לא עוד טכניקה: מה באמת יאפשר לתשוקה להתעורר?

(מתוך טקסט של דר' Saida Desielets)

גבר צעיר התקשר אליה פעם 

ושאל: "איזו טכניקה אני יכול ללמוד 

כדי לגרום לבת הזוג שלי, ארוסתי, 

להגיע לסיפוק מ^ני"

מה שמעניין.. דר' סיידה מספרת, 

הוא שְלְבָת הזוג שלו היתה שאלה לגמרי אחרת,

היא שאלה:

"איך אני יכולה לפגוש מספיק תשוקה בתוכי, 

כדי שאוכל בכלל לרצות לקיים יחסי מ^ן,

בשביל ההנאה שלי?"

~ ~

הבעיה שלו נראתה כמו בעיה של סיפוק מ^ני.
הבעיה שלה נראתה כמו בעיה של תשוקה.

אבל למעשה, שניהם חיפשו כמעט את אותה תשובה:

טכניקה.

מה אני יכול לעשות אחרת כדי שזה יקרה?
מה אני יכולה לשנות כדי שאוכל סוף סוף להרגיש את מה שאני רוצה להרגיש?

כך רובנו למדנו לחשוב על ס*קס:

'אם היא לא מגיע לסיפוק מ^ני- תשנה את התנועה.'

'אם הוא מגיע לפורקן מהר מדי- תלמד לעצור'.

'אם היא לא רוצה סק*ס- תוסיפו יותר משחק מקדים'.

'אם הסק*ס הפך משעמם- תקנו צעצוע', 

'נסו תנוחה חדשה', 

'דברו על פנטזיות',

'פתחו את מערכת היחסים '

או פשוט 'תעשו משהו אחר'.

תעשו את הדבר הנכון – ותקבלו את התוצאה הרצויה.

~ ~

ולא שיש משהו רע בטכניקות, מדגישה דר' סיידה,

אבל היא מוסיפה - 

שהבעיה מתחילה כשאנחנו מאמינים שטכניקה חדשה 

יכולה לשנות את התוצאה, 

מבלי לשנות את המערכת שיצרה את התוצאה מלכתחילה.

דמיינו תזמורת.

אם ניקח נגן אחד, נְלָמֵד אותו תו חדש, 

ונחזיר אותו לאותו תפקיד, לאותה תזמורת ולאותה יצירה-

האם באמת נצפה לשמוע יצירה אחרת לגמרי?

התו אולי השתנה.

אבל המוזיקה לא השתנתה.

וזה בדיוק מה שאני רואה אצל זוגות שוב ושוב סביב מ^ניות.

הם משנים משהו שהם עושים,

אבל לא משנים את המרחב שבתוכו הם פועלים.

השאלה היא:

מה קורה במרחב הזוגי ~ מ^ני?

לרובנו יש תפיסות די ברורות בהקשר המ^ני, 

גם אם מעולם לא עצרנו להסתכל עליהן.

הן כוללות כללים וגבולות שמאפשרים לנו להרגיש בטוחים, 

אבל לפעמים אותם כללים בדיוק, 

גם מגבילים את האפשרות שלנו לחוות עונג.

אצל רבים מאיתנו, יחסי מ^ן מלאים מאורגנים כך-

אחד נותן והשני מקבל.

העוררות עולה, 

כשהיעד הוא סיפוק מ^יני.

בסופו של דבר מישהו מגיע לשם.

מישהו אולי לא.

מישהו מתעייף.

מישהו מתהפך לצד השני.

ובשלב מסוים אחד מבני הזוג מתחיל לתהות:

למה אני כבר לא רוצה סק*ס כמו פעם?

ואז אנחנו מנסים לתקן.

ללמוד טכניקה חדשה.

להוסיף צעצוע.

לנסות תנוחה אחרת.

לגוון.

להפתיע.

ולפעמים זה באמת יוצר התרגשות חדשה.

אבל לא פעם, 

אחרי זמן מה, גם זה מפסיק לעבוד.

כי שינינו את אחד המרכיבים בתוך המערכת,

אבל לא את המערכת עצמה-

זו שמתייחסת לסקס כאל עסקת חליפין.

כך רואה דר' סיידה את ההתייחסות התרבותית שלנו למ^יניות.

לא מפני שאנחנו בהכרח מנהלים בינינו פנקס חשבונות, 

אלא מפני שכל אחד מאיתנו מגיע עם מערכת תפיסתית

שמכוונת לאיזשהו איזון בין חיבור, ריצוי והנאה.

מה אני יכול לקבל ממך?

מה אני צריכה לתת לך?

מה אני צריך לעשות כדי שתהיי מרוצה?

מה אני צריכה לעשות כדי שתהיה מרוצה?

מה אני צריכה לעשות כדי שגם אני אהיה מרוצה?

ואם בסוף שנינו יכולים להגיד:

״היה סק*ס טוב״ –

אז כנראה שהכול בסדר.

אבל... 

מה אם אפשר לארגן את המפגש המ^ני סביב משהו אחר?

מה אם האינטראקציה המ^נית

לא תהיה רק דרך להגיע לסיפוק?

מה אם ההנאה תהיה באמת הדדית?

מה אם האנטומיה של שני הגופים תוכל להשלים זו את זו, 

במקום שכל גוף רק ינסה לגרות את עצמו או את האחר?

ומה אם מה שנוצר בין שני גופים יהיה משהו 

שלא מצומצם למה שכל אחד מהם בנפרד נתן או קיבל?

כלומר.. יש פה אפשרות לכך שמפגש מ^ני, הוא

לא עוד טכניקה – אלא מרחב של מפגש

כי טכניקה משנה את מה שאנחנו עושים,

אבל שינוי במרחב ובדינמיקה שנוצרת בתוכו, 

משנה את האופן שבו כל החלקים קשורים זה לזה.

וכאשר היחסים בין החלקים משתנים, 

יכול להיווצר משהו שאף אחד מהחלקים לא היה יכול ליצור לבדו.

השינוי באופן שבו שני גופים נפגשים יכול לשנות את ההנאה.

השינוי בהנאה יכול לשנות את התקשורת.

והשינוי בתקשורת יכול, בהדרגה, 

לשנות גם את האופן שבו שני אנשים נפגשים זה עם זו בתוך הקשר.

לא משום שתנועה אחרת או טכניקה חדשה יכולות באופן קסום לתקן זוגיות.

אלא משום שמה שקורה בין שני גופים אף פעם אינו רק פיזי.

יש שם גוף.

יש מערכת עצבים.

יש סיפור חיים.

יש דפוסי התקשרות.

יש אמונות וערכים.

יש חוויות קודמות.

ויש גם רעיון שלם לגבי השאלה:

איך ס*קס אמור להיראות?

כי לצידנו נמצא אדם אחר, 

שנכנס למפגש עם גוף משלו, 

מערכת עצבים משלו, 

סיפור משלו, 

דפוסי התקשרות משלו 

וכל הרעיונות שלו לגבי מהו ס*קס ומה הוא אמור לספק.

לכן, כאשר משתנה האופן שבו שני גופים נפגשים, 

נפתחת אפשרות לכך שכל הדינמיקה תוכל להתחיל להתארגן מחדש.

ומה אם העונג הוא לא המטרה – אלא הדלק?

אחד הרעיונות היפים בטקסט של ד״ר סיידה 

הוא לראות בעונג לא רק את התוצאה שאליה אנחנו מנסים להגיע, 

אלא גם כמשהו שיכול להזין את הקשר.

העונג יכול להפוך לדלק.

משהו שמסייע לתקן, 

לתחזק ולבנות מחדש את המטען המ^ני בין שני אנשים.

וכאשר המטען הזה נוצר בתוך מערכת יחסים 

שיש בה ביטחון, סקרנות, תקשורת ומפגש אמיתי - 

הוא עשוי להשפיע על הרבה יותר מאשר על חיי המ^ן עצמם.

אולי זו אחת הסיבות לכך,

שלפעמים אנחנו מנסים לפתור בעיה מ^נית 

באמצעות עוד ידע ועוד טכניקות, 

כשבעצם מה שנדרש הוא שינוי עמוק יותר:

לא רק מה אנחנו עושים,
אלא איך אנחנו נמצאים יחד כשאנחנו עושים את זה.

לא רק איך לגרום לבן או בת הזוג להגיע לסיפוק.

לא רק איך לגרום לעצמי לרצות יותר.

אלא איך ליצור מרחב שבו 

התשוקה והעונג יכולים להיווצר בינינו, 

ולא רק להיות משהו שכל אחד מאיתנו מנסה להשיג מהשני.

כי אולי השאלה החשובה ביותר אינה:

״מה אני יכול לעשות אחרת כדי שזה יעבוד?״

אלא:

איזה מרחב אנחנו יוצרים יחד, 

שבתוכו העונג, התשוקה והקרבה יכולים לשגשג?

המאמר מבוסס על מאמרה של ד״ר סיידה בנושא Suction Sex® ועובד לעיבוד וכתיבה בעברית. המונחים והגישה המוצגים במאמר הם של ד״ר סיידה.

הרעיון הזה של דר' סיידה מאד מתחבר לנקודת המבט שלי,

כי בעיני בכלל מה שקורה בינינו, 

וגם המיניות שלנו

מתחילה במפגש,

במרחב שבינינו ובמה שאנחנו מביאים לתוכו.

ביכולת שלנו להביא את עצמנו למרחב, 

להקשיב לגוף שלי, להקשיב לגוף של האחר,

להביא סקרנות במקום שיפוטיות,

פתיחות ואולי אפילו להצליח או לשאוף 

לאפס שיפוטיות ושליליות במרחב שבינינו.

ובהקשר המ^יני -

לזהות מה מעורר אותי ומה מכבה אותי,

לקחת בעלות על החלק שלי 

ולהיות מספיק בטוחה כדי להביא את עצמי באמת אל המפגש עם האחר.

כי כשאנחנו פוגשים במיניות את אותם דפוסים 

שמנהלים אותנו גם במקומות אחרים בקשר, כמו

ריצוי, הימנעות, פחד מדחייה, צורך להוכיח, קושי לבקש, 

קושי לקבל או קושי פשוט להיות נוכחים,

קשה מאוד לשנות את החוויה רק באמצעות טכניקה חדשה.

לפעמים מה שנדרש הוא לא ללמוד איך לעשות יותר טוב, 

אלא להתחיל להקשיב למה שקורה בינינו.

להקשיב לגוף.

לפגוש את הלב.

ולגלות מה יכול להיווצר כששנינו משנים את המיקוד 

ובמקום לנסות לייצר את ה״תוצאה הנכונה״ 

להעז באמת לפגוש זה את זו.

שם, אולי, מתחילה האפשרות למ^ניות 

שיש בה לא רק יותר עונג, אלא גם יותר חיבור, חיות ואינטימיות.

אז..

אולי, בסופו של דבר, זו ההזמנה:

לא לחפש מיד את הדבר הבא שצריך לעשות אחרת,

אלא לעצור לרגע,

להקשיב,

ולהיות סקרנים לגבי מה שקורה במרחב שביניכם.

כי לפעמים שינוי אמיתי לא מתחיל בעוד טכניקה,

אלא ברגע שבו אנחנו מעזים להיות קצת יותר נוכחים,

קצת יותר כנים,

וקצת יותר קרובים.

להקשיב לגוף.
לפגוש את הלב.
ולגלות... מה יכול להיווצר ביניכם.

❤️

אם משהו במילים הללו נגע בכם, 

אשמח לשמוע ממך בתגובות,

גלית אליאס,

הקשבה לגוף ~ מפגש עם הלב ~ צמיחה בקשר

** המאמרים באתר נכתבים מתוך ניסיון מקצועי ומתוך רצון 

     לעורר מחשבה, תקווה והעמקה. 

     הם אינם מהווים תחליף לטיפול, לייעוץ אישי, או לאבחון מקצועי

     וכל אדם מוזמן לבחור את הדרך המתאימה לו.

וברוח הדברים הללו -

אם יש משהו אחר שהייתם רוצים ליצור במרחב הזוגי שלכם,

הנה מתנה נפלאה שאפשר להעניק לעצמכם:
כהזדמנות להטענה שלו ב א ה ב ה:

מפגש זוגי חגיגי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת, ליום הנישואין או ברוח טו באב-

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתטעין את המרחב הזוגי שלכם באהבה 💓💝

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com

למה כשאנחנו זקוקים לקרבה- קשה לנו לבקש אותה?

או: מה באמת מסתתר מאחורי 

הכעס, הביקורת והשתיקה בזוגיות?

יש רגעים כאלה...

בהם אנחנו עייפים.
פגועים.
מבולבלים.

שכל מה שאנחנו באמת צריכים באותו רגע,
זה שמישהו יראה אותנו.

שישאל:
"מה קרה?"

שיתקרב.

שיניח יד.

שיהיה איתנו.

אבל במקום לומר:

"אני צריך אותך עכשיו."

אנחנו אומרים:

"את אף פעם לא מקשיבה."

או:

"די, תעזבי אותי כבר."

~ ~ ~

בין אם אנחנו מתפרצים.
או נסגרים,
מבקרים,
או מגיבים בריטואל אחר מן הארסנל ההישרדותי שלנו...

אנחנו מרחיקים את האדם שהכי רצינו שיתקרב.

למה זה קורה?

אחד הדברים המרתקים ביותר שלמדתי לאורך השנים,
ושספרו החדש של ד"ר הארוויל הנדריקס מחזיר אליו שוב ושוב,
הוא שרובנו כלל לא למדנו איך לבקש אהבה.

למדנו לשרוד.

כשהיינו ילדים, היינו תלויים לחלוטין במבוגרים שסביבנו.

כשהצרכים שלנו נענו,
הרגשנו בטוחים.

אבל כשהם לא נענו —
כל אחד מאיתנו מצא דרך אחרת להתמודד.

יש מי שלמד להילחם על תשומת הלב.

ויש מי שלמד להיעלם.

יש מי שמדבר חזק יותר.

ויש מי שמשתתק.

יש מי שמבקר.

ויש מי שמוותר.

התגובות האלה, שלפעמים מרגיש כאילו הם חלק מהאופי שלנו,

או קווי אישיות...

הן למעשה פתרונות -

יש לומר - יצירתיים שאימצנו לעצמנו כילדים.

עשינו כל מה שיכולנו כדי לשמור על עצמנו 

ועל הקשר עם האנשים שהיינו זקוק להם יותר מכל.

פתרונות שהפכו להרגלים ומכאן... 

לא נשארו אי שם בילדות,

אלא גדלו איתנו,

והיום הם נכנסים גם לתוך הזוגיות.

ואז, ברגע שבו אני הכי זקוקה לחיבוק...
אני נשמעת כועסת.

וברגע שבו אתה הכי זקוק לקרבה...
אתה מתרחק.

לא משום שאנחנו לא אוהבים.

אלא משום שמערכת ההגנה שלנו מגיבה לפני הלב.

הפחד מדָבֶּר לפני שהגעגוע מציץ,

וההגנות צועקות בקול גדול יותר מהבקשה הפשוטה:

"בבקשה... תהיה איתי."

~ ~ ~

אולי בגלל זה,
כל כך הרבה מריבות אינן באמת על הכלים בכיור,
על הכסף,
או על מי שכח להתקשר.

מתחת לכל אלה,
יש בדרך כלל שאלה אחת שקטה הרבה יותר:

"האם גם עכשיו, כשאני פגיעה ולא במיטבי...
תבחר להתקרב אליי?"

או:

"האם גם עכשיו אני עדיין ראוי לאהבה שלך?"

לכן, השאלה החשובה היא לא: "מי צודק?",

(כנראה ששנינו)

אלא בעיקר:

"מהי הבקשה לאהבה שמסתתרת 

מאחורי ההתנהגות ההישרדותית" - 

שלרוב פוגעת ומכאיבה 

למשל:

"למה לא התקשרת?"

כך היא { נשמע מבחוץ.

אבל בפנים...

היא בכלל לא שואלת על הטלפון.

כל הדרך הביתה היא חיכתה לאיזו הוכחה קטנה
שהיא עדיין נמצאת במחשבותיו.

שהיא { חשובה.

שהוא } זכר אותה.

וכשהטלפון לא הגיע,
מערכת ההגנה שלה כבר סיימה לכתוב את הסיפור:

"כנראה שאני כבר לא מספיק חשובה לו."

אז במקום לומר:

"התגעגעתי אליך היום..."

יוצא לה:

"למה לא התקשרת?"

~ ~ ~

ככל שנלמד לזהות את מה שמסתתר מתחת למילים,

כך נוכל - 

מצד המקשיב - להגיב פחות בהתגוננות

ויותר לצורך שמבקש להתבטא,

ומצד המשמיע -

נוכל לבטא את הצורך האמיתי

בכנות ואותנטיות, שמצד אחד מרגישה חשופה

ומצד שני - היא זו שמאפשרת קרבה אמיתית.

אולי אהבה בוגרת היא היכולת ללמוד 

לבטא בכנות את בקשת האהבה 

וכן - להצליח לזהות אותה ככזו

גם אם היא מגיעה בתחפושת של כעס, ביקורת או שתיקה.

אבל רגע... יכול להיות שאת שואלת את עצמך עכשיו:

מה יקרה אם אבקש,

והאחר לא יוכל לתת לי את מה שאני צריכה?

אאוץ'.. אולי כבר עדיף לי לא לבקש..

אז הנה מה שאני חושבת על כך-

בעיני אהבה בוגרת אינה נמדדת 

בכך שבן או בת הזוג תמיד יענו בדיוק על הצורך שלי.

היא נמדדת ביכולת שלי להביא את הצורך שלי בכנות,
מבלי להפוך אותו לדרישה.

וביכולת שלך להקשיב לו באמת,
גם אם אינך יכול להיענות לו בדיוק כפי שקיוויתי.

יש הבדל גדול בין לומר:

"אני זקוקה לקרבה עכשיו."

לבין לומר:

"אם אתה אוהב אותי, אתה חייב להיות כאן בשבילי."

במשפט הראשון אני משתפת אותך בעולמי.

במשפט השני אני מטילה עליך אחריות בלעדית לרווחה הרגשית שלי.

וזה כבר משא כבד מדי בשביל כל מערכת יחסים.

אהבה איננה ריצוי.

היא גם איננה כניעה.

ואפילו לא הסכמה תמידית.

אהבה היא היכולת להישאר בקשר,
גם כשיש בינינו שני צרכים שונים.

לפעמים התשובה תהיה "כן".

ולפעמים היא תהיה "לא עכשיו."

ולפעמים:
"אני כל כך רוצה להיות שם בשבילך,
אבל כרגע אין לי את היכולת."

וכששני אנשים יודעים לשאת גם את הרגעים האלה,
בלי לפרש אותם מיד כדחייה או נטישה,
נולד בקשר משהו חדש -

ביטחון.

לא ביטחון בכך שתמיד נקבל את מה שביקשנו,

אלא ביטחון בכך שגם אם לא,
האהבה בינינו עדיין קיימת.

~ ~ ~

לבקש זו יכולת בריאה.

ההבדל הוא מה קורה אם התשובה היא "לא".

אם ה"לא" מתפרש מיד 

כ"הוא לא אוהב אותי", "אני לא חשובה", "הוא חייב להשתנות" - 

מערכת ההגנה משתלטת.

אבל כשאני מסוגלת להחזיק בתוכי 

גם את הכאב של אי-המענה, 

וגם את האפשרות שהאחר עדיין אוהב אותי, 

רק מוגבל כרגע,...

 אז נוצר מרחב חדש. 

מרחב שיש בו גם נפרדות וגם קרבה.

~ ~ ~

אולי אהבה בוגרת לא נוצרת 

רק כשאנחנו מצליחים לשמוע את בקשת האהבה 

שמסתתרת מאחורי הכעס, הביקורת או השתיקה.

היא נוצרת גם כשאנחנו יכולים 

לבקש באומץ, להקשיב באהבה, ולהישאר מחוברים,

גם כשהתשובה איננה בדיוק זו שקיווינו לה.

כי ביטחון בקשר איננו הידיעה שתמיד יאמרו לנו "כן",

אלא הידיעה שגם כשיש "לא", האהבה עדיין שם.

לחיי האהבה 💗💗

אם משהו במילים הללו נגע בכם, 

אשמח לשמוע ממך בתגובות,

גלית אליאס,

הקשבה לגוף ~ מפגש עם הלב ~ צמיחה בקשר

** המאמרים באתר נכתבים מתוך ניסיון מקצועי ומתוך רצון 

     לעורר מחשבה, תקווה והעמקה. 

     הם אינם מהווים תחליף לטיפול, לייעוץ אישי, או לאבחון מקצועי

     וכל אדם מוזמן לבחור את הדרך המתאימה לו.

וברוח הדברים הללו -

הנה מתנה נפלאה שאפשר להעניק לעצמכם:
הזדמנות ללמוד לזהות את בקשת האהבה 

שמסתתרת מאחורי הכעס ~ השתיקה ~ או הביקורת.

מרחב שבו לומדים לבקש, להקשיב ולהיפגש מחדש:

מפגש זוגי חגיגי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת, ליום הנישואין או ברוח טו באב-

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com