יום שני, 11 במרץ 2019

איך להצליח לחולל שינוי? 4 תובנות קריטיות להצלחה

המילים הללו החלו להיאסף לרשומה
עוד לפני שהייתי ערה לעֹצמה של קרני השמש
שצולות את פָּנָי באופן כזה,
שלמחרת אֵרָאֶה כאילו עברתי פילינג עמוק..

עוד לפני שהייתי ערה למאמץ הרב 
שאני מעמיסה על השרירים שלי,
כזה שלמחרת אתוודע דרך כאב הכיווץ 
למקומות שלא היכרתי בגופי קודם,

המילים הללו החלו להיאסף
תוך כדי שאני לומדת לגלוש בחרמון
כן, היה חם, השארתי את המעיל בלוקר..
אני! כן!.. 
בגילי שאפשר כבר להגדיר כמופלג,
אפילו אני כבר לא יכולה להתכחש לכך יותר
ולמרות זאת, הוכחתי לעצמי ש:
לעולם לא מאוחר מידי!

"ממש לא", "אפילו אני הצלחתי"
מצאתי את עצמי מתערבת בשיחה בין שני בני זוג
כשהוא אמר על בני העֶשְרֶה שלהם:
"זה קשה להם כי זה כבר גיל מאוחר להתחיל"..

האמנם???

אז לא, לעולם לא מאוחר מידי!

נכון שלבן שלי בן ה 10 עקומת למידה חדה (הרבה) יותר
ועדיין... 
הוכחתי לעצמי שזה אפשרי!
ש(אפילו) אני (!) יכולה.

למרות הפחד, ואני פחדנית ידועה,
ממש ממש הצלחתי לגלוש. 

היה לי קל יותר ויותר 
ככל שקלטתי את עניין "הפיצה"-
כך קוראים לתנוחת העצירה.

ככל שהייתי בטוחה יותר שאני מצליחה לעצור,
כך היה לי אומץ יותר להתמסר
למרחבים הלבנים
ולהרפות וליהנות מהחופש הזה
שזורם בעורקים
במורד הלבן הבוהק הזה

אז תוך שאני נפעמת מהיכולת המוּלדת שלנו ללמוד
כל דבר שנבחר, 
שמאפשרת לנו להצליח בו
לו רק נרצה ונתמיד,
התנסחו לי כמה תובנות
ואני מביאה אותן דרך ההתנסות במיני סקי למתחילים:

הראשונה כאמור הינה היכולת המולדת שלנו ללמוד
שממשיכה להתקיים בנו כל עוד אנחנו חיים.
אף פעם לא מאוחר מידי
ואם אני רוצה משהו חדש,
או לשנות משהו קיים -
זה אפשרי!

מה שנחוץ לשם השינוי
הינה הגדרת הרצון
ונחישות והתמדה בדרך

ככל שגלשתי ועליתי ושוב גלשתי
ושוב ושוב,
יכולתי להבחין בשיפור המתמיד באיכות הגלישה שלי.

אז נכון, שכשאני רוצה לשנות הרגלים
שמקורם בתקופת חוסר האונים שלנו,
הרגלים שמה שמפעיל אותם הוא המח הקדמון,
השינוי דורש יותר מ"כמה סיבובים" 
שהספיקו לי כהתחלה במדרון בית הספר בחרמון
ובכל זאת, מניסיון אישי אני יכולה להבטיח -
שההתמדה ניכרת גם בשינויים פנימיים:

אם למשל אני רוצה להפסיק לצעוק כשאני כועסת-
מה שמקשה עלי בשינוי - 
הוא העובדה שמי שמפעיל את הצעקה 
הוא מנגנון הישרדותי כמו אינסטינקטיבי בתוכי:

אני מפרשת את הגרביים הזרוקות בכניסה לבית כזלזול,
ומיד יוצאת ממני צעקה שמטרתה הקמאית 
הינה להחזיר אלי את הכבוד האבוד.
(או במילים של התסכול: "תפסיקו לזלזל בי!")

גם כשאני כבר מבינה שהמטרה לא מושגת עם הצעקה,
עדיין, להבין בשכל זה לא מספיק,
כי המנגנון הזה כבר עובד שנים
מה גם שהוא מופעל לא על ידי השכל - זה שמבין עכשיו..
ולכן הוא כמו נעול בתוכי ולכאורה לא ניתן לשינוי.

בדרך שבה אני מנחה 
בתהליכים שאני מלווה (זוגות ויחידים), 
אנחנו מצליחים להגיע לאותו המקום שחווה זלזול,
לפגוש את החלק בתוכי ששנים רבות מתוסכל ממנו
לראות אותו, לכבד אותו, לחזק אותו
באופן כזה שיהיה פחות תלוי 
במחוות שמפורשות כמכבדות מן החוץ

ואז, ככל שבדיעבד אחרי הצעקה,
אפגוש שוב את המקום הזה ואעניק לו כבוד ונראות
(כאמור בנחישות והתמדה),
אמצא את עצמי אחרי כמה אינטרוולים כאלה
נושמת מול הגרביים ובוחרת:
האם לצעוק?
אולי לבקש?
אולי פשוט להרים את הגרביים?
או להשאיר אותן שיורמו על ידי מי שהפשיל אותן.

כי ממילא הגרביים הן לא העניין
והזלזול - שהוא כן העניין והטריגר לצעקה -
כבר לא מפעיל אותי באותה המידה אם בכלל.

לסכום התובנה הראשונה אם כן,
התמדה, נחישות וניצול כל סיבוב 
כהזדמנות לפגוש את המקום הכואב 
וריפוי של עוד שכבה.

(במקום להתלונן "שוב אתם עם הגרביים בכניסה???"
או "שוב נפלתי... אין לי סיכוי, אני כזו גרועה"
אלה - שרק מחמירים את המצב..)

תובנה שנייה - מומלץ לקחת מורה טוב לדרך.
ראיתי לאורך המדרון טובים וצעירים ממני, 
מתוסכלים מההתנסות,
יושבים על השלג ומרימים ידיים..

האמת היא שלא הייתי צריכה להסתכל לצדדים..
אני בעצמי לפני כמה עשורים ניסיתי לבד,
ניסיון שהשאיר את האופציה של השלג 
רחוקה ממני 3 עשורים שלמים!

לעומת זאת, הפעם, השכלתי להקשיב לאחי האלוף
ולקחתי שיעור
עם מדריך מאלף! הנה הוא פה בתמונה:
שבשעה אחת נתן לי את הדגשים,
שהיו דרושות לי התנסויות רבות לו הייתי מתנסה בעצמי,
אם בכלל היה נשאר לי כוח ומוטיבציה
ואם לא הייתי מתייאשת קודם...
מורה טוב אם כן - משנה את התמונה
בצורה משמעותית!


פה אוסיף תובנה שלישית שקריטית להצלחה-
הדבר הראשון שהמורה לימד אותנו 
זה איך לעצור.
כשאנחנו דוהרים במדרון, בין אם מדרון ההר בגלישה
ובין אם במדרון האמוציות,
במצב הזה בו אנחנו לא שולטים בעניינים,
אלא הם שולטים בנו
הידיעה איך לעצור הינה הדבר הכי חשוב.

כשמצליחים להפנים אותה -
הדרך לפסגה (תרתי משמע) הרבה יותר קלה.
טוב, שלא תהיה פה איזה אי הבנה..,
זה לא שאני איזה גולשת סופר אלופה,
שאחרי שיעור של שעה וכמה סיבובים 
על מדרון בית הספר לגלישה בחרמון
כבר יכולה לכבוש הרים..
עם כל הכבוד.. 

ולמרות זאת,
מודה, שביהירותי הרבה, (סולחת לי על כך)
אחרי שנגמר השיעור ועשינו עוד כמה סיבובים,
והרגשנו ש"מיצינו" (עאלק.. :-)

עלינו לרכבל האמצעי,
"אם אני יודעת לעצור, מה כבר יכול להיות"
אפשר להתרשם מהגובה, פה היה צריך ליפול לי האסימון.. 
שאלתי את עצמי
ועוד כמה אנשים ומדריכים שפגשתי בדרך לרכבל..
שאלה שלכאורה הניחה את הדעת

והיא המשיכה להניח את דעתי עד שהגענו 
בגלישה מהירה מאין כמוה למדרון התלול
שבסוף המסלול שיורד מהרכבל האמצעי.

א ל ו ה י ם !

לא משנה כמה התאמצתי עם ה"פיצה"
בכלל לא היתה לי שליטה !
ומצאתי את עצמי דוהרת במהירות שיא
למרות כל ניסיונות (השווא) להאט ולשלוט בדרך,

עד... שהפלתי את עצמי בכוונה לאחור
כדי שאוכל לעצור,
להסיר ממני את המגלשיים
ולרדת ברגליים כבדות (בגלל הנעליים)
ובלב שמח גם בגלל ההצלחות הקודמות
וגם בגלל שכרגע ניצלתי!

התובנה הרביעית שלי אם כן היא צניעות

ואיך היא קשורה להתפתחות אישית
ולשינויים פנימיים שאנחנו רוצים לעשות בחיים?

אחרי ה"שיעור", באשר הוא 
ישנם מצבים או פרקי זמן- מן ישורת 
בהם נוכל להתקדם בכוחות עצמנו.

אבל, כשאנחנו מגיעים לרמה הבאה-
כדאי ומומלץ לקחת עוד "שיעור", 
או תמיכה ממי שעבר את הדרך
ויודע מה המכשולים לאורכה.

אחרת אנחנו עשויים ליפול ל"בור" 
ולחשוב בטעות שהכל היה לשווא
והנה אנחנו שוב בנקודת ההתחלה...

למרות שזה בהחלט לא המצב,
כיון שגם אם אני בנקודה דומה,
היא לא באותו הגובה,
זהו לא מעגל עם נקודת התחלה וסיום
אלא ספירלה שכשהיא מגיעה בסיבוב
אל מעל נקודת ההתחלה היא דומה לה,
ובכל זאת נמצאת מעליה.

דרך אגב גם את הספירלה הזו ציירתי ב"צייר"
עם עקומת למידה ושיפור מניסיון לניסיון.
היא היתה הרבה יותר מגוחכת בפעמים הראשונות
וגם אם זו לא שלמות, כי בחרתי לעצור בפעם החמישית,
נראה לי שהיא מספיק ברורה בשביל להעביר את המסר.

אז נכון שכשאנחנו רוצים שינויים גדולים 
אנחנו עשויים לפגוש יותר תסכול ואכזבות
מ 5 ניסיונות של ציור...
או 5 סיבובים של גלישה..

ובכל זאת - המסר הכי חשוב שלי,
הוא שזה אפשרי!
כל מה שנרצה,
דרוש לנו:
רצון, 
נחישות והתמדה,
מורה טוב
וקצת צניעות!

בנימה אופטימית זו
עם דגש על היכולת הטבעית שלנו 
לשנות ולהצליח בכל אשר נרצה,

אפרד לשלום -

עם המלצה חמה לקחת לכם יום אחד של חו"ל בארץ,
ליהנות מההר המקסים,
האנשים הנפלאים שמתפעלים את האתר
ועל הדרך לתרום את חלקנו לתיירות הישראלית

מוסיפה עוד סרטון שהמדריך צילם אותנו,
וזה אחרי שעה אחת של תרגול
עוד השתפרנו יותר אחרי כן :-)



פה בשבילך,
כמורה עם כלים מופלאים לחולל כל שינוי שתרצי!

גלית אליאס, 
מומחית בהחזרת אהבות למקומן


2 comments:

  1. גלית את מדהימה,כרגיל,אוהבתותך וממש מתגעגעת!!!סתם,שתדעו שגלית עזרה לי בתקופה של שינוי מטורףףףףףף בחיים שלי,תמכה יעצה ועמדה לצידי בכל שהתבקש-לגמרי מורה עם כלים מופלאים לחולל שינויים!!!מיוחדת במינך!!!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה מותק על המילים החמות ⁦❣️⁩⁦❣️⁩

      מחק