יום שלישי, 5 במרץ 2019

לקראת יום האישה - מהו הארכיטיפ הנשי שלך?

האם את בלאבוסטה?
האמא?
הפאם פאטאל?

לפי  Clayton Olsonl
אלה רק שלושה מתוך שבעה אריכטיפים נשיים
שנשים מתפקדות מתוכן בתוך מערכות יחסים. 

שבעת הארכיטיפים הללו, הוא אומר -
הם מעין תפקידים לא מודעים
פרסונות שנשים לוקחות על עצמן בתוך מערכות יחסים
שכמו בפאתרן, שבויות בתוכן
ודרכן הם מתנהלות.

פרסונות שלרוב לא משרתות אותנו
וגם לא את מערכת היחסים שלנו 
ולכן לשמחתנו יש לכל אחת מהפרסונות
דרך יציאה שגם אותה אני מביאה בהמשך.

אין כמובן שום כוונה לשפוט אותנו על התפקיד שלקחנו,
ממילא הוא לא מודע,
אלא שמאחר ולתפקיד הזה יש אמנם רווחים,
אך גם הפסדים..
כשנהיה מודעות לו
ולאפשרות לצאת ממנו (!),
נוכל לשפר את החיים בכלל ואת מערכת היחסים בפרט,
תוך שאנחנו יוצאות מתפיסת הקוֹרבָּנוּת
לתפיסה של זוֹ שמייצרת את מציאות חייה
כמו גם את מערכת היחסים שלה. 

מודעות כזו תוכל לאפשר לנו להיכנס לתוך התפקיד כשנכון לנו
ולצאת ממנו כאשר זה הדבר שנבחר

אז... אנחנו צוללות ל 7 הארכיטיפים 
שנשים נוטות לתפקד מתוכם במערכות יחסים:

הארכיטיפ הראשון: הבלאבוסטה:
סרקסטית עם חוש הומור מאד מפותח,
היא יכולה להפיל מצחוק את הגבר שלה
ובהתחלה זה אכן קסום ושובה,
אלא ש...
כשאישה לוקחת תפקיד כזה באופן לא מודע
זה עשוי באיזה שהוא שלב 
ליצור ניתוק בינה לבין האיש שלה
כשהיא הופכת  לגברית במובנים מסוימים
ובכך מוחקת ומקטינה את המקום של הגבר שלה.
אז, זה יכול להפוך לטקטיקת שליטה בגבר
כדי לוודא שהכוח נשאר בידה.
כמובן שזה לא מודע
ובכל זאת אם יש בך מן הבלאבוסטה
תוכלי לזהות את היתרונות והחסרונות הללו בך.

השאלה שחשוב לשאול את עצמך אם את מזהה אותך כאן
הינה: מאיפה נובע התפקיד הזה?
האם מפחד מאינטימיות ? 
כי כשהאהבה של הבלאבוסטה מחמיצה דרך הסרקזם שלה
הגבר מתחיל להרגיש מושפל,
להיסגר וסביר שיכעס כי לא יוכל להתקרב אליה
(רוב הסיכויים לא יוכל לבטא זאת במילים) 

הנטייה הטבעית של הבלאבוסטה 
היא להימשך לגברים שיש להם נטייה טבעית להיות נשלטים
(ושְמִן הסתם האתגר ההתפתחותי
שלהם הוא לצאת מהמקום הזה.)
גברים שלא ניתן לסמוך עליהם 
ולכאורה "צריכים" מישהי שתנהל אותם. 

הדרך לצאת מהתפקיד של הבלאבוסטה היא
לבנות מחדש את הכבוד שיש לך לגבר ובכלל לגברים
ולבטא את ההערצה שיש לך אליו.
זה יאפשר לתפקיד הזה להישאר באור שלו 
ולא לתת לצל שלו להחשיך את חייכם.

הארכיטיפ השני: האמא
החלק החיובי של התפקיד הזה
הוא הדאגה וההזנה שה'אמא' מביאה אתה.
היא מגנה עליו, אינטואיטיבית ומכילה רגשית.
מי לא היה רוצה שכך יגנו ויטפלו בו?
זה עשוי להיות נפלא להיות מטופל כך על ידי מישהי 
ולתת תחושה של מקום בטוח עבורו } הגבר שלה.

זה נהיה חמוץ,
אם הסיבה שהיא לוקחת את התפקיד הזה 
היא משום שהיא פוחדת להיות נשלטת
ולא רוצה לאבד שליטה...

כשהאהבה של ה"אמא" נהיית חמוצה
מה שקורה זה שלא נשאר לגבר מקום להיות הגבר
כי את אמא שלו
הוא מתחיל לשחק את תפקיד הילד חסר האחריות
ואז הם כבני זוג נכנסים ללופ של יחסי אם - ילד
אין איזון, הם לא באותו גובה

לרוב ה"אמא" תימשך לגברים חלשים
שרוצים להישאר ילדים
שרוצים רק לשחק ולא רוצים להתבגר

הדרך לצאת מזה -
אם את מוצאת את עצמך מזדהה עם התפקיד האימהי,
התבונני על עצמך ובדקי איך את יכולה לאזן את זה,
למשל: להיות קצת ילדה בעצמך,
ו/או 
להוריד מעודף האחריות כלפיו 
ובכלל לתת לו קצת לקחת אחריות,
אמנם -
לתת לו ספייס לקחת אחריות בעצמו יכול להיות מאתגר,
אבל זה אחד האתגרים פה
כל אחד מהשניים פה יכולים לצמוח 
ולשנות מעט מהתנהלותם בעולם
ובתוך הקשר בפרט

הארכיטיפ השלישי: ה"פאם פטאל"
האישה הסקסואלית
המפתה
שיכולה לפגוש את הגבר במקומות הפרמיארים שלו. 
יש לה היכולת "לבנות" תשוקה
זה עשוי להיות תפקיד כיפי
יש בו תשוקה ושמחת חיים
אבל יש לו צדדים חשוכים
והם מתקיימים במקום בו הסקס הופך לנשק
ולדרך לשלוט בגבר שלך.

כשאת נותנת את זה או מונעת את זה
כדרך לשלוט בגבר או לעשות מניפולציות,
לקבל כוח מזה,
למעשה את מתגרשת מהאפשרות להתקרב
למעשה את מייצרת מאבקי כוח,
מצב של אחד נגד השני במקום אחד עם השני
כאילו אתם כבר לא באותו הצוות יחד
אלא יש ניצול של המצב לקבל כוח

כך, בשלב מסוים הגבר עשוי להתחיל להרגיש לכוד, 
אז הוא מתחיל להתנגד.
כי אמנם יש סקס 
אבל לא ממקום מקרב אלא ממקום לוכד ושולט

אם את לכודה בתפקיד הזה באופן לא מודע,
סביר שתימשכי אל גברים 
שהתפקיד שלהם בתוך הלופ הזה הוא המוכר והרגיל שלהם-
גברים שמכורים לסקס,
גברים שמשחקים עם נשים 
עם אותו הכוח של המיניות שלהם בעצמם.
זו תהייה המשיכה האוטומטית.

כדי להשתחרר מזה,
זה יכול להיות טריקי ולא קל
כי לאישה שהיא "פאם פטאל" יש אמונה שגויה 
שסקס זה הדבר היחידי שיש לה להעניק 
שהיא לא שווה כלום בלעדיו 
ולכן עשוי להיות לה קשה לצאת מהמשחק הזה
כל עוד לא תעבוד פנימה לשינוי האמונה הזו
שלפיה זה הדבר היחידי שגברים רוצים ממנה,
כל עוד היא לא רואה את הערך שלה ללא קשר לסקס,
יהיה לה קשה להיפרד מהדגם הזה.

משמע- העבודה היא עבודה פנימית 
של חיבור לערך העצמי שלה ושינוי האמונה השגויה.

הארכיטיפ הרביעי: המְרַצָה

זו, היא מאסטרית בלהיות מה שהגבר רוצה.
הצד החיובי של הדגם שלה גורם לגבר להרגיש משמעותי-
היא מתאימה את עצמה לכל מה שהוא.

אם הוא אוהב ספורט- 
היא הופכת להיות חובבת ספורט בעצמה וכו'.
יש בזה משהו מקסים
שמאפשר להשפעה להיות מְחַבֵּר ביניהם.
לָמְרַצָה זה בא באופן טבעי.

אבל אם את מרצה לחלוטין
ובאופן מוחלט מתאימה את עצמך אליו,
למעשה את מאבדת את עצמך 
באיזה שהוא שלב בתוך הקשר,

כי את לא מביאה את עצמך האותנטי לקשר
ואז הגבר מתחיל לאבד אמון בך
כי הוא לא בקשר אתך.. 
למעשה הוא בקשר עם מישהי 
שמתאימה את עצמה באופן מוחלט למה שהוא רוצה
ואז, 
מה שהוא מתחיל לעשות במודע או שלא,
יהיה להתחיל לבדוק את הגבולות שלך
למתוח אותם ולבדוק מה יקרה
לבדוק אם תתנגדי. 

אם את כזו, 
לרוב זה מתוך האמונה: 
'אם אביא את עצמי האמתית,
את הצרכים שלי והבלגן שלי
זה יהיה יותר מידי והגבר שלי לא יוכל לשאת זאת ואותי'.

כשאנחנו בודקים לעומק, 
לרוב נמצא את עצמנו חוזרים לבית שבו גדלנו
ולמה שראינו שם, או בדיוק ההיפך,
או שכילדות התייחסו אלינו בהתאם למה שמצא חן בעיניהם.
לא נתנו לגיטימציה לרגשות שלנו
אלא מה שנחשב טוב בעיניהם קיבל חיזוק ומה שלא, קיבל עונש
והתרגלנו להסתיר חלקים מעצמנו 
על מנת להיות שייכים להורים שלנו

לרוב הן אומרות "אני נתתי לו הכל, הכל נתתי לו"
פה המקום לשאול:  האם באמת ביקש זאת ממך?
או שזוהי התפיסה שבתוכך לפיה פעלת?
ראשית יש לבחון את האמונה הזו
ולראות אם הקשר נשאר בחיים עם השינוי,

כי הנשים הללו נוטות למשוך אליהן נרקיסיסטים.
אלה שואבי אנרגיה בלתי נדלים 
עבורם זה בסדר שאחרים יתנו להם הכל 
והם יישארו במרכז תשומת הלב...

הארכיטיפ החמישי: הנזקקת והתלויה.
זו לרוב תמשוך את 
ה"גיבור" התורן שיבוא להציל אותה.

בהתחלה זה יהיה נפלא עבורו
היא פגיעה כל כך ורגישה,
כי זה נותן לו תחושה מלאה של משמעות
יש לו מקום, תפקיד וממש צריכים אותו

זה מחמיץ 
כשהתלותיות שלה הופכת להיות 
קוֹרבָּנוּת בלי ניתנת להצלה
אפילו לא על ידי הגבר שלה.

מה שמשאיר אותו בתסכול
והוא מתחיל להרגיש לבד וריקנות

אז, מגיע שלב שהוא מתפטר מתפקיד הגיבור
גם כי אין מקום עבורו להיות פגיע,
אין הדדיות בקשר

הנזקקת והתלויה נמשכת לגברים ה"מתקנים"
העצמאיים, 
אלה שצריכים פרויקט לטיפול
ובהתחלה זה מעולה עבורו אבל כאמור 
עד שזה הופך להיות פרויקט חד צדדי ולא מערכת יחסים.

התפקיד השישי: הנסיכה
נותנת השראה לגבר
יש לה סטנדרטים גבוהים
היא מאתגרת,
יש לה נוכחות שדורשת 
שהגבר יהיה גם בגובה הזה עבורה

האמונה השגויה שנמצאת מתחת לפני השטח: 
גברים צריכים להיות לפָנָי ולשרת אותי ולתת לי מה שאני רוצה

היא יותר רוצה להיות נערצת על ידי הגבר 
מאשר להיות נאהבת על ידו ומחוברת אליו

הגברים שתימשך אליהם
יהיו כאלה שירצו בה כדי להתגאות בה כלפי חוץ
יותר מאשר לאהוב אותה באמת.

גברים שרוצים עומק גבוה יותר 
לא יימשכו אליה כי יצטרכו יותר.

מה שיכול להוציא אותם מהריקוד זה למשל
לאמץ את השירות לשני הצדדים 
להפוך אותו להיות הדדי.

חשוב לזכור:
שלכל ארכיטיפ יש צד חיובי ונפלא
ולכן אנחנו לא רוצים לוותר על הכל 
אלא להיות מודעות להתנהלות הלא מודעת
ולנהל אותה במקום שהיא תנהל אותנו

הארכיטיפ השביעי: אשת העסקים
היא מאד ברורה,
יודעת לומר בדיוק מה צריכה
היא אינדבידואלית
יודעת מה שלו ומה שלה
יש כבוד מאד מדויק להם.

החלק החשוך שלה -
הגבולות שלה החזקים אולי מידי
הכל מחולק בדיוק שווה בשווה
כאילו הם מנהלים עסק
ולא מערכת יחסית

אם היחסים מרגישים כמו חילופין 
יותר מאשר מערכת יחסים -
הם לא יתפתחו,
לא יהיה חיבור
הוא } עשוי להרגיש לבד ולא יתמסר לחיבור אתה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

❣❣ לפעמים יותר מארכיטיפ אחד שולט בנו
המפתח הוא גמישות ומודעות.

לראות את התמונה ולהיות מודעים לה
ולאפשרויות לצאת מהמצב

מאד יכול להיות גם 
שנמצא את עצמנו נמשכות לתפקיד מסוים
בהשפעת הגבר הספציפי שאליו נמשכנו
שכאילו דורש מאתנו להיות יותר נסיכה ממנהלת
ולנוע ביניהן

בכל אופן שוב - המודעות פה היא כאמור המפתח
כי היא זו שמאפשרת לנו להישאר אותנטיות 
למי שאנחנו באמת
ולא ללכת לאיבוד.

ובנימה אופטימית זו,
אני מאחלת לך יום האישה שמח ומחבר למי שאת במלואך,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חדש על המדף:

איך לדבר }{ במקום לריב?
ועל הדרך להשתחרר מכעסים!

כך תוכלו ביומיים (!) להקפיץ את הזוגיות שלכם
לרמה אחרת
ולחזור להיות האחד בשביל השני.

פרטים בלחיצה פה







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה