גלית אליאס

" אני כבר לא אוהב אותה.. אין לנו שום דבר במשותף, אני לא סומך עליה, ואני לא מאמין שהיא תשתנה.. מבחינתי זה נגמר בינינו, חבל על הזמן.. " את זה אמר לי מ. בתחילת השיחה שלנו השבוע .. וכמוהו אני שומעת המון מסביבי.. רק אחרי ש שמע אותי - יכולתי לראות איך נפקחות לו העיניים לרווחה , איך לפתע - אופטימיות זהירה מעזה להסתנן לו למבט .. איך הלב שלו מתרכך .. כי מה מספרים לנו בכל מקום ? בסיפורים, בסרטים, בבית הספר .. ישנה האגדה הלא כתובה הזו – שישנו אי שם האחד היחיד והמיוחד, שהוא – באמת יאהב אותי , לו – אני באמת אתאים, הוא- ממש יבין אותי , ו אתו – לא יהיו לי כל הבעיות הללו בהם אני נפגשת בקשר הזוגי שלי.. אז למה לי לסבול ? מגיע לי טוב יותר, לא ? ברור שכן.. מגיע לי הכי טוב , לא סתם טוב יותר ! ועדיין – יש לי כמה מילים על האגדה האורבנית הזו שמשאירה אותי תלויה בו – היחיד והמיוחד... : בתמצית הנה העניין כולו : כל מה שאני נתקל בו בחיי, מושפע (וזה אנדרסטייטמנט) מנקודת המבט שלי ומעולמי הפנימי. אם אני לא מרוצה ממה שקורה לי – הדרך שלי

זוהי סוגית הסוגיות, או לפחות אחת מה' סוגיות שמטרידות זוגות וגם מטפלים זוגיים.. הפעם אני מביאה לכאן את התשובות של אסתר פרל – מטפלת זוגית מפורסמת על פי הרצאתה בטד : מדוע אינטימיות טובה איננה ערבה לסקס, בניגוד לאמונה הרווחת ? ואיך זה שסקס 'מביא' תינוקות, בעוד שאֵלֶה.. זורעים חורבן ארוטי אצל בני הזוג ? שואלת אסתר פרל בתחילת ההרצאה שלה שמיד אביא את הקישור אליה, כך שתוכלי לצפות בה במלואה.. הנה עיקרי הדברים למעדיפי הקריאה : זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, בה אנחנו מנסים לחוות מיניות לאורך זמן ממושך , לא בגלל שאנחנו רוצים 14 ילדים..  (בעוד בעבר רצינו כיוון שרובם לא שרדו..) ולא בגלל שזהו "תפקידה של האישה".. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית בה אנחנו רוצים לחוות מיניות לאורך זמן כדי ליהנות מהעונג שהיא מסבה לנו ו כדי ליצור קשר זוגי שמעוגן בתשוקה בליבה של תשוקה במערכת זוגית מחויבת ישנם שני צרכים עיקריים אנושיים יסודיים : האחד – בטחון, וודאות, אמינות, מהימנות, קביעות, כל אותם מאפיינים שמגדירים 'בית' השני – צורך