יום שלישי, 28 באוגוסט 2018

מרכיבי הזהב לזוגיות אוהבת - כולל תרגילים צעד צעד

רגע לפני שהשנה החדשה בפתח,
בין ההכנות לשנת הלימודים 
שמתערבבות עם אלה לחגים שאוטוטו פה,

זה הזמן לעצור לרגע ולדייק את הכיוון -

איך אנחנו רוצים לראות את עצמנו בשנה הבאה
ובשנים שיגיעו אחריה?

וכדי שבהיבט הזוגי -
תוכלו לרקום לכם את חלום הזוגיות בקלות,
הכנתי לכם סדרה קצרה של מאמרים,

לא צריך להירשם, הם יגיעו אחד אחרי השני 
בשבועות הקרובים,

במאמרים הללו נבין מהם מרכיבי הזהב
הנחוצים לזוגיות מזינה ומשמחת לאורך זמן

ומאחר ולשמחתנו, זה לא מספיק להבין...
אני מוסיפה בהם תרגילים 
שיאפשרו לכם להכניס ולו במעט 
כל אחד ממרכיבי הקסם הללו
אליכם הביתה -

כדי שהשנה הזו תהיה 
השנה הכי טובה שהיתה לכם ever עד כה
וכדי שהטוב הזה יוכל להמשיך ולשגשג עוד ועוד

אמן.

הפעם ארחיב מעט על מרכיבי הזהב כולם
ובהמשך אפרט על כל אחד מהם
ואביא את התרגילים שיכולים לאפשר לכם 
להכניס הביתה שלכם
עוד מכל אחד מהמרכיבים.

על מרכיבי הקסם הללו,
הגה וכתב רוברט סטרנברג.
הוא קרא להם - משולש האהבה

לפיו לאהבה הרומנטית בקשר זוגי ואוהב
דרושים 3 מרכיבים על מנת שיישאר כזה לאורך זמן:


  • מחוייבות
  • אינטימיות
  • ותשוקה


מחוייבות הינה הכרחית, אם כי לא מספיקה,
(בדיוק כמו שאף אחד מהמרכיבים לא מספיק בפני עצמו)

שכן אני מחוייבת גם להורי, למשל,
ובכל זאת הקשר שלנו אינו זוגי...

ועדיין ללא מחוייבות לא יכול להתקיים בינינו
חיבור עמוק כפי שיכול להתקיים כאשר ישנה כזו.

מחויבות- מבטיחה לנו מרחב בטוח להתפתח בתוכו
זו מאפשרת לנו את הביטחון
שהוא תנאי הכרחי לפתיחה של הלב.

כשאני אומרת מחויבות, אני מתכוונת לידיעה 
שאנחנו פה בשביל להישאר,
באש ובמים,
בהחלט נעשה מה שנדרש כדי שהאש תחמם ולא תשרוף,
בכדי שהמים ירוו ולא יטביעו.

ועדיין - אנחנו פה לא בתנאי שיהיה טוב,
אלא למרות שיהיה גם לא טוב,

ונזכור - שה "לא טוב" כשהוא מגיע,
הוא לא אחר מהזדמנות 
לעבוד על המקומות הלא פתורים כל אחד של עצמו
כמדרגה לשלב הבא,
שם האש יותר מחממת ופחות שורפת,
שם המים מרווים יותר.

המחוייבות מאפשרת לייצר בינינו מרחב בטוח

איפה שבטוח לנו, נרצה להישאר,
איפה שבטוח לנו, נוכל להתמסר יותר בקלות,
איפה שבטוח לנו, הלב יסכים להיפתח.

על מנת שתוכלו להגדיר 
אולי מחדש ואולי זו הפעם הראשונה
את החלום הזוגי שלכם,
כי כשמגדירים אותו הוא הרבה יותר ברור,
ובעיקר כי כשמגדירים אותו
אפשר גם לממש אותו :-)

הכנתי לכם הנחייה זוגית
להגדרת החלום הזוגי שלכם,
כדי שהשנה הזו תהיה הכי טובה שהיתה לכם ever
את ההדרכה הזו תקבלו בימים הקרובים.
(ובשבועות העוקבים יגיעו ההרחבות והתרגילים
למרכיבים הנוספים.)

ובחזרה למרכיבי הקסם:
כאמור נדרשים לנו עוד שני מרכיבים ואלה הם

אינטימיות
הכוונה פה היא לחיבור שבינינו,
לקרבה,
היכולת לשתף, לספר, לחלוק חוויות,
היא צורך נשי במהותו 

(לכל אחד מאתנו פן נשי ופן גברי
במהות של האיניטמיות היא נשית)

האינטימיות מאפשרת לחיבור שבין הלבבות ללבלב ולפרוח
היא זו שמאפשרת לנו לממש 
את הכמיהה הכי עמוקה שלנו
הכמיהה לחיבור.

ובכל זאת, אינטימיות יכולה להתקיים גם בין שתי חברות טובות
כאלה שאינן בנות זוג,
וכשהיא מתקיימת בין בני זוג כשלעצמה,
ללא התשוקה
הם אולי חברים טובים,
אולי שותפים טובים לחיים,
אך לא נהנים מעומקים ואיכויות נוספות
שזוגיות אוהבת ובריאה יכולה לאפשר.

התשוקה היא אם כן הצלע השלישית,
האש שמתקיימת בינינו,
מה שמאפשר לחיבור בין הלבבות
להעמיק עוד יותר כשהוא מתקיים גם בחיבור בין הגופים.

התשוקה היא זו שמביאה את הריגוש,
החידוש,
הרעננות,
החיוניות 
וכמו מעוררת אותנו לחיים.

זהו החיבור הכי עמוק שמתקיים בטבע
שיכול להתקיים בין שני אנשים
כאשר ישנה אינטימיות בריאה
ותשוקה ערה

כשאלה מתקיימים יחד, (הרחבה ותרגילים במאמרים הבאים)
תוך שאנחנו מחוייבים זה לזו
(כי אחרת זה עשוי לקרות לרגעים ברומנים חולפים
מה שמאפשר לנו לטעום מזה אך
לא לאורך זמן ולא לעומק שהולך ומשתבח..)

אז - אפילו השמיים הם לא הגבול,
אז - מתאפשרת התרחבות לאינסוף
אז - זוהי חוויה רב חושית, אקסטטית 
שם החיים יפים ומחייכים.

נשמע  too good to be true?

אולי..

ובכל זאת, כדי שנוכל להגיע לשם,
ולו להתקרב,
הכנתי את הסדרה הזו.

משאירה לכם כמה ימים לעכל ולהתכונן
לתרגיל הראשון מהשלושה,

התרגיל הזוגי שאתו תוכלו להגדיר יחד
את החלום הזוגי שלכם,
ולהניח את המחויבות זה לזו
כדי שהשנה הזו תהיה הכי טובה שהיתה לכם ever  עד כה
וכדי שהטוב הזה ימשיך וישגשג עוד ועוד

אמן.

להתראות בקרוב,


פה בשבילך,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.







יום שני, 20 באוגוסט 2018

למה קשה לנו לעבור שינויים? ואיך בכל זאת זה אפשרי?


בשלהי חודש אלול,
רגע לפני שהשנה החדשה מתחילה,
רגע לפני שאנחנו מתחילים לחשוב
מה נאחל לעצמנו לשנה שבפתח,

שלא לומר,
רגע לפני שנטעם שוב את טעם האכזבות
נוכח הציפיות שמתנפצות לנו למרות ששוב הבטחנו לעצמנו
שהשנה זה יקרה.....

ואולי כדי שהשנה באמת נצליח לחולל
את השינוי המיוחל, אולי אפילו כמה..
הנה משהו שחשוב לדעת:

יכול להיות ששאלה יותר מפתה להמשך קריאה היתה:

"למה כל כך קשה לו להשתנות?
ומה אפשר לעשות כדי שסוף סוף יבין ויעשה/ יהיה
מה שאני מנסה להסביר לו כל כך הרבה זמן..??"

מפתה,
אפילו מאד,
ומחמיא לאני שיודעת וצודקת שבתוכי,
ובכל זאת, 
לא ניפול לפיתוי הזה
ולו מכיוון שככל שאני מרוכזת במה שהוא צריך לעשות,
אני מאבדת אנרגיה
ומשאירה את הכוח בידיים שלו להשתנות

מעבר לכך שאני נשארת עיוורת לחלק שלי בריטואל
ומפספסת את השינוי האמיתי -
שיכול להתקיים בתוכי פנימה
ולשנות את מציאות חיי ולא רק מולו

לצורך הדוגמא,
כשהיא אומרת
או יותר מדויק- מטיחה בהאשמה מוסווית:

"מה בסך הכל אני מבקשת?..
אתה יודע בדיוק מה שאני צריכה
בסך הכל שתעזור לי לצאת מהדכדוך הזה כשהוא נופל עלי.
אני מרגישה כל כך לבד שם
וכשאתה לא מגיע..."

אז א' היא משאירה בידיים שלו את האפשרות להצלה שלה.
        זה תלוי בו לכאורה אם תינצל מהמצב
ב'     היא מפספסת את האפשרות לריפוי של אותה חווית בדידות
        שגם אם היה מצליח להיות שם בשבילה, 
        היתה ממשיכה להרגיש במקומות אחרים.
וג'    על מנת שהיא לא תפספס :-), 
       המערכת שלנו בנויה כך שהיא לא באמת יכולה לקבל ממנו
       את מה שחסר בה ולה, 
       עד שהיא - הבוגרת שהיא לחלקיה הילדיים 
       תעניק לעצמה
       עד שתייצר "רצפטורים" שמסוגלים לקבל תמיכה, ביחד, רווחה..

אבל זו רק הדוגמא ללמה אנחנו נוטים לחכות ש"הוא יציל אותנו"

היא אולי ממחישה עד כמה שקשה לנו השינוי,
וכמה הפרעות ופיתויים יש לנו לברוח ממנו -
כמו למשל לחכות לו שיציל אותי מהמצב



בכל אופן זה לא מה שרציתי לכתוב עליו

כי אתמול - כשהייתי עם הבן שלי במסע על מאדים
(במכון וויצמן - מומלץ מאד)

ב מ ק ר ה...

תוך כדי אתנחתא בצל,
הקשבנו להדרכה מדעית שהעבירה אחת המדריכות
לקהל של ילדים והורים מהופנטים

ותוך כדי שהביצה שבניסוי
נפלה לתוך כוס מים ולא התנפצה
בניגוד לציפיות של כולנו,

הסבירה המדריכה שהתופעה הזו
מסבירה את... חוק ההתמדה 
הוא החוק הראשון של ניוטון (!)



ופתאום, כהרף עין נוספה בי בהירות לדברים,
שהייתי חייבת להביא לכאן,

וזה הולך בערך ככה:

גוף יתמיד במהירותו ובכיוון תנועתו
כל עוד לא פועל עליו כוח המתנגד לתנועתו

במילים אחרות
זה ממש יכול להסביר את כוחו של ההרגל.

כולנו נמשיך לפעול באותם ההרגלים, 
גם אם החיים לא ממש מלבבים עבורנו,
נמצא את הדרך לעקוף ולהשתיק את אי הנוחות
אלא אם -
יהיה שם קול או כוח חזק יותר שיפריע לנו בהתמדתנו

זה מסביר בין היתר תקופות רדומות בחיינו
שלמרות שלא ממש היינו מרוצים בהן...
עד שלא היה שם כוח נגדי חזק מספיק -
נשארנו באותו המצב

או

הרגלים מעכבים שאימצנו לאורך השנים,
שעשו את עבודתם נאמנה עבורנו
ועד שהתסכול שהם מסבים לצד הרווח המשני מהם
לא חזק מספיק -
(לא משנה אם התסכול הוא שלנו
או של בן הזוג שלא מפסיק להתלונן...)
נתמיד ונשמר אותם בחיינו

כך למשל אם התרגלתי לצעוק בכל פעם שאני כועסת
כי כילדה זה נתן לי תחושת חוזק ואונים,
היום למרות שאני לא אוהבת את הצעקנות הזו,
(כל עוד לא עברתי תהליך שיבנה בתוכי כוח אמיתי)
עד שלא יימאס לי ממש ממנה,
לא תהיה בי מוטיבציה לחולל שינוי.



אז בחזרה לשאלה שבכותרת:
למה קשה לנו לעשות שינויים?

כיוון שישנם כוחות חזקים מאתנו שפועלים עלינו
כוחו של ההרגל שמוסבר בחוק ההתמדה ביניהם,



ולכן ראשית
נסלח לעצמנו על כך 
ובמקום שיפוט, נבין שלשינוי לוקח זמן,
שכן הוא ניזון מכוחות חזקים שמשמרים את הקיים.

אפרופו -
יכולה לעזור פה השאלה 
באיזה אופן ההרגל הזה משרת אותי?
תמיד תימָצֶא תשובה לרווח המישני שיש לי ממנו,
מה שמקדם אותי שלב נוסף
אל עבר השינוי המיוחל!
ובמיוחד כשמצאתי את הדרך להגיע לאותם הרווחים
בדרכים מזינות יותר.

שנית,
כשכבר מתחיל להימאס לנו מהרגל כל שהוא,
נזכור שהשינוי אפשרי!
ובְרָכּוּת והבנה של הכוחות הפועלים עלינו
ביחד עם נחישות והתמדה (נגדית)
נחולל את השינוי המיוחל,
נפרוס כנפיים וניפתח לרווחה, לחיבור ולאהבה לה אנו כמהים.

בתהליכים שאני מלווה,
אני רואה את השינויים הללו כיצד הם מתחוללים,
אני גם רואה כמה הנחישות וההתמדה
של ההולכים בדרך קריטיות להצלחה,
ואני נפעמת בהתרגשות 
בכל פעם מחדש.

אז רגע לפני שהשנה החדשה יוצאת לדרך,

אם יש בך כמיהה לשינוי,
יש לי דרך מופלאה שמובילה (די מהר)
בדיוק לשם.

שלך,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
(בראש ושבראשונה שלך אליך)



  


יום חמישי, 9 באוגוסט 2018

כמה מילים על עשייה וערך עצמי - סיפור אישי


נולדתי ראשונה,
ילדה בכורה ונכדה בכורה עבור סבא וסבתא מצד אימי.
הייתי מרכז העניינים.

וכך ההתפעלות מיצירת הבריאה 
שמורגשת מול כל תינוק רך שנולד,
התעצמה מהראשוניות של הדור החדש 
שהתחיל בבואי לעולם..

ההתפעלות הלכה והתעצמה עוד יותר
כשהתחלתי לדבר,
בגיל שנה ו 3 חודשים ככה אמא שלי אומרת 
(מודה שמעלה בי ספק ובכל זאת זה הסיפור..)

וסבתא עליה השלום היתה מספרת
שהייתי עומדת כשכללל הדודים שלי יושבים קשובים,
מספרת להם סיפורים
והם מוחאים לי כפיים...
סבתא שלי זיכרונה לברכה ואני

עד ש...


בגיל שנתיים וקצת בא לאוויר העולם אחי האהוב.

בבת אחת נלקחה ממני הבמה
תרתי משמע

מאד יכול להיות שמאז התחיל להיווצר בי הדגם
שמְקָדֵש עשייה

שמאז אני עושה ועושה ועושה
הכי טוב שאני יכולה 
כדי שאולי שוב אזכה לאותן התשואות
שכל כך מילאו אותי כילדה
ולפתע - פסקו..

היו לו לדגם סיבות נוספות לאורך השנים,

אך אין לי ספק שאחד השיעורים שלי
הוא להתחבר לחווית הערך שלי
לא בתנאי של עשייה או הצלחה
ולא בתנאי שהסביבה מאשרת

שזה אומר בין היתר-
לנקות את התלות שלי בעשייה,
להיות יותר ויותר בעשייה מודעת וערה
לשהות,
לנוח,

כי אני ראויה בזכות מי שאני
ולא רק בתנאי שאעשה וימחאו לי כפיים.

אני כותבת את זה בשלהי חודש אוגוסט,
כשאני מתקרבת לסוף השבוע
ולא ברור לי מה אכתוב הפעם..

תוך כדי תהייה,
אני מבחינה שכשאני חושבת על לקחת הפסקה השבוע-
בניגוד לעבר-
אני יכולה להבחין ברווחת המנוחה מתפזרת לי בגוף.

עבורי - כמי שמנוחה היתה נחווית כמעט כסכנה,
מה שהוביל אותי להיות בעשייה בלתי פוסקת,
ללא נשימה
ועם ציפייה לינוק מההצלחות את חווית הערך,

עבורי לחוש רווחה ממחשבה על מנוחה
זה שיפט משמעותי במיוחד.

באופן פרדוקסאלי אוסיף ואומר
שזה היה כרוך בהרבה עבודה.. :-)

עבודה פנימית, של חיזוק הערך,
דרך הסכמה לפגוש את החלקים חסרי הערך שבתוכי,
לחבק ולהכיל אותם,
להתמיר תפיסות ואמונות תפוסות כמו "מי שלא עושה לא שווה"
בתפיסות ואמונות שמקדמות ומזינות אותי
ולצמוח אל המקום הבטוח והמרווח
שמתקיים בי מעצם היותי.

אז נכון שבסופו של דבר העליתי את זה על הכתב,
ולא באמת לקחתי חופש מהכתיבה השבוע

אבל עבורי זהו שיפט מאד משמעותי
שראוי לתשואות ממני :-)

לכן הקדשתי לו את הזמן לו הוא ואני ראויים.
תוך כדי נשימה ושהייה
ובנוכחות והקשבה למה שנובע מתוכי

מאחלת לכולנו להיות יותר ויותר humanbeings
על פני humandoing

המשך קיץ נעים,
ושבת שלום,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

יום שישי, 3 באוגוסט 2018

איך לפתור קונפליקט באמצעות משפט פשוט?



בתוך התסכול,
כשהיא } בטוחה מה הכי טוב בשבילו {,
וברור לה } מה הוא { צריך לעשות,
ואיך הוא { בטח מרגיש,
ולמה הוא { מגיב ככה,
ומה הוא { חושב לעצמו ש...

כשיש לה } הפתרון המושלם בשבילו {..

(או כשהוא בטוח מה היא צריכה...)

הנה משפט שיכול לעזור:

(מתנצלת, פשוט באנגלית זה נשמע טוב יותר):


:there are 2 kinds of buisnesses there

there is my buisness

and there is non of my buisness

ובכל זאת בעברית:

יש שני סוגי עניינים-
יש מה שמעניינִי,
ויש מה שאינו בשום אופן ענייני שלי
(כן... כל מה שקשור למשל לעניין שלו)

לא כי לא אכפת לי,
לא כי אני לא צודקת,

פשוט כי 
אם כל אחד מאיתנו יעשה U -turn
ויתמקד במה שמתחולל בתוכו כשהאחר...
(ולא בלמה האחר עושה כך או אחרת),

כשכל אחד מאתנו יהיה בתשומת לב פנימה
ויכיל את מה שמתעורר בתוכו -

אז אנחנו על דרך המלך ליציאה מהירה 
ופתרון הקונפליקט.

מה זאת אומרת U-turn?


לשים לב למה שקורה לי כשאתה כועס, (למשל)
לא כי אני מסכימה למצב הכעוס להימשך,
אלא כי החלק שלי בדינמיקה נמצא בתוכי,
אותה התגובה שלי לכעס,
(כן, גם אם היא לא מוחצנת)

והדרך הבטוחה להשתחרר מהלופ הנוכחי
היא להיות ערה ונוכחת להתחוללות שבתוכי,
לנשום, להכיל, להתמיר
ולחזור לסיטואציה לאחר שמשהו השתנה בתוכי.

(אופטימלי יהיה אם שנינו ננהג כך)

נכון שזה מפתה להיות זו שיודעת בדיוק מה טוב לו
(מי כמוני יודעת...)

בהחלט מפתה להיות צודקת, גם אם קורבן,
אף אם צדקנית,

אלא שהפיתוי הזה לא רק שהוא אשליה של שקט,
הוא אף מרחיק אותי מהשקט עוד יותר
ממה שהייתי רחוקה ממנו בתוך התסכול.

בקיצור- פוקוס פנימה
כל אחד על מה שמתחולל בתוכו,
עד להכלה והתמרה.

לכאורה פשוט,
למעשה לא תמיד קל,

ובכל זאת, מוביל אותי גם אם לאט,
אבל בטוח אל השקט, האיכות והשלום
השלום הפנימי
והשלום שבינינו.

שבת של שלום,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן