יאללללה מפרקים את החבילה !!..

" עזבי.. אין לי כוח יותר,

אני לא מסוגל לסבול את זה והאמת.. אותך,

את כל כך כמו אבא שלי,

ואני... כל כך כועס עליו.. ועליך...

כולי פקעת עצבים,

אז מה אני צריך את זה ???

בואי נפרק את החבילה.. ניפרד כידידים..

או לא..

ואני אוכל לנוח מהתחושות הבלתי נסבלות האלו "

אז זהו.. שגם אם אתה צריך וגם אם לא .. – זה שם :-)

ומאחר וזה שם, אין פה שאלה... ועוד יותר גרוע מזה -

אין לאן לברוח..

אז בין אם תישאר איתה ובין אם לא..

הכעס קיים שם, וכדי שתחוש כועס פחות ופחות..

עליך לרפא את המקומות הללו..  (פשוט מאד - כי אי אפשר לברוח מהם..)

לרפא את התסכול של הילד שהיית שם – חסר אונים,

שאבא לא ראה..

יותר נכון – לא הסתכל לעברו..

הוא היה עסוק בעצמו, טרוד בענייניו..

ולא ראה אותך – הקטנצ'יק המתוק והמושלם שהיית,

המקסים הזה שרצה שיסתכלו לו בעיניים,

שדמות האב- מקור הכוח והעוצמה שלו,

הדמות שמחברת אותנו עם הכוחות שלנו לצאת החוצה לעולם..

שאותה הדמות הכי בעולם הזו..

שהיא- תסתכל עליך, תראה אותך,

ותגיד לך –

בלי מילים –

אתה שווה,

אתה ראוי,

אתה מושלם,

אתה שלם,

אני אוהב אותך..

אין כמוך בעולם...

אבל..

הוא לא היה שם בשבילך..

הוא לא ראה, ולא הסתכל..

וחוסר האונים של הילד שבך שהיה צריך אותו אז- צועק לשמיים – אני פהההההההה !!!!!

ועכשיו – היא – האישה שלך מזכירה לך את אותו המקום..

שוב – אתה לא קיים,

ולא ראוי..

ולא שווה..

ואותו הכעס, אותו התסכול מציף וגואה..

אבל....  אני מציעה לך - לשים לב.. הנה לך הפתעה ...  -

זוהי ההזדמנות שלך לריפוי !

אז.. נכון - יש לך הבחירה פה – אם לברוח ממנה – מההזדמנות .. (וגם מהאישה..)

או לקחת אותה- להושיט לה יד, לרפא את המקום הכל כך כואב הזה..

ובינתיים..

עד שתחליט, עד שתבחר..

בינתיים –

אתה הוא האב והאם הפנימית של אותו הילד המקסים ששוכן בתוכך,

ואתה –

האם אתה מוכן לראות אותו ?

האם אתה מוכן להסתכל לו בעיניים ?

האם אתה רואה כמה שהוא מקסים ?, מתוק?, יפה ?, ראוי ?

חיבוק גדול ממך – בינתיים, עד שאשתך –

שיכולה להחליף בשבילך את האם והאב שלא היו שם מושלמים,

יותר נכון עד שתחליט אם אתה נותן לה את שרביט הריפוי,

עד שתחליט אם אתה מוכן שתהיה עבורך האם והאב המרפאים, המתקנים את החוויה החסרה מאז,

בינתיים,

עשה טובה -

שלח לו חיבוק .,

תגיד לו כמה אתה אוהב אותו,

תבטיח לו שלא תעזוב אותו לעולם,

שתמיד תהיה שם בשבילו,

ושתמיד הוא שם בשבילך.

המשפטים הללו יש בכוחם לעשות הפרדה בינך לבין הכאב,

כי כל עוד אנחנו מזוהים עם הכאב- אין לנו היכולת לרפא אותו..

אבל – ככל שאנו מצליחים להפריד,

לחוות אותו, אבל בו זמנית לא להיות הוא – הכאב עצמו -

כך יש לנו היכולת לרפא אותו.

אז נשימה פנימה,

התחושה והחוויה של הכאב נוכחת שם,

והמשפטים :

אני אוהב אותך,

לעולם לא אעזוב אותך,

תמיד אדאג לך.

נשימה,

ועוד נשימה,

ועוד נשימה,

עד שתוכל להבחין בהבדל, בשינוי בתחושה, פחות מועקה, הקלה בכאב, נשימה חופשית יותר,

עד שתוכל להרגיש שהשתחרר שם משהו,

שהכאב או חלק ממנו עבר התמרה וריפוי.

ו...אם בכל זאת תבחר לתת לאישה שאיתך לקחת חלק בתהליך הריפוי שלך,

אז.. זה יהיה עוד הרבה יותר מרגש,

תוכלו לחוות יחד בתוך התהליך הזוגי הדיאלוגי,

את הריפוי, את הקבלה, במילים אחרות את   ה   א ה ב ה  במלוא הדרה .

אותו תדר נדיר ועוצמתי שלצערנו לא נמצא דיו סביבנו בחיי היום יום שלנו,

והנה הזדמנות נפלאה – שמתאפשרת בעצם הבחירה לא לברוח,

בעצם הבחירה להישאר בקשר הזוגי ולצמוח ממנו.

אז,

חיבוק גדול למי שאתה היום, ולמי שהיית אז,

באשר תהיה בחירתך אהוב אתה.

ו... אם וכאשר תבחר להעביר לאשה שלך את שרביט הריפוי,

פנה אלי כך שלמד אותך להפעיל את השרביט ולהפוך אותו למקל קסמים:

גלית אליאס

בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,

מזמינה אותך לפנות אלי :

במיל: galitel2@gmail.com

בטלפון : 052-8892401