סרטון מעולה שמסביר בפשטות,
למה מה שאני רוצה לא תמיד קורה?
ומה נדרש על מנת לשנות את המצב?
(משום מה הסרטון לא מופיע כשפותחים את הפוסט מהטלפון, כן מופיע כשפותחים מהמחשב...
בכל מקרה שמתי בסוף הפוסט אחרי התרגום קישור ליוטיוב)
לנוחותך תרגמתי סימולטנית והנה זה פה כתוב:
תוכנתנו על ידי האמונה שאם נהיה טובים בחיים -
נגיע לגן עדן,
שהוא?
בעצם מן דבר כזה שכל אחד חולם עליו,
כל אחד מאתנו וגן העדן האישי שלו.
גם לאלה מאתנו שלא מאמינים ברוחניות,
הפיסיקה הקוואנטית מלמדת אותנו היום
שאנחנו למעשה שדה אנרגטי
שמופעל דרך הגוף שלנו.
מה שלמדתי מזה - אומר דר' ברוס ליפטון שמקריין בסרטון -
בין היתר, זה שאין דבר כזה "מוות" של מי שאנחנו,
יש מוות של הגוף שלנו.
הגוף הוא כמו חליפה של מציאות מדומה
שמייצרת שדה אנרגטי לכל אחד מאתנו.
כך שהרצפטורים שלי שמגדירים ומייחדים אותי כשונה ממך
מגיבים לאותות הסביבתיים השונים של הרצפטורים האישיים שלך
כך שכל אחד מאתנו מקבל מעין שידור
שמפעיל את הביולוגיה שלנו.
בעצם המודעות היא זו שמפעילה את הביולוגיה שלנו
המודעות איננה פיזיולוגית,
המודעות הינה אנרגיה.
ולמה זה רלוונטי?
כי לעומת האמונה:
אם נהיה טובים בחיים, נזכה להגיע לגן עדן -
בואו נבדוק את האפשרות -
שבעצם נולדנו לגן עדן!
שבעצם הגענו הנה על מנת ליצור
את מה שאנחנו רוצים!
אנחנו יוצרים
וכשאנחנו יוצרים זאת נכון - גן העדן פרוש לפנינו
לעומת זאת... כשאנחנו לא... אנחנו במאבק מתמשך
ואני אומר -
אל תחכו עד המוות כדי להגיע לגן העדן -
החיים - זהו המקום אליו הגעתם על מנת לייצר את גן העדן שלכם
מה אתם רוצים ליצור?
אהבה ? אתם יכולים לייצר כל דבר שרק תרצו!
זוהי אדמת היצירה!
אבל...
אם אנחנו לא יודעים שהיצירה שלנו נשלטת...
אנחנו הופכים להיות הקורבן של המציאות שלא שולט בה כלל...
ועדיין...
אנחנו היוצרים,
אנחנו "נכנענו" ואימצנו אמונות של אחרים
ועכשיו אנחנו מייצרים לא באמצעות התשוקות והרצונות שלנו
אנחנו מייצרים עם התכנות שהוטבע בנו
לאן התכנות הזה לוקח אותנו עכשיו?
והתשובה היא - לפחד, להיסגרות, לחוסר תקשורתיות...
ו... דר' ברוס מציע -
אנחנו יכולים ללמוד, או לא!
זהו רגע של למידה!
לקחת את הכוח שלנו בחזרה,
אנחנו הרבה מעבר לזה, במובן של עוצמה,
מעבר לכל וירוס באשר הוא,
אנחנו מלאי עוצמה
כל אחד מאתנו!
כל בן אנוש עד גיל 7
מתוכנת בצורה היפנוטית.
בשנים הראשונות של חיינו המוח עובד על תדר נמוך יחסית
תדר שנקרא תטא
תטא זה... דמיון -
הוא שמאפשר לילדים לעשות מסיבת תה עם דובונים
ועוגות מבוץ, כשבשבילם זהו הדבר האמיתי
זה דמיון התיטא. תיטא הוא גם היפנוטי
וזה העניין -
לפני שאתה יכול להיות מודע,
אם לא יהיו בך כל תכנותים, למה אתה יכול להיות מודע??
לכן הטבע מאפשר לנו ב 7 השנים הראשונות
לבנות את הבסיס- התכנות הנדרש לנו על מנת שנוכל לחיות בעולם הזה.
ואיך זה קורה?
תיטא זה היפנוזה
אנחנו רק צופים. צופים בהורים שלנו,
איך הם מדברים, מתנהגים, וכו'..
כי אנחנו צריכים ללמוד מאות של חוקים כדי להתקיים פה..
ואיך זה יהיה לנו אפשרי אחרת?
רק כדי להיות חבר מתפקד של הקהילה, או חלק מתפקד של משפחה
ישנם חוקים.
איך נלמד ילדים קטנים את החוקים הללו?
זהו, שאין לנו צורך,
ב 7 השנים הראשונות הם סופגים הכל וכך לומדים
אבל זה לא חדש,
למשל הספר "אבא עשיר אבא עני"
מדבר על העובדה שלרוב -
אם באת ממשפחה ענייה, אתה יכול להיאבק כל חייך ולא להצליח
ואם באת ממשפחה עשירה, אתה יכול להיות טיפש כל חייך אבל להצליח בגדול...
וזה רק בגלל אותם תכנים לא מודעים שמוטבעים בנו כילדים
כך שאלה שנולדו למשפחות עשירות
עושים את הצעדים הנכונים באופן לא מודע,
ואלה שנולדו למשפחות עניות, לרוב יפעלו מתוך
האמונות השתולות בתת המודע שלהן כמו:
"אתה לא מסוגל",
"זה בלתי אפשרי",
"החיים קשים",
"מי אתה חושב שאתה??"
ויפעלו בהתאם לעובדה 95% מהיום אמונות אלה ירוצו במוחם.
כך עניים נשארים עניים ועשירים נשארים עשירים.
זה בגלל התכנות
95% מחיינו מושפעים מהתכנות שבתת המודע שלנו
רק 5% מהמודע
כל יום אנחנו משתמשים רק ב 5% מהזמן במודע
שהוא היצירתיות!
5%!!!
אנחנו חושבים שאנחנו חיים את החיים אבל בעצם...
הם פשוט עוברים להם מעצמם
כי בעצם תת המודע והתכנים שבו
שהועברו אלינו מדור לדור במשך מאות שנים
שוב.. ב 7 השנים הראשונות לחיינו.
כי השנים שאחרי יהיו מושפעות ב 95% מהתכנים הללו
החיים הם כמו הדפסה של התכנים הלא מודעים ההם.
עכשיו, לא צריך להבין מה היה,
פשוט להסתכל על החיים היום.
דברים שמגיעים היום אל חייך מגיעים כי יש בך תכנות שתומך בכך
(מעצבן אבל זה כך..)
כל פעם שאת עובדת קשה, נאבקת, סובלת על מנת להשיג משהו,
זה סימן שאין בתכנות שלך את האפשרות שזה יקרה בקלות,
את בעצם מנסה לשכתב את התכנות שלך
זאת אומרת שלא צריך לחפש יותר מידי אינפורמציה
מספיק להסתכל בחיים -
ולהבחין איפה אני נאבק?
בכל מקום כזה שבו אני נאבק -
זה סימן שיש תכנות שלא תומך באפשרות להשיג את המטרה הזו ובטח לא בקלות.
המודע הינו יצירתי
ויכול ללמוד בדרכים רבות כמו קריאה, הקשבה וכו,
אבל (!)
תת המודע לא לומד ככה
לכן התכנים מהמודע כאילו לא נכנסים, לא מחוללים שינוי.
תת המודע לומד ב 2 דרכים עיקריות:
היפנוזה (שאנחנו לומדים דרכה ב 7 השנים הראשונות)
וחזרתיות (אתה אנחנו יכולים לחולל שינוי במה שהוטבע אז)
כמו לימוד נהיגה,
או לימוד קריאה
חזרתיות מאפשרת לנו להכניס תכנים נוספים לתת המודע
זו הסיבה שמדברים על אפירמציות -
אמירת היגדים בהוקרת תודה שוב ושוב
כדי להכניס אותם למודע
מנהג שחוזר על עצמו שוב ושוב מחולל שינוי.
הבשורה המשמחת היא
שאם אתה לא אוהב את התכנות הקיים -
אפשר לשנות את המצב !!
כמו בסרט מטריקס שם מוצג השינוי בבחירה של הגלולה האדומה.
להתאהב זה כמו לקחת את הגלולה האדומה
בעוד שאנחנו יכולים להיות נוכחים,
לרוב אנחנו נודדים במחשבותינו.
כשאנחנו נוכחים ברגע הזה במלואנו
אנחנו יכולים לשלוט באופן מוחלט במה שאנחנו מייצרים בחיים,
בהתאם לרצונות ולתשוקות שלנו.
המודעות היצירתית שלנו מאפשרת לנו לשלוט במציאות
אבל ברגע שהמודעות שלנו מוסחת, למחשבות למיניהן,
ה"טייס האוטומטי" מתיישב בתא הנהג
ו... מסתבר שזה לא לטובתנו
כשאנחנו נוכחים - אנחנו שולטים ברכב שלנו.
התאהבות אם כן, היא כמו לקחת את הגלולה האדומה
כי זה גורם לנו להיות מודעים, בעירנות,
פתאום מצאנו את אהבת חיינו
ויש שם התלהבות שכאילו אין לנו זמן למחשבות מיותרות
וההתרגשות מהמפגש משאירה אותנו בנוכחות מלאה
ואז פתאום הכל מושלם
גם אם העבודה לא מי יודע מה, יש שמחה עד השמיים
כאילו גן עדן עלי אדמות
אז מה זה בעצם?
אחרי כל השליליות שחיית בה,
פתאום תוך 24 שעות הכל מושלם??
והתשובה היא -
כן, התאהבות מייצרת מצב זמני
בו אנחנו מפסיקים לפעול דרך התכנות הלא מודע שלנו,
ונשארים נוכחים וחיים
אנחנו פועלים מתוך מודעות ערה
שהיא בהגדרה רצונות ותשוקות
כל מה שאתה רוצה מהחיים - המודעות מהיותה יצירותיות
יכולה לייצר לנו.
אצל אדם נורמלי 5% מהיום בלבד אנחנו נעים לשם,
השאר מופעל מהתכנות הלא מודע שלנו.
אצל אדם מאוהב (או מודע) 90% מהיום נעים לכיוון הזה!
90% מהזמן אנחנו מופעלים מתוך יצירתיות, רצונות ותשוקות
(תוספת שלי -
זה מסביר את התופעה של בריחה רומנים מחוץ לנישואין,
אבל, אנחנו לא חייבים רומן כדי להגיע לשם)
תחשבו על זה ,
לא משנה כמה היית בבוץ לפני רגע,
תוך 24 שעות - כשמתחילים להיות נוכחים,
לפעול מתוך התשוקות והרצונות ולא מתוך תכני תת המודע -
הכל התהפך!
גן עדן עלי אדמות,
זה שינוי מדהים!
אבל.. כולנו יודעים שזה זמני...
למה ירח הדבש הזה לא נמשך לנצח?
באיזה שהוא שלב תחזור שוב לחשוב על דברים,
על העבודה, על החיים... על מה צריך לעשות
וברגע שמתחילים לחשוב, המודע נדחק הצידה,
ומה חוזר לקדמת הבמה? או יותר נכון
מי מתיישב ליד ההגה ??
נכון... אותו תכנות לא מודע שברובו שלילי
ואז בן הזוג פתאום לא מבין - מי אתה?
מאיפה זה הגיע?
ועשוי להתלונן:
"אם כך היית מתנהג בפגישה הראשונה אולי בכלל לא היינו מגיעים לשנייה..."
אז מה בעצם עושים???
הדרך היא לשנות את תת המודע,
להתמיר את התכנים, לנקות, לשדרג,
ליצור לנו תכנות חדש שתואם את הרצונות שלנו
ואז... אפילו לא צריך יהיה לחשוב על זה - והופס - זה יקרה
95% מהיום באופן אוטומטי נתנהל מאותו מקום יצירתי
וננוע לעבר מימוש רצונותינו.
כשאנחנו מתאהבים,
קוקטייל ההורמונים שמגיע למוח מעורר את החיוניות הנפלאה שבנו
ואנחנו בריאים יותר ושמחים יותר
אותו אדם אם הוא פוקח את עיניו ורואה משהו מפחיד -
שום דבר לא יזיז אותו משמחת החיים בה הוא שרוי.
אז איך מייצרים מצב שלא תלוי בהתאהבות
ומאפשר למערך ההורמונלי להשאיר אותנו נוכחים ושמחים?
לכולנו כמיהות דומות,
לחיבור, לשקט, לאהבה, לשמחה...
לו כל אחד מאתנו היה חי בנוכחות ובמודעות
הכדור שלנו היה משתנה בין לילה
אבל...
עד שנשנה את התכנות בתת המודע שלנו
נישאר קורבנות של התכנות
ולא היוצרים של חיינו..
ברגע שמבינים את זה -
שיש לנו פה בחירה!
אנחנו יכולים להמשיך לפעול על פי אותו התכנות,
או
שאנחנו יכולים לשכתב אותו,
לחיות על פי הרצונות והתשוקות שלנו
ולקחת את הכוח בחזרה לידיים שלנו
וזהו היעוד שלנו.
כך מסיים דר' ברוס ליפטון מדען וכותב רבי מכר כמו "הביולוגיה של האמונה"
את הסרטון הזה ומוסיף -
בעזרת הידע של הפיסיקה החדשה - פיסיקת הקוונטים,
אנחנו יכולים לייצר לנו גן עדן עלי אדמות
ופה אני מוסיפה
שבעזרת הכלים בהם אני משתמשת,
יש לנו גישה ישירה לתכנים בתת מודע,
ויכולת מיידית באופן מפתיע להחליף אותם,
כך שנוכל לצאת מהרגלים אישיים וזוגיים
שלא משרתים אותנו עוד
ולחיות בגן עדן עלי אדמות.
לחיים טובים!
אמן!
פה בשבילך במגוון דרכים להגיע לשם
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
ובראש ובראשונה זו שממך אליך
קישור לסרטון ביוטיוב נמצא בלחיצה כאן
