יום שלישי, 19 במרץ 2019

איך בהשראת חג הפורים נהנה יותר מהסקס שלנו?


באופן טבעי, כשאנחנו נכנסים לתוך קשר,
במיוחד בשלב המחייב שלו,
ועוד אפילו יותר כשנכנסים הילדים לתמונה,
כל אחד מאתנו לוקח תפקיד ונשאב אליו:

האמא/
המפרנס/
האחראי/
חסר האחריות/
הליצן - המצחיק שמשחק יותר עם הילדים/
הרציני יותר
ועוד ועוד

כאילו נכנסנו לדמות בתחפושת
ואפילו אנחנו כבר שכחנו את עצמנו בתוכה..

כל אחד מאתנו בהתאם למה שראה וחווה כילד,
ייטה להיות אותו הדבר
או בדיוק ההיפך של מה שראה.

איכשהוא נמצא את האיזון בינינו,
לרוב באופן לא מודע
ולמרות שתהיה בו מן ההשלמה,
נמצא את עצמנו רבים עליו:

"למה אתה משאיר את הנעליים בכניסה?"
תשאל מי שלקחה על עצמה את האחריות על הסדר
כמובן שזה לא תלוי במגדר 
ויכול להיות שדווקא הוא } זה ששואל אותה {

או
"למה את כל כך כבדה?"
ישאל מי שלקח על עצמו להישאר הקליל.

לא פעם אנחנו עשויים למצוא את עצמנו שואלים:
איך זה קרה? ששקעתי כל כך בתפקיד ה...

ולמרות שנרצה לפעמים להתנער ממנו,
יש משהו חזק שמקבע אותנו בתוכו,

מה גם שמאבקי הכוח
שנובעים מהמתח בין התפקידים
הלא מודעים הללו מחמירים את ההתחפרות.

ואז... בין היתר,
כשהיא בתפקיד האמא - 
המיניות מחוץ למשחק.

ככה זה, באופן אבולוציוני,
ככה זה עובד בתוכנו,
לטובת התפתחות והמשכיות האנושות.

זאת, למרות ש...
סקס הוא לא רק המפגש הפיזי,
אלא הרבה מעבר -
סקס הוא הזדמנות לחיבור,
הזדמנות לתת לו להרגיש שהוא חשוב לך ואת לו,
הזדמנות להיות יחד.

יחד עם זאת,
במיוחד בשנים הראשונות, כשהילדים קטנים
ודורשים תשומת לב מרבית,
מעבר לעומס שהטיפול בילדים דורש,

בעוד שהאחד מאד רוצה חיבור,
השני - שבתפקיד האמא 
והיה כל היום מחובר מאד לילדים -
נותר מרוקן בסוף היום, בלי יכולת לתת
וגם כבר בלי צורך לקבל.
(אחרי שכל היום היה נוכח עבור הילדים,
ולא רק נתן אלא גם קיבל חיבור) 

נוצר שובע כזה שהיא רוצה להיות בחיבור לעצמה
וצריכה בעיקר שקט

אז מה עושים?

אני רוצה להציע פה שתי הצעות,
את שתיהן שמעתי מאסתר פרל,
מטפלת זוגית בינלאומית מקסימה ומלאת ניסיון:

ראשית
למצוא את הדרך להוקיר את האחר על התפקיד שלקח על עצמו
"אני ממש מעריכה את זה שאתה משחק אתם וכל כך כיף לכם,
  זה מאפשר לי להתפנות לדברים שאני מחוייבת לעשות"
ו:
"אני ממש מעריך את האמא המסורה שאת עבורם,
 זה מאפשר לי להתפנות למה שאני מחוייב לו"

כל אחד ומה שהוא מחוייב לו.

(פה אגלה לך סוד קטן:
הפרגון הזה,ההערכה, עצם זה שאתם רואים את התרומה של האחר,
זה כשלעצמו עשוי להקטין את הקיצוניות של הנטייה של האחר
שמרוכזת ב"למה את/ה לא..."
ולרוב מחמירה את מאבקי הכוח.)

שנית
הצעה ברוח פורים:
החג הזה ואפשר כמובן להמשיך זאת כל השנה
מאפשר לנו להיכנס לדמות נוספת
מעבר לזו הנוחה והרגילה לנו.

ואנחנו הרי ממילא הרבה יותר צבעוניים ומורכבים
מהתפקיד המרכזי הזה אליו נשאבנו...
שלפעמים הלכנו בתוכו לאיבוד..

טריק קטן שיכול לחלץ אותנו 
מהדמות אליה נשאבנו
זה למשל להיעזר בשמות מפתים
כמו ז'אק וז'אקלין :-)
או כל שם אחר שעושה לכם את זה,

וכך לייצר לכם הזדמנות להיחלץ ולו לרגעים,
מהדמות אליה נשאבתם
ולהיכנס לסצנה חדשה
ובה חיוניות, חיבור, שמחה, 
חזרה לאני השלם יותר
ואולי גם - מעשה אהבה מרענן.

כי האנרגיה המינית היא אנרגיית החיים שלנו
ואנחנו לא רוצים לתת להרגלים הכובלים
ולמאבקי הכוח שמגיעים בעקבותיהם ובכלל
את הכוח לנקז אותה מאתנו

כל אחד עבור עצמו
וכל אחד עבור השניים שאנחנו.

מאחלת לכם משחק תפקידים משמח
וששמחת פורים תלווה אתכם כל יום ויום בשנה

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה