את התשובה לשאלה הזו,
וגם ממה נובע הפער הנפוץ הזה?
ובעיקר -
מה אפשר לעשות על מנת לגשר עליו?
אני מביאה מתוך ריאיון של Hellen Hillix
עם Jonathan Robinson
Jonathan Robinson פותח בכך שעבורו
מפגש מיני ועל אחת כמה וכמה מיניות מקודשת
היא משהו שהוא רחב יותר מסקס,
יכול להיות מפגש באנרגיה מינית בין שני אנשים -
הוא אומר -
כלל מבלי שיגעו אחד בשני.
הכימייה הזו עשויה להיות מורגשת באוויר,
בין אם אנחנו משחקים אתה ובין אם לא,
הוא ממשיך ומתייחס לכך שבמקרים רבים
קורה שהגבר רוצה יותר סקס מהאישה,
(נכון שישנם מקרים הפוכים בהם היא רוצה יותר ממנו,
ההתייחסות כאן היא לאלה בהם הוא רוצה יותר ממנה)
לטענתו הסיבה נעוצה בחוסר במגע
בעיקר בגיל ההתבגרות,
שיכול להוביל לעד כדי אובססיה למין
מתוך הבלבול שמייצרת חווית החוסר.
כבני אנוש המגע הינו צורך בסיסי לנו,
חוסר טוטלי במגע יכול להוביל לעד כדי מוות
ומתוך חוסר במגע נוצרות (גם) אובססיות מיניות.
למעשה הוא מוסיף ואומר,
מתחת למה שנשמע "אני צריך יותר סקס"
או
"מתי שוב נשכב??"
בעצם ישנו צורך עמוק יותר,
אולי במגע,
אולי בחיבור,
בנראות...
צורך שמאפשר לנו מילוי צרכים רגשיים
הוא מציע במקרה שזה קורה ועולה תסכול
אצל אחד הצדדים שרוצה יותר מהשני
להעמיק ולבדוק תוך שיתוף האחר:
"מה שמתחת לצורך שלי לשכב אתך הוא..."
או
"הצורך העמוק שלי שמסתתר מאחורי הרצון בסקס הוא..."
וגם הוא מציע להוסיף לשיחה הזו שיתוף כמו:
"5 דברים שאני אוהב וממלאים אותנו
כשאנחנו עושים אהבה הם..."
ו:
"2 דברים שלא ממש עושה לי את זה הם..."
עצם השיח על הנושא
מאפשר להיפתח יותר זה לזו
ולהמיס התנגדויות שהדורשנות
שלעיתים "למה אנחנו לא שוכבים מספיק"
עלולה להעלות.
Jonathan Robinson קרא לצרכים הרגשיים
שנמצאים מתחת לצורך המיני
"3 ה A"
("The 3 A")
בספר שלו Communication miracle for couples
הוא אומר שלמעשה כולנו רוצים (אולי צריכים)
את אותם הדברים - הלא הם 3 ה A:
Acknowledgment
Appreciation
Acceptance
ובעברית כמעט 3 ה ה' :-) :הכרה
הערכה
וקבלה
Jonathan Robinson מתייחס להכרה כצורך הכי חשוב,
בשבילו הכרה זה אמפטיה
שזה אומר קבלה של החוויה שאני עובר כרגע
כלגיטימית
לא כמו שלרוב אנחנו מנסים
לתקן את המצב או לשנות אותו
למשל כשמישהו מספר לנו שהוא כועס..
במקום להיות אמפטיים ולתת לגיטימציה
לתחושות ולרגשות שלו,
רק להקשיב ולהוסיף אולי כן, אני מתאר לעצמי ש..
לרוב אנחנו מנסים לעזור לו לפתור את המצב..
קבלה - לקבל את מי שהוא כפי שהוא
בלי לנסות לשנות אותו
אנחנו כן עושים זאת -
נוטים לקבל כפי שהם תינוקות,
וגם בעלי חיים,
אבל מעט מאד עושים זאת עם בני זוג
למעשה,
לרוב אנחנו מדברים בשפת השיפוט והאשמות
ולא בשפת האהבה
זו שעובדת
הכמיהה העמוקה שלנו היא לחיבור,
זה המנוע שמחייה אותנו,
אנחנו שמחים יותר חיוניים יותר ואופטימיים יותר
ככל שאנחנו מצליחים להיות בחיבור
לבני הזוג ובכלל.
פורנוגרפיה למשל -
כך הוא אומר
נותנת לנו אשלייה של מילוי חיוניות שכזו
רק שהיא לזמן קצר יחסית
וגם לא מגיעה לעומק שחיבור אמיתי כן מוביל אליו.
כך גם סמים למיניהם
יש להם אפקט של עליית החיוניות
אבל כמו לפורנוגרפיה
חסרונות רבים.
ככל שנלמד מה באמת באמת מזין אותנו
בעומקים שלנו
למשל
מגע,
שיח עמוק,
חיבור עמוק,
אהבה,
מעשה אהבה מקודש
כל אלה ממלאים אותנו לאורך זמן ארוך הרבה יותר
אפשר להשוות את זה לאכילה -
כשאנחנו רעבים אפשר לאכול המבורגר
אבל אז נהיה רעבים שוב 50 דק אחרי כן,
לעומת זאת אם נאכל ארוחה מאד מזינה,
ההזנה לגוף תהיה כזו שתשאיר אותנו
שבעים זמן ארוך הרבה יותר.
ככל שהמילוי הוא "סינטטי" ומהיר
כך זה משאיר אותנו ריקים וחסרים
ואף מכורים למילוי הזה
אך ברעב מתמיד
ואת הריאיון הוא מסיים בהמלצה:
לקחת סיכונים קטנים
כדי לשמור על הכיף
להעז כל פעם קצת
להחמיא יותר,
להעמיק את התקשורת,
לספר על עצמי...
או כל דבר אחר
שעבורך הוא סיכון קטן ומרגש
~~~~~~~~~~~~
אהבתי ❣❣
יש פה בהחלט כמה פנינים!
מה אוסיף?:
לחיי האהבה,
הרגישות,
וההסכמה להיראות -
להיות מי שאני -
מתוך חיבור לעצמה שלי
ויחד עם זאת גם לפגיעות ולרגישות שבי
אמן!
פה בשבילך
בשיחות וידאו בוואטסאפ/ זום סקייפ
אישיות או זוגיות
כך שנוכל לצמוח אל מעבר
למעצורים שעומדים בינינו
לבין עצמנו האותנטיים,
בינינו לבין חיי רווחה ממלאים ומשמחים!
לחיצה כאן: galitel2@gmail.com
מובילה ישירות לתיבת המייל שלי
להתראות!
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.