רגע, רגע.. למה לא לרוץ ולהתגרש ???

אולי כי... אין לאן לברוח...

נכון שהבחירה בידינו, ונוכל לבחור בגירושין כאופציה.. 

אבל לפני כן... חשוב לדעת ולזכור שהקושי - מקורו אצלי..

בן הזוג רק מזכיר לי אותו, 

הוא רק הטריגר שלי להיזכר בכאב וזאת כדי ליצור הזדמנות לצמיחה וריפוי.. 

אז.. למה להיפטר מבן הזוג ולהישאר עם הבעיות 

אם אפשר להיפטר מהבעיות ולהישאר.. כן..  עם אותו בן זוג ??

עד לפני שנתיים, כשהייתי הולכת לחתונה,

היו רצות לי מחשבות רחמים בראש על הזוג שנישא..

מה הם עושים לעצמם ?.. למה הם צריכים את זה ?..

אם רק היו יודעים לאן פניהם מועדות..

היום – משנחשפתי לתובנות העומק של הקשר הזוגי,

הבנתי מהי כוונת המשורר..

ואחרי תהליך זוגי שעברתי בעצמי, אני יכולה לומר –

לראשונה מזה 15 שנות נישואין –

שאני נשואה באושר.

ואושר אינו פשרה, או ויתור, 

אלא אושר מנוכחות האהבה שחזרה לשכון בביתי..

אז מהי כוונת המשורר אם כן ?

מראש- תת המודע שלנו ימשוך אותנו דווקא אל אותם האנשים שיהיה לנו קשה לחיות איתם,

שיזכירו לנו מקומות כואבים וקשים -

"הוא לא רואה אותי",

"אני לא מצליחה לבטא את עצמי מולו"..

"הוא מבטל אותי" ,

"הוא ביקורתי כלפי".. ועוד..

אלא ש...  המטרה הנשגבת של הקשר הזוגי,

(אליה מכוון אותנו תת המודע בבחירה של בן זוג כזה דווקא),

היא לאפשר לנו צמיחה וריפוי, כי רק כשניפגש עם אותם המקומות הקשים –

רק אז נוכל לרפא אותם..

נכון... כל עוד הזוגיות לא מודעת – אלו יהיו מוקדי מאבקי הכוח..

עליהם נריב בלי הפסקה.. בהם נתנגש..

אבל... בתהליך של זוגיות מודעת – שם קורה כמו קסם...

שם מתאפשר ריפוי למקומות הכואבים הללו שלכאורה כואבים דווקא מולו,

אבל...  למעשה יותר מ 80% מהכאב והקושי הוא שלי.. ואולי אולי 20% באמת ב"אשמתו".

והנה – פה ההזדמנות שלי כאדם לרפא ולצמוח אל עבר האני השלם שלי.

בקיצור, נכון שלפעמים אין ברירה אחרת מגירושין –

אגב- בעיני, גירושין מוצדקים כשאחד מבני הזוג רוצה לעבור תהליך

ומוכן לפגוש את הדברים ולרפא אותם,  והשני - לא..

אבל בגדול, בשאר המקרים, חשוב לזכור - אין לאן לברוח.

הסיבה לקושי לחיות יחד עם אותו "בחיר ליבי" או "בחיר תת המודע שלי"...

נמצאת אצלי בפנים, וגם אם אתגרש-

הרי שבמקום לפתור את הבעיות – רק ברחתי מהן והן יופיעו בקשר הבא שלי... ובגדול...

(הכתוב לעיל פורסם במקומון האשקלוני "סקופ" כחלק מכתבת אמצע לאור העליה החדה בשיעור המתגרשים בעיר..)

אז..

יש מצב שצריך פה לקחת נשימה..

כן.. לא תמיד קל לראות מה החלק שלי בסיטואציה שלכאורה הוא כל כך "אשם" בה..

אבל - שווה לנסות...

אולי יופיע משהו חדש,  משהו שנסתר קודם..

גלית אליאס.

בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,

מזמינה אותך לפנות אלי :

במיל: galitel2@gmail.com

בטלפון : 052-8892401