גלית אליאס

עד כמה אנחנו מונעות מפחד ? ועד כמה מאהבה? עם יד על הלב.. עד כמה הפחד נמצא שם מתחת לפני השטח ומנווט אל הבחירות בחייך? אם את מזהה אותו, תרגישי בנוח, את בחבְרה טובה.. מי כמוני יודעת איך זה מרגיש כשהפחד הוא שמנהל את העניינים .. כמה הוא היה דומיננטי בחיי עד לא מזמן.. כל כך הרבה מאתנו הנשים מוּנַעוֹת ממנו, גם אם על פניו זה לא נראֵה כך, גם אם אנחנו לא מרגישות אותו. הייתי אומרת בגדול - שכל דבר שאנחנו מנסות לעשות ולא מצליח לנו – מחביא שם פחד שמונע מההצלחה הזו להתממש. למשל אם אני רוצה כסף – ומוצאת את עצמי תפרנית, סביר להניח שכשאחפש פנימה אמצא את הפחד שאחראי לכך – יכול להיות שהוא מספר לי - שאם יהיה לי כסף – אמות מפחד לאבד אותו, או שאם יהיה לי כסף – אני עשויה לאבד את עצמי ולהפוך להיות מושחתת וכו' דוגמא נוספת- אם אני רוצה שהזוגיות שלי תהיה משמחת , אבל זה לא קורה - ממשיכים מאבקים, יש ריחוק בינינו, הסקס לא משהו, האמון על הקרשים – כשנחפש פנימה נגלה את הפחד(ים) שמוביל לכל אחד מאלה, זה כמובן אינדיבידואלי בגוונים האישיים של כל אחת ואחת

לפעמים, בהפוגות הללו שבין מריבה למריבה, מקננת בתוכנו אשליה כזו שזהו, נגמר העניין, חוזרים לסטטוס קוו ו הכל בסדר , אבל, לצערנו, זו לא האמת... זה כנראה לא ייפתר מעצמו, גם אם הצלחנו להרגיע קצת את האווירה ומרגיש כאילו זה מאחורינו. אם לא הגענו לשורש העניין - הוא כנראה לא מאחורינו  (אלא מלפנינו ובגדול..) ואז יעבור יום או יומיים אולי שבוע, ונשמע את עצמנו - לא מאמינים איך עוד פעם חוזרים שוב ושוב על אותו הניגון, כאילו מישהו הקליט אותנו ושם PLAY... כי רק אם ירדנו לשורש העניין ועיבדנו את האישיו  כך שהוא כבר לא מנהל אותנו, רק אם למדנו איך לנהל את האישיו בעצמנו, נוכל בפעם הבאה שמשהו דומה יקרה, לבחור איך להגיב ,  כי נרגיש פחות בעצמה - אם בכלל - את הקושי . (אמן) העניין הוא.. שלא רק שזה לא נפתר מעצמו, לרוב, אנחנו לא מסוגלים לפתור את זה לבד , בעצמנו. מהסיבה הפשוטה שאנחנו שבויים כל אחד בקונספציות שלו . מנוהלים כל אחד מאתנו על ידי האמוציות והאוטומטים שלו, כל אחד עם מה שראה בבית הוריו ואימץ, או מה שספג כילד ונפגע ממנו, או מה ש