אז נכון שזה התחיל בסאונד מוזר תוך כדי נסיעה
ואחרי שנדלקה נורית לחץ האוויר בצמיגים,
הבנתי שיש לי פנצ׳ר
ונכון שזה היה בחמישי ב 14:00 בכביש 4 ליד שומקום..
ומזל שהשוליים היו מספיק רחבים לעצירה,
ונכון שאחרי דקות לא קצרות של המתנה לנציג,
גיליתי ששגריר זה לא הביטוח שלי,
וב "דרכים" אמרו לי שוב ושוב להתקשר למספר אחר
(אגב שירות גרוע, עוזבת אותם מיד כשיכולה)
וככה בשמש התכופפתי לתוך האוטו שיצל,
ומזל.. שאז נעצר רכב עם שני בני דודים
שהציעו עזרה, תברך אותם ההשגחה שלי ששלחה אותם אלי,
והגלגל המפונצ'ר הוחלף תודה להם ולאל,
ונכון שלמרות שהייתי מוגבלת בזמן,
הסתובבתי עוד קצת ברחבי ראשון לציון כדי לחפש כספומט,
שאוכל לשלם להם על המחווה,
ונכון שזה היה לשווא כי לא רק שאני מסתובבת ללא מזומנים,
זה כבר שנים שאני גם ללא כרטיסים, מאז שהטלפון הוא גם הארנק,
אז תודה לאל - שוב- הם נאלצו להסכים לביט
וסוף סוף המשכתי בדרכי,
ונכון שגם אז פניתי מוקדם מידי (למרות שהוויז אמר במפורש עוד 250 מ'...)
ונכון שזה האריך לי את הנסיעה ה'זורמת' הזו בעוד חצי שעה...
אבל בסופו של דבר..
למרות ואף על פי כל ה דיס-ניסים וה off-לאות הללו,
הגעתי בזמן לסיור האופנה יוצא הדופן של גל שוקרון המהממת,
שהובילה אותנו בפינות חמד ביפו
ותיבלה ברכילות עכשוית וגם כזו שכבר לא..
 |
| זה למשל סטודיו שמייצר מגברים בהדפסת תלת מימד מחוטי פלסטיק שקופים שממחוזרים מבקבוקי מים מינרלים. הם הציגו ביריד בחו"ל ויש להם הזמנות לכל רחבי העולם... |
היא לקחה אותנו אל הסטודיו-ים השווים ביפו,
שלא היה לי כל סיכוי להגיע אליהם אחרת,
מהסטודיו של מרסלה התכשיטנית המהממת,
עם התכשיטים הייחודיים שרק היא עושה,
(שכמובן שאחד מהם מתנוסס לי על האוזן עכשיו :-)
ושכנתה דלית שמעצבת בגדים נדירים,
(שכן.. אחד מהם תלוי לי בארון),
ביקרנו אצל קיקי המעצבת השבדית המקסימה,
שסיפרה לנו את קורותיה ופתחה לנו צוהר
לעולם הטקסטיל והבדים,
וגם אצל אמנון ליפקין שמצייר במכונת תפירה,
כן, אני יודעת שאלה 2 מילים שלא מתחברות למשמעות עד שרואים
ומבינים איזה קסמים הוא יוצר בשתי ידיו ומכונת התפירה
כמו למשל אלה:
כן... זה ציור במכונת תפירה...
~ ~
היה פשוט מושלם!
ביקור מהשווים בעיר הגדולה,
שהמשיך עוד קצת למחרת בבוקר בסיור בפארק המסילה,
עם חברה תותחית שמכירה את העיר כאילו סללה אותה בעצמה,
 |
| בחיי שלא תכננו את זה מראש, אבל כך יצא.. שהגענו עם אותן הכבכבים (של רונה) |
 |
| אין על יפו וההשתקפויות שבה |
לקינוח שבאמת פתח את כל הברזים של הלב והדמעות,
שהיה השיא של חגיגות יום ההולדת שלי,
היינו בסרט "מה שמחבר בינינו" + ההרצאה שקדמה לו.
וואוו איזה סרט, צרפתי כמו שאני אוהבת,
עם שחקנים שנכנסים לך ללב,
וחכמה שמועברת בצורה כל כך פשוטה, אותנטית ואלגנטית,
סרט מושלם ליום הולדת, שמחבר לפשטות ולחיות של החיים.
ולסיום סיומת... ליקקנו את האצבעות (ליטרלי) בקאב קם,
שלמוּת של טעמים בכל ביס וביס!
אז למרות הדיס-ניסים וה off-לאות של ההתחלה..
היה סופ"ש משמח ופותח את הלב.
ובעצם,
כשאני חושבת על זה עכשיו תוך כדי שאני כותבת,
אני קולטת שהיו לי הרבה יותר ניסים מ דיס ניסים...
מה שמחבר אותי למשפט של וויליאם בלייק שצוטט בהרצאה
שהביאה את מוטיב הדלתות בסרטים (מאד מעניין אבל לפעם אחרת):
"אילו דלתות הפרספציה היו נקיות,
כל דבר היה נראה לאדם כפי שהוא - אינסופי,
כי האדם סגר את עצמו, עד שהוא רואה את הכל דרך הסדקים הצרים של מערתו."
בהתבוננות דרך הסדקים הצרים -
הדגש שלי היה יכול להישאר על הפנצ'ר, השירות המבאס והעיכובים,
אבל כשהדלתות נפתחות..
אני יכולה להיווכח שבעצם...
היה שם רצף של ניסים ונפלאות..
מאחלת לנו דלתות פתוחות
ועיניים שרואות ניסים,
פה בשבילך במגוון דרכים וכלים,
גלית אליאס
נ.ב
הבטחתי תכנים בנושא מיניות מקודשת,
בלחיצה כאן יש אחד כזה:
איך כדאי לפעול כשהוא רוצה יותר ממנה?
💓💓💓💓💓
כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -
סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה
שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם
ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝
(אפשרי גם כמפגש חברות!)
לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה