכעס הוא לא רגש אותנטי, הוא מכסה,
הוא נותן לנו אשליה של אונים כשבעצם יש תחתיו חוויה של חוסר אונים
ובעוד הכעס לוקח אותנו למקומות של צדק ואשמה,
כשאנחנו מסכימים לפגוש את חוסר האונים, חוסר הביטחון, הפגיעות וההשפלה,
מתרחש ריפוי אמיתי שמורגש בגוף וברגש  ומביא אתו הקלה גדולה.
ריפוי כזה שבעקבותיו הלב יסכים יותר ויותר להיפתח
מתוך מתן אמון בעצמי, ובסביבה שלי.

לקריאה נוספת אודות כעס


גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

נ.ב חשוב מאד –
חשוב לי ליידע 
שבחודש אפריל המחירים של הפגישות ושל האינטנסיב צפויים לעלות
ואם ממילא התכוונת להתקשר..
אז זה הזמן..
למזמינים עד סוף חודש מרץ יישמרו המחירים הנוכחיים.

הכתוב לעיל מבוסס על תכנים מתוך הסדנה של דר' תמי נלסון שהתקיימה בפריז בפברואר 2015.