גלית אליאס

לפני קצת יותר משבוע חזרתי מברלין, וואי, איזה כיף היה, ברלין נפלאה !  יש בה הכל, היא יפה, נעימה, מרגשת, הברלינאים מקסימים, הם מסבירי פנים, ויעשו הכל כדי לעזור, (כן, בניגוד לסטיגמה הרווחת, בהיותם חלק מהעם הגרמני ) קראתי מלאאא לפני שנסענו, ניסיתי להבין מה ואיפה, אבל איכשהוא גם בגלל השמות בגרמנית  וגם בגלל עודף אינפורמציה הלא מאורגנת שמפוזרת ברשת לא ממש הצלחתי לגבש תכנית ברורה. כמה ימים קודם לנסיעה, כשבדקתי את התחזית.... חשכו עיני, קנינו את הכרטיסים חודשיים מראש בלי לחשוב פעמיים, כי כבר הייתי בעבר בינואר באירופה  אפילו בלונדון הקרה והקור היה לגמרי אפשרי  אלא שהאופטימיות שלי התערערה אל מול המסך שהציג:  מינוס 7 מעלות בליל ההגעה, התחממות צפויה למחרת ל מינוס 3 (ביום !!)  ולמחרת התחממות נוספת ל 0 מעלות ... ברררר התחלתי לדאוג, וכמה שדימיינתי את ה בררר... כשהרגשתי אותו הוא היה הרבה יותר ברררר ממה שיכולתי לדמיין... אבל ברלין,כמו ברלין, לא אכזבה, פגשנו אנשים מיוחדים, ראינו מקומות נפלאים,  היה מ צ ו י ן ! כשחזרתי התגבשו בלבי כמה אהבות ישנות

האמת, שאני לא צריכה הוכחות, כי אני רואה את הנס הזה מתרחש יום יום  אצלי בחדר העבודה, איך זוג נכנס כועס וספקן, גב אל גב ו יוצא בחיוך עם תקווה ושמחה בלב אבל מי שלא מכיר את הדרך הזו שבה אני עובדת בין אם ניסה טיפול זוגי שלא עזר (מספיק או בכלל) ובין אם לא ניסה אף פעם, עשוי לחשוב " מה היא כבר יכולה לחדש לי ?? את לא תשתני, ואני כבר לא אוהב, וזהו, זה אבוד.. חבל על המאמץ ... " אז זהו שלא. זה ממש לא אבוד ! וכן, יש לי הרבה מה לחדש , גם בהיבט התבוני כי תוכלו להבין את מה שקורה לכם מ נקודת מבט חדשה כזו ש ממנה הדברים נראים אחרת לגמר י, כזו שאפילו רק מלהבין דרכה - כבר נופחת בנו תקווה, וגם בהיבט הרגשי , כך שתוכלו שוב להרגיש את החיבור ביניכם, וואלה ! והנה ההוכחה שהבטחתי - ביום עיון שהתקיים בשבוע שעבר  התארח חוקר המוח  ד"ר עידו דוידסקו מאוניברסיטת ניו יורק עידו הביא אתו 2 ערכות של  EEG   שבכל אחת - המונחת על הקרקפת -  יש 14 אלקטרודות, וההתנסות הייתה לבחון את רמת הסינכרון בין שניים.  כמו שאפשר לראות בסרטון מטה רואים שניים שיושבים זה מול ז

Cheap flight, Expensive passport... גיליתי יום קודם שהדרכון שלי בתוקף רק לחודש וחצי :-( תענוג שעלה לי 1000 ש"ח. בכלל, כמה חבל שאי אפשר להעביר את כל האינפורמציה שנאגרה אצלנו למי שרק נחת, כדי שלא יחזרו על הטעויות שלנו, ולמשל לא יקנו כרטיס משדה התעופה במחיר של מונית (פי 10 מעלות הכרטיס הנכון) או כדי שלא יסעו כמונו שוב ושוב מהמלון ל zoological gardens למרות שזה בדיוק דקותיים ברגל :-) ידע יקר מפז למשל, כי בברלין יש גם אוטובוסים וגם רכבת תחתית וגם U וגם S שזה סוג של רכבת וגם רכבת רכבת וגם טראם בהחלט יש מצב שפספסתי ולא דייקתי, ובכל זאת די מכובד הניסיון שנצבר בנו, חבל גם שאי אפשר להעביר את ההסתגלות לקור מינוס 7 מעלות בלילה, ביום - הרבה יותר חם - מינוס 3.. זה קר מאד קרררר אם משאירים את היד מחוץ לכפפה כדי לצלם יותר מכמה שניות, צריך להשקיע אחר כך מאמצי חימום אינטנסיביים  גם אם כרגע לא יורד שלג,  ורק לחשוב על אופניים... ברררר, למרות שהברלינאים לא עושים לעצמם הנחות, וראינו לא מעט רצים שלא ויתרו על הריצה של יום א', מסתבר שלדע

"קרה היום משהו מאד קשה בינינו..." היא נשמעה חנוקה ומבוהלת מהצד השני של הקו, והמשיכה - "האמת היא, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל, אבל כבר הרבה זמן שכמה עניינים לא סגורים בינינו מונחים בצד ואנחנו מתעלמים, מתנהלים כאילו הכל בסדר כשבעצם לא. עד היום בבוקר עוד יכולתי להשלות את עצמי שכן,  עכשיו כבר לא.. זהו הוא הודיע לי שהוא עוזב . " השבוע, היא לא היתה היחידה היו כמוה עוד 6 (!!!) שיחות דומות, כאילו אין מקום יותר למראית העין והגיעה השעה להסתכל על מה שיש, להיווכח, לבחור (באהבה) וללכת לעברה.  כי נכון שהפיצוץ כשהוא מגיע - מרגיש כאסון, עם זאת - הוא בלתי נמנע. כמו סכר שעלה על גדותיו והמים לא יכולים שלא להישפך ממנו. מה קורה "באוויר" שמשפיע על כל כך הרבה זוגות ואיך זה קשור למה שמביאה 2017 ? האמת, שהאינטנסיביות הזו לא ממש חדשה, היא רק הולכת ומקצינה, ו 2017 מביאה אתה 'הזמנה' עיקשת שדוחקת אותנו קדימה, דוחקת בנו לעבד ולטפל במקומות הלא סגורים האלה. הבשורה המשמחת היא-