יום שלישי, 22 בספטמבר 2020

"והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.."

כמה פעמים שמענו את המשפט הזה כילדים?

כל כך הרבה פעמים, שאי שם בתוכנו 

אנחנו ממש ממש מאמינים 

שכל שעלינו לעשות הוא למצוא את האחד

ולכשנמצא/ מצאנו אותו - מובטח לנו אושר (ועושר) עד סוף ימינו

מעצם ההתאמה,

בלי שנצטרך לעשות משהו לטובת העניין

נכון.. 

כולנו גם יודעים (בחלק מקביל בתוכנו) שזה לא ממש ככה...

אבל אותו הזרע שנזרע בסופי האגדות

ממשיך לקנן בתוכנו.


ולא, אין לי בעיה עם אגדות,

אני אפילו אוהבת,

הבעיה מתחילה כשעלילת חיינו מסתבכת לה 

אנחנו מוצאים את עצמנו רבים יותר, מתחילים להתרחק 

ומפרשים זאת כאילו האהבה נגמרה,


פה נכנסים סופי האגדות לתמונה

ועולות במוחנו מסקנות בסגנון:

"אם אין אושר (כרגע), זה לא "זה"

גם אם היינו מאוהבים עד הגג בתחילת הדרך


מה ששכחו ללמד אותנו באותן האגדות, 

שזו פאזה נורמלית שכל זוג עובר -

ההתפכחות מההתאהבות-

פאזה  שבהגדרה רוויה אכזבות  

והינה שלב בדרך לאהבה יציבה ומרגשת 

כזו שמתאפשרת רק בקשר זוגי (מודע) לאורך זמן

כשאנחנו לומדים איך להגיע לשם.


אותם סופי אגדות מובילים אותנו בטעות להסיק

ש"אם אנחנו רבים כל כך הרבה - זה הסוף"

או

"אם התשוקה נגמרה (לכאורה) זה הסוף..."


וזה המקום לשאול: האמנם?


התודעה הקולקטיבית שאנחנו חלק ממנה

הינה תודעת אשמה (השלכתית),

כזו שמלמדת אותנו להשליך על האחר את הבעיות שלנו

כזו שלפיה אם משהו לא בסדר  - זה בגללו/ה

ו"צריך להתרחק"

כזו שמעודדת אותנו שאם משהו לא נעים לי - זה הזמן לקום וללכת

"כי אני אהיה רק איפה שנעים לי..."


רק שהמסר התרבותי הזה מעלים מאתנו פיסת מידע קריטית -

לפיה בעצם כל מה שקורה לי מן החוץ

(לכאורה מה שאחרים עושים לי)

הוא רק תזכורת למה שבתוכי


ובנוסף ש:

If it's histerical, it's historical


או בעברית - 

אם זה היסטרי (אמוציונלי) סימן שזה היסטורי 

או נעוץ בביוגרפיה ומעורר זכרונות קשים

שקיימים בנו פנימה


לכן, על ידי כך שהיא { תלך...,

הוא }לא באמת נפטר מאותם זיכרונות ובהחלט לא מרפא אותם

אלא רק "מרדים" אותם עוד קצת...


בימים טרופים אלה -

ימי קורונה וסגר על החגים -

מן אינטנסיביות בריבוע -

היכולת שלנו להרדים ולהתעלם מהאישויים הולכת ונחלשת

אם ברחנו ימינה הם יגיעו משמאל,


במילים אחרות גם אם ניפרד,

אותם התסכולים וחוסר הסיפוק יחזרו,

נכון... לכשנגיע לשלב ההתפכחות.


בכל מקרה כשאני מתרחק ממי שמזכיר לי את התסכול,

אני מתרחק ביחד עם התסכול שבתוכי 

ולכן זה לא באמת פוטר את הבעיה.

(שלא לדבר על זה שפרידה מייצרת 100 בעיות אחרות)


היופי הוא... 

שיש אפשרות אמיתית ליצור רווחה

ולהשתחרר מהתסכולים הללו באמת,

זאת אומרת שזה לטובתנו הגבוהה (!)


כלומר בדיוק ההיפך מלקום וללכת -

או לפחות רגע לפני כן -

יש לנו הזדמנות פז להשתחרר מהכלא הפנימי הזה

שאנחנו שבויים בו ע"י אותם המקומות הפגועים שבנו 


וזהו כלא כיוון שאנחנו בעצמנו 

ע"י ההתנהגויות ההישרדותיות שאימצנו לאורך השנים

מייצרים מצבים בהם אנחנו במו ידינו

משחזרים את התסכול


כי אם למשל היום הוא } יוצא מדעתו

כשהילדות קמות משולחן השבת באמצע הארוחה

ואז הוא } כועס עליהן,

מה שבעצם מקטין עוד יותר את החשק שלהן לשבת לצדו

הוא } נשאר בודד יותר ויותר...


לעומת זאת

כשהוא מנצל את ההזדמנות לריפוי -

אופס.. הוא נזכר שזו בדיוק הבדידות שחש

כשהיה כמעט בן 13 רגע לפני היותו בר המצווה 

כשאבא שלו נפטר מדום לב...

איך שברגע אחד הוא נותר לבדו

בעצב בלתי ניתן להכלה לילד 

ולא רק שלא עזרו לו לעכל ולהכיל את הכאב,

כבן בכור הוא נדרש להחליף את אבא 

וקיבל עליו משקל עצום של נטל ואחריות.


מאז - הוא שוב ושוב חווה נטישות שכאלה,

חלקן כואבות יותר, חלקן פחות

כמו גם בכל ערב שבת בו הבנות קמות משולחן הקידוש

והוא - חסר אונים מוצף בכאב הבדידות ומגיב בכעס

שרק מבריח אותן יותר...

ומשאיר אותו בודד ומתוסכל לכאורה ללא מוצא.


היום -

אחרי הריפוי, משהו לגמרי אחר מתאפשר שם.

היום מהמקום הבוגר האב הפנימי לחלקיו הילדיים

הוא בחווית ביחד וביטחון

ומתוך כך האב שהוא לבנותיו

יכול להזמין אותן באהבה (לא בהפחדה) להישאר

ואז - באופן לא מפתיע (עכשיו כשהוא לא בלופ)

הן נשארות בשמחה 

ויותר מזה - מלכתחילה הרבה פחות רוצות ללכת

 

כל אחד מאתנו שבוי בתוך הלופים ההישרדותיים שלו

כשהקשר הזוגי מסבך את הלופים הללו עוד כמה סיבובים

ומשאיר אותנו לא פעם בחוסר אונים

כי "כבר עשינו הכל..." "מה עוד לא ניסינו?"


אבל זהו.. שזה לא משהו חיצוני שעלינו לעשות

אלא משהו פנימי לנקות מתוכנו,

להתמיר את המנגנון ההישרדותי לכזה שהוא איכותי

ולעבור ממקום שיורה לעצמו ברגל

למקום שגדל ומתרחב לאפשרויות חדשות 

(שלא מתקיימות בזוית ההישרדותית הצרה)

למקום שמעז להתחבר (ולא מתוך ויתור והיעלמות/ השתלטות),

להתרחב למקום שלומד לדבר ולהקשיב

ופותח את הלב באמון בוגר


כל קשר זוגי - 

לפחות עד כמה שאני מכירה -

עולה על שרטון בשלב כל שהוא.


אנחנו רק שוכחים שזה טבעי, 

שזה חלק מהדרך למקום טוב יותר -

אם רק יש לנו הכלים וההנחייה לשם


הבשורה המשמחת היא -

שזה בדיוק מה שאני מתכוונת ללמד אתכם

בסדנת הזום לזוגות שתתחיל מיד אחרי החגים


כדי שבאמת כמו שעופרה חזה ז"ל שרה לפני שנים:

"אחרי החגים יתחדש הכל..."


אם זה הזמן להקפיץ את הזוגיות שלכם

לשלב הבא שלה -

הסדנה הזו בשבילכם

פרטים והרשמה בלחיצה כאן


בברכת גמר חתימה טובה
ואיחולים לשנה מלאה באהבה בלב פתוח,

פה בשבילכם,

גלית  אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.





יום ראשון, 13 בספטמבר 2020

"אחרי החגים יתחדש הכל.." / איך להחזיר את האהבה הביתה?

רובנו מוצאים את עצמנו בשלב די מוקדם 

במערכת יחסים שבלשון המעטה 

לא הכי מספקת 

(שלא לומר מתסכלת עד כדי בלתי אפשרית).


לרוב אנחנו מגיעים לשם 

קצת אחרי שאנחנו מתחייבים זה לזו/ 

עוברים לשלב מחייב כמו מגורים משותפים או חתונה


רק מעטים זוכים לקשר ממלא, מכבד,

מלא תשוקה ושמחה אמיתית 

גם בתקופות שאחרי שההתאהבות מתפוגגת.


מלאות כזו שמחכים בציפייה לחזור הביתה,

שמבלים יחד ולחוד,

שיש בטחון בקשר -

ביטחון שמאפשר לאהבה לפרוח 

ולתשוקה ללבלב 💓


נשמע חלומי עד כדי לא מציאותי?

לגמרי...

כי התרבות בה אנו חיים 

עם מה שראינו בבית וסביבנו 

לא מלמדת אותנו איך ליצור זוגיות אוהבת

ולא פעם... ההיפך הוא הנכון -

עם מה שלמדנו - 

אנחנו מייצרים מערכות יחסים 

רוויות האשמות, תלונות, ציפיות ואכזבות


לא, זה לא עניין של מזל,

וגם זה לא בגלל ש"אנחנו כנראה לא מתאימים"

כמו שנהוג לחשוב


מדובר פה בהבנה חדשה -

תפיסת עולם רחבה יותר -

שמאפשרת לנו להיות מחוץ לשבלונה המכשילה הזו

ובעזרת כלים פשוטים וברורים 

להשתחרר מהלופים הזוגיים שלנו

ולשדרג לגמרי את איכות החיים שלנו- 

הזוגית וגם האישית.

~~~~~~~

הקורונה העצימה והדגישה אישויים זוגיים 

והחגים הבאים עלינו לטובה 

עשויים להוסיף משלהם ולהחמיר את המצב


על מנת שאפשר יהיה לנצל את האינטנסיביות הזו

בה האישויים מונחים על השולחן

וכבר קשה להתעלם מהם -

כדי לנקות אותם -


אני פותחת סדנה לזוגות - און ליין

בה נלמד גם למה זה קורה לנו

וגם נקבל את הידע הנחוץ לשינוי

כמובן שמעבר לידע השכלי 

נעבור תהליך שיצור בנו שינוי של ממש


כך שבעזרת הכלים שאלמד

תוכלו להקפיץ את הזוגיות שלכם

לרמה חלומית לגמרי

רק שהיא תתקיים במציאות


בסדנה 6 מפגשים שבועיים

ובה מקום למקסימום 6 זוגות 

מתוכננים להיות בזום/ google meet

(בכל מקרה לא נדרש ידע טכנולוגי למעט לחיצה על קישור)

ואם יתאים חלק מהמפגשים יתקיימו פנים אל פנים אצלי בחצר


נתחיל מיד אחרי החגים -

6 ימי שישי והזוגיות שלכם בשמיים


אם המילים הללו קוראות לך

זה הזמן ללחוץ כאן לפרטים נוספים והרשמה


כאמור:

הסדנה שומרת על האינטימית שלכם,

ומעבר לכך שיש בה מקום לעד 6 זוגות -

התהליכים הזוגיים יתקיימו

באינטימיות הזוגית שלכם ולא בפומבי ❤

זאת תוך כדי שאני תומכת ומלווה את הזוגות שרוצים.


זאת אומרת שנתחיל את המפגשים 

בתוכן שאעביר לקבוצה 

ונמשיך בתרגול ובתהליך זוגי

כל זוג במרחב האישי שלו.


פרטים נוספים ואפשרות להרשמה

לסדנת הזום לזוגות

שבה נחזיר את האהבה הביתה ❤

בלחיצה כאן


בברכת שנה ברוכה בכל טוב,

בלב פתוח, קלילות ושמחה במי שאת/ה


עם ובלי קשר לסדנה,

אני פה בשבילך במגוון דרכים להגיע לשם:

  • בין אם בפגישות אישיות(לחצי כאן ותגיעי ישר לתיבת המייל של, כתבי לי ונתאם)
  • או בתהליך זוגי (אינטנסיבי או בתדירות שבועית, (פרטים בלחיצה כאן)
  • או בהדרכות מוקלטות (כמו זו שבלחיצה כאן)  שבמחיר סמלי מלמדת אותך כל מה שצריך לדעת על כעס,כולל תהליך שמוביל לבשלות רגשית לשינוי.

  • גלית אליאס
    מומחית בהחזרת אהבות למקומן
    ובראש ובראשונה זו שממך אליך ❤💓

    יום ראשון, 6 בספטמבר 2020

    איך לשנות את ה story of my life?

    כל אחד מאתנו מסתובב עם מיני סיפורים על החיים שלו -

    אותם סיפורים שהופכים להיות 

    ה Story of my (/your) life


    סיפורים שמאחורי (או מלפני) הקלעים

    אשר באופן אבסורדי - גורמים לנו להתנהג

    כך שנשחזר את הסיפור שוב ושוב (!)


    כמי שזוכָה לעבוד עם נפלאות ה"גוףנפש"

    אני נוכחת שוב ושוב בנפתולי הסיפורים

    ובדרך המרשימה שלהם לעבוד עלינו

    ולהמשיך להתנגן בראשנו כשאנחנו נותרים תקועים.

    (לשמחתי אני זוכה גם להיווכח בשחרור מהם

    המתאפשר תודות לכלים המופלאים בהם אני נעזרת

    עליהם אולי ארחיב בפעם אחרת)


    השבוע נתקלתי בסרטון מקסים בנושא ב TED

    (שלא הצלחתי להעלות לפה אז אני שמה קישור בסוף)

    למעדיפי הכתוב הנה התרגום שלו פה:


    כל אחד מאתנו מסתובב עם מיני סיפורים על החיים שלו -

    סיפורים לגבי הבחירות שהוא עושה, 

    סיפורים לגבי לָמָה הדברים לא מסתדרים,

    לגבי לָמָה הוא מתייחס למישהו בדרך מסויימת,

    (כי מן הסתם זה מגיע לו... J)

     

    סיפורים שעוזרים לנו להרגיש שיש הגיון בשיגעון

     

    אבל מה קורה כשהסיפורים הללו

    שאנחנו מספרים לעצמנו...

    מטעים אותנו,

    או לא שלמים

    או פשוט... שגויים... ??

     

    אז במקום לייצר בהירות

    הם משאירים אותנו תקועים (!)

     

    אנחנו מניחים שהנסיבות מייצרות ומעצבות את הסיפורים שלנו

    בעוד שבדיוק ההיפך קורה -

    הדרך בה אנחנו מכניסים לתבניות את חיינו

    ומייצרים לנו נרטיב –

    היא זו שמעצבת את חיינו –

    וכך החיים הופכים להיות.

     

    זו הסכנה בסיפורים שלנו

    כי הם יכולים להרוס לנו את החיים

    אבל כאן גם הבשורה –

    כאן הכוח שלנו -

    כי זה אומר שאם נדע איך לשנות את הסיפור

    נוכל לשנות את חיינו

     

    ובסרטון הזה Lori gottlieb מראה איך:

    היא גילתה שרוב הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו

    סובבים סביב שני דברים

    האחד הוא חופש

    והשני שינוי

     

    והיא מתחילה עם חופש:

    זוהי קריקטורה (צילום מסך מהסרטון)

    שמסבירה בקלות את העניין

    היא מראה אסיר שמנענע את הסורגים

    בתא שלו ביאוש , מת לצאת מהכלא

    בעוד שמימין ומשמאל הכל פתוח...

     

    כך רובנו –

    אנחנו מרגישים לכודים ותקועים

    בתוך תאי הכלא האמוציונליים שלנו

    אבל אנחנו לא יוצאים לחופש

    כי אנחנו יודעים שיש פה קאץ' –

    חופש מגיע עם אחריות (!!)

    ואם ניקח אחריות לתפקיד שלנו בסיפור....

    אופס... נצטרך להשתנות...

     

    וזה מוביל אותה לנושא השני שמופיע

    ברוב הסיפורים שלנו – שינוי.

    הסיפורים שקשורים לשינוי נשמעים ככה:

    אדם אומר "אני רוצה שינוי"

    אבל מה שהוא באמת אומר זה  -

    "אני רוצה שאדם אחר בסיפור ישתנה..."

    וזה.. לא ממש הגיוני , נכון?

     

    העניין הוא... 

    שכל שינוי גם אם הוא נפלא שבנפלאים

    בא ביחד עם אובדן

    אובדן של המוכר והידוע

    גם אם המוכר והידוע לא נעים או אפילו מאמלל (!)

     

    אנחנו כל כך הרבה מדברים בתרבות שלנו על להכיר את עצמנו

    אלא שחלק בלתי נפרד מלהכיר את עצמנו

    זה להיפתח לאותם החלקים שלא מוּכָּרים עדיין (!)

    לשחרר את אותן הוורסיות של הסיפור

    שאנחנו מספרים לעצמנו

    כך שנוכל לחיות את חיינו ולא את הסיפור... (!)

    שאנחנו מספרים לעצמנו על החיים

     

    רק אנחנו (!) יכולים לשכתב את הסיפור שלנו

    ומה שנדרש לשם כך הוא פשוט כלים.

     

    זה הזמן לחשוב רגע

    על סיפור שאת מספרת לעצמך על חייך

    כן... זה שכבר לא משרת אותך יותר.

     

    על מנת להיות עורכים טובים,

    עלינו להביא חמלה חכמה

    כאלה שאנחנו כל כך טובים בלתת לאחרים,

    הפעם - להביא לעצמנו!

     

    זה מה שהיא קוראת –

    להעביר פצצות אמת חומלות

     

    ופצצות האמת הללו הן באמת חמלה

    כי לראות את האמת כפי שהיא בחמלה,

    יעזור לנו לחיות את החיים האמיתיים

    ולא עוד את הסיפור

     

    זה החלק הכי קשה בתהליך עריכת הסיפור -

    להיווכח באמת העירומה.

    יחד עם זאת, מן הסתם - זהו השלב הקריטי לשינוי..

     

    מה היה קורה אם היית כותב את הסיפור שלך

    מנקודת מבט של מישהו אחר? -

    היא שואלת -

    מה היית רואה עכשיו מהזווית הרחבה יותר הזו?

     

    לכן, למשל כשהיא רואה אנשים בדיכאון

    היא נוהגת לומר להם

    אתה לא הבן אדם הכי טוב דבר אתו עליך עכשיו...

    כי דיכאון אורז את הסיפור שלנו בדרך מאד מיוחדת

    היא מצרה את הפרספקטיבה שלנו.


    אותו הדבר נכון כשאנחנו מרגישים

    בדידות , דחייה, או כאב אחר

    אנחנו מייצרים כאלה סיפורים

    מנקודת מבט כל כך צרה

    שאנחנו אפילו לא יודעים שאנחנו מסתכלים דרכה

     

    החיים זה להחליט לאיזה סיפור להאזין

    ולאיזה נחוץ עריכה

    וזה כל כך שווה את המאמץ לעשות את השינוי הזה

    כי אין דבר חשוב וקריטי יותר לאיכות החיים שלנו

    מהסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על חיינו

     ~~~~~~~~


    ופה אני מוסיפה:

    אז נכון, שכשאנחנו כבולים בנקודת המבט הצרה

    אין לנו אפשרות להציל את עצמנו,

    אנחנו שבויים בתוך התפיסה השגוייה,


    לכן, זו הסיבה שקריטי להתחיל את השינוי

    בליווי מקצועי מתאים. 

    כיוון שאמנם נפלאות ונפתולי הנפש 

    עשויים להשאיר אותנו כבולים בתוך הסיפורים הללו

    אך ליווי כזה מאפשר לנו גישה אליהם בדיוק -

    כזו שמאפשרת לנו לחולל שינוי

    גם בסיפור וגם בחיים


    היופי הוא שהכלים הללו -

    אתם אני עובדת בתהליכים זוגיים ואישיים,

    שהם סופר טרנספורמטיביים

    ומחוללים שינוי גם מהר וגם עמוק -

    הולכים אתך גם אחר כך (!)

    כך שאפשר (ורצוי) להמשיך להשתמש בהם בעצמך

    ולהמשיך להעמיק את השינוי 

    להיות יותר ויותר חופשיים לחיות את החיים במלואם!


    אמן!


    אם יש לך איזה סיפור

    שהיית רוצה לשנות אותו,

    זה הזמן המושלם ללחוץ כאן,

    להגיע לתיבת המייל שלי galitel2@gmail.com ולכתוב לי,

    משם הדברים כבר יתחילו לזוז הרבה יותר בקלות..


    אגב,

    בימים אלה מסתובב לי רעיון בראש

    לפתוח אחרי החגים 

    סדנת זום לזוגות

    וסדנת זום לנשים בזוגיות


    אם זה מהדהד ללבך,

    אפשר ללחוץ כאן, להירשם לשיחת יעוץ

    ויחד נראה אם זה יכול להתאים לך/כם


    בינתיים,

    לחיי סיפורי חיים מקדמים!

    בלחיצה כאן אגב סיפורים

    אפשר להגיע לסרטון אותו תרגמתי לעיל


    גלית אליאס

    מומחית בהחזרת אהבות למקומן

    ובראש ושבראשונה זו שממך אליך