האם באמת אוכל לסלוח לו על מה שעשה ? ועד כמה נכון לבקש סליחה על מעשיי שלי ??
יום הכיפורים לפנינו, ואתו 'זמן סליחות'. מן הסתם זה גם זמן מצוין לשאלה : " עד כמה זה מקדם אותנו (אם בכלל) כבני זוג לבקש סליחה אחד מהשני ? " (ביום כיפור וגם בכלל - בסיטואציות יומיומיות) לכאורה , זו מחווה יומיומית שגורה בפינו, לא כל שכן סביב יום הכיפורים.. כשלמעשה .. מאחורי ה "..מצטערת שעשיתי ..." מסתתרת הנחה בעייתית .. וזו ההנחה ש אני ורק אני עשיתי משהו לא טוב ולכן .. אני ראויה לנזיפה שלא לדבר על עונש .. (גם אם הוא מצפוני) וההנחה הזו בעייתית מכמה סיבות : ▪ הבעייתיות הראשונה - נעוצה בעובדה ש תמיד (!!) לשני הצדדים אחריות מלאה - כלומר 100 % אחריות לכל אחד מאתנו על ה 50 % שיש לו בסיטואציה (ובקשר בכלל..) כן, למעשה לכל אחד מאתנו התרומה שלו למה שקורה וקרה, מאחר ו מתקיים בינינו תמיד דיאלוג ששנינו 'משחקים בו תפקיד' . וכשאני מבקשת סליחה, או מצפה לה.. זה מסתיר מאחוריו את ההנחה ש אחד מאתנו אשם יותר מהאחר .. כשבעצם.. תמיד (!!) לשנינו אחריות זהה למה שקרה בסיטואציה. ▪ והנה התגנבה בין השורות האחרונות הבעייתיות הנוספת פנימה