יום ראשון, 26 בדצמבר 2021

כדי שהשנה הזו תהיה הכי טובה שהיתה לכם ever עד כה... (תרגיל זוגי במתנה בפנים)

 אני לא יודעת איפה אני פוגשת אותך עכשיו,


יכול להיות שברגעים אופטימיים בתוך תקופה מאתגרת,

או ברגעים מאתגרים בתוך תקופה אופטימית,

או בקומבינציה אחרת...


כך או כך, אני מניחה 

שישנם תחומים בחיים שהיית רוצה לשדרג..

בכלל.. ובהקשר הזוגי בפרט -

שהרי אנחנו יצורים מתפתחים

ששואפים ליותר ויותר טוב מעצם היותנו...


בין אם האווירה בבית נעימה וטובה

ובין אם פחות,

מעצם העובדה שאנחנו משתנים כל הזמן ...

מידי פעם נכון לנו לדייק ולכוונן בהתאם


והנה, 

רגע לפני שהשנה האזרחית החדשה נפתחת,

זו הזדמנות (למעשה כמו בכל בוקר חדש :-)

לשנס מותניים ולעשות את הצעד הנחוץ

לעבר החלום הזוגי שלכם

כפי שהוא מצטייר ברוחך היום

(גם אם לא הגעת לצייר אותו עדיין :-),

ואם כך הדבר - המייל הזה במיוחד בשבילך)


נכון...

כגודל הכמיהה ככה גודל הפחד...

לכן לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו נמנעים מלנוע לשם,

ונותרים מתוסכלים מן הפער בין איפה שאנחנו נמצאים

לאיפה שהיינו רוצים להיות..


ונכון.. 

שההרגלים שלנו (חלקם/ כולם תוצאה של הפחד הזה)

יעשו הכל כדי להשאיר אותנו במקום ולהימנע מתנועה..


וגם נכון שלא ממש לימדו אותנו

בטח שלא קיבלנו דוגמא ראויה 

ל: איך לחיות בזוגיות מלבלבת...

(די ההיפך מזה ברוב המקרים) 


וכך -

רובנו מוּנָעים מתוך הפחד מאינטימיות ומקרבה

בעוד שזוהי הכמיהה הכי עמוקה שלנו - כבני אנוש


הפחד הזה כאילו שומר עלינו במקום המוכר והבטוח,

אך למעשה - משאיר אותנו בלפספס את החיים...

בלהימנע ממבט, 

להיסחף במירוץ העשייה,

כמה שפחות להעז להרגיש - כי זה מסוכן ומאיים..  (האמנם??)


שנים הייתי מנותקת מהרגשות שלי,

כילדה מאד רגישה,

קלטתי את חוסר האונים של אמא שלי כשבכיתי-

ולימדתי את עצמי לא לבכות..

ומתוך שכך - להפסיק להרגיש.

להדחיק להדחיק להדחיק


מן הסתם בתוך מערכות יחסים

היו לי חומות בצורות בין היתר 

בצורת אינסוף עשייה ועיסוקים

כשזו מתובלת בבלופים של כעסים -

כי בסופו של דבר יש גבול למיכל שלנו...

וכן בשכלתנות וצדקנות אין קץ.


חומות שהגנו עלי לכאורה מפני הפגיעה

והשאירו אותי רחוק רחוק מהלב שלי - ושל יקיריי,

מה שבעצם פגע בי הרבה יותר..

ומן הסתם לא איפשר חיבור -

כזה שהייתי כל כך מנותקת... 

שאפילו לא הרגשתי שאני כמהה לו..


אבל...

הזמנים הללו - תחילתה של השנה החדשה בפתח -

מביאים אתם רוחות חדשות,

ואפשרויות לפרוץ את הדפוסים המעכבים ההם

ולשנות מערכים שלמים -

כך שנוכל להרגיש טוב יותר,

לחיות את החיים וממש ליהנות מהם!


לעשות שיפט מהישרדות לאיכות!!


ו...

כדי שתוכלו לעשות מעָבָר כזה

ולהקפיץ את הזוגיות שלכם לרמה חדשה,

כדי שתוכלו להחזיר את האהבה הביתה

הכנתי לכם קורס מעשי קליל 

שיש בו כל מה שצריך לדעת

בליווי של תהליכים מוקלטים צעד צעד

כדי שתוכלו לקום בכל בוקר בחיוך זה לזו


זה נמצא בלחיצה כאן

~~~~~~~~


כמה מרגש יכול להיות כשחיים לצד בן הזוג

כאילו זו הפעם הראשונה שנפגשתם

וגם...

הפעם האחרונה שתיפגשו

(אוּוּוּוּוּוּ!!!)

הקורס המעשי לזוגות שרוצים לקום בכל בוקר בחיוך זה לזו

נמצא בלחיצה כאן עבורכם

~~~~~~~~~~~~~~


ובינתיים...

הנה לכם תרגיל קטן 

אתו תוכלו לעשות את הצעד הראשון אל עבר החלום:


מיצאו לכם זמן פנוי,

אותו אתם מקדישים לגמרי לעצמכם!

לטובתכם הזוגית והמשפחתית...


פנו גם את המרחב,

אפשר להדליק נר כדי לדליק את האווירה :-)


שבו זה מול זה,

התבוננו זה לזו בעיניים,

הביאו חיוך במבט, 

מעין: "תודה שאת~ה פה לצידי"

(לצד האתגרים, שום דבר לא ברור מאליו וזה הדגש במבט...)


תבחרו מי מתחיל ראשון

והמתחיל נעזר בהתחלות המשפטים הבאות וממשיך בהתאם לקולות הלב

כשרצוי שהאחר ישקף בסוף כל משפט של מי שמדבר

באופן: "אני שומע ש...." ויחזור על המילים שנאמרו


שימו לב לפיתוי להכניס עקיצות וסרקזם

ואל תתנו לו לפתות אתכם.. !

יש לכם הזדמנות לנקות את המרחב שביניכם ממה שהצטבר בו,

נכון, זהו רק הצעד הראשון,

ובכל זאת אתם רוצים לנקות בלי ללכלך תוך כדי...


 - משהו אחד שאני מעריך בך זה...

 - זה משמעותי בשבילי כי...

 - זיכרון נעים שיש לי מאז שהיכרנו הוא....

 - בחלום הזוגי שלי מה שהייתי רוצה זה....

 - והמשמעות של זה בעיני כי...

 - כי כשאני מקבל את זה מה שאני מרגיש זה...

 - והסיפור שאני מספר לעצמי אודות הדבר הזה הוא...


לחזור על 4 המשפטים הללו כמה פעמים עם כל מה שבחלום הזוגי שלו

כשמסיימים, להוסיף:

 - איך שאני מרגיש כשאני מדמיין את החלום הזוגי הזה מתגשם...

 - צעד קטן שאני יכול להתחיל לבצע כדי לממש את החלום הוא...

 - צעד קטן (פיצי, פרקטי, חיובי) שאני רוצה לבקש ממך הוא (האחר לא מחוייב להיענות, אלא לבדוק אם הוא יכול)

לקחת נשימה... ולהוסיף:

 - איך שאני מרגיש עכשיו זה....

~~~~~~~~~~~~


מאחלת לנו שנה מבורכת באהבה

שהולכת ומעמיקה ומתעצמת!


אמן !


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך ❤





יום ראשון, 19 בדצמבר 2021

בגידה - בחשיבה מחודשת/ אסתר פרל

 (תרגום סימולטני להרצאת טד של אסתר פרל, קישור למקור בתחתית)

"

למה אנחנו בוגדים?

למה אנשים מאושרים בוגדים?

וכשאנחנו אומרים "בגידה" למה בדיוק אנחנו מתכוונים?


לסטוץ חד פעמי?

לסיפור אהבה?

למין בתשלום?

לצ'אט ?

למסז' עם happy endings?


מדוע אנחנו חושבים שגברים בוגדים מתוך שיעמום ופחד מאינטימיות,

אבל נשים בוגדות מתוך בדידות ורעב לאינטימיות?


האם רומן הוא תמיד סופה של מערכת יחסים?

~~~~~~

לאורך העשור האחרון, בו נסעה ברחבי העולם

ונפגשה עם מאות זוגות שנפגעו מבגידה, גילתה דר אסתר פרל

שיש אקט אחד פשוט של פשע שיכול לשדוד זוג מהיחסים שלהם,

מהאושר שלהם ואפילו מהזהות שלהם - והוא רומן.


ועדיין האקט הכל כך נפוץ הזה - 

כל כך מעט מידי מובן,

לכן - היא מקדישה את ההרצאה הקצרה הזו -

לכל מי שאהב בימיו.


ניאוף הומצא מאז שהנישואים הומצאו

וכך גם - הטאבו שאוסר עליו


למעשה לניאוף יש יכולת הישרדות

שמוסד הנישואין יכול רק לקנא בה,

עד כדי כך שהאיסור על הניאוף הוא היחידי שמוזכר בתנ"ך פעמיים!

פעם אחת איסור על המעשה

ובפעם השנייה אפילו על המחשבה על כך!


אז איך אפשר להסביר זאת

שמה שאוניברסלית אסור,

בכל זאת - אוניברסלית מתקיים?


לאורך ההיסטוריה לגברים היה מותר לבגוד,

עם השלכות לא משמעותיות,

כשזה נתמך בתיאוריות ביולוגיות והתפתחותיות שונות ומגוונות 

שמצדיקות את הצורך שלהם לבגוד.


כך שהסתירה הזו עתיקה באותה המידה

בה עתיק הניאוף עצמו.


אבל... מי יודע מה באמת קורה שם מתחת לסדינים?

כי כשמדובר בבגידות -

הנטייה של הגברים היא להגדיל ולהגזים

בעוד שהנטייה של נשים היא להסתיר, להכחיש, להקטין ולהצניע.

(וזה לא מפתיע כאשר ישנן עדיין 9 מדינות

בהן נשים צפויות לעונש מוות במקרה של ניאוף...)


מונוגמיה - 

היתה פעם - בן זוג אחד לחיים.

היום - מונוגמיה היא בן זוג אחד בכל עת  

(מה שקיבל את הכינוי: מונוגמיה סדרתית)


בעבר נהגו להתחתן על מנת להתחיל לקיים יחסי מין

עכשיו אנחנו מתחתנים ועדיין מקיימים יחסי מין עם אחרים.


העובדה היא שלמונוגמיה במקור אין שום קשר לאהבה,

גברים סמכו על נאמנות הנשים

על מנת לדעת של מי הילדים שלהם ולמי יועבר הרכוש לאחר מותם.

~~~~~

כל אחד רוצה לדעת מה % הבוגדים,

העניין הוא שההגדרה של ניאוף הולכת ומתרחבת:

* סקס עם מישהו אחר

* צפייה בפורנוגרפיה 

* נוכחות סמויה באתרי היכרות 

וכו'...


כך שמאחר ואין הגדרה אוניברסלית ברורה למה מוגדר כניאוף,

ההערכות נעות בין 26% ל 70%

ויחד עם זאת אנחנו ניגודים מהלכים...

כי 95% מאתנו יאמרו שזה ממש לא ראוי

שבן הזוג ישקר לגבי רומן שהוא מנהל,

בעוד שבערך אותה כמות אנשים יאמרו שזה בדיוק מה שהם היו עושים בעצמם..


בהגדרה לרומן שמציעה פרל יש 3 מרכיבים:

מערכת יחסים סודית 

בבסיסה קשר רגשי כזה או אחר,

בשילוב עם אלכימיה מינית


ואלכימיה היא מילת מפתח פה

כיוון שרטט אירוטי הוא כזה

שנשיקה ולו כזו שהינה פרי הדמיון

יכולה להיות עצמתית במידה שווה לשעות של מעשה אהבה בפועל


כפי שמרסל פרוסט אומר -

"זה הדמיון שלנו שאחראי לאהבה,

לא האדם האחר"


כך אף פעם לא היה קל יותר מעכשיו לבגוד,

מאידך -

אף פעם לא היה קשה כמו עכשיו לשמור על סוד...


ואף פעם בגידה לא היתה כזו טראומטית כפי שהיא בעידננו..

בעבר - כאשר נישואין היו למטרות כלכליות -

בגידה היתה איום על הביטחון הכלכלי שלנו,

אבל עכשיו כשנישואין הן ממניעי אהבה- 

בגידה הינה איום על הביטחון הרגשי שלנו


באופן אירוני -

בעבר היינו פונים לרומן מחוץ לנישואין מטעמי אהבה

אך עכשיו כשהנישואין מבוססי אהבה

רומן הוא זה שהורס אותם.


ישנם 3 דרכים בהם ניאוף שונה היום -

יש לנו אידאל רומנטי שמושלך על בן אדם אחד

שעליו למלא רשימה אינסופית של צרכים -

להיות המאהב המושלם, 

החבר הטוב ביותר,

ההורה המושלם,

השותף שעליו יכולה הכי לסמוך,

השותף הרגשי שלי,

שווה לי אינטלקטואלית.


ואני זו.

אני נבחרתי מצידו להיות כל אלה,

אני ייחודית,

אני בלתי ניתנת להחלפה,

אין כמוני עבורו,

אני האחת


ואז... 

ניאוף בעצם כאילו אומר לי -

את ל א!

וזו... היא הבגידה האולטימטיבית.


ניאוף מנפץ את הרעיון הגדול של האהבה


אם לאורך ההיסטוריה ניאוף היה תמיד כואב...

היום - לרוב הוא לא פחות מטראומטי

כיוון שהוא מאיים על תחושת העצמי שלנו


זה עשוי לגרום לבן הזוג להטיל הכל בספק ,

להפסיק להאמין לבן הזוג בפרט,

ולא פעם - לשבור את האמון שלו בבני אדם או בבני המין השני בפרט..


ניאוף -

הפרת אמון,

משבר זהות,

במיוחד בעידן הדיגיטלי שכל הפרטים לא פעם נחשפים בצורה כל כך ויזואלית...

שזה כמו להתנפץ לאלפי רסיסים


הנה עוד פרדוקס שמתעורר בימים אלה

בגלל האידיאל הרומנטי,

אנחנו סומכים על בני הזוג שלנו עם להט ייחודי

בעוד שמעולם לא היתה לנו נטיה עזה יותר מהיום לסטות מהייחודי הזה,

לא בגלל שיש לנו רצונות חדשים היום,

אלא בגלל שאנחנו חיים בעידן שאנחנו מרגישים זכאים לממש את רצונותינו

כי זו התרבות שבה "מגיע לי להיות מאושר"


אם פעם היו מתגרשים כי "היו לא מאושרים",

היום לא מעט מתגרשים כי "הם יכולים להיות יותר מאושרים"

ואם פעם גירושין היו מושא לאשמה,

היום להישאר בסבל הוא המושא להרגיש אשמה בגינו.


ובכן,

אם אנחנו יכולים להתגרש...

למה בעצם יש כל כך הרבה בגידות??


הנחת היסוד השגורה היא :

אם מישהו בוגד - אז זה סימן ש:

או שיש משהו לא בסדר במערכת היחסים,

או שיש משהו לא בסדר בבן הזוג..


אבל... לא יכול להיות שהפתולוגיה קיימת אצל מיליוני אנשים 


ובכל זאת ההיגיון אומר ככה:

אם יש לך כל מה שאתה צריך בבית,

אין סיבה שתסתכל לצדדים..

כשההננחה המסתתרת פה היא שיש כזה דבר שהוא נישואין מושלמים

שלמות שתחסן אותנו כנגד הכמיהה לנדוד..


אבל מה אם לתשוקה יש חיי מדף סופיים?

מה אם ישנם דברים שאפילו יחסים טובים לא יכולים לספק?


אם אפילו אנשים מאושרים בוגדים...

במה מדובר?


רוב האנשים שפרל עובדת אתם אינם במצבים פתולוגיים,

אלא לרוב אנשים שמאמינים ותופסים את עצמם כמונוגמים,

אבל הם מוצאים את עצמם בקונפליקט

בין הערכים שלהם להתנהגות שלהם,

חלקם כאלה שהיו נאמנים עשורים שלמים,

אבל יום אחד הם חצו את הגבול שמעולם לא חלמו שיחצו

וזאת תוך לקיחת סיכון לאבד הכל באחת

וזה.. בשביל ניצוץ של מה??


רומן הוא מחד בגידה 

אך מאידך ביטוי של געגוע וחוסר

בליבו של רומן לרוב נמצא

געגוע וכמיהה לחיבור רגשי,

לחופש, לחדשנות, לאוטונומיה, לעצמה מינית,

ניסיון להחזיר לעצמנו חלקים אבודים של עצמנו

או ניסיון להחזיר חזרה חיוניות בצורה של אובדן וטרגדיה

כי כשאנחנו מחפשים את המבט מהאחר,

זה לא תמיד בן הזוג שלנו ממנו אנחנו מתרחקים..

אלא מהאדם שאנחנו הפכנו להיות במחיצתו,

כלומר זה לא שאנחנו מחפשים אחרי בן זוג אחר,

אלא יותר שאנחנו מחפשים את העצמי האחר שאנחנו (another self)


בכל העולם יש מילה אחת שכל מי שהיא פוגשת משתמש בה -

הם מרגישים חיים

כשבמקביל לא פעם הם מספרים על אובדנים שחוו בסמיכות לרומן,

בן משפחה או חבר קרוב שהלך לעולמו. 

מוות לא פעם חי בצילו של רומן.


כיוון שהוא מעלה את השאלות הללו -

האם זהו? (Is this it?)

האם יש עוד?

האם ככה יראו חיי במשך 25 השנים הבאות?

האם ארגיש עוד חיוניות בחיי?


וזה הוביל את פרל לחשוב -

שאולי אלה הן השאלות שמובילות אנשים לעבור את הגבול 

ושלא פעם רומן הוא ניסיון להביס את המוות...

והוא למעשה מעין תרופה נגד המוות.


בניגוד למה שרובנו חושבים -

רומן הוא הרבה פחות אודות סקס,

והרבה יותר אודות תשוקה,

תשוקה לתשומת לב,

תשוקה להרגיש מיוחד,

תשוקה להרגיש חשוב,

והמבנה הבסיס של הרומן שמשאיר את האהוב בלתי מושג

מלבה את התשוקה הזו עוד ועוד, כמו מכונת תשוקה.

אותה כמיהה אנושית שמתגברת אל מול מה שאנחנו לא יכולים להשיג


ואגב -

בגידות ורומנים מתקיימים גם במערכות יחסים פתוחות!

גם כשמותר לנו לקיים מערכות יחסים עם בני זוג אחרים -

מתקיים בנו אותו פיתוי שמתגבר על ידי האיסור

מאותה תפיסה אנושית שאומרת:

"אם אנחנו עושים את מה שאנחנו לא אמורים לעשות -

אז אנחנו עשויים להרגיש שאנחנו באמת עושים את מה שאנחנו רוצים..."


ו.. היא מספרת שהיא לא פעם אומרת לכל אותם האנשים שמגיעים אליה -

שאם היו מטפחים ולו בעשירית מתוך הדמיון, הנועזות וההתלהבות הזו

את מערכת היחסים שלהם...

הם כנראה לא היו צריכים להגיע אליה...

~~~~~~

אז איך אנחנו מחלימים מבגידה?

תשוקה מגיעה לעומקינו,

בגידה נוגעת עמוק עמוק בתוכנו,

אבל יש לכך ריפוי,

למרות שרומנים מסוימים הם קריאת מוות למערכות יחסים

שממילא היו על סף מוות,

אבל אחרות מאפשרות להזדמנויות חדשות להופיע

העובדה היא שמרבית הזוגות שחוו בגידה נשארו יחד,

חלקם רק יישרדו,

וחלקם יצליחו ממש להפריח את הקשר 

תוך שהם מנצלים את המשבר הזה לצמיחה,

זוהי הזדמנות ללידה מחדש 

במיוחד דווקא של בן הזוג הנבגד

שלרוב יאמר -"אתה חושב שאני לא רציתי יותר???",

"אבל אני לא האחד שעשה זאת!"

רק שעכשיו כשהרומן נחשף -

גם הם יכולים לדרוש עוד

וכבר לא מחוייבים להחזיק את הסטטוס קוו

שאולי לא עבד גם בשבילם אחרי הכל..


שמתי לב - אומרת פרל - שהרבה זוגות

בתקופה שאחרי חשיפת הרומן 

בגלל הסערה שהתחוללה במרחב שלהם -

שבכוחה להוביל לסדר מחודש,

יצליחו להגיע לעומקים בשיחות כאלה -

שלא זכו להגיע אליהם עשורים..

ושבני זוג שהיו לכאורה אדישים מינית,

מוצאים את עצמם לפתע כה ערים ומלאי תשוקה

שהם עצמם לא יודעים מאיפה זה מגיע.

משהו שקשור לפחד לאבד עשוי להדליק מחדש את התשוקה

ליצור דרך שמבוססת על אמת וכנות אמיתית.


אז כשרומן נחשף הנה כמה דברים שחשוב לעשות :

אנחנו יודעים מטיפול בטראומה

שהריפוי מתחיל כשהפוגע מכיר בכך שפעל באופן לא ראוי

אז עבור מי שניהל את הרומן -

דבר אחד לעשות יהיה לסגור את הרומן

ויחד עם זאת דבר נוסף קריטי יהיה להביע חרטה מעומק ליבו בפני בן הזוג האחר.

למרות שכפי שהיא גילתה לא פעם - מוסיפה פרל -

בני הזוג הפוגעים חווים אשמה קשה מאד על הפגיעה בבני זוגם,

אך לא חווים אשמה וחרטה בהכרח אודות הרומן שחוו.

וההבחנה הזו חשובה מאד.


כמו כן נחוצה עירנות מוגברת מצד הפוגע לתקופה מסוימת -

בה תפקידו לשמור על הגבולות, להיות המגן,

והאחריות שלו לשמור על הקשר בתקופה הראשונה של הריפוי.

כשהוא לוקח אחריות על הגבולות,

הוא משחרר את בן הזוג שנפגע מהאובססיה 

ומהמחשבות החוזרות והנשנות האם כבר שכח,

זה כשלעצמו אלמנט שבכוחו לבנות את האמון מחדש.


עבור הצד הנפגע חשוב מאד לבנות מחדש את חווית הערך,

לנצל את המשבר על מנת לחזק,

להקיף את עצמו בחברים, בתמיכה, בפעילויות שמחזירות שמחה וחיוניות,

משמעות וחיבור לזהות


ובנוסף לכך -

לרסן את הסקרנות לחפור בפרטים המלוכלכים:

איפה הייתם?

איך עשיתם את זה?

האם היא טובה ממני במיטה...?

אלה שאלות שרק מדירות שינה ומחלישות


ובמקום זאת היא מציעה להחליף למה שהיא מכנה - שאלות העמקה,

אלה שמובילות למשמעות ולמניעים:

- מה היתה המשמעות של הרומן הזה בעיניך?

- מה היית יכול לבטא או לחוות שם שלא יכולת כבר לחוש אתי?

- איך זה היה עבורך לחזור הביתה?

- מה יש בקשר שלנו שאתה מעריך?

- האם אתה שמח שזה מאחוריך?

~~~~~~~

כל רומן יגדיר מחדש את מערכת הנישואין

וכל זוג יקבע לעצמו מה תהיה המורשת של הרומן


בכל אופן רומנים הם פה בכדי להישאר,

ולא עומדים בקרוב להיעלם לשום מקום

כשהדילמה של אהבה ותשוקה

לא מעלה רק תשובות פשוטות של שחור ולבן או טוב ורע,

של קורבן ומקרבן...


בגידה בתוך מערכת יחסים מגיעה בכל מיני צורות

ישנם דרכים רבות בהן אנחנו בוגדים בבני הזוג שלנו -

בהתעלמות,

בבוז,

באלימות,

באדישות...


בגידה מינית היא רק אחת מן הדרכים לפגוע בבן הזוג.

במילים אחרות - הקורבן של רומן מחוץ לקשר זוגי,

אינו תמיד הקורבן במערכת הנישואין...


ו... היא מוסיפה -

אני יודעת מה אתם חושבים עלי עכשיו -

"יש לה מבטא צרפתי, היא בטח בעד רומנים מחוץ לקשר הזוגי...",


אז,

"אתם טועים"-

היא עונה -

"אני לא צרפתיה ... "

משתהה ומוסיפה - "ואני לא בעד בגידות"

אבל היא חושבת שאפשר להפיק טוב מתוך משבר כזה.


לא פעם היא מספרת, שנשאלה את השאלה המאד מוזרה -

"האם את  ממליצה על רומנים?"


לא, היא עונה  - שלא תמליץ יותר על לנהל רומן,

מאשר שתמליץ לסבול מסרטן....

יחד עם זאת כולנו מכירים סיפורים של אנשים שהיו חולים

ומעידים על המחלה כאירוע מפנה משמעותי בחייהם

ושהמחלה נתנה להם פרספקטיבה חדשה לחיים...


והיא מסיימת את ההרצאה בכך שהיא מסבירה -

שהיא מסתכלת על רומנים מפרספקטיבה דואלית

- פגיעה ובגידה בצד אחד

- צמיחה וגילוי עצמי בצד השני


- מה זה עשה לך

- ומה המשמעות של זה עבורי


כך שכשזוג מגיע אליה כשהרומן נחשף -

היא תאמר להם:

היום במערב לרובנו יהיו 2 או 3 מערכות יחסים,

חלקנו נעשה זאת עם אותו בן אדם.

מערכת היחסים הראשונה שלכם נגמרה,

האם תרצו ליצור אחת חדשה ביחד?  "

~~~~~~~


עד כאן תמלול הסרטון שמאד נהניתי לצפות ולתמלל :-)

הוא נמצא במלואו בלחיצה על התמונה:

(עד כמה שאני זוכרת בטלפון לא ניתן לראות את התמונה,

יש ללחוץ כאן ולהגיע ל youtube לצפייה)



מעניין אותי לשמוע מה דעתך,

אשמח לקרוא אות בתגובות מטה,


פה בשבילך,


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

                  פה בשבילך במגוון דרכים:
  • תהליך מוקלט בוידאו שמתקיים ברצף של 21 יום עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה של התסכולים שהחיים מביאים לריפוי. פרטים נוספים בלחיצה כאן
  • תהליך מותאם אישית בפגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם


יום ראשון, 5 בדצמבר 2021

אין בעיה בלי פתרון!- מפתח אוניברסלי גם לענייני זוגיות

הרגשתי מחנק בגרון..

וחוסר אונים עז שהשאיר אותי כמה שניות בלי מילים..


היא שאלה אם אני יכולה ללוות אותם בתהליך זוגי באנגלית

ואני שאנגלית איננה שפת אמי, יודעת שזה לא מתאים,

לכן אמרתי לה "לא"

אבל הרצון לעזור...

ואולי נכון יהיה יותר לומר: הקושי להשיב אותה ריקם -

חוסר האונים שעלה בי אל מול חוסר האפשרות שלי להקל עליה,

צעק בתוכי והוביל אותי לעבור בין אלם לחזרה על אותן המילים שוב ושוב -

"לא, אני יודעת שזה לא מתאים..."


הפעם, לעומת מקרים דומים בעבר יכולתי ממש להיווכח 

בחוסר האונים הזה שסער בתוכי תוך כדי הסערה

ולנהל את עצמי בתוך הסיטואציה.

(וכן, יש לי עוד עבודה להמשיך ולנקות עוד מאותו חוסר אונים)


בעבר - כשהייתי פחות מודעת למתחולל בתוכי

הוא היה מניע אותי ובלי שהייתי מודעת לכך

הייתי עשויה לומר לה "כן" 

(העיקר לא להרגיש את חוסר האונים הזה)

למרות שזה לא היה בהכרח מה שנכון לי ולהם

וכך לא פעם הובלתי את עצמי "על עיוור" לשבילים לא רצויים...


ככל שהמתחולל בתוכנו מתחולל לו באחורי הקלעים -

באופן לא מודע -

כך נמצא את עצמנו פועלים מתוך אחד ה Fים

ולרוב לא בהצלחה


זה קורה לנו לא פעם אל מול קושי שעולה אצל הילדים שלנו,

כשלילד שלנו קשה רגשית -

וזה לא משנה אם הוא בגן ומישהו משך לו בשיער,

אם הוא בבית ספר ולא הצליח במבחן,

או אם הוא עובר משבר רגשי עמוק יותר,

ככל שאנחנו מזדהים עם הקושי שלו,

ככל שאנחנו לא ערים למה שמתחולל בתוכנו -

מציפים אותנו הרגשות הקשים שלו

וביניהם חוסר אונים (שמציף את זה שלנו)

ולא משנה באיזו פעולה ננקוט -

היא לרוב לא תהיה כזו שמאפשרת לרווחה אמיתית להגיע.


לכן לפעמים גם כשאנחנו יודעים את המילים הנכונות,

זה לא עובד. 

כי מה שעובר אליו זה המטען הרגשי הלא נעים שלהן...


כמובן שזה אותו הדבר בין בני זוג

כשלי קשה בגלל שהוא } לא מתייחס אלי (או משהו אחר)

ואני מוצפת באמוציות כגון עלבון, תסכול, חוסר אונים...

הסיכוי שלי להציל אותנו קטן יותר

מאשר כשאני מצליחה להיות ערה למה שמתחולל בתוכי

אל מול ההתנהגות שלו -

ובנוסף לעירנות

מצליחה להכיל, להביא רכות, וריפוי למקומות הכאובים הללו שלי

ומהמקום האסוף הזה

אני באמת יכולה לראות מה עובר עליו -

ולא רק להגיב אל מנגנוני ההגנה ההישרדותיים שלו


אז - אוכל לחולל שינוי אמיתי.

כזה שמעביר אותנו ממישור של הישרדות מכבידה

בה אנחנו נלחמים/ מתגוננים/ מאשימים/ מתרחקים,

אל מישור בו אנחנו בחוויה כללית של שקט וחיבור.


מתוך חיבור אלי -

מתאפשר חיבור אליו

ממקום שרואה אותי ורואה אותו

אני יכולה להביא משהו אחר - רך, אמפטי, פתוח, כשאני ניגשת אליו.


במילים אחרות -

הערבוב הזה עם האחר - 

שמתבטא בין היתר בצורה ברורה כשקשה לאחד מאתנו -

(מה שקורה אצל רובנו כהמשך לתהליך היפרדות לא שלם ונקי מאמא...)

לא מאפשר לנו להיות במלואנו עבור עצמנו

ולא מאפשר לנו להיות לעזר ראוי ומלא לאחר

(ככל שהאחר קרוב יותר זה ברור יותר)


למעשה מתקיים פה ערבוב נוסף -

והוא בין הבוגרת שאני לבין המקום הילדי שבי שהִינו לרוב חסר אונים,

שמציף אותי אל מול מה שהאחר חווה/ מה שהמציאות מביאה

וכאילו משתלט עלי ובאחת אני בחוויה ילדית של חוסר אונים/ תלות/ עלבון וכו'..

(רגשות אלה הינם רגשות ילדיים מטבעם - חוסר אונים, פחד נטישה, עלבון, דחייה...)


כשאני לומדת לשנות כיוון ולִפְנות ב u-turn פנימה,

אני גם מייצרת נפרדות בריאה מהאחר

וגם יכולה לאסוף אלי את חלקי הילדיים ולהיות בנפרד מהם -

האם הפנימית שמכילה ואוהבת עבורם

ומהמקום האסוף הזה שאליו ההכלה הזו מצמיחה אותי

מתאפשר שקט ובטחון אמיתי!

ובנוסף - כבונוס - יש גם אינספור אפשרויות לפתרון ענייני.

~~~~~


אני מאמינה שכל דבר שבא לפתחנו,

כל קושי או אתגר,

הינו חלק מהשיעורים שלנו 

ומטרתו לפתוח לנו שער לריפוי

לכן - כמו שכתבתי בכותרת -

לכל "בעיה" יש "פתרון"


אלא שבניגוד לכוח שימשוך אותנו להעצים את ההזדהות עם האחר

(או את המלחמה מולו)


הכיוון שמאפשר לנו לצאת מהפלונטר הזה 

הוא...

כן...

פנימה.


משהו מסעיר קורה בחוץ,

הוא } כועס ומאשים אותך /

הילד עובר משבר וקשה לו/

וכו...

אגב, בגלל שנטייה השכיחה להדחיק,

יכול להיות שאת חושבת שאת לא מופעלת רגשית,

אבל הגוף שלך מגיב (כיווץ/ מחנק וכו')

זה סימן עבורך לדעת שיש לך שער לעבור דרכו


בכל אופן -

בעוד שהנטייה היא להימשך אל האש

הכיוון הבטוח לכולם הוא לעשות u-turn

להביא את תשומת הלב פנימה,

להרגיע,

לתת מקום למתחולל - תחושות/ מחשבות/ רגשות...

ותוך שנוצרת הפרדה בין החלקים הילדיים הסוערים לאם הפנימית המחבקת -

להכיל ולאפשר לריפוי להתחולל

(זה מה שאני מלמדת גם בפגישות אישיות, - לחיצה כאן תוביל לתיבת המייל שלי

גם בתהליך דיגיטלי אישי של 21 ימים - לחיצה כאן לפרטים נוספים

וגם בתהליך דיגיטלי זוגי בן 8 שבועות - לחיצה כאן לפרטים נוספים)


וזה... מניסיון :-) 

לא משהו שהשכל יכול לקלוט

אלא חוויה שיש לעבור כדי להתרחב לשם

ולהתפעם ממגוון האפשרויות החדשות

שצצות מההתרחבות הזו של התפיסה 

ואף מההפתעה לא פעם, מכך 

שהאחר חווה רווחה עוד אפילו לפני שחזרתי אליו 


מה שחוזר אלי תמיד עם הודעות כמו:


אין בעיה שאין לה פתרון,

לא תמיד זה כמטה של קסם (לפעמים כן:-)

לא תמיד הוא בדיוק מה שחשבת שהוא (לרוב לא .. :-)

זה תהליך והוא דורש התמדה והתמסרות

אבל הוא שווה כל מאמץ כי הוא מוביל אל רווחה

שאין לנו שום סיכוי אפילו לדמיין אותה

כשאנחנו בעין הסערה- בחוויה של הישרדות מכבידה.

לרוב, בתחילת הדרך אין לנו אפשרות להגיע לשם לבד,

כי אנחנו שבויים בשקרי התפיסה

שלא מאפשרים לנו להבין אם ומה עוד אפשרי

ובכל זאת אם יש אתגר שמציק לך באופן אישי או לכם כזוג -

אני פה כדי להזכיר ולצטט את אלברט איינשטיין:

"לכל בעיה יש פתרון שאם לא כן לא היתה בעיה" 


ואם זה מהדהד ללב שלך,

גם אם לא ברור לשכל למה,

אבל יש לך תחושה שנכון לך להתנסות -

הנה לך שוב כמה אפשרויות :

אפשר לעבור תהליך כזה בפגישות אישיות - לחיצה כאן תוביל לתיבת המייל שלי

או בתהליך דיגיטלי אישי של 21 ימים - לחיצה כאן לפרטים נוספים

וגם בתהליך דיגיטלי זוגי בן 8 שבועות - לחיצה כאן לפרטים נוספים)


פה בשבילך,


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

יום ראשון, 28 בנובמבר 2021

חיים רק פעם אחת.. ככה- אני לא רוצה יותר! זה נגמר! + תרגיל אישי קצר לשינוי

 " ... אני לא יכול יותר לשאת את הכאב הזה,

מגיע לי שיאהבו אותי,

שישמחו לקראתי,

שיתייחסו אלי כשאני חוזר הביתה,

לא רק כשצריכים ממני משהו..

ככה אני לא יכול יותר,

אם אני לא יכול לקבל את זה, אז בואי ניפרד ונגמור עם זה.."


שמעתי את הכאב ואת הצמא שלו לאהבה

אבל היא }....  שמעה בעיקר האשמה

שמיד סגרה אותה ובמקום שתהיה יכולה להיות בקשב אליו

ולבטא את אהבתה לו...

היתה מרוכזת בכאב שלה מלהרגיש את המשא הזה -

האשמה על כך שהוא לא מרוצה..

כאילו זה היה התפקיד שלה והיא נכשלה בו


ומיד, התעורר המאבק המוכר שלהם,

בו כל אחד מהם היה מרוכז בכאב שלו,

מתנגחים זה בזו בניסיון להתנער מהכאב ולהשליך אותו על האחר


מצב בו אהבה... היא הדבר האחרון שמורגש ביניהם

~~~~~


ברור שאי אפשר לדרוש אהבה.

תלונות, האשמות ומניפולציות רגשיות אחרות

סביר להניח שרק ירחיקו את האהבה מלהתבטא כלפיו,

גם ועל אף פי שהיא נמצאת שם לגמרי ביניהם!


אלה מייצרות כבדות והתנגדות.

אלה מקבעות מערכת יחסים של קבצנים

שמבוססת על חוסר שרק הולך ומתעצם

וגורם לזיכרון האהבה לדהות,

למחוות האהבה להתפוגג 

עד כדי כך שלא נרגיש את האהבה בינינו.


יחד עם זאת יש לו } תסכול שחשוב שיִשָמָע,

ויש גם התסכול שלה { שלא פחות חשוב שיִשָמָע גם הוא :-)

~~~~


האמת היא שאפשר (ורצוי) לדבר על הכל,

חשוב רק לדעת איך לדבר באופן שבאמת יאפשר לָאָחֶר להקשיב,

ולא.. לא בזכות זה שמי שמקשיב יתאפק חזק חזק... :-)

אלא באופן כזה שהאחר באמת יוכל לעבור את הגשר 

ולהיכנס לנעלים של מי שמדבר.


כשהיא זוכרת שמה שהוא מדבר עליו -

זה אודותיו לגמרי (כי היא רק מזכירה לו את התסכול)

ומה שיאפשר לה להיזכר בכך, יהיה

זה שהוא ידבר את מה שהוא מרגיש 

לא ממקום מתלונן, שמאשים אותה במה שקורה לו

אלא ממקום שמתאר לה מה הוא חווה -

מה שנקרא I position


אז, היא תוכל לשים ולוּ לפרק זמן זה את עצמה בצד,

בלי לבטל את עצמה,

אלא תוך שהיא מָפְנָה את הקשב שלה אליו,

לא כי הוא צודק, לא כי בהכרח היא מסכימה אתו,

אלא כי היא סקרנית לשמוע מה קורה לו באמת,

מה עובר עליו 

(בלי קשר לאשמים בסיפור - 

כי האמת היא ששניהם צודקים...)

כך שתוכל לשמוע איך הוא מרגיש/ חושב/ חש/ מאמין/ מגיב...


וכשזה קורה... - מתחולל לו נס .. (!)

ולו רק מעצם זה שהיא מסכימה להיות שם

להקשיב,

לתת הד,

לתת תוקף ואישוש לדבריו, לרגשות שלו,

עצם זה שהיא שם במלוא תשומת ליבה -


בבת אחת ממוסס את החומה שביניהם, זו ש"מגנה" להם על הלבבות

מה שמאפשר להם לעבור אל מעבר לחליפת ההישרדות,

להיפגש - לב אל לב

ו... להרוות את הצמא לאהבה ❤

 ~~~~~~~~~


מעבר לכך, 

אם נעמיק שלב נוסף פנימה ...


 זה לא או שאני אקבל את זה (גם אם זה בכוח)

או שאני הולך...

כי אם אני הולך במצב הזה- עם הצמא הזה- ... 

סביר שזה מה שאמשיך לפגוש גם בהמשך הדרך.


האמת היא שהצמא הזה - הקערה הריקה שלו באהבה -

רק מקבלת ממנה { זרקור,

והיא התקיימה שם בתוכו עוד לפני שהיא { הגיעה לחייו..

והיום כשהיא לא ממלאה את הצורך הזה,

הכאב הישן מציף ומתסכל


ומה אם זוהי הזדמנות עבורו לרפא את הכאב הזה

ומה אם ישנה דרך מופלאה לריפוי שכזה,

כך שהוא לא יהיה תלוי בהתנהגות כזו או אחרת ממנה

על מנת להרגיש את המלאות והשמחה שלו במי שהוא

ויחווה את עצמו כבעל ערך וראוי לאהבה,

גם אם כרגע הפנתה ממנו את המבט, למרות שציפה לו (למשל)


אז,

מהמקום המלא שלו -

יוכל להזמין אותה להצטרף לחגיגה

וזה... 

עושה אותו אפילו עוד יותר אטרקטיבי

~~~~~


אני זוכרת את הצמא הבלתי מתמלא שלי להערכה,

שתמיד התנגן אצלי עם התלונה:

"למה אתה לא מפרגן לי???

אבל האמת היא... שגם כשהיה מפרגן לי...

בכלל לא האמנתי למילים שלו,

לא הייתי שומעת אותן,

או שהייתי חושבת "הוא בטח צריך ממני משהו"


מה אם נתייחס אל התלונות שלנו אל בני הזוג

כאל זרקור אל אותם הבורות הכואבים שלנו,

ונבדוק -

איך אנחנו יכולים תחילה למלא אותם


רגע...

לפני שאני מאבדת אותך..

אם מה שעובר לך בראש כרגע זה משהו כמו:

"למה צריך זוגיות אם אני יכולה למלא לעצמי את כל הצרכים??"


הנה אחד השקרים שמצליחים לעבוד עלינו...

כי ככה.. כשאנחנו דורשים, מתלוננים, מאשימים או מתייאשים...

אנחנו לא באמת מקבלים את מה שאנחנו צריכים מהאחר

והצמא נותר בעינו.

יחד עם זאת, 

ככל שאנחנו נמלא את המקומות הללו לעצמנו -

נוכל ליהנות עוד יותר מלקבל אחד מהשני -

(מעבר לכך שזוגיות איננה מערכת  לסיפוק צרכים)

ומהמקום המלא נוכל להזמין זה את זו לחגיגה

~~~~~~~

הנה לך התבוננות קצרה

שיכולה להוביל אותך לפחות את הצעד הראשון לחיבור:

בהתבוננות על מערכת היחסים שלך,

יכול להיות שאת~ה לא מרוצה מזה... ומזה.... ומזה...

וגם מכל אלה.....

יחד עם זאת -

משהו בקשר שיש בך הוקרה והערכה עליו הוא ................

הדברים שיש להם ערך בעיניך ומתקיימים בקשר שלכם הם.......


ולצד כל אלה -

מה שהיית מאד כמהה לו זה.....................................

אולי זו חיוניות לה יש געגוע עמוק,

משחקיות וקלילות,

אולי נראות וחיבור..

~~~~~

האם יש לך אפשרות לבחור -

להקדיש את תשומת הלב שלך אל הכמיהה,

להתמקד ולפעול כדי שזו תתממש..?

נכון,

הכי קל להיות מרוכז במה שלא עובד,

זה הכי מפתה,

מאד בקלות ניפול לשם


אך שום דבר לא ישתנה,

אלא אם ניקח אחריות ונצעד אל עבר מה שהיינו באמת רוצים


נכון שהמצב הוא כזה.. וכזה...

אבל מה שהכי הייתי רוצה זה................. (!!)


ולשם כך - כדי שיהיה לי מה שאני רוצה

למשל: 

* חשוב שנקיים שיחה עמוקה מלב אל לב,

* אני מרגישה לא נראית.. וחסר לי המפגש בינינו,

* מה נוכל לעשות כדי לעורר שוב את הארוס?

* מה נוכל לעשות כדי להיפגש שוב באמת?

וכו'...


כי אם אנחנו רוצים אהבה אקסטראאורדינרית,

אם זה מה שאנחנו באמת רוצים -

הצעד הראשון לשם יהיה להיווכח במה שאנחנו רוצים,

ולהתבונן בחלק שלנו במחול השדים-

מה החלק שלך ? 

למשל -

האם יש לך נטייה להתרחק, להיסגר, להיעלם, להתלונן,

"אוףףף... שוב אותו הדבר... שום דבר לא ישתנה..."


בואו ניקח את זה עוד שלב קדימה...  :

מה אם היום זה היום האחרון שתזכי להיפגש אתו???


כשזו המחשבה -

מה עולה?


ואם מה שעולה זו תחושת החמצה ופספוס

ורצון עז לממש ביחד חיבור עמוק מזה שהגעתם אליו עד כה...

אז בואי נמשיך יחד הלאה עוד כמה צעדים לשם!


כי אם נכון לכם לקבל כלים ותכנים

שילוו אתכם יד ביד לשם,

הקורס המעשי לזוגות שרוצים לקום בחיוך כל בוקר זה לזו

עלה לאוויר והוא זמין לכם במיידי 

ממש בלחיצה כאן עבורכם


ואפילו - 

לרגל חג האור

ובהשראת בלאק פריידי בשילוב עם חגיגית העלייה לאוויר

עד ה 30.11 בחצות בכמעט חצי במחיר

במקום תמורת 800 ש"ח,

אפשר לחזור לחייך זה לזו תמורת 250 ש"ח *2 בלבד

(כן... כולל פגישה פיזית :-)

ו100% אחריות

כל הפרטים בלחיצה כאן

~~~~~~~


רובנו היום מסתובבים בלב סגור,

אז .. איך נוכל להתחבר?

איך נוכל ליצור את העולם שאנחנו כמהים לו אם רובנו המכריע

מסתובב בלב סגור ובפחד להיפגע


כבני אדם אנחנו חווים כאב

כחלק מהעולם הקוטבי בו אנחנו חיים

ובו יש טוב ורע, כאב ושמחה

ולב סגור ...

כך שנוכל להעריך את הנפלאות לכשזה ייפתח...

וגם לשם מוביל יד ביד -

הקורס לזוגות שרוצים לקום בחיוך זה לזו בכל בוקר

אז הנה זה שוב בלחיצה פה עבורך -

כמעט בחצי מחיר!


כי חשוב לי שתצליחו לעבור את השלב המטעה הזה

שלכאורה משאיר אותנו ללא כל אופציה אחרת מפרידה..

ולמעשה... כשיודעים איך...

הדרך המשותפת מתמלאת בשושנים ובחיוכים!


חנוכה שמח ומלא ניסים

פה עבורך ועבורכם,


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

                  פה בשבילך במגוון דרכים:
  • תהליך מוקלט בוידאו שמתקיים ברצף של 21 יום עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה של התסכולים שהחיים מביאים לריפוי. פרטים נוספים בלחיצה כאן
  • תהליך מותאם אישית בפגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם


יום ראשון, 21 בנובמבר 2021

הטריק (המְקוֹמֶם יש לומר) שיכול לנטרל כל מריבה !

 כן...

יש כזה ..

הוא מאד פשוט, אבל.. כאמור, די מקומם ...


ובכל זאת אם חשוב לך לנטרל ולו חלק מהמריבות...

ומתאים לך לקחת את האתגר - 

לשים לב להתקוממות שמתעוררת בך

ולא להיסחף אתה עד הסוף -

כלומר להשאיר מקום לְצָד ההתקוממות - להתבוננות 

ולעבור דרכה.. 

אז הנה זה פה:

(אני מציעה לשבת עם עצמך, לא מול בן הזוג

ולעשות את זה בינך לבינך,

כך לא לאתגר את האגו יותר מידי,

כך יהיה לך קל יותר להיות כנה עם עצמך,

להתחזק מהתהליך הקצר שאני מציעה בהמשך

ורק אז, אם מרגיש לך נכון -

לשתף את בן~ת הזוג)


הטריק הזה מתאים לכל המצבים בהם יש לנו תלונות או תיוגים על בן הזוג

ואגב זה נכון לגבי כל מערכת יחסים:

זה יכול להתאים גם אם יש לך תלונה לחבר/ה, לאחד מהילדים, לאחד מההורים וכו'..


אז נתחיל בלבחור את  התלונה -

למשל :

"הוא כזה עצלן.."

"היא כזו מתנשאת.."

"אתה אף פעם לא מפרגן לי..." 

וכו'..


לפני שאחשוף את הטריק -

אני כבר אומרת שזה לא בהכרח מבטל את האמירה,

זאת אומרת שיכול להיות שהוא באמת לא נוטה לפרגן לך, למשל,

לא בהכרח, אבל יכול להיות, 


מה שאני הולכת להציע לא מתייחס למשפט עצמו,

ולכמה הוא נכון או לא,

אלא לאפשרות שלך לצאת מהאין מוצא שמשפט כזה מוביל אליו,

תוך כדי מריבה שמייצרת קרע בחיבור שביניכם

ולשנות כיוון לְמָקום ממנו יש אפשרות לשינוי:


❤ שינוי גם של ההרגשה שלך

    (ממקום של תסכול/ כעס/ קנאה... לכיוון של שקט, מלאות, רכות, אהבה וחיבור)

❤ גם של החוויה האישית שלך - כי יש פה שער מופלא לצמיחה

❤ ואפילו - של המציאות, כך שהאחר עשוי לשנות את התנהגותו כתוצאה מכך.


אז ככה -

אחרי שניסחת את כל התלונות שלך לאחר,

(כדאי לכתוב על דף שיהיה מולך) 

יש להוסיף בסוף כל תלונה את המילה "כמוני"


הבטחתי מקומם, לא? ...


עכשיו... לקחת נשימה

ולקרוא שוב את המשפט כולל ה "כמוני"

ועכשיו... לנסות להבין איך זה נכון,


למשל -


"למה אתה נוטש אותי כל הזמן?" + "כמוני"

האם גם אני נוטשת אותי/ אותך/ ...

או:

"למה אתה כזה תוקפני? תפסיק לצעוק ..." + "כמוני"

אופס..

האם אני גם תוקפנית?,

האם אני צועקת לפעמים?


כקו מנחה אפשר לומר:

שכל מה שבולט לנו אצל האחר -

בין אם זה בולט כאור נוצץ שמלהיב אותנו

ובין אם זה בולט כצל חשוך שמעיב עלינו -

תמיד יהיה שיקוף למקומות שחבויים בתוכנו


ואני בכוונה אומרת חבויים -

כי גם אותם הדברים שנוצצים בעיני שיש אצל אחרים -

יזכירו לי שלא במודע חלקים שיש לי עצמי

אך למדתי להחביא אותם ואני כבר משוכנעת שאין לי אותם -

אבל.. (!) איזה מזל שפגשתי אותו :-) -

כי אצלו אותם החלקים חשופים ובביטוי (לעיתים מוגזם) -

וכשהם נוצצים ומהדהדים אלי -

מזכירים לי את החלקים האלה שחבויים בתוכי -


כן הטריק הזה - 

אפשר להיעזר בו גם לגבי חלקים שאני מעריצה/ מתפעלת מהם באחר


הדבר נכון גם לגבי אותם החלקים שדוחים אותי, מפחידים אותי, 

משכנעים אותי שאני קורבן של סיטואציה 

(למשל ב "הוא משתלט עלי" - אני משוכנעת שיש לו יותר כוח ממני... האמנם??)

~~~~


בדרך כלל נימשך לאנשים שבעומקים שלהם פצעי ילדות דומים.

אם אמשיך בדוגמא של התוקפנות -

סביר להניח ששנינו חווינו תוקפנות במידה דומה,


יחד עם זאת, הרבה פעמים ההתנהגות שלנו תהיה הפוכה -

כלומר אחד מאתנו יהיה עם נטייה גלויה לתוקפנות 

והשני זה שנוטה לספוג אותה,

לגמרי שכיח יהיה ששנינו נחווה גם את הצד השני,

כיוון ששנינו מחד רגישים לתוקפנות

ומאידך - לרוב היא "תידבק" אלינו,

גם אם... אנחנו לא נוטים להתייחס לעצמנו ככאלה,

אצל בן הזוג לעומת זאת, נקלוט אותה מיד..


מאד הגיוני אם עולה בך התנגדות גמורה לרעיון הזה מיסודו 

וזו הסיבה שהחלקים הללו נקראים החלקים המוכחשים שלנו..


אני יכולה לספר על עצמי,

ששנים רבות תפסתי את עצמי כ "שֶֹה תמים" וחלש

ולא היה לי שמץ של מושג שלפעמים...

אני מה זה מפחידה...

וזה לקח לי לא מעט זמן בו קרו לא מעט מקרים,

עד שיכולתי לקלוט ממי שמולי את הפחד בעיניים

ו... ירד לי האסימון -

שבעצם כל עוד לא ריפאתי את המקומות שסבלו מתוקפנות בילדותי,

הרגישות שלי לתוקפנות היתה ניכרת גם כשחוויתי תוקפנות מבחוץ

וגם... כשאני בעצמי ביטאתי אותה בלי להיות ערה לכך


אם עוד לא איבדתי אותך... :-)

אני רוצה לתת לך עוד כמה שאלות התבוננות

שיאפשרו לך להעמיק ולרפא ולו שכבה דקה 

של ה"כמוני" שלך -


כי ככל שמתחולל ריפוי,

עודף הרגישות (שנחווית ממקום חלש ותלוי) נחלשת,

נוצר חוסן פנימי, יציבות, רוגע וחיבור אל החלקים החבויים,

אני פחות תלויה באחר

ומכאן פחות צריכה להאשים/ להתגונן/ להתלונן/ לתייג...

ויכולה להיות בחיבור ומתוך הבנה לעצמי - 

יכולה לראות גם אותו בעיניים טובות, בהבנה, באמפטיה -

וזו - ובכלל ה state of being הזה -

ממיס את כל המבנה ההוא שהוביל אותו להיות

עצלן/ תוקפן/ מתנשא/ לא מפרגן... וכו'...


לא,

אנחנו לא עושים מניפולציות על האחר...

ובכל זאת כשאני עושה עבודה על עצמי

ומשנה את החלק שלי בדינמיקה-

יש לזה השפעה על מי שמולי

ויש אפשרות למשהו חדש להיווצר,

בהחלט גם בטנגו הזה יש שניים :-)


אז הנה עוד כמה משפטי התבוננות להעמקת הריפוי:

התלונה על האחר:

...................................................

נוסיף בסוף המשפט "כמוני", ננסה להבין איך זה נכון

(לא "אם זה נכון", זה יהיה קל יותר אם ההנחה תהיה שזה כך,

כמובן שיש יוצאים מן הכלל ולא תמיד יהיה קל לענות על השאלה הזו)


אם כן, אפשר להמשיך להעמיק:

כש"הוא......" (מה שהתלונה מספרת) -

מה שאני מרגישה זה............ (תסכול/ פחד/ כעס/ עלבון/ עצב/...)

התחושות שמתעוררות בגוף עם המחשבה על כך הן ...........

הצורך שלי ברגעים הללו .............................................

זה מוכר לי מבית ילדותי ............................................. (הדבר הראשון שעולה אינטואיטיבית)

איך שאני הבוגר/ת יכול/ה למלא את הצורך הזה עבור חלקי הילדיים ............

ומה שקורה לי בגוף וברגש אל מול המחשבה שהצורך הזה נענה זה .............


לנשום אל כך מה שעולה ולשהות בהתרחשות...


סקרנית לשמוע מה דעתך,

אם עלה משהו - התפכחות או התנגדות,

אני פה בשבילך, 


אגב -

זה קצה של דוגמא לתהליך קצר

שאפשר לעשות לבד ובכוחו לחולל שינוי גם במערכות היחסים שלנו


בקורס המעשי לזוגות שרוצים להחזיר את האהבה הביתה

יש תהליכים כאלה בהם אני מלווה אתכם יד ביד

לעומקים שמשחררים יותר ויותר את הפלונטרים הזוגיים

ומאפשרים לכם לקום בחיוך בכל בוקר זה לזו 


לפרטים ורכישה יש ללחוץ פה


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך



~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

                  פה בשבילך במגוון דרכים:
  • תהליך מוקלט בוידאו שמתקיים ברצף של 21 יום עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה של התסכולים שהחיים מביאים לריפוי. פרטים נוספים בלחיצה כאן
  • תהליך מותאם אישית בפגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם


















יום ראשון, 14 בנובמבר 2021

"אני דווקא אוהב לכעוס, בעיני זה חשוב!"

 הוא } השאיר לה את השמן והסכו"ם שסיים להשתמש בהם על השיש,

כי הוא ידע שממילא היא תיכף תצטרך אותם,


היא { התרעמה באחת כשראתה אותם מונחים מלוכלכים ליד הכיור,

כי התקומם בה באופן לא מודע המקום שמתוסכל מכך שהכל נופל עליה

ועכשיו גם הכלים המלוכלכים שלו...

לכן מיד הגיבה בתוקפנות סמויה שהוא } חווה כביקורת -

כשביקשה ממנו לפנות אותם.


המטען הביקורתי שבדבריה בבת אחת דָרָךְ אותו

ומשם... המצב רק הדרדר...

~~~~~~


הוא } היה מרוכז בעלבון שלו -

כי בסה"כ היתה לו כוונה טובה ושוב זכה למטר ביקורתי

וחווה דחייה מכאיבה ממנה


והיא { היתה מרוכזת בכאב שלה

מכך שהוא לא רואה אותה, 

לא מתחשב בעומס שמכביד עליה

ובכלל... לא אכפת לו ממנה

~~~~~


במצב הזה אין סיכוי שתהיה תקשורת,

כל אחד מרוכז ומבוצר בעצמו..

ויחד עם זאת זה מצב כל כך שכיח...

במצבים הללו -

אם כבר איזה שהם תכנים מועברים בינינו הם יהיו

בטעמים הישרדותיים למיניהם כגון -

האשמה/ תלונה/ ביקורת/ כעס/ תסכול/ ביטול/ הקטנה ועוד ועוד...


יותר מכך,

במצבים הללו לרוב גם אין תקשורת פנימית,

גם כשההרגל לברוח ולהדחיק וגם אם הוא נראה כהתכנסות,

לרוב נחווה ניתוק מהרגשות שלנו

ואפשר אף לומר שהתגובה ההישרדותית 

מטרתה הראשית היא להגן עלינו מפני אלה

כך שלא נרגיש את הכאב..


מה שמן הסתם לא באמת עובד,

כי אולי אנחנו לא בחיבור ישיר לעלבון ולפגיעות,

אך בהחלט לא נוכל להתעלם מהכעס, התסכול, הביקורתיות וטעמים מרים אחרים

שמתבלים את חווית חיינו.

~~~~~~

אגב,

לפעמים באמת יהיה לנו קשה להיפרד מהכעס,

כי יש לו רווחי משנה שמשרתים אותנו:

הוא נותן לנו אשלייה של אונים 

(בעוד שהוא מכסה על רגשות פגיעים מהזן של חוסר האונים)

והוא הולך יד ביד עם תחושת הצדק! שכל כך נעימה...


ויכול להיות שאנחנו באמת צודקים...

ובהחלט לא פעם הפיתוי להישאר בכעס ולרצות לפגוע באחר ינצח..


אבל... 


זה הזמן לעצור לבדוק  - מה אני באמת רוצה?

בתקווה שלפחות לפעמים הכמיהה העמוקה שלנו לחיבור תוביל.. 


כי  כעס הוא אנרגיה רעילה שלא בריא לנו שתשתלט עלינו כך באוטומט

ובעיקר כי כשאנחנו לא מוותרים עליו -

אנחנו מפספסים את העולם העשיר של החכמה הפנימית שהוא מסתיר תחתיו.

וככל שנתמיד בהפניית תשומת הלב פנימה

וקבלה של עצמנו תוך התוודעות למה שהכעס מסתיר,

נוכל לנהל סיטואציות כך שאם נצטרך אותו - (את  הכעס)

זה יהיה בניהול שלנו והאסרטיביות שלו תהיה לנו זמינה כשהיא נדרשת.


בכל אופן חשוב לזכור שהבחירה בידינו -

גם אם זה לא מרגיש כך - כשהכעס עדיין מחזיק במושכות.

הבחירה בידינו !

{ואם זו הבחירה שלך ואין לך מושג איך לממש אותה..

מעֶבֶר למתווה לשם שאני מביאה בהמשך הפוסט -

יש פה תהליך אישי שיכול להוביל אותך לשם 

וגם תהליך זוגי שלוקח אתכם לשם יד ביד

התהליכים הללו מלווים בכלים שמאפשרים גישה  ישירה

לתת המודע - שם כל המפתחות לשינוי מאוחסנים

(לחיצה על המילים בכחול מובילה לפרטים נוספים)}


זאת אומרת שכדי שנוכל להיות בתקשורת בריאה עם בן הזוג,

עלינו להתחיל בליצור תקשורת בריאה בינינו לבין עצמנו...


איך מייצרים תקשורת כזו עם עצמי?

סימן מצוין לכך שמצאתי לי השבוע יכול להיות למשל -

בכל פעם שאני שמה לב שאני ממש ממש צודקת!

ומשוכנעת שכך, 

אולי גם מתחמשת בתוקפנות או נוקשות

ובהחלט טון מורם הוא סמן מצוין נוסף.


כל פעם שאני שמה לב שאני נדרכת עם אלה -

ברגע שההכרה מגיעה -

אני יכולה לנצל את ההזדמנות ולבדוק -

- רגע... מה בעצם קרה לי שם ??

- מה היה מתחת לכעס?,

- אילו רגשות פגיעים הסתתרו שם?

- מהי המחשבה, או הפרשנות שהעירה אותם?

- מה הייתי בעצם צריכה?

ואפילו...

למצוא את הדרך למלא את הצורך הזה ממני אלי..


כלומר אם למשל אני מגלה שממש כעסתי

והיית לגמרי צודקת ו "הוא לא בסדר!!"

(זה יכול להיות גם מול נציג השירות שלא נתן לי מענה שתאם לציפיות שלי)

"כי מה זאת אומרת שאי אפשר???"

ו "זו היתה טעות שלכם, אז אני מבקשת שתתקנו אותה..."

ועוד כאלה..


וכשאני בודקת מה בעצם הקפיץ אותי

ומגלה חוסר אונים, תסכול

ואפילו חווית דחייה שמתעוררת אצל רובנו כשאומרים לנו "לא"..


ומה שהייתי צריכה בעצם זה הבנה, אמפטיה

והבטחה שיהיה בסדר - כך או אחרת יימצא פתרון...


וכשאני מגיעה לשם - 

אני כבר מבינה אותי ומביאה אלי חמלה,

אז, כבר הוקל לי ולו במעט,


אז אני יכולה לחזור אל מי שאתו קודם לא התקיימה תקשורת -

ולדבר ממקום שרואה אותי ומכאן יכול גם לראות אותו:


כלומר לספר לו את הדברים מתוך החוויה שלי -

למשל שכש.. קרה -

הסיפור שרץ לי בראש היה....

ומה שהסיפור הזה מעורר בי זה...

ואז הרגשתי...

ומה שאני מבינה כעת בעצם הייתי צריכה זה...


זה לא אומר שהוא מחוייב להיענות לבקשות שלך מעתה,

ממש לא,

האמת  שככל שנעשה את ה u turn הזה,

נמצא שאנחנו יותר יציבים ומלאים

וגם אם אנחנו רוצים שהאחר... אנחנו לא תלויים בכך,

כך שלפעמים כשהוא לא יוכל זה יהיה בסדר

ולפעמים... ועכשיו כשהוא מבין מה עובר עליך -

יש סיכוי טוב שזה יקרה והוא ימצא עצמו אמפטי ומתחשב ומתחשב יותר

ויוכל להיות רגיש יותר לצרכים ולרגשות שלך.


כאשר אנחנו מתחילים בתקשורת פנימה,

אנחנו מאפשרים לכך שלמרות שהתחלנו במצב קונפליקטואלי,

אולי דווקא בזכות הקונפליקט (!) -

הרווחנו חיבור לעצמנו

ומתוך כך יכולנו לחדש ולאחות את החיבור שבינינו -

הפעם מלב אל לב

ולא מחליפת הישרדות שלך אל חליפת ההישרדות שלו..


ככל שנעשה זאת שוב ושוב,

נוכל לגלות שהכעס פחות משתלט עלינו,

זאת אומרת שהגישה שלי אל עולמי הפנימי

הופכת להיות יותר ויותר זמינה לי

ובזמן אמיתי אני יותר ערה למה שקורה בתוכי -

פחות קל לכעס להתל בי -

ומתוך כך - אני גם יכולה להיות יותר ערה למה שקורה אצל מי שמולי..


בנוסף - כאקסטרא -

כך אני יותר ויותר יכולה לנהל את הכעס במקום שהוא ינהל אותי..


כל אלה  - מאפשרים שדרוג רציני בחווית החיים...

ותכל'ס - מאפשרים לנו באמת לתקשר  }{

~~~~


יכול להיות שזה נשמע הגיוני,

אבל אין לך מושג איך לעשות זאת,

וזה די טבעי וברור כי זה בניגוד להרגלים שלנו...

אנחנו חיים בחברה ובתרבות שרוויה באשמה ובהאשמה

שמלמדת אותנו להישאר צודקים (ו... לבד)

ולהפנות את מירב תשומת הלב החוצה -

במקום פנימה..


בדיוק מהסיבה הזו

שזה יכול להיות כל כך מופלא,

אבל נדרשים כלים ייחודיים מתאימים 

שיכולים להזכיר לנו את הדרך לשם,

כאלה שעוקפים את הערפל שהתפיסות בהן אנחנו שבויים 

מכסות אתו את עינינו..


בדיוק מהסיבה הזו אני מקליטה את הקורס לזוגות

שרוצים לקום בכל בוקר עם חיוך זה לזו!


שמתאים במיוחד לזוגות שרוצים לשדרג את הקשר שלהם,

אבל אחד מבני הזוג לא רוצה ללכת לטיפול.

(בשלבים הכנה סופיים ממש עניין של כמה ימים,

כלומר אפשר כבר להירשם והתוכן של המפגש הראשון יגיע בימים הקרובים)


אם אתם מכירים זוג כזה -

הקורס הזה הוא בדיוק בשבילם!

הנה בלחיצה כאן יש כל הפרטים


פה בשבילכם,

בברכת שבוע מבורך באהבה ❤


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך ❤

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

                  פה בשבילך במגוון דרכים:
  • תהליך מוקלט בוידאו שמתקיים ברצף של 21 יום עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה של התסכולים שהחיים מביאים לריפוי. פרטים נוספים בלחיצה כאן
  • תהליך מותאם אישית בפגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם



יום ראשון, 7 בנובמבר 2021

"משהו אחד שאני מעריך בָּךְ זה שאת מבשלת אוכל טעים והבית נקי ומסודר..״

הוא } לא הספיק לסיים את המשפט 

ואני כבר רואה את הדריכות 

שנבנית אצלה { תוך שברירי שנייה,

מכסה על העלבון שעלה בה

מהמחשבה הלא מדוברת: ״באמת ??? זה מה שאתה מעריך בי??״

מחשבה שאמנם לא התבטאה במילים,

ובכל זאת סגרה לה מיד את הלב

ויצרה חוצץ ביניהם }{


(אני אגב, יכולתי להיווכח בכך - בין ביתר -

כי זהו אחד מהתסכולים הילדיים שלי -

לראות שוב ושוב נשים מוקטנות לתפקידים מסורתיים,

תסכול שאותי הוביל במשך שנים להתנהגות הפוכה 

והתנגדות לא מודעת לבישול, 

שעד לפני כמה שנים ניהלה אותי והשאירה אותי כ׳לא מבשלת׳)


ואז,

לפני שהמתח באוויר מספיק להתלקח,

אני מציעה לו לספר לה למה זה משמעותי עבורו,

והוא ממשיך: ״זה משמעותי עבורי כי 

זה נותן לי תחושה של בית

וזה אחד הדברים הכי חשובים לי בחיים״


באבחת נשימה, חזְרה הרכות,

הנשימה שלה התארכה,

הפנים התרככו,

העיניים חזרו לחייך

והמתח שמילא עד לפני רגע את המרחב שביניהם - 

ה ת א ד ה ! כלא היה
~~~~~


כמה פעמים קורה לנו

שאנחנו מפרשים אמירות (ולא פעם רק התחלות של אמירות),

מתוך נקודת המבט הסובייקטיבית שלנו

באופן שלא באמת תואם לכוונת המדבר

אך בהחלט דורך אותנו...


דריכות שניכרת כמתח במרחב הזוגי שבינינו

ש... 

דורך באופן לא מודע כמו בומרנג את בן הזוג

ו... ההסלמה כמעט בלתי נמנעת

ומתחוללת כהרף עין


אחר כך כבר אין לנו עם מי לדבר

כי ההתלקחות כה מהירה 

שכבר לא ברור לנו איך זה קרה ועל מה אנחנו באמת רבים...
~~~~~


מה יאפשר לנו להביא יותר סקרנות

במקום נחרצות שיפוטית שכזו?


יש משפט עתיק יפה

שאני לא בטוחה אם מקורו בסין או בברזיל (וסליחה על היעדר הקרדיט)

שאומר:

"כשאת בטוחה שאת מכירה אותו, את כאילו ממיתה אותו בקרבך"

בוטה... אבל נכון..

כי הוא מזכיר לנו שגם אם אנחנו נשואים כבר 30 שנה

נכון יהיה עבורנו ועבור בן הזוג לוותר על ההנחה שהיא בסגנון של:

"אני יודעת בדיוק מה הוא עומד לומר 

ואני גם יודעת בדיוק מה הם המניעים שלו, שהרי זה בדיוק כמו אבא שלו ..."

או משהו דומה לזה...


כי האמת היא...  שזה לא נכון,

(לפחות לפעמים... וזה מספיק) 


האמת היא שאנחנו כל הזמן משתנים,

בטח לאורך שנים 

וכשאני כל כך בטוחה שאני יודעת מי הוא,

לרוב אני מסתמכת על ההיכרות אתו לפני כך וכך שנים

וכך למעשה מעבר לכך שזה מאד מתסכל עבורו לקבל פידבק מקטין כזה,

אני מקבעת את התפיסה שלי אותו אז

ולא יכולה לראות אותו וליהנות ממנו כפי שהוא היום,

או להקשיב למה שבאמת יש לו לומר לי..
(כמובן שזה הדדי ונכון שיאמר גם בלשון זכר)


השכל שלנו שרוצה להרגיש בשליטה,

עשוי לעיתים להוביל אותנו להרגלים שכאלה,

וכך במחיר של אשלייה של שליטה במציאות ו"ידיעה"

אנחנו מפספסים את האמת,

ולא מאפשרים לעצמנו להיווכח בבן האדם שלצידנו

וליהנות מהשינויים הרבים המתרחשים

וכשהתבלין העיקרי הוא ביקורת ושיפוט -

המרחב הזוגי שלנו הופך למתוח ולא נעים,

מלא בחומות בצורות שלכאורה מגנות עלינו מן הפגיעה

בעוד שזו.. (הפגיעה) למעשה ממילא כבר כאן מזמן...

מצב שבו בכלל עדיף לא לדבר, כי ממילא לא באמת תהיה הקשבה...
~~~~~


אז מה יכול לאפשר שינוי ?

מעבר להבנה שלעיל,

נוסיף התכווננות להביא סקרנות ופתיחות

בכל המקומות בהם אוטומטית קופצת 

ביקורתיות ושיפוטיות שסוגרות.


ככל שנצליח להגיע בסקרנות -

נופתע לגלות כמה התרחבות זה מאפשר

לנו ולבן הזוג.


נכון, זה בניגוד להרגלים האוטומטיים שלנו,

ויכול להיות שבהתחלה ניזכר בכך רק בדיעבד...

ובכל זאת אפילו רק התכוונות לכך יכולה להיות מאד משמעותית.


בנוסף, מהניסיון שלי, מאחר ולרוב ההרגלים הללו מאד נוקשים,

מה שמצליח לרכך אותם וכך להוביל לשינוי האווירה הזו -

הוא תהליך של צמיחה אישית של כל אחד מבני הזוג -

תוך כדי שיחה זוגית על הדברים.

לא שיח מתגונן ומאשים,

לא שיח שבו מחפשים מי צודק

לא שיח מקטין ומקבע בתבניות שיפוטיות וביקורתיות


אלא שיח שמאפשר לכל אחד מבני הזוג

תוך כדי שהוא עצמו מתחזק ונזכר בגדוּלה שלו -

להביא את אשר על ליבו

מהמקום הפגיע שלו

ולא מהמקום המתקיף מתוך חליפת ההישרדות.

שיח שמאפשר גם הקשבה מהלב

בסקרנות, בעיניים טובות

כזה שמאפשר לנו להיפגש מלב אל לב עם האדם השלם 

אתו זכינו לצאת למסע האישי~הזוגי שלנו


ולהפוך את הזוגיות שלנו למקפצה להתפתחות אישית

תוך שאנחנו מנקים את המרחב הזוגי שלנו

והופכים אותו להיות נקי עד כדי מקודש

כי זה כל כך לא ברור מאליו שנפגשנו

וכל כך לא ברור מאליו שבחרנו לצאת  למסע הזה יחד

והמסע הזה יכול להיות כל כך מרגש

כשלומדים נתיבים שמובילים אל העומקים ואל הלב,

כל כך מרגש ויקר ערך, 

שממש, אבל ממש שווה לפחות לנסות.


בימים אלה אני מקליטה קורס מעשי לזוגות

ובו כל התכנים האינפורמטיביים שקריטי להכיר,

שמשום מה לא מלמדים אותם והם לא נשמעים מספיק,

כאלה שכששני בני הזוג שומעים אותם-

כבר - יוצא חלק ניכר מהעוקץ


ובנוסף הוא כולל כלים מופלאים

שכאשר מתמסרים והולכים אתם צעד צעד,



"התחלנו במריבה ובכעס, יצאנו מחובקים עם חיוך על הפנים..."

כך כתבו לי רוני ורינת (שמות בדויים) אחרי המפגש הרביעי
(תוך כדי שהתנסו כפיילוט)


אז....

אם זה הזמן עבורכם -

להקפיץ את הזוגיות שלכם לרמה הבאה


(הקורס בשלבי הקלטה סופיים ויהיה זמין בשבועות הקרובים)



בנימה אופטימית זו

ובברכת שבוע מלא בהפתעות משמחות

ובמפגשים מרגשים מלב אל לב,


פה בשבילך,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
ובראש ובראשונה זו שממך אליך


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

                  פה בשבילך במגוון דרכים:
  • תהליך מוקלט בוידאו שמתקיים ברצף של 21 יום עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה של התסכולים שהחיים מביאים לריפוי. פרטים נוספים בלחיצה כאן
  • תהליך מותאם אישית בפגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם