גלית אליאס

"...בשבילי להגיע באיחור זה פשוט לא בא בחשבון, אין כזה דבר ! אומרים לי 20:00, אגיע 2 דקות לפני,  אמתין, ואדפוק על הדלת ב 20:00 בדיוק ! אבל בשבילה.. זה כבר סיפור אחר לגמרי - שעה זה לא שעה, על דקות אני בכלל לא מדבר.. : שאלתי אותה מתי היא רוצה לצאת, אמרה לי ב 17:00. הייתי מוכן, (ברור..) ראיתי שהיא.. עוד לא בכיוון.. הלכתי בינתיים להסתפר, חזרתי, גם עברתי בדרך לקנות לי צמיג לאופניים, הגעתי הביתה – ועוד הייתי צריך להמתין לה חצי שעה עד שיצאנו.. אז הפעם – ניחא, זו לא התחייבות שלי, הייתי פחות כעוס, ובכל זאת... מצאתי את עצמי מתוח כל הדרך  מתוך המקום הזה שחייב להגיע .. בזמן ... " כך סיפר בתסכול אחד המשתתפים בסדנה שהתקיימה בסופ"ש.. על פניו - "המצב קשה.." - או כמו שהוא אומר – "אין לי ברירה אלא לשתוק, לבלוע את הכעס ו.. להגיע באיחור .." אך למעשה, יש דרך אחרת להסתכל על הדברים, ואני רוצה להראות לך אותה , כדי שתוכלי להיעזר בה בעת הצורך אם תרצי : (אפילו אם נישאר במישור של הצדק..) אם נחפש מי צודק פה.. נופתע לגלות ש..

אוטוטו אני על המטוס ללונדון.. 25 שנה אחרי שהבטחתי לעצמי לחזור אליה .. ובכל זאת חייבת לכתוב לך את המכתב הזה.. אחרי כמה שבועות לא פשוטים שבהם אני נפגשת עם עוד ועוד זוגות שמגיעים בתחושת חוסר אונים גדולה מתמיד, על סף ייאוש  מחוסר היכולת לתקשר לאחרונה - היא אומרת א' והוא מבין ג' ומוביל את השיחה מה ג' שלו לאן שהוא, והיא חסרת מילים (ולפעמים – צועקת...) מנסה להסביר לו שזה לא מה שאמרה.. טובלת במן יאוש, שמוביל להסתגרות, שמובילה לעוד יאוש... ל 2 הצדדים.. ואז הסתבר לי.. שזה משהו גדול מאתנו שקורה עכשיו, שזה לא רק אצלם, וזה לא שאני מתנחמת מצרתם של רבים.. אבל כששמעתי שזה מה שקורה, היה לי ברור שאני חייבת לכתוב לך, כדי שיהיה גם לך ברור – יש משהו גדול מאתנו שקורה בחודש הזה ומשפיע עלינו בהקשר של מערכות יחסים וכסף ו.. לא.. הוא לא עושה לנו את החיים קלים .. (כמובן שלכל אחד ההשפעות הספציפיות שלו אבל בגדול – ישנה גם השפעה קולקטיבית.) אז אני כותבת (במקום לארוז.. ) כדי להרגיע: הכל בסדר . זה מסוג ה ״זה לא את זה אני..״ - כבר כמה שבועות שמתרחשת

אנחנו רואים אותם פה ושם : (היתה תקופה שגם אני הייתי ביניהם..) היא – מאד נחמדה לכולם, אבל ברגע שהוא נכנס לפריים שלה... הפרצוף שלה מחמיץ .. ומתחיל להוציא מיני קולות אינפוף, סססססס, ו טססססס לסרוגין, הוא – יושב בזווית התרחקות ממנה, כאילו על ידה אבל כל הגוף שלו משדר "אני לא פה.." לא פעם מגיעים זוגות כאלה ל סדנאות  - שכבר הרבה זמן - כל כך קשה להם להיות אחד ליד השנייה, שהם פשוט לא.. הוא נשאר כמה שאפשר בעבודה, ויוצא לעניינים שלו אחרי והיא .. בענייניה. חלקם- כבר כמעט והתגרשו.. אבל רגע לפני .. החליטו לנסות לתת לקשר שלהם צ'אנס נוסף.. איכשהוא, הם הבינו ש על פניו זה נראה הכי פשוט לפרק  ולסיים את הסאגה הזו, אבל בעצם .. הם באיזה שהוא מקום  מאד מחוברים , אי שם עמוק בפנים.. בלי שהיא מורגשת..  יש אהבה .. זוג כזה שהיה ב סדנה האחרונה אתי - זכה להבין - בתהליך שעברו יחד - שהקשר הזוגי שלהם הציף  קשיים ובעיות , אבל באותה המידה הם יכולים לראות אותם כ הזדמנויות לצמיחה  - לא בכדי לריב עליהם ובכך לפספס אותן – אלא בכדי לקחת אותן בשתי הידיים.. לנשום עמוק, להסתכל לה