יום שלישי, 18 באוגוסט 2015

שינוי קטן בחדר השינה לחיזוק וריענון החיבור ביניכם - כללי זהב ופריט ייחודי ב מ ת נ ה !



טוב, זה לא קסם, ולרוב כשהשינוי יהיה רק בעיצוב כזה או אחר
של חדר השינה – הוא לא בהכרח יוביל מיד לחימום האווירה ביניכם..

ובכל זאת.. להזיק זה בטח לא..
אז שווה לנסות,
מקסימום יהיה לכם "רק" יותר נעים להיות שם,
(אולי כל כך נעים שתמצאו את עצמכם שם יותר מבדרך כלל
ואז.. משאירה את זה מפה פתוח לדמיונכם ולמה שאתם אוהבים לעשות ביחד..)


אחרי הכל חדר השינה הוא "מקדש האהבה" שלכם ובעצם ההתייחסות שלכם אליו ככזה,
בעצם ההשקעה שלכם באווירה הנעימה, הוא יתמוך באהבתכם.

אז הנה לך כמה כללי זהב שיהפכו את חדר השינה
למקדש האהבה שלכם :

  • סדר – חשוב מאד לשמור על סדר ולהימנע מלצבור מצבורים כאלה או אחרים. נקפיד להשאיר בחדר השינה (ובכלל) רק מה שיש לו ערך בעינינו, כל מה שמיותר – זה הזמן למסור/ למכור/ לזרוק. כך כשניכנס לחדר השינה נראה את מה שיש לו ערך ונתמלא בו.
  •  סימבוליות לזוגיות חפצים בזוגות (רצוי בגובה שווה כסמל לשוויון ביניכם) או תמונה של זוגיות מחבקת - יזכירו לכם בכל פעם שתיכנסו לחדר השינה שלכם את השניים שאתם ואת הזוגיות שאתם רוצים לעצמכם. נר, קטורת או פריטים אחרים שמייצרים עבורכם תחושת של קודש יוסיפו גם הם.
  • צבעים – נכון על פי הפנג שוואי להשתמש בעיקר בצבעים קרים (הירוקים, הכחולים, וגם הטורקיזים והסגולים הבהירים) – על מנת ליצור את הרוגע והשלווה לשינה טובה, ולשם חיזוק התשוקה ביניכם – נגיעות של פריטים בגוונים חמים כצבעי הדגשה יעשו את העבודה – כגון כריות סגולות על המיטה, תמונה רומנטית בצבעי אש, מנורות לילה אדומות... 


זהו קצה קצהו של הידע הנשגב של תמי אדלמן מייצרת ה'צינדלות – גלגלי תנופה לחיים

תראי כמה הן יפות: (תארי לך אחת מהן תלויה בחדר השינה שלכם..)







ואכן אחת כזו שלכם ב מ ת נ ה כמדבקה לחלון של חדר השינה שלכם
כדי לשדרג אותו אפילו יותר מהכתוב לעיל 

ו/או

לנרשמים לאינטנסיב הזוגי עד ה 20.8 , תזכו לקבל במתנה צי'נדלה מהודרת שכזו
מודפסת על קנוואס בגודל 40*40 ס"מ שתחזק עוד יותר את מקדש אהבתכם.

אגב – תמי מייצרת גם צ'ינדלות בהתאמה אישית זוגית (!!) שמחוברת לחזון הזוגי שלכם
ותומכת בכם בהגשמתו. לפרטים נוספים אפשר לפנות אליה –
תמי אדלמן נקב יוצרת צ'ינדלות- גלגלי תנופה לחיים. טלפון להתקשרות : 0537570087


שיהיה המשך קיץ נעים,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.


יום שני, 10 באוגוסט 2015

"... המיניות שנעלמה גם חזרה, ממש כמו להתחיל מערכת יחסים חדשה, נטולת כאבים מהעבר ומהזוגיות... "



"תקשיבי, כל הכובד הזה שהיה בינינו נעלם,
זה כאילו הוא מישהו אחר ואני אחרת,
הכל נינוח.. ממש חיים חדשים.."

"רגע רגע.. "  אני עוצרת אותה,
אני בנהיגה ואני לא יכולה לכתוב את מה שאת אומרת לי... "

ואני שחייבת להעביר את המסר הזה לכמה שיותר זוגות,
לעורר את התקווה כדי שידעו שזה אפשרי
אפילו אם כבר התייאשו והם בטוחים שזה אבוד..

אני שיודעת איך הם מרגישים,
וכמה זה נשמע לא הגיוני בעליל..
מודעת לכוח של משוב ממי שחווה את זה ומספר מה הוא מרגיש –
כי עם זה אי אפשר להתווכח,
ובעיקר כי זה פותח צוהר לתקווה ..

אז ביקשתי והיא כתבה לי ואלו המילים שלה :

"... היומיים האלו נחרטו בזיכרוני ובטח יישארו שם עוד הרבה שנים,
לאחר ניתוק מוחלט שהיה בינינו, בעלי ואני היינו זרים מוחלטים.
לאחר הטיפול, ההרגשה היא שהכובד שהיה בינינו נעלם,
התקשורת חזרה, המיניות שנעלמה גם חזרה, חיים חדשים,
ממש כמו להתחיל מערכת יחסים חדשה, נטולת כאבים מהעבר ומהזוגיות
מודה לך על כל רגע, הטיפול שלך היה בהחלט מועיל,
מכל הלב ועם רצון עז לעזור לנו,
אני בטוחה שעם מה שאני עברתי ואיך שאת הצלחת לעזור לי,
כל אחד אחר יצליח לרפא את עצמו ואת הזוגיות שלו בעזרתך.
תודה! "


יכול להיות ששוב אותו חלק חסר אמון בתוכך צועק עכשיו
ונותן צ'פחה לתקווה שמנסה להרים את הראש..

כי אחרי הכל, זה באמת לא נשמע הגיוני..


הכיצד ?
מהו הסוד ?

אז תראי, קורים שם כל מיני דברים בכל מיני רבדים שאתקשה לתאר,
ובכל זאת אם אנסה לעמוד על סודו של הקסם שמאפשר לבני זוג
שלא יכלו להסתכל אחד על השניה
שכעסו, דחו, רבו, נמנעו והיו רחוקים מרחק שנות אור זה מזו,
(שלא לומר כבר ניסו כמה מטפלים בעבר..)
לחזור להיות החברים האוהבים שהיו בימים היפים שלהם (ויותר מזה..)

אומר לך ש :

  • בשעות הללו הם עוברים מה שבדר"כ לוקח בטיפול רגיל 7 שבועות ! (ולרוב מתייאשים באמצע.. )
  • אני לוקחת את בני הזוג צעד צעד להגשמת הזוגיות החלומית שלהם בכלים ייחודיים וממוקדים. בדיוק שתמיד מפתיע ..
  • הם מבינים את עצמם ואת בן הזוג כפי שאף פעם לא הבינו קודם
  • הם עוברים תהליך טרנספורמטיבי כזה שבעקבותיו הם כבר לא יגיבו באותה תגובתיות בלתי נשלטת לדברים שפעם היו מקפיצים אותם..
  • הלב שלהם נפתח וזה מאפשר לרכות, לאמפטיה, לאמון ולחיבור ביניהם להוביל אותם.
  • ועוד המון התרחשויות נוספות שתומכות בתהליך.

במילים אחרות – הם עולים מדרך ההישרדות לדרך של איכות.

החזון שלי, (נכון – מגלומני למדי אבל.. יש לי תכנית..)

הוא - לשנות את הסטטיסטיקה

לא עוד 30% גירושין !!

א.      כי אני יודעת כמה זה כואב ומיותר
ב.      כי ברור לי שזה לא הפתרון (ברוב המקרים), כי בפרידה אנחנו נפטרים מבן הזוג ונשארים עם       
       הבעיות, ומה שאני מציעה פה היא דרך שמאפשרת להיפטר מהבעיות ולהישאר עם בן הזוג !
ג.       הדרך הזו מובילה לחוויית זוגיות עילאית באמת – כזו שחווים בזוגיות מודעת !


מבטיחה שהיומיים הללו ישנו לכם את החיים

וכן.. שווה להזדרז כדי שהקיץ הזה יהיה הכי טוב שהיה לכם ever עד כה,

וגם.. יהיה לכם אחלה פתיח לשנה החדשה שבפתח ..

להתראות
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.




יום שלישי, 4 באוגוסט 2015

"הוא התייאש, הוא החליט שזה לא מתאים לו יותר להמשיך לחיות אתי...


... ניסיתי הכל – לדבר, להתחנן, להסביר – אבל הוא ? נעול.
מה אני יכולה לעשות ?
איך אני יכולה לגרום לו לחזור אלי ? "

לא , אני לא מתכוונת לתת פה מתכון לשחור..
אבל אחרי שהיו לי כמה שיחות כאלה (רק אתמול),
הבנתי שהגיע הזמן לספר איך ומה עבר עלי -
אז, כשאלו היו בדיוק התחושות שלי .. לפני 5 שנים :

-         -- "מה את רוצה ? "
שאלה אותי המטפלת אליה הלכתי אז כדי למצוא מזור לכאבי,

-         --  "מה זה משנה מה אני רוצה ?, זה הוא שלא רוצה.. "
עניתי לה ביאוש

-         --  "אבל מה את רוצה ???" היא הקשתה

-          -- "אני לא יודעת.. "

ובאמת לא ידעתי.

הייתי כל כך מנותקת מהרצונות שלי ומעצמי בכלל,
וכל כך מרוכזת במה הוא אמר, מה הוא עושה, מה הוא רוצה..
שבאמת לא הייתי מסוגלת לענות על השאלה הכל כך פשוטה (לכאורה) הזו..

הימים חלפו, ורק יותר ויותר התנתקתי מעצמי,
ויותר ויותר התרכזתי בו –
האשמתי אותו שהוא ... וגם..
כעסתי עליו שהוא לא מתייחס אלי,
ביקרתי אותו על כל מה שלא עשה כמו שחשבתי שנכון,
הטפתי לו,
בקיצור– לגמרי הייתי בעמדת הקורבן -
ישבתי והתלוננתי על מר גורלי..

ואז הוא עזב.

וכל מה שתיארתי קודם..  רק הלך והחריף -
לא הפסקתי לבכות,
האדמה רעדה תחת רגלי, מה זה רעדה.. פערה את פיה..
הגוף שלי היה בוויברציות של סטרס מהפחד והאימה שהתחוללו בתוכי,
ושוב הכעס... זה היה יותר זעם..
איך הוא העז !!!
ואשמה, והחמצה, וכאב לב, ובושה ואכזבה הם רק חלק ממה שעבר בי אז..

אבל,
לשמחתי, משהו באופן שבו עיבדתי את הדברים הפעם, ייצר תפנית בחיי.
(זה בדיוק אותו הכלי אותו אני מלמדת היום גם פרטנית וגם זוגית )

הפעם במקום להדחיק ולהתכחש וללכת לראש ולרציונליזציה –
הם שהיו המקומות הבטוחים שלי,
איפשרתי לעצמי להרגיש באמת -
לחוות את האובדן והאבל
ולהרגיש את אותם הרגשות שהסתתרו מתחת לכעס האיום.
(** חשוב לי לציין פה - לא מתוך הזדהות אלא לתת להם להיות,
זה קצת טריקי –וחשוב מאד ללמוד איך)

כבר אחרי כמה ימים - יכולתי להבחין שבמקביל לכאב העצום
זה שמייצר אין סוף דמעות ומזרים אותן החוצה מעיני,
במקביל לאותו הכאב הבליחה לה תחושה של ח ו פ ש

הוא לא היה בבית, התפנה מקום פיזית ורגשית,
ויכולתי להרגיש חופש שלא נתתי לעצמי קודם לחוות אותו.

זה לא שהוא אי פעם אמר לי "אל תעשי ..."
זו אני בעצמי שהייתי הסוהרת של עצמי,
אני בעצמי - משנכנסתי לקשר – האוטומט שלי היה לבטל את עצמי ואת הצרכים שלי
ו.. ללכת לאיבוד
וזה מה שקרה לי לאורך ה 15 שנים שהיינו נשואים..

ועכשיו..  
מעצם ההסכמה שלי לתת לרגשות ולתחושות להיות
התחיל להתחולל בקרבי ריפוי
שאיפשר לתחושות נעימות נוספות להופיע
פתאום נזכרתי כמה אני אוהבת להאזין למוסיקה, ונתתי לעצמי להתענג עליה,
נזכרתי שאני אוהבת לצייר – והקדשתי את הזמן לכך,
התחלתי ללכת לסרטים ופסטיבלים – כי מגיע לי, וכי אני אוהבת
אט אט נזכרתי מי אני.. וממש  פ ר ח ת י !

ככל שהפוקוס עבר ממנו – ממה שהוא עשה / רצה / אמר ...
אלי – למה שאני מרגישה, חווה, רוצה, אוהבת ...
גם אם הרגשות לא נעימים בהתחלה ובכלל..
ככל שהפוקוס הוא פנימה,
אל מה שמתעורר בתוכי כשהוא ... והדגש הוא על המתעורר בתוכי..
כך התרחשה טרנספורמציה
כך חזרה אלי העוצמה שלי,
כך חזרתי אל עצמי
ובסוף התקופה הזו – ה 3 חודשים הללו שחיינו בנפרד הייתי בן אדם מאושר !

ואז הוא ביקש לחזור.

(לא, זה לא "המתכון להחזיר אותו", אך בהחלט הדרך אל האושר מבפנים
שיכול בין היתר להתחזק מבחוץ בכל מיני צורות)

אגב-
בזמן הזה כשהייתי נפגשת עם זוגות חברים – יכולתי לראות שזה לא רק אני,
שהמון נשים מוותרות על עצמן,
שהמון גברים רגילים לבטל את הנשים שלהם,
וזה לא מכוונה רעה, לפחות כך אני מאמינה,
זה בעיקר כי ככה גדלנו, כי זה מה שראינו בבית,
כי זה עדיין זורם לנו בדם,
אמנם הפמיניזם פה כ 100 שנה.. אבל עוד יש לנו דרך ..
וזה הזמן לעבור בדרך הזו –
כי כשאנחנו מוותרות על עצמנו
גם לנו רע, אבל גם לסביבה שלנו
קודם כל האיש שלי וגם הילדים לא נהנים ממי שאני במלואי,
ויותר מזה.. הם לרוב סובלים מהתסכולים שלי שמוטחים כלפיהם..

לעומת זאת כשכל אחד מאתנו בני הזוג
חוזר פנימה אל עצמו, מקפיד לפטר את האצבע המאשימה,
ולהרגיע אותה בכל פעם שהיא עולה,
כשהוא מכוון את הזרקור פנימה,
ער לתחושות, לרגשות ולמה שמתחולל בתוכו,
ונותן לטרנספורמציה להתרחש –
או – אז קורה נס ההתא/עוררות
וכל אחד מאתנו הופך להיות יותר ויותר מחובר פנימה
יותר ויותר נותן מקום לרצונות, לתחושות , לרגשות
וכך הוא יכול להביא את עצמו בעצמה שלו ובמלואו .

והרי ידוע שככל שנהיה שלמים יותר כך הקשר שלנו יהיה בריא יותר.

אתמול חזרנו משבוע חופש מרענן במיוחד בסלובניה המדהימה –
הנופים קסומים, מזג האוויר קריר וממוזג, אנשים נחמדים, תענוג...

אבל בעיקר מה שהיה מורגש זה הכיף שלנו לטייל יחד – אנחנו כזוג וכמשפחה,
בהבדל תהומי מעצמנו לפני כמה שנים.

אחת הכמיהות הגדולות שלנו כבני אדם היא להרגיש חלק מ.. להיות בחיבור,
וכשזה מצליח – זה עונג צרוף..
על אחת כמה וכמה כשאני זוכרת איפה היינו פעם..

ובאמת שכל אחד יכול,
בין אם זה באופן פרטני כי 'הוא' כבר החליט,
ובין אם בזוג.


בברכת שלום צוננת ומרעננת,
עם כמה תמונות ירוקות









גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.