גלית אליאס

 פרצוף חמוץ, ביקורת, האשמות מתחת לפני השטח ובפנים... אישויים.. אישויים.. בחייאת.. למה להמשיך ולסבול את זה ?? ואם נשאל פה שאלה מקדמת.. - שאלת השאלות - איך אפשר ליצור מצב שזה משתנה ?? טוב, אז קודם כל - מה לא ? מניסיון אני אומרת לך - ש הזמן לא עושה את שלו במקרה הזה, שלא לומר מחמיר את המצב.. ונכון שיש פה ושם הפוגות רגיעה שיוצרות אשליה של שקט ומאפשרות מרווח נשימה אבל יש בהן יותר מן ה "הפסקת אש" ופחות מידי מ"שלום אמיתי".. לעומת זאת.. איפה שהוא בעומק, את יודעת ש אפשר אחרת. . שנועדתם להיות  החברים הכי טובים , שמתאים לך לקום כל בוקר בחיוך אל החיבוק שלו, את רואה אתכם מדברים על הא ועל דא  וגם.. מתייעצים על אותם הנושאים שהיום כל כך נפיצים לכם שאתם יכולים להבין אחד את השני בלי שהכעס יטרוף פתאום את כל הקלפים, בלי ביטול, ביקורת או אשמה פשוט- מקשיבים ומדברים זה עם זו, בלב פתוח, אולי אפילו את יכולה לתאר לעצמך מצב  ש הסקס שלכם -  הוא לא סתם סקס אלא יותר מעשה אהבה שרק הולך ומשתבח עם הימים והלילות.. ובכלל , שהחיבור ביניכם ה

".. שוב התחושה הזו שחונקת בגרון, אני כל כך צמאה לחיבוק , לכתף להישען עליה וכבר ניסיתי לרמוז, לומר, לבקש.. אך בכל פעם הוא מצליח לא להבין אותי ולהפוך את הדברים כנגדי.. במקום להתקרב – עם הויכוח והכעס שמבעבע מתחת לפני השטח – המרחק שבינינו רק הולך וגדל .. " הם ביחד כבר כך וכך שנים כשהכירו  הכל היה  מושלם  .. הוא  הבין כל  מה שאמרה- אפילו עוד לפני שהוציאה מילה מהפה, הם היו מתואמים והכל זרם.. אז  מה קרה  פה ? זה  הוא  שהשתנה ? היא ? אולי  זה נגמר  פשוט ?? יותר ויותר  צצים כל מיני פאקים  שהיא לא שמה לב אליהם קודם בכלל .. חלק מהדברים שכל כך אהבה בו- אז כשהכירו - היום  היא ממש לא יכולה לסבול .. וממשיכות לנקר בה שאלות מה,  ככה נישאר לכל החיים ? בשביל הילדים ?  זו לא הקרבה גדולה מידי ? למה לסבול  אם הבחירה בידינו ? אולי באמת  מוסד הנישואין תם זמנו ?? ואז.. מידי פעם מגיעים להם רגעים של שקט , כשהכל נדחף מתחת לשטיח וכאילו הדברים מסתדרים והיא כבר ממש כמעט  נושמת לרווחה , וטראח.. עוד  פיצוץ .. כי  ה  issue  ים  .. אפילו אם הם יודעים טוב טוב להתחבא מתחת לשטיח.. לא נעלמים מעצמם ..

אחרי החגים כבר פה.. ויכול להיות שהחזרה ל שגרה מאפשרת סוג של מנוחה מהחיכוכים שפה ושם התעצמו במשך החגיםםםםם למרות ש.. כן - היא יודעת גם להעצים אותם.. כך או כך היא לא באמת פותרת את הבעיות לא נעים להודות אבל ההבטחה הזו ש "הזמן יעשה את שלו" הינה הבטחת שווא.. ומה שלא נפתר, ממשיך להצטבר מתחת או מעל לשטיח.. זה נכון שבקטעים של " מתחת לשטיח ".. יש לנו שקט זמני ואנחנו במן תחושה (אשלייתית אמנם אבל בהחלט ככה מרגישים) שאפשר להירגע אבל אז.. כך או אחרת, מתי שהוא (בדרך כלל בזמן הכי לא נוח) הם מתפרצים שוב .. מה הסוד אם כן של הזוגות האוהבים ? אלה שכשרואים אותם בסרט, במסעדה או במפגש חברתי הם מחויכים וצוחקים ונוגעים זה בזו ברכות כאילו רק אתמול שבו מירח הדבש .. אז אצל חלק מהם זה רק נראה ככה כלפי חוץ. . לא אחת התפעמתי מ זוגות "אוהבים" כאלה ואז גיליתי שהם בכלל בהליכי גירושין.. אצל האחרים – אלה שמה שנראה בחוץ זה על אמת – זה קורה כי עלו על דרך זוגית מודעת - וזה בדיוק מה שאני עושה אתכם באינטנסיב הזוגי . יחד אנחנו מזהי

איש אחד נכנס לחנות פרחים. - אני רוצה זר פרחים" אמר, - "מה בדיוק אתה מחפש ? " שואל בעל החנות - "האמת אני לא לגמרי סגור על זה עדיין .." - "תן לי לעזור לך, אשאל את זה אחרת- " אומר בעל החנות  - "מה בדיוק עשית ?" אז בהמשך לפוסט מהשבוע שעבר, הסליחה כאמור - היא לא העניין, היא לא המטרה וממילא לא תקל באמת על אף אחד מהצדדים .. ציינתי שיש שתי סוגיות משמעותיות אחרות לקחת משם- האחת – לצד הנבגד (בעיקר) נושא האמון עליו כתבתי בשבוע שעבר (לקריאה יש לגלול מטה לפוסט הקודם) השנייה – בעיקר לצד שמצא את עצמו נסחף לרומן והיא ה התבוננות והגילוי מהו הדבר שמשך אותו לשם בניגוד למה שנהוג לחשוב, לרוב זה לא הסקס , זה אפילו לא ההרפתקה ושבירת השגרה למרות שאלה בהחלט מוסיפות עניין והתרגשות, יש משהו נוסף ומהותי שטמון שם והחוכמה הגדולה.. היא לזהות אותו עוד לפני הצעד הראשון ו.. כן, בדיוק ..  – להביא את אותה המהות הביתה ההתייחסות ל בגידה היא כאל מפלט בדרך כלל, ככל שיהיה לנו קשה רגשית בבית, נמצא לנו מפלטים כאלה או אחרים א