חפש בבלוג זה

יום שני, 27 במרץ 2023

איך להשתחרר מהתפיסות המקטינות שלנו את עצמנו?

אחד הדפוסים המאד מתוחכמים שלי

שזיהיתי ממש לאחרונה, 

מקורו בתפיסת ערך עצמי נמוך שהוטבעה בי -

בין אם כי הורי היו טרודים ולא פנויים אלי רגשית בינקותי, 

בין אם אני זו שפירשתי את העומס שלהם כחוסר אישור שלי כילדה,

אולי כי נולד לי אח כשהייתי בת שנתיים, שלקח ממני את פיסת גן העדן,

או מעוד אינספור אפשרויות שיכולות להסביר חוויה הזו

לפיה 'אני לא מספיק'... 


תפיסה זו לא רק שמוסיפה מרירות לטעם החיים שלי, 

דחפה אותי בין היתר לסגל לי

מחד שקדנות ומצוינות על מנת להוכיח שאני בכל זאת שווה,

ומאידך וכאילו מנגד -

דחפה אותי בהפוך על הפוך להיות תמיד האנדרגדוג -

ובאופן סיסטמתי - הובילה אותי להערים על עצמי קשיים

כאילו כדי לשמר את חווית חוסר הערך:


כך למשל בצבא, אמנם התקבלתי להיות פקחית טיסה,

אבל אז, כשהודיעו לנו 

שאנחנו הקורס הראשון עליו חלה תקנה חדשה שאומרת -

שרק מי שיצא לקצונה יוכל להיות אחראי משמרת -

אני - כאילו דווקא - 

החלטתי להוכיח שאצליח להיות אחראית משמרת

בלי לצאת לקצונה (!)

ולא יצאתי לקצונה רק בשביל להוכיח זאת..


וכאילו ראיתי כי טוב, כי אכן הייתי אחמ"שית ללא מילוי התנאי,

אחרי שנים, (כל זאת באופן לא מודע כמובן) -

מצאתי את עצמי עובדת שנים רבות ובהצלחה יתרה כמנהלת תפ"י,

(שזה תכנון ופיקוח על היצור),

כשבאמתחתי תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ויפנית

(לא, לא קשור בכללללל)

וגם פה אמנם הצטיינתי בתפקידי

אבל הייתי מתוגמלת לפי ההשכלה ולא בהתאם להצלחה שלי...

כך שכאילו ניצחתי את המערכת,

אבל למעשה הובסתי, לא לפני שהותשתי מהניסיון התמידי להוכיח שאני שווה


הדפוס זה ממשיך ומלווה אותי עד היום

כשהטייטל החיצוני הזה שנותן את הגושפנקא - חסר - 

(כתוצאה מהבחירות שלי כמובן, גם אם לא מודעות)

חוסר שמהווה מקור פעיל לערעור תמידי של הערך העצמי שלי.


אגב,

גם אם הייתי מכבירה תארים ומוסיפה טייטלים,

כל עוד זוהי חווית הערך העצמי הפנימית שלי,

זה לא היה מצליח לשנות אותה...

כי התפיסות המגבילות שלנו על עצמנו

בין אם לוקחות אותנו לקיצוניות אחת או לשנייה,

הן אלה שמייצרות (כמו בדוגמא) את המציאות.

במילים אחרות:

כל אמונה שתתקיים בתוכי - המציאות תוכיח לי שאני צודקת,

עי"כ שדפוסים שכאלה ישחזרו ויצדיקו אותה...


לכן החירות האמיתית -

שתאפשר לי לממש את עצמי בחופשיות -

מתחילה בשחרור האמונות השקריות הללו והתפכחות לעצמנו ועוצמתנו.

ורק מתוך בהירות וחוויה עצמית קרובה לעצמנו

המציאות תמשיך להוכיח לנו שאנחנו צודקים. 

(הפעם בתקווה - בהתאם לאמונות החדשות)


אז,

נוכל לבחור באופן מדויק את הנתיב

ובעיקר -

נתנהל מאותו השקט והמלאות -

אותה שמחת החיים והסיפוק

שהופכות את החיים למסע מרגש.


שאלת השאלות אם כן היא:

איך עושים את זה???

כי כולנו מכירים את תחושת הזיוף, או ה 'כמעט',

אותו דיסוננס שקיים בין הידיעה שאני משהו גדול ושווה,

לאינספור האמונות המוטבעות בנו ומספרות לנו שלא..

או לא באמת, או לא מספיק...


אז הנה לנו שתי אפשרויות שמובילות לשם -


האחת - תרגיל התבוננות בכתיבה,

מאד פשוט, אבל יחד עם זאת סופר עוצמתי:

ניקח כמה דקות שקטות, עם דף ועט

ורצוי ביד הלא דומיננטית, נענה על השאלה:

מי אני ? או מי אני מאמינה שאני ?

כדאי לשפוך על הדף את כל התפיסות והאמונות שיש לנו על עצמנו

כשברקע, להחזיק - גם אם רק באחורי התודעה -

את זיכרון היותנו חלקיק נשמתי עצמתי, ללא גבולות, ללא מגבלות, אינסופי ונצחי

ו... לשים לב למתרחש בגוף ובתודעה...


השנייה - סדנת בוטיק: 

לצאת לחירות מהתפיסות המגבילות

זוהי סדנה חד פעמית,

שמועברת כמעט באופן פרטני כי נהיה עד 5 נשים מקסימום,

בה אשלב כלים טרנספורמטיביים  

שבכוחם להמיס ולהתיר קשרים והדבקות שקריות -

ניעזר בפוטותראפיה - צילום ותמונות,

להתחבר לתת המודע בדרך עוקפת שכל, יצירתית ומהנה

וכן בכלים אנרגטיים ייחודיים ועוצמתיים.


הסדנה תתקיים בניר ישראל - 

בחצר ביתי,

בחול המועד פסח ביום שני ה 10.4.23

 בין השעות 9:00-13:00 

פרטים נוספים בלחיצה כאן

אם יש לך קריאה בלב -

בואי וניפגש!


ובינתיים...

שיהיה חג שמח

ואתו ימי אביב רגועים ויפים,


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓

~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילכם במגוון דרכים

אפשר בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
  • בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

  • אינטנסיב זוגי:

  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
  • יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
  • ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
  • פרטים נוספים בלחיצה כאן  


אפשר גם בלימוד עצמאי בקורסים דיגיטליים


💓💓

בנוסף - חדש על המדף:

מתנה ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

בלחיצה כאן פרטים נוספים


יום שלישי, 21 במרץ 2023

איך לחיות בשלום במציאות ששוב ושוב מציפה כאב וחוסר וודאות 💔

"כאב וחוסר וודאות הם חלק בלתי נפרד מהחיים"

אומר דר' סטאץ בסרט התיעודי המרגש שבו צילם אותו מטופל שלו, (בנטפליקס - STUTZ)

כשהוא מתאר את גורם ה X -

הקול של אותו חלק בתוכנו שישוב ויזכיר לנו את חוסר ההיתכנות שלנו,

הוא "הנבל" בסיפור הפנימי שלנו שיציף שוב ושוב

את סיפורי התפיסות המגבילות שלנו על עצמנו,

יעלה את הפחדים הראשוניים המושרשים בנו,

יעצים את סיפורי המגבלות שלנו

וידחוף אותנו לוותר.


סטאץ מוסיף ואומר שאי אפשר להיפטר מאותו גורם X,

אבל מה שאפשר וחשוב - הוא להעביר את הניהול של הקולות שלנו

ל הכרה.

ואז - גם אם זמנית - נוכל לנצח את גורם ה X. 

כך עד שיגיח שוב וישמיע את קולו וישיב אותנו להתמודדות נוספת.

(מנסיוני ככל שנעשה זאת, כוחו של ה X  הולך ונחלש וכוחה של ההכרה מתייצב 

וחווית החיים הופכת מרווחת, נעימה, מספקת ושמחה יותר)


אין לנו מנוס כבני אדם - אומר סטאץ -

ולא נוכל להימנע  מ 3 האספקטים של המציאות -

כאב,

חוסר וודאות 

ועבודה מתמדת

איתם עלינו ללמוד לחיות בשלום. 


לו יכולנו להעלים את חלק ה X שבנו,

לא היתה התפתחות,

הוא בא לדחוף אותנו אל השלב הבא שלנו.

כל פעם שנצליח להתגבר עליו, צמחנו, גדלנו וסיפור חיינו מתקדם.

זאת אומרת שמעבר לעבודה קשה שיכולה להוביל להצלחה -

אבל מוגבלת ביכולתה להפוך אותנו למאושרים -

הרי כדי שנוכל להיות מאושרים -

כדאי לנו ללמוד לאהוב את התהליך במהלכו נתמודד עם 3 האספקטים הללו


כי בהפוך לתפיסה שמובלת בין היתר על ידי הפחד מכישלון, בושה וכו,

הרי שכישלונות, חולשה ופגיעות הם הם החיבור שלנו לעולם (!)


כאן נכנסים כלי התודעה שלו לתמונה.

סטאץ מפרט בסרט כמה כלים תודעתיים אותם הוא מלמד את תלמידיו, 

(אחד שכתבתי פה בסוף)


"אלה הם כלים משני חיים,

כי הביטוי היצירתי הגבוה ביותר שלנו כבני אדם,

הוא היכולת שלנו ליצור משהו חדש חרף הקשיים והאתגרים

וככל שהקשיים גדולים יותר כך גם ההזדמנויות"


הכלים התודעתיים פונים כולם אל תת המודע שלנו.

שם שוכנים הקולות המקטינים, להם למדנו להאמין בחוויות חוסר בילדותינו.

כך למשל למרות שהיא { יודעת בראש שהיא חכמה,

אם כילדה הוטבע בה ספק בכך (למשל כתוצאה מקשיים בלימודים),

הרי שבצמתים מסוימים - למרות הידיעה השכלית - 

היא עשויה להרגיש נחיתות בשל תפיסת עצמה כלא חכמה.


מה שקורה בדינמיקות זוגיות הוא

שגורם ה X מקבל הגברה שמכפילה את עוצמתו.

כיוון שלבני הזוג מסע משותף,

במקרים רבים יהיו שותפים לאישויים -

בין אם בצורה דומה ובין אם הם (לכאורה) הפכים -

כך או כך - הם חווים את אותו התסכול


כלומר למשל היא { כדי להוכיח את חכמתה

נלחמה, שקדה, התמידה והצטיינה לאורך הדרך

והוא } - 'נכנע' (Flight/ Freeze) וקפא לאורכה.

שניהם מתוסכלים מאותה התפיסה שהאהבה שקיבלו היתה מותנית בחכמתם

גם שההתנהגויות שלהם הפוכות.


ואז, כדי שתהיה לכל אחד מהם הזדמנות לריפוי,

בכל פעם שתהיה רמיזה לחוסר חכמה~נחיתות~אקטיביות~פסיביות וכו'  -

'יקפוץ' גורם ה X שמזכיר את הספק לראויות שלהם לאהבה

ויחד אתו יעלו סיכויי הנפיצות ביניהם וההשלכה אחד על השני של הסיפור המתסכל

מה שמגדיל את הסיכוי למריבה ומקטין את היכולת להקשיב, לדבר ולהתקרב.

האוטומט גם יעלה חומות, נוקשות וסגירה של הלב -ויוביל לניתוק

למרות ששניהם כמהים לחיבור - לנראות, לאישור הראויות שלהם לאהבה בכל תנאי.

(מן הסתם המציאות המורכבות גדולה יותר, נתתי דוגמא שטוחה רק לשם ההסבר)


כל עוד אנחנו מנוהלים על ידי ה X,

נמצא את עצמנו בתוך המאבק. בקונפליקט.

כשההכרה מגיעה וככל שנלמד איך לתת לה לנהל - את עצמנו בתוך המציאות,

כך נוכל להעמיק אל החלקים הפגיעים שלנו - 

מעבר לחומות שמסתירות לנו את הלב -

ותוך שהשקרים של התפיסות נחשפים ומתמוססים -

נוצר חיבור.

בינינו לבין עצמנו ועצמתנו

ובינינו לבין האחר.


מאחר ואנחנו שבויים בתוך התפיסות,

בעיקר בזמני ההצפה נצטרך מישהו חיצוני - 

כזה שרואה את התמונה בצורה נקייה יותר. 

(אופטימלית לאיש מקצוע יש הכלים וזווית הראייה הרחבה כדי להוביל אותנו לבהירות ואהבה לעצמנו)


מאחר וכאמור סיפורי גורם ה X מוטבעים בתת המודע שלנו,

עלינו להיעזר בכלים שמאפשרים לנו גישה לשם.


הגענו לעולם כיצורים רכים וחסרי אונים.

לאורך שנותינו הראשונות בהן אנחנו תלויים במטפלים בנו, - (שהם אחרי הכל בני אדם :-)

ספגנו מסרים, חשנו, הרגשנו וחווינו חוויות שחלקן מתסכלות.

מאחר ועד גיל 7 המוח חושי יותר מאשר חושב,

רוב החוויות הללו נקלטות ונספגות בחלקים הפחות מודעים של המוח.

בתת המודע ולא במודע.


לכן על מנת ליצור שינוי עלינו להיעזר בכלים

שלהם גישה לתת המודע, ש"מדברים בשפה שלו" כמו -

חיבור לגוף, לתחושות ולחושים (ראייה, שמיעה, מישוש, ריח וטעם - גם בדמיון)

הסכמה להעז להרגיש.

ושימוש בכוח המדמה.

~~~~~~

אחד התוצרים של גורם ה X הוא המבוך

זה אותו המקום בו אנחנו נתקעים 'עד שהמעוות יתוקן',

גורם X מחפש פייריות, ,

ועשוי לקחת אותנו להתבצר כי :

"אני אתקדם רק כשהוא יתנצל..", או "רק כשאקבל מה שמגיע לי!"

עד אז החיים נשארים ב hold..

העניין הוא שבינתיים מן הסתם החיים עובריים

ואנו עשויים למצוא עצמנו מבזבזים חיים שלמים בתקיעות הזו.

אז למרות השאיפה הזו להגינות,

מה שבאמת עשוי לעזור לנו לאזן את המצב

הוא למשל התרגיל הבא: 

(מובא בלשון נקבה, כמובן מיועד לכולם💓

בתרגום סימולטני מהסרט, יכול להעלות התנגדויות אבל שווה לנסות :-)


שבי בנוח, עצמי את העיניים 

ודמייני שאת מוקפת בעולם שעשוי כולו מאהבה טהורה

אני יודעת שזה נשמע לא נורמלי, 

אבל אמרי תודה לכל ההתנגדויות 

ותני לעצמך להיות אתי בדרך, 

תני לעצמך לחוות בלי הראש וההיגיון


יש אהבה ממש דחוסה סביבך, 

ואת נותנת לה להיכנס לתוכך ולמלא את כל הווייתך בה,

בעדינות אך בנחישות תני לאהבה הזו לגאות בתוכך 

תוך שאת ממקמת אותה בליבך

באותו הרגע את המנהיגה של האהבה ביקום כולו.

תני לעצמך לשהות במרחב מלא האהבה הזה במשך כמה נשימות מלאות.


עכשיו את רואה מולך את מי שאת כועסת עליו 

ו... את שולחת אליו את כל האהבה הדחוסה והמרוכזת הזו שבליבך,

לא משאירה כלום, את נותנת הכל, 

אבל את מרגישה לא רק רואה אלא ממש מרגישה 

איך האהבה שלך נכנסת לתוך הגוף של האחר. 

זה מאד חשוב. 

יכול להיות שברגע מסויים אתם הופכים לאחד. 

ברגע הזה את יכולה להרגיש שאם את יכולה להתאחד 

עם זה שאת כל כך כועסת עליו את יכולה הכל 

וזו תחושה של גבורה, מסטריות לשמה

זה לא שאני מבקשת ממך לאהוב מישהו שאת שונאת, 

זו לא דרך לסלוח לו, 

זה בכלל לא אודותיו, 

זה אודותיך 

אודות השלמות שלך 

ואודות השחרור שלך מהכלא, מהמבוך שלך..

לאט לאט אפשר לפקוח את העיניים ולחזור לכאן ולעכשיו

תוך תשומת לב לתחושות ולרגשות.

~~~~~~~


יש תקופות בהן אינטנסיביות החיים מכבידה מאד

ועלולה להעלות את סף הקושי לכדי יאוש,

אבל נקודת מבט שכזו שמזכירה שהקושי טומן בחובו הזדמנות

לקלף עוד קליפה של תפיסה ולהתפכח אל הגדוּלָה שלך

בשילוב של כלים תודעתיים שבכוחם לחולל שינוי,

מאפשרים לחיים להפוך למלאי סיפוק ושמחה!


פה בשבילך עם כלים טרנספורמטיביים 

שמובילים אל השינוי לו את~ה מייחל~ת!



גלית אליאס,

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓

~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילכם במגוון דרכים

אפשר בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
  • בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

  • אינטנסיב זוגי:

  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
  • יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
  • ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
  • פרטים נוספים בלחיצה כאן  


אפשר גם בלימוד עצמאי בקורסים דיגיטליים


💓💓

בנוסף - חדש על המדף:

מתנה ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

בלחיצה כאן פרטים נוספים

יום ראשון, 5 במרץ 2023

על מסיכות, תפקידים שאימצנו והקשר למאבקים בחיינו...

השנה הסתנן לו איכשהוא פורים 

ונפל עלי בהפתעה כשלא הייתי מוכנה לקראתו...

לא שהיו לזה השלכות קונקרטיות כלשהן,

אלא בעיקר ההפתעה שחוזרת שוב ושוב 

מתאוצת הזמן שרץ וחולף לו...


אך עכשיו כשהוא כבר כאן,

במיוחד נוכח האירועים המתלקחים סביבנו

זו הזדמנות מעולה להתבוננות וחשיבה מחודשת

על המָסֶכוֹת שאימצנו לנו ושמאחוריהן אנחנו מתנהלים,

(השמח~ הרציני ~ החכם~ הרגשני-ת~ הרציונלי וכו'..)


על התפקידים - (ההישרדותיים) שלקחנו על עצמנו לאורך השנים,

(בגדול מה שנע בין המושיע ~ הקורבן ~ המקרבן)

שלעיתים אנו מזוהים אתם עד כדי כך שהם מגדירים אותנו


על המרחק שאלה וגם אלה מייצרים מהאני האוטנטי שלנו


ו... על מידת ההשפעה שלהם על המאבקים בחיינו.

~~~~~


אנחנו יצורים חברותיים. 

נולדנו חסרי אונים לחיבוק של אמא

וככאלה אנחנו תלויים באהבתה.

כשעל זו - האהבה- מונחת ההבטחה שמקודדת באחורי תודעתנו -

במן משפט דומה ל: "אם יאהבו אותנו, ידאגו לנו וימלאו את צרכינו".

לכן נעשֶה כל מה שנִדָרֶש על מנת שיאהבו אותנו.

כילדים - ברור....

ואם לא נשנה זאת - זה ימשיך ללוות אותנו כדפוסי התנהגות גם בבגרות.

(כמסכות, כתפקידים, הרגלים, דפוסי התנהגות וחשיבה וכו'..)


מאחר והורינו בסה"כ בני אדם -

למרות שעבורנו כילדים הם אלוהאמא ואלוהאבא..

ומאחר ואנחנו חלק מתרבות שיש לה

ערכים, מוסכמות, דפוסי התנהגות מקובלים ושאינם מקובלים,

בכל פעם שנהיה ערים (במודע או שלא במודע) לציפיות מהורינו,

נמצא את עצמנו באחת משתי האופציות :

מְרָצִים ומתנהגים בתאם לציפיות

או

מתמרדים ומתנהגים בדיוק בהפוך לכך.

(משיקולי הישרדות כאמור - על מנת שיאהבו אותנו)


שתי האופציות רחוקות מהרצון שלנו,

הראשונה מכוונת למה שהם (ההורים ~ מטפלים) רוצים

השנייה מוכוונת למה שהם לא רוצים

אף אחת מהן לא מוכוונת למה שאני רוצה


בין היתר, על הבסיס (הרחוק מעצמנו) הזה, מתעצבת תפיסת האני,

כשהמסכות והתפקידים אמנם בשנות ילדותנו והתבגרותנו מצילים אותנו, 

אך לאורך זמן, מרחיקים אותנו מהאני האוטנטי המהותי.

ומהווים מצע למאבקים פנימיים שמתחוללים בתוכנו

(בין הרצון שלי לבין ההרגל להיענות או להתמרד בפרט אל הקרובים אלי)

ולמאבקים חיצוניים שאנחנו לוקחים בהם חלק.


לרוב, הקונפליקטים החיצוניים שאנחנו פוגשים בחיים,

הם השתקפות חיצונית -

כמו פרוז'קטור גדול - 

שמדגיש את המאבקים שבתוכנו.


בגדול זהו המאבק שבין האור לבין החושך,

בין האני האותנטי שמחובר למהות הפנימית שלי (הניצוץ הנשמתי),

לבין המסכות, חליפת ההישרדות והדפוסים ההישרדותיים שאימצתי. (האגו)


בעוד שהאני ההישרדותי מכיר סביבת חיים לוחמנית, 

בה, זה 'או אני או אתה',

בה נחווה עצמנו מתוך נחיתות ערך או תחושת עליונות,

נראה את החיים ככאלה בהם יש אשם או צודק,

יש מרוויח ויש מפסיד,

וככאלה בהם אחד בא על חשבון השני

וצריך להילחם כדי להצליח

(ועוד כאלה אמונות בסיס הישרדותיות)


הרי שככל שאנחנו נחשפים למהות שמתקיימת בתוכנו

אנחנו מתפכחים למציאות מורכבת יותר,

בה גם אני וגם הוא צודקים,

בה יש מקום לאחר ולשונה והשונות לא רק שלא מאיימת עלי,

היא פתח למגוון, עניין, הפריה והשראה,

מציאות בה מתקיים win win,

כי יש מקום לכוווולם....

ולכן ננהג בה בכבוד, באנושיות, בסקרנות זה לזו.


שתי האפשרויות הלכאורה מקוטבות הללו 

מתקיימות בחוץ, (מול "אחרים")

אז אנחנו ערים להן במיוחד

אבל...

וזו נקודה חשובה שפותחת פתח לשינוי -

שתי האפשרויות הללו - בעצם מתקיימות גם בפנים.


לכן, השינוי -

לא יכול להתחיל בחוץ.

הוא חייב להתחיל מבפנים.


למשל אם אני שומעת משהו לוחמני,

שקשור למצב בארץ, או למצב בבית,

(האשמה/ השמצה/ התלהמות אחרת כלשהיא) -

ככל שאגיב מתוך הפחד שיפעיל את האוטומטים,

מתוך הדפוס שאימצתי לי בין אם הוא 

מלחמה בחזרה, 

או כניעה,

ככל שתהיה בי שיפוטיות, גינוי, האשמה, ביקורת, גידופים -

אותם ספגנו כל כך הרבה כילדים ואז כבוגרים אנחנו בלי משים מתנהגים באותו האופן,

או כל מתח אחר -

לרוב המאבק החיצוני

שלמעשה משקף את המאבק הפנימי שבתוכי -

יסלים.


מאבק חיצוני שכזה טומן בחובו שכבות רבות 

של פוטנציאל לריפוי אישי של כל אחד מהצדדים.

ריפוי המקומות שספגו תוקפנות/ ביקורתיות/ הקטנה/ ביטול/ וכו'

ולמדו להאמין להן

כאשר מן הצד השני מתקיימת בתוכנו הידיעה של גדולתנו כניצוץ נשמתי

והנה לנו מאבק פנימי בין שני קולות -

זה שיודע את עצמו

וזה ששוכנע שהוא לא מספיק ומתנהל מתוך דפוסי הישרדות שמנציחים את המצב.


כל עוד נתנגד למאבק החיצוני,

אנחנו מתחפרים במאבק הפנימי ומעצימים אותו, בחוץ ובפנים.

לעומת זאת ככל שנביא את תשומת הלב פנימה להתבוננות וריפוי,

יתנקו התפיסות המקטינות, הרגשות והתחושות הקשות,

יתקיים יותר ויותר שלום פנימי

ומתוכו נוכל להגיב אחרת


חשוב לי להדגיש שאני לא מתכוונת לכניעה (!!)

שהרי גם זו הינה מושג מעולם המלחמה, מהתפיסה ההישרדותית


אלא ראשית כאמור להרגעת המאבק הפנימי,

ולאחר הריפוי והטרנספורמציה

ומתוך שקט פנימי שנוצר - אם יש רצון ובחירה בכך -

ניתן יהיה להציב גבול אפקטיבי בחוץ.


נוח לי לתת דוגמא מעולם בעלי החיים -

אם אני חווה התקפה,

במקום להתקיף בחזרה ולהיות טורף

ובמקום להישאר או להפוך לטרף,

נתחבר לעוצמה שבתוכנו -

כזו שאני יכולה לדמיין שלביאה מתהלכת ממנה

ומשם נתנהל. 

(עם או בלי פעולה, זהו בעיקר תהליך פנימי שאמנם יש בכוחו להשפיע החוצה אבל בשלב זה תשומת הלב פנימה)


וכדי שיהיה יותר ברור,

כי לשכל יש מגבלות ההבנה שלו,

הנה הצעה לתהליך קצר בן 3 שלבים

להתמודד עם לוחמנות ותוקפנות באשר היא:

(אם עולה ציניות והסתייגות-בשליחות האגו - מציעה לשים אותן בצד ולנסות,

מקסימום זה יצליח :-)


זהו עיבוד של הצעה כפי שאני הבנתי אותה

שהועברה על ידי אורית כהן רז:


שלב ראשון:

נמצא זמן ומקום לישיבה שקטה,

נביא את תשומת הלב לנשימה

וניקח 3 נשימות מלאות בהן נסרוק את הגוף

ונהיה בהתכוונות להרפיה וריכוך.

כשנחתנו בגוף,

נביא את תשומת הלב למרכז,

וננשום אל היש,

אל ההכרה ביש,

בשמחת החיים והאהבה לעצמנו על מי שאנחנו,

זו שחיה ומתפעמת בתוכנו גם אם איננה חווית החיים הערה בנו כעת -

משום שכרגע שכבות של תפיסות מעכבות מסתירות אותה,

עם זאת, זו קיימת במהותנו וקשורה לאלוהות שמתקיימת בנו

ועצם הידיעה הזו מאפשרת לנו חיבור ולו לקצה קצה של ההרגשה.

ננשום אל שמחת החיים והאהבה לעצמנו.

נזכור שאלה מתקיימות בנו כמהות משמעותית

ונשהה בהצפת האהבה הזו במשך כמה דקות,

בנשימה הכי איטית ורגועה שמתאפשרת לנו.


שלב 2

ניקוי מערכי הרגש מאשמה, האשמה, ביקורת, גינויים, גידופים וכו'

אנחנו רוצים להשמיע את קול התבונה

ולא להיסחף לשיח ההישרדותי

כי ככה אנחנו עשויים להצטרף ולחזק אותו,

בשלב הזה תוך שאנו ערים לנטייה להתנגד באופנים הללו,

אנו בוחרים להציב להם גבול כאילו אנו אומרים להם: "לא עוד".

מציבים גבול ללא הזדהות מחד וללא התנגדות מאידך

ואז חוזרים ומזכירים לעצמנו את היש,

את האהבה האינסופית הקורנת בתוכנו.

ומתוך המקום הזה נישא תפילה לזריחת אור תודעת היש סביבנו.


שלב 3

נאמר (לחלק הילדי שבנו) את ההיגדים:

"הקיום שלך בטוח",

"אני אוהבת אותך, את תמיד אתי",

"אני בוחרת בשמחה ובאהבה ומזכירה לעצמי שכולנו ראויים לה"

נמשיך לשהות בתשומת לב לתחושות ולרגשות 

עד שנחוש בשינוי.

~~~~


מניסיוני, ככל שאני בהקשבה לגוף,

בכבוד ודאגה רכה לאותם המקומות הילדיים שבי,

ככל שאני עומדת מאחורי הבחירה שלי 

לתת להכרה ולמודעות לנהל את העניינים (על פני האוטומטים ההישרדותיים של האגו)

החוויה של המלאות, של שמחת החיים והאהבה הפועמת 

זמינה לי יותר ויותר ומתקיימת ביתר רציפות.


אשמח לשמוע איך היתה החוויה שלך 💓

פה בשבילך,


גלית אליאס,

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓

~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילכם במגוון דרכים

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי


ואפשר גם בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
  • בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם
  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
  • יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
  • ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
  • פרטים נוספים בלחיצה כאן  


בנוסף - חדש על המדף:

מתנה ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

בלחיצה כאן פרטים נוספים








ו





אני תמיד צודקת!

השבוע צפיתי בסרטון של דר' סיידה דזילטס, שכמו תמיד בדרכה המדויקת הביאה רעיון, מעבר לכך שברמה הקולקטיבית - מאד אקטואלי לנו - סביב הכמיהה ל...