יום שני, 9 בדצמבר 2019

מה מקשה עלינו לצאת ממשבר?

"שוב התחושות הקשות מכבידות,
כל כך הרבה אני מנסה
והן לא מרפות... 
נמאס לי, כבר אין לי כוח יותר..."
~~~~~~~~~~~~

אתמול יצאנו לטיול קצר בבית ג'וברין.
לא, זו לא הפעם הראשונה שאני שם
ובכל זאת,
כמו בכל פעם שאני חוזרת למקום שכבר ביקרתי בו -
גם הפעם קסמו לי רעיונות חדשים,
ליתר דיוק היה זה הפעם
אחד באופן מיוחד
שלא יכולתי להפסיק להתפעל ממנו
והוא - ה נ ח י ש ו ת

כמה נחישות נדרשת
על מנת לחפור כאלה מערות מ ד ה י מ ו ת
בגודלן, ביופין המרהיב כל כך -
שאין לי מילים לתאר:




מערכות שלמות של חדרים למיניהם,
מזדרונות,
כוכים שונים שנכרו בתוך המערות,
ציורים, קישוטים,
פנטסטי!

וכל הזמן הזה שאני מתפעלת
אני לא מפסיקה לחשוב-
איזו נחישות!
כמה מאמץ,
זמן
והתמדה נדרשו לשם כך!

ואני ממשיכה לפטפט עם עצמי:
"אני חייבת לכתוב על זה
כי זו בדיוק התשובה לתלונה שאתה פתחתי.."

הנה, פה ניסיתי לצלם קטע קטן מאחד הקירות
בו רואים את סימני החציבה
על מנת להדגיש כמה הדבר הגדול והאדיר הזה
נוצר מאינספור של חציבות קטנות:
אין ספק שמלעיטים אותנו
ברעיון הרומנטי לפיו דברים טובים
פשוט קורים,
כמו קסמים,
אני רוצה משהו ו...
פוףףף
זה קורה לי..

אנחנו פותחים את היוטיוב
ורואים אמנים מוכשרים
שב"קלי קלות" מצליחים ליצור יצירות פאר,
כדרים שמרימים בשניות כד בגובה מטר,
וואוו כמה זה נראה פשוט,
ו... וואוו מי כמוני יודעת
ש.. "פשוט" - זה לא...
או את מייקל ג'ורדן
שמוצא את דרכו בקלילות אל הסל
וכל זריקה שלו - בול!
(טוב, במקרה הזה זה לא נראה קלי קלות
אולי כי לרובנו היתה התנסות או שתיים מול סל בחיינו..)

מה שאנחנו לא רואים
כשאנחנו מסתכלים על ההצלחות הללו
ומנסים לשאוב מהן השראה..

זה את השנים על גבי שנים
בהן היו אינספור ניסיונות,
טרם ההצלחה-
רובם של פספוסים ואי הצלחות
ומשלא נשברה רוחם והמשיכו לנסות,
הפכו להיות האלופים שהם היום

והיום.. זה בא להם בקלות.
~~~~~~~~~~~~~

כדי ליצור משהו
נדרש רצון, כוח רצון, התמדה ונחישות.

על אחת כמה וכמה -
אלה נדרשים כשרוצים לחולל שינוי

ועל אחת כמה וכמה וכמה
כשנקודת המוצא היא משבר-
כמו ממינוס אנחנו רוצים לעלות לפלוס.
~~~~~~~~~

למרות שאני בטוחה
שעד כאן אני לא מחדשת כלום לאף אחד
כי הרי לא נולדת אתמול...

אני בטוחה שמצאת את עצמך לא פעם
מתלוננת בפני האיש שלך
על משהו שכבר אלף פעם ביקשת ולא השתנה,

או מתוסכלת מעצמך
על כך שכבר מאתיים אלף ניסיונות היו לך
ואת מרגישה רחוקה מהמטרה שהצבת לעצמך

או..
מתוסכלת שהשאריות של המשבר
"שכבר מזמן הגיע הזמן שייעלמו.." (says who??)
עדיין ניכרות בחייך.

במצבי משבר סוער עולמנו הפנימי,
לפעמים באופן שהוא בלתי נסבל עבורנו
לכן הסבלנות כל כך קצרה
ואנחנו רק מחכים להיות אחרי

אלא שהדרך לאן שאנחנו רוצים להגיע
תמיד מתחילה במה שיש עכשיו

וכל ניסיון לעקוף/
להשתיק/
להפסיק את מה שיש -
רק מייצר התנגדות וגורם למצב המתסכל להתקבע..

הדרך לשינוי עוברת דרך מה שיש
בשהייה במה שיש
כן, גם אם זה לא נעים...

מה שיש הוא כמו השער אל מה שאני רוצה להגיע אליו

אם למשל אני מקנאה במישהי
ההרגל יהיה לנסות להשתיק את עצמי
ולצפות מעצמי להפסיק לקנא
(כי זו בושה וחרפה! איך אני מרשה לעצמי לקנא??)

אלא שדווקא כשאני מאפשרת לרגשות
ולתחושות להיות
האמוציות שהן אנרגיה בתנועה -
emotion = energy in motion
חוזרות לנוע, עד שמתפוגגות ומתפרקות

יחד אתן מתפרקות מהגוף תחושות,
שמחוברות יחד כמו בפקעת
עם תפיסות מחשבתיות שגויות,
עם אמונות מוטעות שאימצנו לאורך השנים

וכשאנחנו מתנגדים לתחושות
ומנסים לסלק אותן
אנחנו רק מחזקים את הפלונטר
ומקבעים את הקושי.

כן.
הפוך ממה שהתרגלנו -
דווקא לאפשר למה שיש להיות
לא מתוך הזדהות,
לא בהתנגדות,
אלא בסקרנות, ברכות,
מתוך נקודת המבט של הבוגר שאני
שמחבקת את המקום המתוסכל שבתוכי.

נכון,
זה לא קל לעשות לבד במיוחד לא בהתחלה,
(בשביל זה אני פה :-)
יחד עם זאת, בהחלט מחולל קסמים
מפוגג את הערפל,
מייצר בהירות
ומאפשר לחוסן הפנימי להתגלות במלוא תפארתו
ולנו לחיות את חיים בחווית בחירה,
במלואם.

פה בשבילך,
גלית אליאס.

אגב,
אם משהו לא ברור ונדרשת הבהרה,
תרגישי חופשי לכתוב לי בתגובות
מבטיחה להתייחס

ואפשר להעמיק מעבר לזה -
במפגשים אישיים
הקליקי כאן והגיעי ישר לתיבת המייל שלי ונתאם,


או במפגשים זוגיים,
הקליקי כאן לקבל פרטים על האינטנסיב הזוגי -
הדרך שאני הכי אוהבת לעבוד בה
עם זוגות
~~~~~~~~~~~~~~~~~

ואפשר בינתיים גם לקבל בקפסולה 
הדרכה מוקלטת
איך להצליח לדבר בלי להגיע לפיצוץ
ובה כל מה שצריך לדעת
כולל הקלטה של תהליך שמחולל שינוי כזה
על מנת להצליח לדבר מלב אל לב
זה נמצא בלחיצה כאן

אני גם מסבירה שם 
וגם מה נדרש על מנת להצליח באמת לדבר






יום ראשון, 1 בדצמבר 2019

מה הכי גרוע לעשות כשמישהו כועס?

בטח את מכירה את זה- שאת כועסת,
אש יוצאת לך מהאוזניים,
מסבירה לכולם למה זה ברור שאת צודקת,
למה (למשל) זה לא מתקבל על הדעת
שסיכמתם משהו ולגמרי במקרה
את מגלה שהסיכום הופר באלגנטיות -
שהילדים מטופלים היטב
אבל במקום שהוא } יהיה אתם,
הזכות ניתנה לשמרטפית כלשהיא

והזעם על כך שהוא מרשה לעצמו
שוב ושוב לשים את התענוגות שלו בראש הרשימה
מה שאת בחייייייים לא היית עושה...

*(זו אגב "תופעה" שמקורה בסוציאליזציה שלנו כנשים
בעידן הזה ושלהם כגברים.
בעוד אותנו מחנכים להיות אחראיות - אולי בעודף,
אותם מחנכים לקדש את שאיפותיהם.
לא שופטת, אולי ארחיב על כך בפעם אחרת)

בקיצור הזעם הזה,
מאיים לצאת מכל הנקבוביות בגופך
ולהותיר אבק אחרייך

בשלב הזה את כל כך בטוחה שאת צודקת
(ואם תשאלי אותי :-) אז בצדק :-) :-)
שאת מצליחה לנסח את טענותייך
בחריפות, בשנינות ובנחרצות יתרה

ואז...
הדבר הכי גרוע יהיה...
אם מישהו יאמר לך:
"טוב, תירגעי... זה לא בריא לכעוס..."
או
"בסדר, אבל למה את צועקת??"
עוד רעיון גרוע פה יכול להיות
להסביר למה גם הוא צודק...

או כל ניסיון שהוא
שמטרתו לסלק את הזעם והגיצים
של הכעס מהמערכה.

מוכר לך?
~~~~~~~~~~

מה שבעצם קורה פה,
אם נסתכל רגע מהצד -

הכעס הוא אנרגיה מאד מאיימת.
שעשויה לעורר חוסר שקט עד כדי בהלה
אצל מי שכלפיו היא מופנית,

אנרגיה תוקפנית שרובנו
גם מתקשים אם בכלל יכולים להכיל
וגם רגילים תרבותית לנסות להשתיק

כי זה מה שראינו -
כך נהגו ונוהגים סביבנו,
מתוך הקושי להתמודד עם כעס -
בדר"כ אם מישהו כועס - מיד מנסים להסות אותו.

כך נהגו כלפינו כילדים כשכעסנו,
כך נוהגים סביבנו כלפי מי שכועס
ו... כך אנחנו בעצמנו נוהגים..

אנחנו משכפלים שוב ושוב
ניסיון לא מוצלח להתמודד עם הסערה
(בכלל ועם כעס בפרט)
ולמרות שזה לא עובד,
מאחר ואין לנו משהו אחר שכן -
זה הרגל שכל כך נפוץ סביבנו.

אפשר להסביר למה זה לא עובד
בכל מיני צורות,
אחת מהן תהיה להיעזר בחוק השני של ניוטון :

השתקה של מישהו כועס,
הִנָה התנגדות לכעס שלו,
והרי כל דבר שנתנגד לו, יתנגד לנו בחזרה,
באותה העצמה רק בכיוון ההפוך,
משמעו  שהשתקה רק מלבה את הכעס...

רגע, רגע,
אל דאגה,
זה לא שאני עומדת להמליץ לך לתת את הלחי השנייה
ולעודד את הכועס להוציא את כעסו עלינו,...

לא, כיוון שזוהי הקיצוניות השנייה (!)
ושני הקצוות (מלחמה / כניעה)
מנוהלים על ידי אותו מוד הישרדותי
שלרוב לא יוביל אותנו לשקט המיוחל.

אז מה כן?

כעס הוא השלכה שלא לומר השפרצה
של הסערה הרגשית שמתחוללת בקרב הכועס.
אנרגיה מתפרצת, תוקפנית,
מכלה ומחלישה את הגוף,
בעיקר את הכבד לפי הרפואה הסינית

ולרוב כשנחוש חוסר אונים -
רגש שהינו מנת חלקנו מעצם היותנו יצורים תלויים
בגילאי הינקות והילדות,
בכל פעם שנפרש התנהגות כזלזול, הקטנה, התעלמות
או שנחוש לחיצה אחרת כלשהיא
על אחת מנקודות התרפה שלנו,

יגיע הכעס, לכאורה על מנת להגן עלינו מפני המזלזל
ואולי.. על מנת להגן עלינו מפני התחושה הקשה
של חוסר האונים שעולה בנו (!)
כיוון שהכעס (לכאורה) מעלים אותה בשנייה.

מנגד,
לרוב אצל מי שעומד מול הכועס
מתחוללת סערה פנימית גדולה לא פחות
ועל מנת להגן על עצמו
סביר שיגויס בדיוק מאותו המוד ההישרדותי,
דפוס אוטומטי כלשהוא,
תוקפני לא פחות (גם אם מוסווה),
וגם אם יהיה מאד הגיוני
ויסביר שהכעס ממש לא בריא...
וחבל ש"סתם את כועסת...אולי תירגעי?"
זה לא יעבוד
וישאיר את המשתתפים במרחב
דרוכים, טעונים ובהיכון
גם אם זה נראה כלפי חוץ וגם אם לא..

אז מה כן?

אני שמה לב שכבר כתבתי את השאלה הזו קודם
והמשכתי לכתוב מה לא :-)

אז ככה,
ככל שנצליח להגיב מתוך בחירה,
כלומר ככל שלא נהיה מופעלים 
מהכעס של האחר,

אבל באמת (!)
לא רק נֵרָאֶה כלפי חוץ אדישים,
ככל שנצליח להגיע למצב בו המערכת שלנו
לא נדרכת אל מול כעס של אחר,
כך נמצא את הדרך הכי נכונה להתמודד
אל מול הכועס:

השיא יהיה כשנצליח להכיל בחמלה,
ממש להביא אמפטיה (!)

אבל עד שנגיע לשם...
:-)

זה יכול למשל להתחיל בזה,
שמתוך יכולת חיבור למרכז שלנו,
נוכל לעשות הפרדה בין מה ששלו למה ששלי,
לשים גבול ולומר -
"אופס, התבלבלת, אני רואה שחזרת עצבני מהעבודה,
אני לא חלק מזה..
בוא נירגע ונדבר אח"כ"...

או - למשל לשתף - ש "ככה ממש קשה לי להקשיב,
וזה לא מכבד אותך ולא אותי
ואני מאד רוצה להקשיב,
אז בוא נירגע ונחזור שוב לדבר על זה מתוך שקט.."

לפעמים זה יהיה פשוט שקט פנימי שלך שלא נסחף
לריקוד ההישרדותי, מה שיחליש את הכוח
של הכעס של האחר ויפוגג אותו,

או כל דרך אחרת שהשקט הפנימי שלך פותח
כשהשפעת אדי הכעס מתפוגגת,
ומופיעה התבהרות.

כי כשאנחנו במוד הישרדות,
פזיולוגית רוב הדם זורם מהחלק החושב, היצירתי של המוח,
אל החלק ההישרדותי, הפרימיטיבי
ואז אנחנו פשוט פחות חכמים  (בלשון המעטה)

בקיצור,
הכעס הוא אנרגיה עצמתית
שסוחפת אתה את כל מי שבאזור
לתוך סערה פנימית וחיצונית.

ככל שנצליח להפריד את עצמנו מהסערה,
וזה מתחיל ביצירת שקט פנימי,
כך נוכל יותר ויותר להרגיע את הסערה
זו שבתוכנו וזו שבחוץ.

איך מצליחים ליצור שקט פנימי?
יש כמה אפשרויות בסוף המייל
שאפשר לבחור מתוכן את זו שהכי מתאימה,

אבל רגע לפני שאני נפרדת ממך
חשוב לי לציין
לפחות שני מוקשים שעומדים בפנינו
במערכה מול הכעס:

*
לפעמים תהיה השתקה עצמית שתתחזה לשקט
ואז... זה לא יעבוד...
יחד עם זאת, ככל שתצליחי להביא את דבריך מתוך שקט,
שיגיע מההרגעה אמיתית שלך את עצמך,
מהתייחסות לסערה הפנימית המתחוללת בקרבך
ועיבוד שלה -
ככה יש סיכוי גדול יותר שזה יעבוד
(אפשרויות ללמוד איך כאמור
ממש תיכף בסוף הרשומה)

**
מוקש שני שקריטי להכיר במצב הזה-
הוא להבין שהזמן כשלעצמו לא מפרק את הכעס,
ואם לא נעבד את הכעס,
אפילו אם יעבור קצת או הרבה זמן,
הוא עשוי שוב להתלקח
ושוב לא נצליח לדבר...

לכן - ישנם פה 3 שלבים קריטיים והכרחיים:
1. לפרוק את הכעס פיזית מהגוף -
למשל בצעקה בים, או בטבע,
או במקלחת,
אולי לצאת לריצה בהתכוונות לפורקן

2. וזה חלק חשוב מאד
לנסות להבין מה בעצם הכעיס אותי,
לזהות את הצורך שלא נענה -
כי כמו שארנינה קשתן אומרת בגאונותה הרבה:
מאחורי כל צרחה יש צורך לא מסופק

3. אחרי שזיהיתי -
למצוא את הדרך למלא אותי ממני אלי.

כלומר אם זיהיתי למשל שכעסתי
כי לא ראו אותי,
הצורך שלי היה נראות,
אז אני מוצאת את הדרך יותר ויותר לראות את עצמי.
(אגב כשאני עושה את זה אני כבר רואה את עצמי
ומכאן העצמה הטמונה בהתייחסות פנימה אלי)

בשלב הזה של העיבוד,
הכעס כבר איבד הרבה מכוחו המתפרץ
ועכשיו יכול להיות בטוח לשוב ולדבר.
~~~~~~~~~

כמו שאת רואה הדברים מתייחסים
לשני הצדדים,

גם כי כולנו נעים ביניהם,
פעם ככועס ופעם כמי שהכעס מופנה אליו

וגם, כי ככל ששנינו ניקח חלק בשינוי -
כך נמצא שבמקום כעסים ומריבות
אנחנו מצליחים לדבר (!)

וגם אם משהו הפעיל אותנו,
וסביר להניח שיהיו עוד ועוד הפעלות...

יש לנו "חומרי גלם וכלים" לבנות מהם את הגשר
ולחזור להבין, להתחבר,
ליהנות מביחד שמאפשר לנו להתבטא בחופשיות
ולצמוח יותר ויותר אל האני השלם והגדול
שמנהל את מה שמתחולל בקרבו
ופחות ופחות מנוהל משם.

אני מברכת אותך בשבוע של שקט פנימי נפלא,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

איך להצליח לייצר שקט פנימי?
הנה לך כמה אפשרויות
ללמוד ולצמוח לשם ביחד -

ממש בקרוב נפתחת קבוצה לנשים
שרוצות להתחבר לעצמן:

מתחילות ממש אוטוטו,
רצף של 8 מפגשים מופלאים,
אחת לשבועיים
בימי שיש בבוקר
לחצי פה לכל הפרטים ושמרי את מקומך 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ואפשר גם לקבל עוד העמקה
בליווי של תהליכים אנרגטיים מוקלטים:
בהדרכה המוקלטת 
להבין מהם 3 החסמים 
שמונעים מאתנו תקשורת אוהבת
ולעבור דרכם
בעזרת תהליך מוקלט שמאפשר להבשיל רגשית
(כדי שזה לא יישאר תאורטית
כי ידע יש לרוב באינטרנט),
אלא יאפשר ממש לחלחל ולחולל שינוי אמיתי
בלחיצה כאן פרטים נוספים ואפשרות רכישה

או בתהליכים אישיים/ זוגיים:



אפשר בתהליך אישי
להגיע להתמרה וריפוי, כזה שקשור לזוגיות
או לכל נושא אחר
בלחיצה כאן את מגיעה למייל שלי
ומשם כבר נתאם לנו את ההמשך

~~~~~~~~~~~~~~
ומן הסתם.. הכי שווה ביחד עם בן/בת הזוג:
יומיים אינטנסיביים
שמקפיצים את הזוגיות שלכם לרמה הבאה
~~~~~~~~~~~~~

להתראות!