חיים רק פעם אחת! מתחיל רומן באמצע החיים!

בשלהי נישואיך,
לרוב כשכבר יש מריבה או שתיים
לא פתורות באוויר,

"פתאום" יוצא לך להכיר מישהי
וזה נראה...
שהיא ממש אבל ממש מבינה אותך,
שהיא ממש אבל ממש נותנת לך את המקום שלך
שהיא ממש אבל ממש אוהבת אותך
וזה מרגיש כאילו היא בעצם אהבת חייך...

"חיים פעם אחת.."
אתה שומע הצדקות שדוחפות אותך לשם
או
 "זהו רצון הלב.."
מילים שמחזקות את הפיתוי
והופכות אותך שבוי ב"קסמי" האישה האחרת

אבל רגע...
האם באמת הלב הוא זה שמדבר פה?
האם זוהי באמת The love of your life?
ומה חשוב להבין בנוסף?
~~~~~~~~~~~~~

על פי מחקרים שנעשו בשנים האחרונות,
מסתבר שכבר כשאנחנו בני ארבע בערך
אנחנו לומדים לשקר -
כשאנחנו רואים את אמא עומדת עצובה
ואת אבא ניגש ושואל -
"הכל בסדר?"
והיא עונה לו "כן, הכל בסדר"

אז, מתחיל בלבול בתוכנו -

כי מצד אחד אנחנו מרגישים שלא,
ומצד שני אנחנו שומעים שכן,

מאז מתחילה להתפתח בתוכנו דואליות
שמחד מעלימה את האמת מעצמנו,
מרגילה אותנו למסך את עצמנו
ואנחנו מסתובבים עם מסיכה כזו
שמסתירה את מה שבאמת מתחולל בפנים

ומאידך
נותנת הרבה יותר כוח למילים של האחר,
ולמרות שכשמישהו ישקר -
יהיה לך ברור בתוכך שזה שקר...
אם יתעקש ויאמר לך "אבל זו האמת"
יש מצב שהמילים שלו ינצחו
את האינטואיציה שלך

אלא ש...
עוד לפני שהדואליות הזו
מקשה עלינו בזיהוי שקרים בחוץ,
היא מחמירה את חוסר הבהירות הפנימי
ביני לביני

הדואליות הזו מתיישבת
מעל ההתניות וההטבעות החברתיות
והתפיסות התפוסות שלרוב לא מודעות
שלאורך השנים השרישו בנו
וטפטפו לתוכנו -
מה אנחנו "צריכים" להיות,
מה "נכון" ומה לא,
איך "צריך להרגיש",
מה "בסדר " ומה לא..

שלא תמיד הולכות יחד
עם מה שאנחנו באמת מרגישים
וממילא התודעה ההשלכתית שהיא סביבת חיינו
מבלבלת אותנו ובין מה שבתוכנו למי שבחוץ

ומייצרת אינספור אשליות
שמושכות אותנו באף -
לרוב בניגוד למה שנכון לנו

כאילו "היא" } מקור התסכול שלך
והאחרת }} הינה מקור העונג.

תפיסת המציאות ההשלכתית כה מושרשת
שאנחנו נאמין לשקר הזה
לפיו - אנחנו תלויים באחר
לטוב ו/או לרע

מה שבשלב כזה או אחר יתנפץ לנו בפנים
כי למעשה, רק מבפנים יגיע המזור.

רק מילוי הצרכים מתוכנו (לפחות כבסיס)
הוא שיעצים וימלא אותנו לאורך זמן,
יאפשר לנו לקבל הקשבה ואהבה אמיתית
(אח"כ גם מן החוץ)

כך שכשעולה תסכול
ככל שניזכר שזה לא ב"אשמתה"
אלא שהיא רק מזכירה לך אותו (!)

ובמקום זאת,
ניקח בעלות ואחריות על מה שמתעורר,
כן, בתוכנו,
נעבד, נכיל, נשחרר את כל התפיסות האחוזות בו,

תיווצר בהירות
יהיה תיאום בין הראש ללב,
ונפעל באופן שנכון למצפן הפנימי שלנו.
~~~~~~~~~~~~

ואז בשלהי נישואיך,
לרוב כשכבר יש מריבה או שתיים
לא פתורות באוויר,

"פתאום" כשתפגוש אישה שבאמת....

תוכל להבין שזה רק לכאורה.

כי גם היא רק מזכירה לך את עולמך הפנימי

את הכמיהה לנראות,
אולי להבנה,
לכבוד,
או לכל מה שתגלה
כשתפנה את תשומת הלב פנימה
במקום החוצה

כל מה שתגלה -
שכנראה קצת חסר בנישואיך
וקיבלת לגביו תזכורת
על מנת שתוכל לחזור הביתה,
לעורר, לטפח, לתקשר ולגדול
עם האישה שלך.

נכון,
חיים רק פעם אחת,
השאלה היא באיזו איכות -

האם סיפוק צרכים מיידי הוא שממלא אותנו?
או דווקא קשר שהולך ומעמיק
עם אותה האישה
כשאנחנו עוברים יחד דרך התסכולים
כְּשְעָרִים לצמיחה וחיבור רוחני.

אני יכולה לאכול עכשיו 8 חתיכות עוגת קצפת,
כי ממש ממש בא לי
וממילא "חיים רק פעם אחת"
וזה בדיוק מה שאני מרגישה שנכון (!?)

אני רק צריכה לקחת בחשבון
שיכול להיות שיהיה לי טעים בהתחלה

אבל מובטח לי כאב בטן איום +
2 קג' נוספים
במשך הימים שאחרי

ובכלל, החשק הזה למתוק -
האם הוא באמת באמת יענה על הצורך האמיתי ?
האם ההתעלות המובטחת
תתקיים שם ולאורך זמן ?

מאחר ואני אותו אני
שלא איפשרתי לה להתקיים עם אשתי,
סביר להניח שאפגוש את אותו החוסר בדיוק
עם אישה אחרת (בבוא הזמן)

ואם אני כבר מוכן לעשות את הצעד
אל עבר מילוי הכמיהה בתוכי -
הרי שאני יכול לעשות אותו לצד האישה שאתי

אם היא רוצה כמובן

ואז גם לזכות במשפחה מאוחדת ושמחה
וגם ליצור חיבור רוחני
הכי עילאי שאנחנו כבני אדם
יכולים להגיע אליו
כזה שמתקיים בקשר זוגי מודע,
מחייב המבוסס על כנות ואמת
ומאפשר לאהבה להעמיק, ללבלב ולפרוח.

אחרת
מתחילה לה מסכת של שקרים -
לגבי הנעילה של הטלפון
ולגבי הטבעת
לגבי מה שעשית היום
ולגבי מה קורה לך באמת

והשקר, הוא כמו רעל...

גם אם לא יודעים ועוד לא גילו אותו,
ובעצם - אפילו יותר כשהוא מוסתר -

הוא מרעיל את מה שיש לך בבית,
את האווירה בינך לבין אשתך
ומייצר בסיס פורה למריבות ותסכולים
כאילו על כלום

וגם.. ברור... שזה מקטין עוד יותר
את הסיכוי שדברים יסתדרו ביניכם

זאת אומרת
שבזמן שלכאורה הוא { "חי את החיים"
...
הוא { למעשה מחרב אותם

כי מה שנבנה - סיפור ה"אהבה" החדש -
מבוסס על אשלייה
שאוטוטו מתפוררת

ובו זמנית מחלחלת למרחב הזוגי הביתי
מרעילה והורסת אותו.
כן, כמובן גם טרם התגלתה

השקרים, הפגיעה הקשה -
הכי קשה שיכולה להיות לנו כנשים
שנושאות בתאינו את כאבה של שרה מול הגר..
~~~~~~~~~~~~~

נכון,
לפעמים הבחירה הנכונה היא בפרידה.
לפעמים נכון לי לחיות עם מישהו אחר
ממי שבחרתי כשהייתי בת 20+

לפעמים -
רק אני "עובדת" ומתפתחת
כשבן הזוג תקוע במעגלים ולא לוקח בעלות ואחריות
על החלקים הלא פתורים שלו -
אז הפרידה היא בחירה נכונה.

נכון גם שכוחות הפיתוי
גדולים וחזקים.

יחד עם זאת,
זה בדיוק מה שמבדיל את האדם מן הבהמה

אנחנו לא שולטים על הרגשות שצפים,
אבל -
אנחנו בהחלט יכולים לשלוט על המעשים שלנו,

וככל שנעמיק למילוי הצרכים העמוקים שלנו,
מעבר לפיצוי שמתאפשר בסיפוק המיידי,
בחשקים,

ככל שנשתחרר מהתפיסה ההשלכתית
שמשאירה את הכוח אצל האחר -
בין אם הסיפור הפנימי הוא: "בגללה קשה לי"
ובין אם הוא "בגללה אני פורח",

כך נחזיר לעצמנו את הכוח

ונזכה לאיכות חיים
בתוך מערכות היחסים שלנו -
עם עצמנו
ועם הסובבים אותנו.
~~~~~~~~~~~

לחיי האמת והכנות
ומערכות היחסים המודעות
שבכוחן להעמיק את החיבור הרוחני שבינינו!

פה בשביל ללוות אתכם
בדרך לשם אם זוהי כמיהת הלב שלכם,
עם כלים מופלאים שמחוללים בקלות
את השינוי המיוחל!

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

האם אפשר לסלוח על בגידה ? - המשך

איש אחד נכנס לחנות פרחים.

- אני רוצה זר פרחים" אמר,

- "מה בדיוק אתה מחפש ? " שואל בעל החנות

- "האמת אני לא לגמרי סגור על זה עדיין .."

- "תן לי לעזור לך, אשאל את זה אחרת- " אומר בעל החנות  - "מה בדיוק עשית ?"

אז בהמשך לפוסט מהשבוע שעבר, הסליחה כאמור - היא לא העניין,

היא לא המטרה וממילא לא תקל באמת על אף אחד מהצדדים ..

ציינתי שיש שתי סוגיות משמעותיות אחרות לקחת משם-

האחת – לצד הנבגד (בעיקר) נושא האמון עליו כתבתי בשבוע שעבר

(לקריאה יש לגלול מטה לפוסט הקודם)

השנייה – בעיקר לצד שמצא את עצמו נסחף לרומן

והיא ההתבוננות והגילוי מהו הדבר שמשך אותו לשם

בניגוד למה שנהוג לחשוב, לרוב זה לא הסקס,

זה אפילו לא ההרפתקה ושבירת השגרה למרות שאלה בהחלט מוסיפות עניין והתרגשות,

יש משהו נוסף ומהותי שטמון שם

והחוכמה הגדולה.. היא לזהות אותו עוד לפני הצעד הראשון

ו.. כן, בדיוק ..  – להביא את אותה המהות הביתה

ההתייחסות לבגידה היא כאל מפלט

בדרך כלל, ככל שיהיה לנו קשה רגשית בבית,

נמצא לנו מפלטים כאלה או אחרים

אם זה יהיה וורקוהוליות שהולכת ומעמיקה,

או פיתוח תחביבי ספורט תובעניים במיוחד,

זה גם יכול להיות שנהיה פיזית בבית אבל מנותקים כמו מול הטלויזיה או המחשב,

יש אינספור נתיבי בריחה שכאלה,

הבגידה היא מה'מתקדמים'..

ולו רק בגלל ההשלכות מרחיקות הלכת שלה

ולא.. זה לא עושה אותה נדירה יותר..

ובכל זאת, הנה נקודת מבט שיכולה להפיק ממנה מרגליות -

מן הסתם גם אם כבר מתנהל רומן שכזה,

אבל הפטנט הזה משתבח עוד יותר אם יודעים להשתמש בו בלי להיסחף אל הרומן כלל :

כולנו בוגרים שיודעים מה יכולות להיות ההשלכות של מעשינו,

ולרומן שכזה כאמור יש או עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת

עד כדי חורבן בית..

נקודת המבט הזו מאפשרת לנו להבין מהו הדבר שמושך אותי לשם ,

וליצור אותו בחיינו אבל –

בלי יסורי מצפון,

בלי לפגוע ביקירינו,

בלי להפר את האמון

ועדיין להישאר נאמנים לצורך שלנו ולמלא אותו (!)

יותר מזה –

בדרך הזו אנחנו באמת ממלאים את הצורך הזה ולא בורחים לאשליה

שמשאירה אותנו בנוסף לכל 'תופעות הלוואי' שלעיל..

כשהצורך הנ"ל לרוב לא באמת מסופק

אתן דוגמא - 

במקרים רבים הפחד לפספס שמנקר ומייצר אי שקט פנימי

הוא הדחף שמוביל לרומנים מחוץ לנישואין.

אי השקט והפחד לפספס יובילו לחיפוש אינסופי של עוד ועוד (זה נכון גם להיבטים אחרים)

והתנסויות חוזרות ונשנות ללא שובע.

אבל.. גם המנגנון ההישרדותי הזה כצפוי-  

מצליח לתעתע במי ששבוי בו ולייצר בדיוק את ההיפך ממה שהוא "מבטיח"

כלומר במקום להרגיש סיפוק, תחושת הפספוס רק הולכת ומחמירה –

אי השקט הזה מייצר מצב בו אי אפשר להיות נוכח באמת בשום מקום

כי כל מקום אליו נגיע, תשתלט עלינו תחושת הפספוס ותבריח אותנו אל המקום הבא

והמרדף רק הולך ומתגבר כשהמרחק מהשקט והסיפוק הולך וגדל.

אז נניח שפלוני מבחין שזה הדחף שמושך אותו להרפתקאות ורומנים מחוץ לנישואין

ונניח שהוא מבחין בכך שבאמת אין לו מנוח,

כלומר בנוסף למחיר שבילט אין יש לחיים כאלה, אי השקט שלו רק הולך וגדל

ותחושת הפספוס רק מחמירה..

נקודת המבט שהבאתי היום תאפשר לו להבין מה באמת חסר לו

ושהדרך אל השקט והסיפוק לא באמת עוברת דרך רומנים

אלא על ידי תהליך פנימי – מסע אישי שמייצר את השקט הזה בתוכו

ומאפשר לו בנוסף, למצוא את מקומו גם בזוגיות שלו.

נקודת מבט כזו יכולה להקפיץ את הקשר הזוגי ומערכת היחסים

אל אותם הגבהים שרומן מחוץ לנישואין לעולם לא יכול להשתוות אליהם

אלא ש.. זה לא כל כך פשוט מסתבר,

 זה עשוי להיות שדה מוקשים

מסוג הדברים עליהם נאמר "לא לנסות לבד בבית.."

אם אתם רוצים ללמוד איך ליצור לכם זוגיות שכזו

שהאמון בה הולך ומתחזק, ובמקביל היא מספקת ומזינה את שניכם,

אני פה בכדי ללמד אתכם וללוות אתכם לשם.

פרטים על תהליך ייחודי בליווי שלי בלחיצה פה

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

אז מה ? את אומרת שעץ עקום יתיישר ?? – בגידות פאזה שנייה

ככה שאלה אותי הקוסמטיקאית שלי בפעם האחרונה שהייתי אצלה

כשסיפרתי לה על מכרה משותפת שנפרדה מהאיש שלה אחרי בגידה

ואחרי זמן מה, חזרו לחיות יחד, עברו תהליך אתי

והיום כבר כמה שנים שהם במקום אחר –

כן עץ עקום שהתיישר .. !

בזמן האחרון מגיעים אלי בעיקר זוגות אחרי בגידה,

כמעט תמיד מרחפת מעליהם האמונה הזו ש"עץ עקום לעולם לא יתיישר.."

כלומר שמי שבגד פעם אחת, לעולם ימשיך

שזה 'באופי שלו', ש'הוא לא יכול בלי זה'

וכל מיני אמירות דומות שמקטינות את האמונה בסיכוי שאפשר אחרת

אז החלטתי שהגיע הזמן לפאזה השנייה

והנה אני כותבת שחור על גבי לבן –

בהחלט אפשר אחרת !

זה לא עניין של אופי, 

זה לא built-in..

גם אם זה חזר על עצמו –

כשמגיעים לסיבת השורש שהובילה את בן הזוג או את שניהם

לרעות בשדות זרים..

כשמגיעים למקור ומוצאים את הדרך למלא את החסר, את הצורך ..

הפלא ופלא – עץ עקום יכול להתיישר..

זה משום שהוא לא עקום מלכתחילה..

אלא מחפש לו דרכים יצירתיות לענות על הצרכים שלרוב אינם פיזיים אגב,

שלא קל או בלתי אפשרי עבורו לממש בתוך הקשר הזוגי כפי שהוא אז.

השאלה החשובה ביותר עבור זוג כזה היא –

האם אתם רוצים זוגיות מיטיבה ? או שאתם מחויבים ליצור אותה ??

אם אתם רוצים, סביר להניח שיהיו המון תירוצים ל- "למה לא.." :

אין כסף, אין זמן, הוא לא באמת X,Y,Z.. וכו'..

אם אתם מחויבים לכך –

אז כבר לא יעמוד שום דבר בדרככם ותמצאו את הנתיב הנכון לכם להגיע לשם

כי אין דבר שעומד בפנינו מלבד עצמנו..

למה אני מתכוונת ? וזה מוביל אותי לפאזה השנייה בריפוי מבגידות

מה שקורה במקרים רבים שיש issue שקשור לאמון

בכלל

לא רק בהקשר הזוגי, אלא שבתוך הזוגיות זה הכי חזק

כי זה מה זה מפחחחחחיד לתת אמון במישהו

ולאהוב אותו באמת

ולהתמסר לגמרי

בלי מסיכות, בלב פתוח לגמרי

בלי תנאי.. כלומר לא 'רק אם תאהב אותי בחזרה ..'

או 'רק אם תהיה נחמד, או X,Y,Z..'

אלא לבחור לתת אמון בידיעה

שלמרות שיש סיכוי סביר שאפגע –

אני נותן אמון

כי זה מה שיאפשר לי חיי איכות

אבל, לרוב אנחנו לא שם,

כי החוסן הפנימי שלנו לא באמת מאפשר לנו את הסיכון הזה,

ומה שהבגידה באה לעשות (פעמים רבות) היא לעורר את הנושא הזה של האמון,

להעלות אותו על פני השטח

ולאפשר לנו ליצור בתוכנו מקום בטוח,

שבוחר לתת אמון –

עם עיניים פקוחות – אבל לתת אמון

מתוך ידיעה שזה מה שיאפשר לנו את האיכות של חיים בלב פתוח

ומתוך בטחון שגם אם יקרה משהו אנחנו נהיה שם בשביל עצמנו להחזיק ולהכיל ולהמשיך לצמוח.

במילים אחרות הפאזה השנייה,

שמגיעה אחרי הפאזה הראשונה שמעלה בעיקר את הכעס, העלבון, והכאב מהם,

הפאזה השנייה מאפשרת לנו בני הזוג להבין

מה הבגידה באה ללמד אותנו –

מהו הנושא שהיא מעלה שאנו נדרשים לעבד,

ומהם הצרכים שהיו חסרים והובילו לבגידה –

למשל צורך להתמסרות, לקרבה, לחיבור עם פחות ופחות מסיכות

למרות הפחדים האוטומטי מדחייה, מנטישה, וכו' שלרוב הם שמנהלים אותנו..

כשאנחנו מגיעים למקום שברור לנו שאנחנו מחויבים להצלחה של הביחד שלנו

ואנחנו מרפאים וממלאים את הצרכים שהיו בחוסר,

ויוצרים מצב של חוסן פנימי שמעז לתת אמון בעיניים פקוחות,

הקשר הזוגי שלנו הופך ממלא ומשמח,

וזה המקום שאליו כל כך כמהים אנחנו להגיע –

המקום שבו אנחנו  מרגישים שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר.

אז אם אתם מחויבים לביחד שלכם,

וגם אם לא דיברתם את זה אבל ברור לך שזה כך,

יש לי דרך נפלאה לעבור אתכם

יומיים בלבד ,

בתהליכים רכים ומכילים,

עם השקט של הטבע שתומך ומרגיע

וניסים ונפלאות מתרחשים !

לחיצה פה לעוד פרטים

ואם אתם מעוניינים כרגע במסע האינטרנטי-

בלחיצה פה אפשר לקבל את 2 הפרקים הראשונים במתנה

ובלחיצה פה אפשר לקבל פרטים ולרכוש את המשך המסע

שלך

גלית אליאס

 מומחית בהחזרת אהבות למקומן

למה לא כדאי לך להתחיל עם מישהו נשוי ??

אולי את אומרת לעצמך..
הלכתי בעקבות הלב שלי.., נסחפתי.. לא היתה לי בחירה.. אהבת חיי..

בכל זאת, אם יש לך רגע לנשום.. 
כדאי לך לקרוא,
קבלי עוד נקודת מבט, על - למה זה באמת לא כדאי.. ו - בעיקר לך !  

אני לא מתכוונת שלא כדאי  בגלל :
ה 'לא תנאף' - 'כי כתוב',
גם לא בגלל  ש'זה לא מוסרי',
ולא רק בגלל המצפון שמציק כלפי הילדים , אם יש לו,
או כלפי האישה - כי גם אם את לא מכירה אותה..
בסופו של דבר אשה לאשה.. אשה 

אבל מעבר לכל אלה,
למרות שבינינו - כל אלה בהחלט ערימת טענות מכובדות כשלעצמן,
אין בי כוונה להוריד מחשיבותן..

ובכל זאת יש סיבה נוספת,
ואולי היא תהיה הקש שתשכנע את הגמל, 

הסיבה הזו קשורה למה שנקרא בתורת הזן 'מעגל עץ התפוח'
מפה ואילך אני מתבססת על דבריו של ניסים אמון - זן מאסטר 
(שאגב בינינו.. בטוח היית רוצה להתחיל איתו אבל.. )

מעגל עץ התפוח מתאר  את 6 השלבים אותם עובר כל יצור חי עלי אדמות,
ליתר דיוק כל דבר באשר הוא:
יצור חי, כדור הארץ, מוצרי צריכה, כל דבר - וגם .. מה שמחזיר אותנו לענייננו - מערכות יחסים.

השלב הראשון - שלב ההנצה,
בעץ התפוח - הזרע שנקלט באדמה.
במערכות היחסים הוא מקביל להתאהבות - 
ההתרגשות, הפרפרים, החיזור, התחושה של הפוטנציאל שקיים בינינו והרצון לפרוח יחד

השלב השני - שלב הגדילה,
זה השלב שעץ התפוח צומח ומתפתח, 
ואנחנו במערכות היחסים מוכנים להתבגר ולעבור לגור יחד, (למשל)

(הערת ביניים - ישנם פחדים שמונעים מאיתנו זרימה 'חלקה' בין השלבים כולם,
כל אחד והפחדים מהשלב המאיים עליו יותר.. אבל לא ארחיב פה )

השלב השלישי - שלב הפרי
בו עץ התפוח מניב פירות,
ואנחנו למשל יולדים ילדים, או יוצרים יחד כל יצירה משותפת אחרת,
שמאפשרת לנו להעמיק את ה 'ביחד' שלנו.

השלב הרביעי- שלב הריקבון 
השלב בו עץ התפוח מניב פחות ופחות פירות,
הגזע שלו הופך יותר ויותר חלול..
במערכת יחסים בריאה - הריקבון הוא פיזי - הזקנה של אחד מאיתנו או של שנינו,
במערכת יחסים שאינה בריאה - הריקבון מתייחס לסבל שנוצר לנו מהביחד שלנו.

השלב החמישי -המוות
עץ התפוח מת.
במערכת יחסים בריאה - המוות של אחד מבני הזוג, 
שמוביל את השני להתאבל. שלב עיכול האבידה, האובדן.
במערכת יחסים שאינה בריאה - המוות  מתייחס לשלב הפרידה / הגירושין
שמביא אחריו גם הוא עיכול ועיבוד רגשי של האובדן - 
אובדן הפנטזיה, חורבן הבית, המוות של ההבטחה, של התקווה, של החלום שהתנפץ..

השלב השישי והאחרון - תקופת האחסון
הזרעים של העץ ממתינים באדמה ומתכוננים להתעוררות מחודשת,
אנחנו בשלבי עיכול והחלמה מהמוות שפקד אותנו - בין אם פיזי או רגשי,
מעכלים, משלימים, מרפאים את הפצע שנוצר, מחברים את החלקים שאבדו בדרך..
מרפאים את השבר וכאב הלב,
ממש כמו שאדמה צריכה שנת שמיטה כדי למלא 'מצברים' מחדש
ככה גם אנחנו, מתחזקים, משקמים את הביטחון עצמי, המיניות, מחדשים ואוגרים כוח..
ו... מתכוננים לשלב הבא - ההנצה .

אז למה התכוונתי כשאמרתי ..
שלא כדאי לך להתחיל אתו אם הוא נשוי ?

נניח שאת בשלב ההנצה,
מוכנה לפרוח עם מישהו, אולי כבר מפנטזת על השלב הבא לגור איתו.. וכו'..

והוא-
אם הוא נשוי ..
יש מצב שהוא בשלב הריקבון, 
או .. נאמר איפהשהוא בין הפרי למוות..

כלומר - את בהנצה - עם הפנים קדימה
והוא- עוד יש לו כמה שלבים לעבור עד שיגיע אלייך..
עד שתהיו יחד בקו הזינוק..

עכשיו אם אתם מתחילים מערכת יחסים במקביל..
אז ..
מה יש לו למהר בעצם..
פתאום הריקבון לא כל כך נורא לו,
יש לו אותך,
מה אכפת לו מהריקבון, הוא לא מריח אותו בכלל,
וגם אם הוא אומר -
"אחרי החופשה הקרובה שלנו יחד, 
הבטחתי לילדים ואני לא רוצה לאכזב אותם
אחרי החופשה אדבר איתה.."
אז.. כן.. יש סיכוי שיהיה לך דז'וו ..
כי תשמעי את ההבטחה הזו כמה פעמים -
עד שבאמת / אם באמת תתקיים..

אבל גם אז..
יש לו שלב של מוות לעבור - לעכל את האובדן 
גם אם את לצידו, יש לו אובדן אחר לעבד..
ויש שלב נוסף של אחסון,
ורק אחרי שיעבור אותם,
רק אז יהיה בשל למערכת יחסים בריאה ,
ויחד תוכלו להנץ, לגדול ולפרוח, להניב פירות ...

האמת אני לא יודעת איפה אני תופסת אותך,
אם את בעניין בכלל, אם כבר עברת את נקודת האל חזור , 
או אם את מהצד השני,
בכל מקרה מצאתי קסם רב בתיאור היפה הזה שמובא ב'מעגל אץ התפוח'
ורציתי להביא אותו אלייך,
גם אם בדרך קצת פרובוקטיבית..

בכל פעם שאת מוצאת עצמך ב'פינות' שלא מיטיבות עבורך..
תבדקי מה שם מושך אותך,
כך שלהבא תשומת הלב שלך תהיה לאותה האיכות,
אבל במערכות יחסים נכונות עבורך.

מאחלת לך חיים של לבלוב ופריחה ,
אתך בצמיחה האישית בתוך הקשר הזוגי,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.



אגב-
אפשר לעבור את המעגל הזה פעמיים עם אותו בן זוג,
כדי לצלוח זוגיות שניה בריאה עם אותו בן זוג,
נכון יהיה לעבור את כל השלבים כולל המוות - הפרידה, והאחסון במלואם.
ולא פחות חשוב לעבור שוב יחד את שלב ההנצה - החיזור .. בשקדנות.
בקיצור - בלי דילוגים !