איך לעבור בשלום את ארוחות החג?

או:

מה קורה כשהדברים לא מסתדרים 
ואיך להפוך קונפליקט מבעיה לפיתרון,
מגורם מרחיק לאפשרות להעמיק את החיבור?

.

הנה לך כמה עקרונות חשובים שיש לנו נטייה לשכוח

לצד קווים מנחים לשיח שמקרב בין הלבבות:

בפתחו של החג שפותח רצף של עוד חגים ואת השנה כולה,

לצד החגיגיות וההתרגשות מזו החדשה שבפתח,

ישנו האתגר הקולינרי,

ובמיוחד זה המשפחתי שמסביב לקולינריה..

בין אם זו הגיסה, או החמות,

האח, או הילדים של...

בתוך המשפחה יש לנו לא מעט "שליחים של התפתחות"

או במילים פחות מְפָתוֹת -

כאלה שמותחים לנו את הקפיץ 

או מקפיצים לנו את הפיוז,

כך או כך, מעבירים אותנו למוד הישרדות

שם לא תמיד הדברים נשארים בשליטתנו..

אז הנה לנו (עוד) הזדמנות לקחת את המתח הבָּלוּם הזה

ולהיעזר בו כבמקפצה להתפתחות שלנו -

מקפצה שכשיודעים איך להיעזר בה,

תכל'ס... משדרגת לנו את איכות החיים..

.

מה קורה לי שפלוני לא מפסיק להתפאר בילדים שלו?

או כשפלונית מתלוננת בלי סוף,

או כשפלונית אחרת לא נוקפת אצבע כשכולנו מתרוצצים מסביב? 

מתי ומול מה אני מאבדת את זה?

(אגב, אם אני באוטומט שלי מרָצָה,

סביר להניח שבהתחלה תהיה לי נטייה להתעלם, או לטשטש,

מה שעשוי להעצים את התגובה שלי בהמשך,

כי בשלב מסוים המתיחות של הקפיץ תהיה כזו שתתפרץ החוצה)

אז מדוע זה קורה לנו?

ובעיקר -

האם ואיך אפשר אחרת?

הנה לך כמה קווים מנחים שיעזרו לנו לחולל את השינוי

ולצלוח (גם) את ארוחות החג ובכלל את החג(י)ים בשלום ואולי אפילו בשלווה:

אספקט ראשון יהיה להתבונן ולהבין למה זה מקפיץ אותי -

תחילה נברר מה באחר (הגיסה~ החמות~ הילד~בן הזוג...) מפעיל אותי.

אפשר לומר בתמציתיות אם כי שערורייתית למדי :-) :

שמה שמפעיל אותי אצל האחר,

לרוב, (אם לא תמיד -) קשור למשהו לא פתור בתוכי,

אחרת זה היה עובר לידי ולא היה 'נוגע' בי.

כשאנחנו זוכרים את הרעיון הזה,

גם אם לא תמיד מיד,

ובכל זאת כשההכרה מגיעה ונזכרנו בו -

זו הזדמנות נפלאה לברר מהו המקום הלא פתור שלי

ו... לרפא :

לפעמים זה יהיה סביב משהו שאנחנו לא מעזים לעשות

והאחר בלי לחשוב פעמיים "מרשה לעצמו"...

גם אם זה "לעוף על עצמו" 

ומהצד השני גם אם זה להתלונן בלי סוף,

גם אם זה שהוא מרשה לעצמו לנוח,

או כל דבר אחר שנכנס למסגרת הזו,

יהיה כתזכורת עבורנו לזהות אילו חלקים "הקפאנו" 

ולמדנו להאמין שאין לנו,

כך שאנחנו לא מאפשרים להם ביטוי חופשי אם בכלל,

כי כך תורבתנו, במסגרת ה"ככה לא מתנהגים".

כאילו הצמיחה שלנו שמבקשת עבורנו שנאפשר לנו ביטוי חופשי ומאוזן,

מזכירה לנו את ההקפאה הזו על ידי האחֶר שנמצא בקיצוניות השנייה.

את התזכורת היא נותנת לנו כאמור -

דרך האוטומט שימתח לי את הקפיץ עם אותו הנוסח בו תורבתתי -

ה "ככה לא מתנהגים" ששמעתי כילדה:

"איזה חוצפנית..."

"מי היא חושבת שהיא..."

ועוד נוסָחים דומים שמעלים שיפוט כלפי האחר,

שיפוט שמסתיר אי שם געגוע לאיכות הזו שאין לי לכאורה גישה אליה

כאמור,

כשההכרה מגיעה, נוכל לבדוק :

מהו המקום בתוכנו שרוצה לחזור למידותיו הטבעיות.

להבין שאם זה מפעיל אותי, זה סימן שגם אם אני בטוחה שלא -

כנראה יש לי היכולת / איכות/ אפשרות הזו 

אלא שהיא קפואה מתוך ההרגל

ו... להתחיל להתאמן בלהפשיר אותה

~~~~~~

לפעמים זו תהיה תכונה שאנחנו שונאים אצל האחר

לרוב זה יתבטא בתחושת דחייה עזה/ גועל/ רצון שלנו להרחיק ולהתרחק.

גם פה, אם כי לא נעים..  

ברגע של כנות, כשיגיע, 

נזכור שזו איכשהוא כנראה מתקיימת גם בנו, 

לרוב אגב באופן מוכחש, אז שווה לבדוק היטב. 

למדנו שההתנהגות הזו כל כך נלוזה ולא רצויה 

שנעשה הכל על מנת להרחיק אותה,

נכון... דרך האחר.

כלומר אם למשל אני נגד תוקפנות באופן נחרץ (עד כדי תוקפני)

כשתהיה מולי תוקפנות אעשה הכל על מנת להרחיק אותה,

אחוש גועל, דחייה, בוז וכו'..

כאשר לרוב לא אהיה מודעת לאותה התוקפנות בדיוק שמתבטאת ממני

לעיתים אפילו תוך כדי ההרחקה של האחר ה"תוקפן".

גם כאן יש לנו הזדמנות פז,

דרך הבוז/ דחייה/ גועל 

שאנחנו חשים כלפי מישהו אחר,

להבחין איפה גם אצלנו אותה התכונה אולי מתקיימת

ולרפא ולרכך 

כי כל עוד אנחנו מתכחשים לה, 

התכונה הלא רצויה הזו מנהלת אותנו ומתבטאת 

ללא שליטתנו ולעיתים ללא תשומת ליבנו.

קבלה שלה תאפשר לי להיות השלם שאני על כל חלקי

וגם לנהל את אותן התכונות שאם קיבלתי -

זה לא סתם, אולי מתישהוא יהיו לי נחוצות, 

כי כמו ששמעתי פעם וזה נאמר באנגלית אז אשאר נאמנה למקור:

God didn't give us spare parts 

כלומר, בהפוך על הפוך,

אם יש בי תוקפנות והיא מוכחשת, היא תתפרץ ממני בלי שאשלוט בכך,

אבל ככל שאהיה ערה לה,

היא תהיה פחות אימפולסיבית

ואני אוכל לנהל אותה אם וכאשר אדרש לה.

~~~~~

כאמור תחת ההתניות החברתיות שעיצבו אותנו,

מחד איבדנו חלקים מעצמנו שהבנו שלא נזכה לאהבה אם נתנהג אותם 

ומאידך אימצנו התנהגויות הישרדותיות שונות שלאורך השנים הצילו אותנו.

אבל אלה ואלה משאירות אותנו רחוקים מעצמנו.

ההסתייגות האמוציונלית שיש לנו מהאחר,

אינה אלא סָמָן ותזכורת לאותם החלקים שקוראים לנו לריפוי,

כדי לחזור להיות יותר ויותר האני השלמה.

כשאנחנו מזהים מה מתחולל בתוכנו מאחורי הקלעים,

(נכון, דרך זה ששמתי לב לשיפוטיות האמוציונלית 

שיש לי לכאורה כלפי אחרים והחזרתי את תשומת הלב אלי)

יש פחות צורך אם בכלל להשליך את התסכול על האחר,

הרבה יותר אמפטיה ויכולת ליהנות בחברתו ובכלל,

הרבה פחות מריבות ומתח עם החוץ

ובעיקר -

הרווחנו ולו עוד קצת השלמה ושלום פנימי.

~~~~

במקרים רבים אחרי העיבוד הפנימי

נוכל לחוש בריכוך האווירה ולא יהיה צורך לדבר את הדברים

אך יהיו מקרים בהם יהיה חשוב לנו לסגור מעגל,

אז הנה כמה קווים מנחים לשיח על מה שלא קל לדבר,

באופן שמקרב בין הלבבות:

בין היתר אנחנו נוטים להימנע מלדבר

כדי "לא לפגוע"

כדי לא לריב,

כי הדרך בה למדנו לדבר עמוסה 'כל טוב' של :

האשמות, 

תלונות, 

טענות, 

דורשנות, 

שיפוטיות, 

ביקורתיות, 

תוכחה

ועוד שכאלה..

מה שיכול לאפשר לנו לשנות את האוטומט הזה

ולרוב זה יהיה מן הסתם בדיעבד

כי זה אוטומט..

אבל ברגע שאנחנו מבחינים שהחנקנו רגש,

ראשית עלינו לברר עם עצמנו מה אנחנו מרגישים,

ו...

'אני מרגישה' זה לא:

"אני מרגישה שאתה מעצבן.." :-)

אלא:

אני מרגישה + הרגש (עלבון, עצב, תסכול, בדידות, חוסר אונים... וכו')

אחרי שזיהיתי מה הפעיל אותי,

חשוב להתחיל בעיבוד עם עצמי 

ורק אז, לדבר על כך,

אבל עוד משהו שקריטי לזכור ולהיות ערים לו לפני שניגשים לשיחה- 

הוא מה שמעבר למילים.

חשוב לשים לב למטען שלהן,

כי אם אומר את המילים הנכונות

כאשר הן טעונות בשיפוטיות וביקורת,

הסיכוי שנצליח לדבר שואף לאפס 

והגישה אל הלב שלי ושל האחר כלל לא מתאפשרת.

ובכל זאת,

אם קודם ביררתי עם עצמי,

ובדקתי מה מאחורי הכעס - 

אילו רגשות חשופים וכואבים לי שם,

הייתי עבורי, 

היכלתי ולו חלק מהכאב,

אז...

אני יכולה לשתף את מי שמולי ולא לשטוף אותו

אז, יש סיכוי טוב יותר לשיחה.

נכון זה דורש צד שני בהקשבה,

כי האשמה עשויה להציף אותו

ולהעביר אותו למוד התגוננות שלא באמת קשוב אלי

נהיה ערים לכך

ונעשה את המירב מצידנו -

ניצור בהירות בתוכנו מה בעצם הקפיץ,

ננשום פנימה להכלה של הרגשות הרכים והפגיעים

נשהה אתם מהמקום הבוגר שמביא 

את האיכות של האם הפנימית המיטיבה עבורם

וכשמורגשת הקלה,

סביר להניח שתהיה התבהרות או יגיעו תובנות,

אז, אם יהיה צורך -

ניגש אל האחר,

נשאל אם הוא פנוי לשיחה,

נתבונן לו בעיניים

ונספר את מה שמתחולל בתוכנו בשיתוף אישי

שמסביר את מה שעבר עלי ולמה זה קשה לי

ועדיין מחזיק בבעלות את הרגשות שלי

(ולא משליך אותן בהאשמה כלפיו)

~~~~

לא תמיד זה פשוט,

האוטומטים שלנו עשויים לקחת אותנו לכיוונים הפוכים שיקשו עלינו

אבל אלה הם קווים מנחים שכשנצליח ללכת בהם,

יסייעו לנו להעלות את החיבור והקשר על דרך המלך

בהצלחה!

ושיהיה חג שמח ❤

מי יתן ונזכה כולנו

לשנה בה המודעות וההכרה שלנו

מאירות לנו את הדרך,

שנה של ברכה, שפע, שגשוג וא ה ב ה!

פה בשבילך,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~~~~~

פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי: 

• איך לעבור את הקיץ בשלום? קורס מעשי on-line  לזוגות   - פרטים נוספים בלחיצה כאן
• 
  
• איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . פרטים נוספים בלחיצה כאן

ואפשר גם בפגישות פרונטליות:

• פגישות פיזיות/ Skype ~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  

איך לשדרג את החוויה המינית שלכם? (ולא ע"י אביזרים)

האנרגיה המינית היא אנרגיית החיים -

היא האנרגיה החזקה ביקום.

בזכותה ממשיכים להתקיים המינים ואנחנו בכללם.

לצד אמירה זו ומנגד לה,

עומד לו אפקט קוליג' -

עליו כתבתי גם בפוסט הקודם- 

בגינו נחלשת התשוקה לבן הזוג ככל שהוא נהיה לנו מוכר..

ובכל זאת,

אנחנו רוצים להישאר יחד בקשר משגשג לאורך זמן.

בין אם כי בחרנו זה בזו וזהו רצוננו,

בין אם כדי לשמור על התא המשפחתי,

ביו אם כדי להזדקן כחברים טובים יחד,

כולם יחד או מכל סיבה אחרת.

מיניות בריאה ומשגשגת היא מנת חלקה של זוגיות כזו,

אחרת אנחנו במקרה הטוב שותפים לדירה...

איך אם כן ניתן להתגבר על האתגר המובנה הזה ?

או במילים של דר' סיידה דזילטס:

מה מעבר לטכניקות ולטיפים בנוגע לסקס

יכול לשדרג את החוויה המינית שלכם

ולהעמיק את החיבור ביניכם?

ומפה אני מתרגמת בתרגום סימולטני מאמר של דר' דזילטס בנושא:

"

לא פעם אנו מתרחקים זה מזו ומהאפשרות לשדרג את החיבור המיני

כיוון שאנו שוכחים להתייחס לחתיכה חסרה משמעותית אחת:

מהי המשמעות העמוקה של מיניות עבורך?

ובמקום זאת, נוהגים להתייחס למיניות כאל 'סחורה'.

התייחסות למיניות כאל סחורה, כעסקה,

על מנת לקבל משהו מהאחר כגון:

אהבה,

הזדמנויות,

עונג,

אורגזמה,

חיבה,

תשומת לב,

שחרור מתח,

חיזוק הקשר הזוגי, (כמטרה)

פיוס בן הזוג,

וכו'...

לרוב מלווה במעט מאד הנאה יחסית,

גם אם לעיתים זה עשוי להרגיש מאד מספק

במיוחד כשלא מכירים אפשרות נוספת. (זו שהיא מתייחסת אליה בהמשך)

הסוג הזה של סקס כל כך נפוץ שאנחנו טועים 

ומתייחסים אליו כאל הנורמה,

גם אם לא בכוונה מודעת, בהחלט בהתנהגותנו.

במחקרים בנושא מיניות נקודת מבט שכזו נקראת

המודל הפונקציונלי של סקס:

"עשה כך על מנת לקבל זאת בתמורה"

ועדיין המיניות שלנו הינה הרבה מעבר לשימוש בטכניקה / תנוחה/ אביזר זה או אחר,

שלא לדבר על כך שלמידה של טכניקות מסוימות 

עשויה להוביל אותנו לפיצוי יתר,

כל עוד אנחנו מתעלמים מהאספקטים העמוקים של הטבע האירוטי שלנו.

כאשר אנחנו מתחילים להבין שסקס יכול להיות גם

חלק אינהרנטי ממי שאנחנו,

אנחנו מתחילים לגעת במודל המשמעות של המיניות,

שם משמעויות עמוקות יכולות להתגלות

סקס יכול להיות שער לריפוי עמוק,

ביטוי פראי,

ויופי נשגב.

סוג כזה של מיניות כולל תחום רחב יותר של תחושות,

לאור המשמעות שאנחנו מעניקים להן.

זה קורה כשאנחנו מתחילים לגעת במיניות דרך הפן הפסיכולוגי

ומתייחסים לאינטימיות מינית ולחוויות של התעלות דרך המיניות

ולא רק לאספקטים הפיזיים שלה.

אינטימיות מתחילה בחיבור אינטימי עם עצמך.

משם אפשר 'לצאת' לחיבור אל האחר.

ככל שאדם מעז להיות בחיבור ולהעמיק 

אל התשוקה שלו,

אל הלב שלו,

אל התחושות והחושניות שלו

ו... למשמעות של מיניות ואירוטיקה עבורו,

תתאפשר לו אינטימיות שכזו. 

לא פעם ישנם מחסומים, מודעים ולרוב שאינם מודעים,

שמגבילים את האפשרות שלנו ליהנות ממיניות חופשיה ובריאה,

בין אם מדובר במסרים שקיבלנו כילדים -

על מיניות כדבר מלוכלך או אסור

ובין אם מדובר בחוויות שחווינו סביב ותוך כדי חיבור מיני

(באופן אישי או דרך בני משפחה).

ככל שנחשוף ונגלה את המשמעויות וההקשרים שנקשרו למיניות,

נוכל להחליפם במשמעויות מיטיבות.

כך אם למשל כנער, הוא } התוודע למיניות שלו

כמשהו אסור ומבייש,

אך גם מענג באופן יוצא דופן,

הוא עשוי למצוא את עצמו בדיסוננס מתסכל,

ובמאבקים פנימיים שיכולים להוביל לאובססיה או לחלופין לניתוק מהמיניות שלו.

בהירות לגבי המשמעויות שהוצמדו למיניות בעולמנו הפנימי

מתוך נקודת המבט הילדית, שמוצפת ברגשות לא נעימים 

והחלפה שלהן במשמעות שמשרתת אותנו 

תאפשר שחרור של חסימות ופלונטרים

ואפשרות ליהנות מעומקים משמעותיים יותר ממיניות ומהחיבור דרכה.

(ולרוב תוך כדי שחרור ממרדף עד כדי אובססיבי שמשאיר אותנו בתחושת חוסר תמידית)

כולנו יצורים מיניים במהותנו - sexual beings, 

אומרת דר' סיידה ומוסיפה -

הרבה יותר מאשר אנחנו sexual doings.

זאת אומרת שמיניות היא הרבה מעבר לאקט המיני עבורנו

וכאמור - לעיתים ההקשרים שנקשרו סביבה 

מעכבים אותנו מליהנות ממנה במלוא העוצמה.

לכן - 

זו יכולה להיות הזדמנות נהדרת לשיחה ביניכם

או לחקירה אישית שלך עם עצמך -

מהי מיניות עבורך?

מה המשמעות של זו בשבילך?

כדאי לקחת דף נייר, לפנות לך כמה דקות ולתת לדברים להיכתב מעצמם.

אשמח לשמוע ממך 

אם יש לך רצון לשתף, לשאול, או להביע את דעתך בנושא

כאן עבורך,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

חדש על המדף:

מתנה ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בצילום, 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

כך שתוכלו לחזק את האהבה שביניכם

בלחיצה כאן פרטים נוספים

~~~~~~~~~

פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי: 

• איך לעבור את הקיץ בשלום? קורס מעשי on-line  לזוגות   - פרטים נוספים בלחיצה כאן
• 
  
• איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . פרטים נוספים בלחיצה כאן

ואפשר גם בפגישות פרונטליות:

• פגישות פיזיות/ Skype ~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  

הדרך אל האושר והעושר לנצח נצחים - (לא מה שלימדו אותנו..)

כבני אדם, כולנו מונעים מחד מהמרדף אחרי העונג

ומאידך מהימנעות מהכאב.

אבל..

האם יכול להיות שדווקא זה.. 

מרחיק אותנו עוד יותר מהאושר והעונג הנכסף??

או - האם יכולה להיות דרך נוספת (במובן מסוים בכיוון הפוך!) 

שבאמת מובילה לשם? במובן הזוגי ובכלל..

~~~~

חברה סיפרה לי הבוקר סיפור קצר

שיכול להמחיש בקלות יחסית את הנקודה אליה אני חותרת:

כשהיא נמצאת בתנוחה של יוגה

ומגיעה אל קצה גבול היכולת שלה באותה נק' זמן,

עולה כאב, או מתח באזור מסוים בגוף.

השבוע היא שמה לב, 

שלעומת ההרגל (של כולנו) לברוח מהכאב 

ולצורך העניין לצאת מהתנוחה, 

או להישאר בה בכוח בניגוד למסרים מהגוף,

בניגוד לכך,כאשר היא נושמת אל המתח, אל הכאב

ושוהה עם הנשימה בתשומת לב אל האזור המתוח,

אחרי כמה שניות משהו משתנה, וכמו קסם -

מגיעה התרחבות שמאפשרת לשהות בתנוחה בנינוחות ואף להעמיק אותה.

אינני מורה ליוגה

ובכל זאת אם אני לוקחת את הסיפור הזה

ומתייחסת אליו כאל מטאפורה לחיים בכלל-

אפשר לומר שהדרך אל הנינוחות, הרווחה, האושר, העונג וכו.. 

עוברת דרך מה שיש כעת

אף שלא פעם, מה שיש כעת הוא ההיפך מנעים: 

כיווץ, קנאה, לחץ, פחד, תסכול וכו..

בניגוד להרגל לברוח / להילחם, 

(במן ניסיון לדלג מעל הכאב אל האושר/ שקט/ נינוחות... הנכספים)

ככל שאנחנו לומדים לעבור דרך הרגשות הלא נעימים,

כאמור לא בהזדהות אתם (כניעה) אך גם לא במלחמה בהם,

אלא בשהייה ללא שיפוט והסכמה לחוות אותם מנקודת המבט הצופה, 

משהו משתחרר, מתחוללת טרנספורמציה ומתאפשרת הקלה.

~~~~~~~

במילים אחרות, אפשר לומר שהתסכול מסתיר לנו

תכנים פנימיים ואפשרויות שלא זמינות לנו עד שנעבד ונכיל אותו.

~~~~~~~

(כן, מנקודת מבט זו - 

כל קונפליקט מחזיק את העניין ואת המטען האמוציונלי

כאשר העניין היה פתיר לחלוטין אילולא המטען האמוציונלי

ויהיה פתיר כשנעבד את האמוציות)

~~~~~~~~

ואם בתסכולים ופתרונם עסקינן,

הרי שאחד התסכולים אם לא ה׳ 

שמכבידים על מערכות יחסים

ולא פעם אף מובילים לגירושין,

נובעים ממה שנקרא אפקט קוליג׳.

אותו אפקט שמחליש את המשיכה והתשוקה בין בני זוג ככל שהזמן עובר.

גם אם אהבתנו היתה עצמתית ועזה בתחילת הדרך,

תוך שנה - שנתיים עד שלוש שנים, 

מתחיל להיווצר מתח מוזר, המשיכה המינית והתשוקה יורדות 

ומתחילים להתעורר ספקות לגבי בן הזוג. 

בשלב הזה או שנישאר יחד למרות הספקות, 

או שניפרד ונתחיל את הריקוד הזה מהתחלה, 

אלא שהריקוד הזה יחזור על עצמו שוב ושוב...

~~~~~~~

תקופת ההתאהבות נמשכת בין 6 שעות לשנתיים, 

כותבת דר׳ ליאת יקיר בספרה ׳קיצור תולדות האהבה׳.

ככל שנמצאים זמן ארוך יותר יחד, 

לכשתקופת ההתאהבות נגמרת, 

היא מוחלפת בדפוסי אינטימיות ושגרת זוגיות. 

כך עם הֶחָלשוּת התשוקה עשויה להופיע התרחקות רגשית ופיסית 

שמלווה בצחיחות מינית, מה שיוריד עוד יותר את האינטימיות, 

שהרי קשר שהתחיל בין שני זרים שהינו תוצר של יצירת אוקסיטוצין משותפת - 

נכנס לסיכון גבוה וככל שפחות מדברים, פחות משתפים, פחות נוגעים, 

פחות מתנשקים, פחות חווים אורגזמות משותפות, 

כך גדל הסיכון שבני הזוג יחזרו להיות זרים...

ללא ספק מוסיפה דר יקיר ואומרת - 

תופעת הלוואי המאכזבת ביותר של הכימיקלים של האהבה 

היא תופעת הדעיכה - 

ככל שנמצאים יותר יחד, בן הזוג הופך להיות יותר מוכר, 

הגירויים שהוא מספק אינם חדשים 

ורמות הדופמין והסרטונין המשתחררות במוח בתגובה אליו יורדות. 

מאחר ומערכת התגמול (הדופמין) במוח אוהבת חידושים וגיוונים.

את התיכנוּת הזה שמכונה אפקט קוליג׳, 

מסבירה דר יקיר בהקשר האבולוציוני, 

כשהיא מתייחסת לצורך של המין האנושי לשרוד,

כאשר מנקודת המבט של הגנים, 

ככל שלזכר יהיו צאצאים מנקבות רבות ושונות, 

כך זה מחזק את סיכויי ההישרדות של הזן בטבע.

(האנושי ובכלל כי זה נכון למינים נוספים מלבד בני האדם)

אם נוסיף לתמונה גורמים נוספים 

שבעטיים מתרחקים בני זוג 

בשלב ההתפכחות מההתאהבות זה מזו,

נזכיר שתת המודע ימשוך אותנו 

אל מי שיאפשר לנו אהבה מוכרת.

בכל פעם שבני זוג מתאהבים, 

הם מביאים אתם אל הקשר שק עמוס זיכרונות 

של כל כאבי האהבה שחשו בעבר. 

כאבים שנצרבו על ידי אוקסיטוצין וקורטיזול גם יחד 

במערכות יחסים קודמות 

(דר' ליאת יקיר מתייחסת לבני זוג קודמים ואני מוסיפה 

ומתייחסת פה במיוחד למערכת היחסים הראשונית עם הדמויות המטפלות בנו)

שני ההורמונים הללו, אחד מיותרת המוח והשני מיותרת הכלייה, 

הם שני ההורמונים שמפעילים במידה הרבה ביותר 

את אזורי הזיכרון לטווח ארוך במוח.

כל גירוי התנהגות חיובית או שלילית של הורינו 

כמו גם של בני הזוג הקודמים שלנו, 

נצרבו במוחנו יחד עם הגירוי שהפעילו במוחנו. 

הגירוי יכול להיות הבעה, שפת גוף, נימה, מילים מסוימות, ריח ועוד. 

הגירויים החזקים ביותר הינם גירויים של 

כאב, שברון לב, פרידה, בגידה, נטישה, כעסים או כל גורם סטרס אחר.

מעניין להבין שהרבה פחות נצרבים חיבוקים, הנאה, פרגונים, נשיקות ויחסי מין

זאת משום שקורטיזול- הורמון הסטרס 

נותר בדם בין 20 ל 40 דקות אחרי חוויה שלילית

לעומת אוקסיטוצין שנותר 6 דקות בלבד אחרי חוויה חיובית. (!!)

מבחינה אבולוציונית זהו חלק ממנגנון 

שבא להגן עלינו מלחזור על טעויות 

מכיוון שבטבע יצורים שחוזרים על טעויות משלמים בחייהם.

בהינתן המבנה הפיזיולוגי והפעילות ההורמונלית הנ״ל

בפנינו תמונה עגומה למדי ובה כוחות חזקים שפועלים נגדנו -

אם ברצוננו לקיים מערכת יחסים מונגמית ארוכת שנים.

שהרי מלכתחילה תת המודע ימשוך אותנו לבני זוג שלאחר ההתאהבות 

ילחצו לנו על הנקודות הכואבות ביותר כי יזכירו לנו את אותה אהבה מוכרת

עם דגש על החלקים המכאיבים שלה,

ולא די בכך, הרי שהורמונלית מתוכנתת המערכת שלנו כך,

שהתשוקה והמשיכה הספונטנית נחלשת לאורך זמן..

אך... (!)

בשונה מבעלי החיים, כבני אדם יש לנו אונה מצחית מפותחת -

ולפיכך יש לנו יכולת להשפיע.

כאן נכנסת ההכרה והמודעות, היכולת שלנו לשנות מצבים,

כאמור דווקא דרך שהייה בתסכול

מה שלא עובד כשמנסים לעקוף אותו.. או לברוח ממנו.

מה שיכול לעזור לנו כבני זוג שחפצים בקשר זוגי משגשג ארוך שנים אם כך,

הוא ראשית ההבנה שכך אנחנו מחווטים ומתוכנתים,

הבנה שבכוחה להחליש תפיסת כישלון, אשמה, בושה,

או כל מחשבה שמשהו בנו או בבן הזוג לא בסדר,

כי כך הם פני הדברים באופן טבעי

ושנית, כבני אדם שאמנם מחווטים הישרדותית 

באופן שמאתגר מערכת יחסים ארוכת שנים,

אך רואים את היתרונות בחיים זוגיים לנצח,

יש לנו היכולת לעבור דרך התסכולים שעולים,

ולרפא פצעי אהבה ישנים -

דווקא בזכות בן הזוג שמזכיר לי אותם 

(אמנם בלי כוונה אבל בצורה "מושלמת")

זאת אומרת,

שכאשר אנחנו ערים להתרחקות בינינו, פיזית ורגשית,

בניגוד לאוטומט שיעצים אותה אם במריבות ואם בניתוק,

הדרך אל אושר אמיתי ושגשוג של האינטימיות

היא דווקא תוך התבוננות, הבנה ועיבוד של הקושי באשר הוא,

זה שמונע מאתנו לדבר, לתקשר,

זה שמונע מאתנו לגעת, להתחבק,

זה שמונע מאתנו לעשות אהבה ולהרגיש אותה

ותוך כדי העיבוד הרגשי הזה,

שבמיוחד בגלל שההרגל שלנו ירחיק אותנו ממנו,

כדאי להיעזר פה באיש מקצוע

(אפשר גם לגמרי בעצמכם בקורס דיגיטלי שייצרתי לזוגות, פרטים בלחיצה כאן

או במפגשים פיזיים שאשמח ללוות אתכם בהם)

להחיות את החיבור

דר' ליאת יקיר מציעה להקפיד על 21 אורגזמות בחודש.

זאת מכיוון שהרמה הגבוהה ביותר של הורמון האהבה משתחררת בזמן האורגזמה -

ולכן כמות האורגזמות משפיעה באופן ישיר על עצמת הקשר הזוגי.

אבל.. 

כאמור אז עשוי להופיע אפקט קוליג'... ולהחליש שוב את התשוקה,

לכן,

כדאי להוסיף בצורה מכוונת גירוי וגיוון -

אפשר באביזרים חיצוניים למיניהם, 

אך אפקט הרבה יותר עצמתי 

יהיה להעמקה של הקשר,

כלומר ככל שנצליח להעז להביא את המקום החשוף והפגיע שלנו,

בכלל 

ובפרט תוך כדי מעשה האהבה,

כך נחזק את החיבור ונבסס את האהבה.

לחיי האהבה!

פה בשבילך,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~~~~~~

לקראת השנה החדשה, ב 12.9.22

תתקיים סדנת פוטותרפיה לנשים

כדי שהשנה הקרובה תהיה הכי טובה שהיתה לך ever עד כה!

בלחיצה כאן פרטים והרשמה

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי: 

• איך לעבור את הקיץ בשלום? קורס מעשי on-line  לזוגות   - פרטים נוספים בלחיצה כאן
• 
  
• איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . פרטים נוספים בלחיצה כאן

ואפשר גם בפגישות פרונטליות:

• פגישות פיזיות/ Skype ~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן