יום ראשון, 27 בספטמבר 2015

איך אפשר לסלוח אחרי בגידה ?


לא, לא התבלבלתי..
יודעת שיום כיפור מאחורינו 

אבל מי שהסוגיה הזו רלוונטית עבורו..
יודע שזה לא עניין של יום אחד, אפילו אם מדובר ביום מיוחד כמו יום הכיפורים...

גם לא של כמה ימים.. 
מדובר יותר בכיוון של כמה שנים..

כן - שנתיים זה בערך הזמן שלוקח
להחזיר את האמון אחרי רומן מחוץ לנישואין.

לפחות שנתיים..

אז בעצם – אני מדברת על אמון, ועל בנייה מחדש.
הסליחה היא לא העניין העיקרי, היא לא המטרה
למרות שהיא מאד מדוברת ו in.. שזה כשלעצמו יכול להטעות אותנו,

אבל בינינו, תארו לעצמכם סיפור כזה,
אם בתוך הכאוס הזה הצד השני חוזר ומבקש סליחה –
זה היה באמת מרגיע אתכם ?
הייתם מסוגלים באמת לסלוח ?

אמממ... כנראה שלא..

מנקודת המבט שלי יש שני עניינים משמעותיים בהרבה
מהסליחה עליהם אני רוצה להרחיב.

מן הסתם כשנעבור דרכם גם היא תגיע
כנראה שלמה יותר, כנה ואמיתית - סליחה מעומק הלב .

העניין האחד מתייחס בעיקר לצד הנבגד והוא –
האמון. עניין עניין מה שנקרא..

העניין השני עליו ארחיב בשבוע הבא - מתייחס בעיקר לצד הבוגד והוא –
התבוננות והבנה מה היה שם ברומן
שמשך אותו החוצה מהקשר.
התבוננות ולמידה כדי שיוכלו יחד, ליצור את מה שהיה חסר בתוך הקשר הנרפא.



אז כמה מילים על אמון
האמון הוא משהו בסיסי וקדום, אולי נכון יותר לומר חוסר האמון..
לאורך הביוגרפיה שלנו אנחנו חווים לא מעט חוויות שמערערות את האמון
ומשאירות אותנו בגדול לא מאמינים באמת,
רובנו ננוע בין שני הקצוות -
או שנאמין לכל דבר שיאמרו לנו
או שנתייחס לכולם כאל נוכלים ונשים בספק כל מה שנאמר לנו.

בגדול נהיה באמון על תנאי.. אמון עד שנגלה ש..

הרבה פעמים נהיה פעם ככה ופעם ככה,
כשהדברים שנאמין להם יהיו כאלה שלא יכולים לפגוע בנו
שלא יסכנו אותנו מבחינה רגשית -
ואז - כל עוד אין סכנה - אין לנו בעיה להאמין.

לעומת זאת בכל מקום בו יש חשש שניפגע,
גם אם על פני השטח באופן מודע נתייחס אל עצמנו כאל נותני אמון,
חוסר האמון יהיה שם כדי להגן עלינו מהפגיעה.

והתוצאה היא שלא באמת נתמסר,
שוב – על פני השטח יכול להיות שכן – שנטפל, וניזום, ונהיה בני זוג והורה למופת,
אבל בכל פעם שנידרש לנוכחות, לכנות, לפתיחות אמיתית –
נסגור את הלב ליתר בטחון.
כי כלמודי ניסיון אין לנו כל ברירה אחרת..
חוסר האמון שומר עלינו שלא ניפגע שוב.

אלא ש.. בהפוך על הפוך כמו מנגנוני הישרדות רבים אחרים -
גם זה – יצור בדיוק את מה שאנחנו חוששים ממנו..

כי כשאנחנו לא באמון – אנחנו לא באמת עם הלב שלנו שם,
גם אם הידיים מעידות שכן.. (בעשייה) אנחנו לא.. (בהוויה וברגש)
ואז מורגש החוסר שלנו מהצד השני..
ו... הופס – הוא מפר את האמון, כי מרגיש שחסר לו משהו..

לא , אני לא מצדיקה רומנים מחוץ לנישואין,
ולא – אני לא אומרת מצד שני להתאבד ולהתמסר,
בינינו גם אם זה מה שאגיד – הרי החלקים הקמאיים שלך
שומרים עליך ולא יתנו לך להסתכן כך ..

אלא אם – עוברים תהליך של ריפוי -
תהליך שיאפשר לך ליצור חוסן פנימי שכזה
שתוכל/י לאהוב ולהיות שם לא בתנאי שלא תיפגע/י
אלא להיות שם ולאהוב למרות שבטוח תיפגע/י
כי האהבה (גם) פוגעת.

לא מדובר במתן אמון עיוור,
אלא אמון בעיניים פקוחות,
שמכיל בתוכו את האופציה להתמסרות אמיתית.

ככל שהלב שלנו פתוח, כך נזכה להרגיש את האהבה בעוצמתה
וזה כאמור יקרה ככל שניצור חוסן פנימי ונהיה בחיבור לאותנטי שאני
מתוך ידיעה וחיבור פנימי עמוק שמסכים להתמסר
ובכך למלא את אחת הכמיהות הכי גדולות שלנו כיצורי אנוש-
להיות חלק מ.. להרגיש חיבור למישהו אחר

זהו חיבור אחר מהחיבור שמתרחש ברוב קשרי הנישואין האוטומטיים
זהו חיבור שהולך ומשתבח עם הימים,
זהו חיבור מאפשר לנו ליצור יחד מה שאנחנו באמת והכי רוצים.

כמובן שמדובר בתהליך הדדי,
ובשבוע הבא אתייחס לצד השני ולעניין המשמעותי הנוסף,
ליצירת הפאזל שמאפשר להגיע לשם.
ובינתיים,
המשך חגים שמחים,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.



יום חמישי, 17 בספטמבר 2015

כשאת אומרת ".. צטערת" למה את מתכוונת ?? או - איך לבקש סליחה ? חשבון נפש לקראת יום הכיפורים



יום הכיפורים קרב ובא ומחשבות חשבון נפש מתחילות לטייל לנו בראש,

איפה טעיתי, הגזמתי, הייתי נוקשה מידי,
איפה לא שמתי גבול כראוי,
איפה לא ראיתי את הצרכים שלו ,
איפה אני בוחרת להתעלם ונמנעת מלהיפגש אתו..

ביחד אתן עולים שיפוט וביקורת, עולה אולי אשמה וחרטה,
ועולה הצורך לבקש סליחה.

אז רגע לפני שאת רצה להתנקות בבקשת סליחה ומחילה..
אני רוצה להתייחס ל "פרה הקדושה" הזו – שמתחילה במילים "אני מתנצלת על.."
ולהביא נקודת מבט שונה.

לא, היא לא מבטלת את הכמיהה שלנו להתפתח ולצמוח אל אני טוב יותר,
ובטח שלא את קדושתו של החג והמעמד,
ובכל זאת נקודת מבט אחרת שמייצרת את השינוי המיוחל .

כאשר אני מתנצלת על משהו – מתקיימת בבסיס ההתנצלות הזו ההנחה שטעיתי,
אם טעיתי – משמעו שיש מישהו אחר שצדק
(גם אם לא היה כך בסיטואציה עצמה, אלא רק מעצם הבאת הדברים כהתנצלות)
כלומר – כשאנחנו מתנצלים אנחנו למעשה מכניסים את עצמנו למישור של הצדק.

במישור הזה יש מונחים כמו אשמה, שיפוט, ונו נו נו..
במישור הזה מי שמבקש את הסליחה מרגיש לא בסדר,
ומי שממנו מבקשים עשוי להרגיש הקלה מסוימת,
במישור הזה יש צודק מול אשם.

אלא ש.. לרוב זה לא המצב
ויותר מזה, אנחנו לא רוצים להיכנס למישור הזה של הצדק,
לא כל שכן להכניס את עצמנו לשם ,
ולא מתוך מקום של התנערות מאחריות, 
להיפך
דווקא כדי שנוכל לקחת אחריות וליצור את השינוי ביחד

בכל סיטואציה, ואני שוב כותבת - בכל סיטואציה,
לכל אחד מהצדדים יש 50% האחריות שלו.

אני מתייחסת לסיטואציות בקשר הזוגי כאשר אף אחד מאתנו איננו חסר אונים
גם אם לעיתים זה מה שהוא מרגיש,
כל עוד שנינו בוגרים בתוך מערכת יחסים – זה המצב

בכל סיטואציה לכל אחד מאתנו ה 50% שלו מתוך ה 100% אחריות על המתרחש.

גם אם זה במודע וגם אם לא,
גם אם זה ברמת ההתנהגות וגם אם לא.

אם נשווה את זה למשחק טניס –

כל עוד אחד זורק את הכדור והשני מחזיר לו – לכל אחד מהם 50% מהאחריות
זה יכול להיות שאחד מאשים והשני ממשיך להרגיש אשם
זה יכול להיות שאחד צועק והשני עונה לו בצעקות, או בשתיקה רועמת (היינו הך)
זה יכול להיות שאחד מתעלם והשני מתעלם בחזרה או מתלונן על כך ונעלב/ כועס

כל עוד הם מתמסרים בכדור – האחריות לסיטואציה מתחלקת שווה בשווה,
לא משנה מי התחיל..
כי שוב זה לוקח אותנו למישור של הצדק בו אולי יוכרע מי צודק ומי אשם
אבל לא נרוויח מכך מחילה אמיתית



אז מה כן ?

אם למשל את יודעת שחשוב לו לנוח כשהוא חוזר הביתה,
אבל את כל כך עמוסה כל היום, שכשהוא חוזר את לא מצליחה אלא לזרוק עליו את הילדים
ולהתלונן על כמה היה לך קשה כל היום כדי שלא יעז להתנגד..

(כן.. אני מודעת לבחירה השוביניסטית דווקא בסיטואציה זו,
 פשוט היא חוזרת לא מעט. מן הסתם זה יכול להיות כל דבר אחר)

וככה לקראת יום כיפור את יכולה להיווכח בכך,
וגם אם את עוד קצת שבוייה במקום של הצדק שמצדיק אותך כי את מאד עמוסה,
בכל זאת ברגעים של כנות את יכולה לראות שגם הוא עייף אחרי יום עבודה
ומסכימה בינך לבינך שהלוואי שהייתם מוצאים דרך בה תוכלו לכבד  את הצרכים של שניכם

(וישנה !)

ונניח שבימים אלה של סליחות זה אחד הדברים עליהם היית רוצה לבקש סליחה.

את יכולה למשל –
ברגע של שקט, אחרי שהכל נרגע,
ממקום רך ופתוח שמסכים לתת לא בתנאי
(כלומר את מוכנה לאופציה שהוא ינסה להישאב למקום הצודק ואת נושמת אל מה שעולה)
לומר לו משהו כמו :
".. אתה יודע, אני מודעת לצורך שלך לקבל שקט כשאתה מגיע מהעבודה,
ואני רואה שגם היום היה קשה לי לאפשר לך את המנוחה הזו,
ואני יכולה לראות כמה קשה אתה עובד וכמה אתה זקוק לשקט הזה,
אני אעשה כל שביכולתי להתחשב בצורך שלך בשקט בפעם הבאה..."

אין הכוונה למילים ריקות שמשאירות הבטחה ללא כוונה לקיימה

להיפך –

כשהדברים מגיעים כך, הסיכוי שיתקלו בהתנגדות קטן יותר,
ואם התנגדות מעצימה כל אחד מהצדדים וגורמת לו להתחפר בעמדתו,
הרי שכשנטרלנו אותה נפתחות המון אפשרויות בפנייך – איך להיענות לצורך שלו
שלא על חשבונך,
כי בינינו – כשאת מתעלמת מהצורך שלו ו'זורקת עליו את הילדים'
הכעס והתסכול שזה מייצר לא ממש נותן לך מנוח .. וגם לו,
וכאילו הלכתם עוד צעד אחורה זה מזו במרחב הזוגי שלכם.

מהמקום הפתוח הזה שמסכים לראות את עצמו וגם את האחר
יכולה להתקבל סליחה אמיתית.
ואז אנחנו כבר במישור של האהבה, החמלה, האחדות,
כי שנינו צודקים לכל אחד מאתנו נקודת מבט ראויה בדיוק כמו של האחר
וכן, הן יכולות להתקיים ביחד ולא אחד על חשבון האחר !


אפשר ללמוד איך לחיות כך כדרך חיים

איך להחזיר את החיוך אליכם לפנים,

וזה קורה הרבה יותר בקלות ממה שאת מתארת לעצמך



גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.





יום רביעי, 9 בספטמבר 2015

בפתחה של שנה חדשה - מה הכי חשוב שיקרה כדי שתהיה לכם הזוגיות שתמיד רצית ?


עם כל הכבוד לזוגיות טובה ומענגת,
ואת יודעת כמה כבוד יש לי אליה...

רציתי לאחל לך ולומר שמה שקודם כל חשוב שיהיה לך טוב -

שתהיי מסופקת
אני מתכוונת לטעם הזה של השמחה וההודייה שמלווה אותך לאורך היום,
לעומת הביקורת המנקרת שכל כך התרגלנו אליה,
שלא משנה מה נעשה –משאירה לנו טעם מר ממה שלא הספקנו ..

כי כשאנחנו בתחושה של סיפוק –
ישנה הוקרת תודה על מה שהיה ועל מה שהווה,
ישנה מלאות ושמחה, וישנה חדוות היצירה שמעודדת עוד מזה..

שתהיי סבלנית (ראשית) כלפי עצמך
ותיקחי את הזמן לבדוק מה נכון לך – כרגע, וגם אחר כך,
ובכלל - מה את באמת רוצה ..

כי אחרי שהרצון ברור הדרך לשם כבר נסללת מעצמה
ונותר לנו רק ללכת בה .
(ואז גם אם יש מהמורות - פה נחלץ כוח הרצון לעזרתנו)

שתאפשרי לעצמך לנוח בין לבין ,
סתם כי זה מה שבא לך,
או כי זה מה שנכון עכשיו,
ולא רק אחרי שתגמרי את כל המטלות של כולם וגם את עצמך ותתמוטטי..
כי זו לא מנוחה - זוהי אפיסת כוחות..

שתזכרי בכל רגע כמה את שווה,
לא רק בזכות הישגייך, והיו לא מעט נכון ?
לא רק בזכות יופייך, הביטי לרגע במראה והיזכרי בו,
אפילו לא רק בשל כישורייך, זוכרת אותם ? כל האיכויות שניחנת בהם ?
שכולם סביבך אמרו לך כמה את טובה ב... וב...

ראויה את מעצם היותך את .
ראויה לאהבה , לשותפות וחברות אמיתית





ככל שתהיי בחיבור לשלם שאת,
כך גם תשמח ותענג אתכם הזוגיות.

מאחלת לך שנה של פריחה ושגשוג אל עבר עצמך בעוצמתך,

וכדי שיהיה לכם קל להגדיר מה הייתם רוצים לעצמכם -
הנה לכם הדרכה במתנה ממני -
לחיצה פה ואתם שם !
יש ללחוץ על התמונה ולקבל במתנה את ההדרכה שתגשים לכם את חלום הזוגיות שלכם !
שנה נפלאה !

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.



יום חמישי, 3 בספטמבר 2015

עוד ממשיכים להתחתן ? מה הקטע, מה הם לא יודעים מה מחכה להם ???

זה מה שהיה עובר לי בראש כשהייתי הולכת לחתונות - 
אז – בימים שהיה לנו מבאס ביחד.
כי מבחינתי זו היתה המציאות. ולא יכולתי לראות שום אפשרות אחרת –
מה שגרם לי להספיד את מוסד הנישואין ולהסכים לאמירה ש"תם זמנו".
מילא אני כבר בפנים.. אבל עוד ועוד אנשים מתחתנים ?
למה הם עושים את זה לעצמם ?
וזה היה יופי של תירוץ להישאר תקועה באותו המקום..
כי אם "ככה זה" אז ממילא אין מה לעשות בנידון כדי לשנות..
אבל מאז שגיליתי את הדרך המופלאה הזו בה אנחנו הולכים היום,
החיים שלנו השתנו מהקצה אל הקצה,
מאז כל מיני דברים שהיו בגדר נס בעיני, קורים כל בוקר וכל ערב..
מאז הוא החבר הכי טוב שלי,
אנחנו מתייעצים אחד עם השני , משתפים, וסתם מדברים בכיף
(זה נשמע ברור מאליו.. אבל - פעם לא יכולתי לדבר אתו,
כי תוך כמה שניות היינו מגיעים לפיצוץ..
לא משנה על מה הייתי מתחילה לדבר, איכשהוא זה היה מתהפך נגדי..)
יותר מלדבר ולהקשיב – הוא מבין אותי.
והידיעה שאנחנו יחד – שהוא לצדי,
אחרי כל כך הרבה שנים שהרגשתי לבד..
בכלל - אנחנו כבר – לא מנגנים על שריר האשמה,
לא עוד יסורי מצפון, כעסים והתפתלויות, זה משהו אחר, נקי ונעים.
היום אנחנו באמת באמת אחד בשביל השני
לא מתוך הצורך לרצות, ולא מתוך פשרה או ויתור,
אלא באמת מתוך החיבור לעצמנו והחיבור שהולך ומתחזק בינינו.
אינטימיות, תשוקה - כן, גם אני הייתי בטוחה שאלה נעלמים עם הזמן..
אז זהו, שממש לא, ההיפך ! (גם) זה רק הולך ומשתבח
והיופי הוא שכל אחד יכול, ואני רואה את זה עם הזוגות שמגיעים אלי (מכל הארץ אגב)
מה שקורה באינטנסיב הזוגי -
זה כמו נוסחאת קסם ייחודית שפשוט עובדת !
זה הרבה יותר מפשוט, אפילו לא יקר
שלא לומר זול - בטח יחסית למה שאתם מקבלים בתמורה
וכמו שאומרים לי כולם ואמר לי גם עדי השבוע "היה לי ממש כיף פה" .

תארי לך, מקום שקט ונעים, שניכם יושבים
ולומדים איך לדבר, להקשיב ולחזור להיות רכים אחד אל השני,
כשעל הדרך אנחנו פותרים את העניינים הלא פתורים ביניכם
ואתם מתחילים לצעוד על דרך חדשה -
מחזירים לעצמכם את הניצוץ בעיניים.
גלית, הימים הללו של תחילת השנה יש בהם משהו קסום
שתומך בהתחלות חדשות –
לכן אין זמן מושלם מזה להעז ולקפוץ למים.
אז בזמן שהילדים חוזרים לבית הספר,
בפתחה של שנה חדשה –
הנה לכם דרך להגשים את החלום הזוגי שלכם,
שתהיה שנת לימודים ובכלל מבורכת באור,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.