מהי אינטימיות עבורך?

 "יצאתי מאד פגועה מהנישואין שלי.."

היא סיפרה (בין היתר) תוך כדי ששוחחנו 

על הניסיונות הנשנים וחוזרים - שלא משביעים את רצונה מאז -

לבנות מערכת יחסים מיטיבה עבורה.

כבר שנים שהיא בתוך החיפוש הזה

וכל פעם מחדש היא נפגעת,

תמיד יש משהו שלא מספיק טוב לה,

פחות מידי או יותר מידי,

מן טעם של פספוס 

והיא כבר כמעט על סף ייאוש. 

כשהביטה על תמונת הילדות שהביאה כמה שבועות לפני, 

אמרה שהיא רואה בילדה שבתמונה את היכולת לקבל שהיתה לה אז,

את הפתיחות והנגישות הפשוטה ללב.

ומה שהיתה רוצה להחזיר לעצמה - זו היכולת ההיא להיות בנוכחות ובחיבור

שהיתה לה כה זמינה כילדה,

כך שתוכל כבוגרת ליצור חיבור וקרבה בעיניים פקוחות -

אינטימיות.

ולמרות שזהו הרצון שלה, 

המציאות מפגישה אותה עם אכזבות חוזרות ונשנות...

~~~~~~~

לרוב, כאשר מתקיים פער בין הרצון שלנו

לבין מה שקורה לנו במציאות -

זה סימן שישנו דיסוננס פנימי,

כלומר מחד - רצון ל X

ומאידך - אמונה פנימית שמשוכנעת שהרצון הזה "מסוכן" לנו.

למשל אם ניסיון החיים שלה

לימד אותה על בשרה כבר מהילדות

שקשר קרוב יכול להיות נעים אבל הוא גם מסוכן...

כי הקירבה הזו מאפשרת לָאחֶר גישה

וזה יכול מאד לפגוע.. (כשהוא לא רוצה/ כועס/ הולך...),

בהמשך לכך, יכול מאד להיות שיִיבָּנֶה מנגנון פנימי כזה

שיְיָצֶר מצבים בהם "מערכות יחסים ייכשלו",

למשל על ידי כך שתמצא את עצמה נמשכת לאנשים שאינם נגישים,

מצבים כאלה ואחרים ש "יגנו עליה"

בכך שלא באמת תתאפשר שם אינטימיות.

כך בעצם לצד האמונה הפנימית הזו שאינטימיות מסוכנת לה,

מתקיימת בה כמיהה עמוקה לקשר.

בעוד שהאמונה הזו השתרשה בזמנים בהם היתה חסרת אונים -

כלומר באמת הפגיעה נתפסה כסכנה כי אכן היתה כזו,

כל עוד היא מופנמת בה- היא ממשיכה לנהל אותה באופן לא מודע 

למרות שהיום היא בוגרת ומעצם כך בעלת אונים. 

כל עוד התכנים הללו סמויים,

וגם אם גלויים -

כל עוד הם חיים ובועטים בנו -

סביר להניח שהתסכול יימשך

יחד עם זאת,

ככל שתתיר את הקשרים הללו,

ככל שיִיוָוצֶר חוסן פנימי ש"יבין" שהיא בעלת אונים -

בוגרת שמנהלת את העולם הפנימי שלה,

תפשיר מחדש האפשרות להביא את עצמה גלויה ונגישה

ותיווצר הסכמה להיות בתוך קשר בלב פתוח

למרות שהאהבה פוגעת

ולא בתנאי שלא תיפָּגָע...

~~~~~

הפעם יצאנו לתרגיל צילום 

בו נדרשה להרשות לעצמה להרגיש את הכמיהה שלה לאינטימיות

ולצלם אינטואיטיבית מה ש"קורא לה"

זו היתה התמונה הראשונה שצילמה:

"זה היה פה גם בפעם הקודמת? "

היא שאלה בפליאה כשיצאנו לחצר ו.. צילמה.

כשהתבוננו בתמונות הסבירה שהגדר הזו מייצגת בעולמה הפנימי 

את המחסום שמונע חיבור,

כובלת מאד בהרגשה שלה,

מה שלא מאפשר עבורה אינטימיות.

יחד עם זאת יכולנו לראות תנועה

וגם שיש בגדר הזו מעברים בין המוטות

אותם היא שואפת להרחיב 

המקלות האלה גם מייצגים את סימני השאלה והספקות הרבים שלה, הוסיפה

"אוהב?" /  "לא אוהב?"

את הצורך באישור הסביבה והחיפוש התמידי שלה בקולות החיצוניים.

❤

עברנו לתמונה השנייה:

עליה אמרה: "זה ההיפך מאינטימיות."

כאן הם (הצינור במשל ובני הזוג בנמשל) מטילים צל אחד על השני,

יש פה הסתבכויות - כל אחד עם עצמו וכל אחד עם האחר

וכל זה על מצע של יובש וצחיחות.

משהו סטטי ולא מתפתח.

❤

זו התמונה ב 3 שצילמה:

גם בה אין אינטימיות.

יש כפייה,

אחד חותך את השני

אפילו אלים בתחושה שלה

הצילום הזה מבטא את החשש שלה

ממצב בו תאבד את עצמה בתוך קשר,

מביטול עצמי.

כזה שהתעוררה ממנו כמתוך חלום בלהות כשהתגרשה

עד שאספה את עצמה חזרה אליה..

כל כך בטבעיות אנחנו - בעיקר הנשים אך לא רק -

מבטלות את עצמנו בתוך קשר זוגי..

וזו - איננה אינטימיות

על מנת להיות באינטימיות עם האחר -

עלינו להיות ראשית באינטימיות עם עצמנו

מה שביטול עצמי מן הסתם לא מאפשר...

❤

תמונה 4: 

בה צילמה את ערימת העלים הזו

שמייצגת - כך אמרה - את בליל המחשבות שלה אודות אינטימיות.

ערבוב והטעיית התפיסות

שמייצרות חוסר בהירות לגבי מהי באמת אינטימיות

ומהו באמת הרצון שלה?

הכמיהה שלה להיות באינטימיות -

לא מתוך פחד להיות לבד,

לא כי צריך או מקובל,

לא מתוך החוסר...

❤

ואז הגיעה התמונה ה 5:

זו שמיד כשהוקרנה על המסך,

נפתח לי משהו בלב,

כאילו קורנת ממנה שמחה, כך הרגשתי אני.

והיא תיארה:

זו אינטימיות.

יש פה קרבה,

מגע, (משיק ולא מתערבב)

הישענות הדדית - של תמיכה

קָשיבוּת

זה - להיות בחיבור.

מה שנותן לה תחושה של בטחון והגנה.

~~~~~

כך, בצילום אינטואיטיבי של 5 תמונות 

נפרס בפנינו עולמה הפנימי

5 תמונות שבכוחן ליצור בהירות ויזואלית רגשית

שעזרה למילים להישלף ולהתנסח לְרעיון,

שמחליף את התפיסות המעכבות 

בכאלה שמקדמות אותה לעבר הכמיהה לחיבור

אמן!

~~~~~~

סדנת תרפיה באומנות הצילום

מאפשרת למשתתפים לספר את סיפורם

ונותנת הזדמנות להבעת רגשות ומילים

באמצעות צילום ותמונות בשילוב כלים טרנספורמיביים נוספים,

מעבר לכך שכל זה קורה בעונג צרוף...

~~~~~~~

והנה הצצה אלי:

זה מה שצילמתי אני אתמול, 

בתוך תהליכי העיבוד של האובדן האישי שלי,

שמלווה בעצב ובגעגועים

השזורים בפחד מהסוף - זה שהראה את עצמו בלי שהייתי מוכנה לו...

(אם זה משהו שאפשר להיות מוכנים לו בכלל...)

~~~~~

ומכאן בברכת ימים יפים

ושנצליח לייצר לנו יציבות יחסית בתוך תנועת החיים,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

               פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

• תהליך אישי מוקלט בוידאו  עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום?  . פרטים נוספים בלחיצה כאן

• פגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אל על ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  
• 
  
• קורס מעשי (דיגיטלי) לזוגות שרוצים לקום עם חיוך בכל בוקר  - פרטים נוספים בלחיצה כאן
• 
  
• סדנת צילום נשית רגשית "ממרצה למרוצה" פרטים נוספים בלחיצה כאן

למה זה שהוא } לא מרוצה משום דבר, זה בדיוק מה שהיא { צריכה ?

(סיטואציה שחזרה על עצמה כמה פעמים בימים האחרונים וכאילו ביקשה להיכתב:)

 

הוא ישב מולי עם רשימה שהכין מבעוד מועד

ועבר מסעיף לסעיף,

על כל אחד מהם פתח ואמר ש'הוא באמת מעריך ושמח על מה שיש...',

ותוך כדי שהמילים הללו כאילו מכינות את המצע ל"אָבָל" שבפתח...

זה... אכן לא איחר להגיע בתוספת הטעם החמוץ של החֵסֶר

שמילא את האוויר ככל שהתקדם בדבריו. 

ככל שהוא המשיך והוסיף

ולמרות שלא היה לה ויכוח אובייקטיבית עם הנאמר

ולמרות שידעה שהכוונה שלו היא לטובתם,

שהוא אוהב אותה ושמח בה ובהם

ושהוא מעלה את הנקודות הללו כדי שיהיה להם עוד יותר טוב,

למרות כל זאת - 

יכולתי לראות אותה הולכת ומתכווצת במקומה.

~~~~

האמת היא שהסיפור הזה מאד נפוץ בקרבנו,

זה משהו מאד תרבותי שמתחבר מכיוון אחר 

להרגל הרווח להיות בשיפוט וביקורת,

זה חלק מתרבות הסטרס שאנחנו חיים בה

שהכתירה את הביקורת כדרך לשינוי,

תרבות שעדיין נושאת טעם וגוון הישרדותי

למרות שכבר כמה עשורים אנחנו לא באמת בהישרדות.

זה כאילו נשארנו עם אותה התודעה ההישרדותית

למרות שהמציאות השתנתה.

ומכאן - 

הניסיונות שלנו להתנהל ולפעול במציאות

עם הכלים ההישרדותיים 

(כמו להתלונן על מה שחסר, או לשפוט, או להביא ביקורת וכו'..) 

לא רק שאינו אפקטיבי,

הוא משאיר אותנו עם אותו הטעם המר של החֶסֶר.

אותו הטעם שממנו התלונה מלכתחילה מנסה להתנער..

יחד עם זאת,

הדרך לשינוי התודעה

היא דרך היש. דרך מה שיש כעת

גם אם זה טעם מריר של חוסר

אך לא מעמדה שמתנגדת וטוענת ומתלוננת על המצב

אלא ממקום שְעֶר לתסכול, מסתקרן לגביו, שוהה בו

ונותן לו מקום ואפשרות לעיבוד ולטרנספורמציה

ובהמשך לכך -

תת המודע ימשוך אותנו אל בני זוג

שיעלו בנו את אותם המקומות הכואבים

כדי שנוכל לעבור דרך מה שיש 

(ואז גם אם אנחנו רגילים להדחיק, 

התסכול שבן הזוג יעורר יציף את התכנים על פני השטח 

כך שנוכל לעבור דרך מה שיש ולעבד (אם רק נזכור ונדע איך))

זאת אומרת שהיא נמשכה אליו }{

שבהרגלים ההישרדותיים שלו בין היתר ההרגל לראות ולהתלונן על מה שחסר,

כי לה { יש ההרגל ההישרדותי שמנגד - לקחת על עצמה את האשמה,

או להרגיש תמידית לא מספיק.

הרגל שמלווה אותה מאז שהיא זוכרת את עצמה

ואמנם היה הדרייב להתקדמות שלה לא פעם,

אבל הוא כבר מכביד עליה יותר מאשר מקדם

ומוציא את כל הכיף, 

כי גם אם היא משיגה את מבוקשה,

נשאר הטעם הלא מספיק וממרר את האווירה...

והנה להם - הזדמנות מופלאה (גם אם לא נעימה בתחילתה) 

שהמפגש הזה בין ההרגלים ההישרדותיים שלהם מייצר -

לריפוי ושינוי של אותם ההרגלים

לכאלה שמאפשרים רווחה -

כאלה שמאפשרים לו להתרווח וליהנות ממה שיש

ולה להתמלא וליהנות ממי שהיא וממה שיש בה ובכלל.

~~~~

כן... 

אני שומעת את ההתקוממות שעשויה לעלות פה

ולכן מדגישה - 

אני לא מתכוונת להסתפקות במה שיש!

אני מתכוונת לשינוי תודעה כללי:

מטעם של חוסר, כיווץ, סטרס וכו'..

לטעם של מלאות, נינוחות, הנאה כאילו החיים מחייכים אלינו בכל רגע

מתוך ההסכמה לשהות עם תחושת החוסר -

משהו אחר נוצר

ובין היתר מתאפשרת התרחבות ליש

מן טעם שאמנם מתחיל בתוכנו - בתהליך פנימי רגשי,

אבל בכוחו לא רק לאפשר לנו לחוות את המציאות אחרת,

אלא אף לייצר מציאות חדשה.

זאת אומרת שלעומת הניסיונות שלנו 

למלא את הטעם החסר משינויים בחוץ -

הכיוון שיאפשר למלאות הזו להגיע יהיה קודם כל מבפנים 

כי גם אם היא { תמלא את כל הבקשות שלו 

ותבשל כל הזמן,

ותחמיא לו מהבוקר עד הערב

ותשתוקק תמידית למגעו,

אין לה סיכוי למלא את הבור של החֶסֶר שבתוכו.

(בטח אם היא מגיעה לשם מתוך המקום המְרָצֶה שבה, שמרגיש לא מספיק)

אלא אם... הוא קודם כל עושה עבודה פנימית

וממלא בינו לבינו ולו במעט.

תחשבו על זה -

אם זה היה יכול להצליח שהיא תמלא את כל מבוקשו

והכל יסתדר -

זה בעצם מקבע את המצב בו הוא קורבן ותלוי בה

וזה כשלעצמו מעצם הגדרת המצב שלו כתלוי בה -

מגדיר הישרדות.

ומנוגד בבסיסו לחווית מלאות ורווחה.

לעומת זאת, ככל שהוא לוקח על עצמו את מילוי החסר הרגשי שבו,

והיא לוקחת על עצמה את מילוי החסר שבה בתפיסת עצמה ובכלל

הם יכולים לחוות יותר מלאות,

הם יכולים לחוות את החיים מתוך תפיסת היש

ואז - הנה עוד דרך להסביר זאת -

ה'יש' גדל,

כי הרי כל מה שאנחנו ממוקדים בו גדל.

איך ממלאים מבפנים?

זה נושא לפוסט בפני עצמו,

אולי לפוסט הבא ❤

~~~~~

לחיי ההתפתחות האישית והזוגית!

וההסכמה לראות

שכל מה שקורה לנו (גם אם הוא לא נעים) קורה בשבילנו

ומאפשר לנו התרחבות וצמיחה

~~~~~

אפרופו מה שקורה לנו,

אני מוסיפה פה כמה מילים על מה שעובר עלי:

כאילו חזרתי לשגרה,

אלא שזו שגרה בגוון אחר.

אבא שלי כל הזמן אתי, מלווה אותי,

לא פעם אני מרגישה שהוא ממש שומר עלי

ובאופן לא צפוי, אני מרגישה אליו קרובה יותר מאי פעם

ומכאן... גם יותר ויותר קרובה אלי.

עצב וגעגוע שמהולים בהתרחבות גדולה.

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~~~~~~~~~~~

               פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

• תהליך אישי מוקלט בוידאו  עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום?  . פרטים נוספים בלחיצה כאן

• פגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  
• 
  
• קורס מעשי (דיגיטלי) לזוגות שרוצים לקום עם חיוך בכל בוקר  - פרטים נוספים בלחיצה כאן
• 
  
• סדנת צילום נשית רגשית "ממרצה למרוצה" פרטים נוספים בלחיצה כאן

אבא שלי הכי חזק בעולם

כבר כמה ימים שאני מחפשת-

מחפשת מקום,

מחפשת את הזמן המתאים

ואת המילים שיצליחו לתאר

מה שאני עוברת בשבועות האחרונים.

מאיפה להתחיל ואיך להסביר

מה שבעצמי אני עוד לא ממש קולטת...

אחרי שלושה שבועות של אשפוז,

בהם סירבנו להעלות על דעתנו את האפשרות הזו -

אבא שלי הלך לעולם שאני מנסה להתנחם בכך שכולו טוב.

שלושה שבועות של עליות וירידות,

של תסכול וחוסר אונים מול רופאים ואחיות

שלא פעם נוכחתי בקהות חושיהם,

כשאנחנו אמא שלי, אחי ואחיותי - לא הסכמנו לראות,

כי לפני רגע - ממש ממש שבוע לפני שאושפז -

הוא היה לגמרי חי, וכמעט שלא ניכרו בו 78 שנותיו.

לפני שנדבק בקורונה (כן, כן..) היה משכים כל בוקר

שותה קפה לצד פרוסת עוגה עם אמא שלי  -

אליה אהבתו הלכה והתעצמה עם השנים -

והולך לעבודה.

בין אם מול המחשב בבית שהפך למשרד שלו מאז שהקורונה פה 

ובין אם פיזית לעבודה שכל כך אהב- אחד ממפעלי חייו.

והיו לא מעט כאלה מפעלי חיים שזכו לאדריכל כמוהו להגשימם.

תמיד היה כל כך חי וחזק בעיניים שלי

וככה - יישאר חקוק בזיכרוני,

מוטבע בנימי נפשי

כשלא מעט קווים לדמותו מופנמים בקרבי.

3 שבועות של כאב בטן לופת ולא מרפה,

שטעון בפחד אימתני

ובחוסר אונים מוחלט מול מי שאמונים היו על בריאותו

אלה שכאילו ידעו, או ויתרו מראש על אפשרות אחרת מ.. סוף

אולי כי ראו את הנולד דרך הבדיקות שעשו

ואולי כי לא ראו את אבא שלי כאיש החי והחיוני כל כך שהיה רגע קודם,

אלא כפי שהגיע - חלש ודואב.

לא שאני מחפשת אשמים,

אני רוצה להאמין שיש כוחות גדולים מאתנו 

(ביניהם הנשמה שלו שנראה שבחרה לה את הזמן הזה)

שלוקחים חלק בפאזל הזה והרופאים רק עשו את שלהם.

יחד עם זאת...

זה לא מקטין מעוצמת חוסר האונים שחווינו

גם לא מעוצמת הכאב שמפלח את הלב

ומתחלף לסירוגין שוב ושוב 

עם התהייה ׳איך זה יכול להיות ??׳ 

והציפייה שתיכף יפתח את הדלת ויחייך את החיוך המבויש והעניו שלו.

בור של כאב בלב

שמתפרץ מידי פעם בהתייפחויות דומעות

שנובעות מהמעמקים שכאילו לא ידעתי שקיימים בי.

עצמה של כאב שקשה לתאר במילים.

~~~~~

יחד עם זאת ולצד הכאב הזה - 

היתה ועדיין נוכחת רכות אינסופית.

כזו שכאילו לא יכלה להתקיים קודם,

או שלא היתה לי גישה אליה לפני,

אילולא הכאב הזה שפתח לו ממני אליה חריץ. 

רכות וחסד. 

שמתקיימים במקביל ולצד הכאב.

לצד כאב הבטן המכווץ שביטא

את אי המוכנות שלי לשחרר אותו ללכת,

 

זכינו כולנו - אם כי אדבר בשם עצמי -

להיות לצדו בשבועות האשפוז סביב השעון,

לסעוד, לטפל, לחזק נפשית, לעודד, 

והוא - גם אם בלית ברירה - היה שם בשביל לקבל

ברכות ובהתמסרות.

זכינו לגישה ללב הרך שהיה לו -

שברוב שנות חייו הסתתר מאחורי מעטה ולא תמיד היה נגיש

כאב ורכות מופלאה

שמתקיימים להם יחדיו

שצבעו לנו את השמיים בצבעי ובצורות מלאכים.

אותה הרכות שהתאפשרה גם ברגעים האחרונים של חייו

שכאילו חיכה שכולנו נהיה סביבו

ורק אז 'כיבה את הגוף' ועזב.

כאילו הקפיד לשמור עלינו מאוחדים, 

כאילו העביר לנו את המסר שכולנו שווים, 

כולנו חשובים לו באותה המידה,

כולנו אהובים.

מה שאיפשר לשבעה להיות שבוע של אהבה ורכות.

רכות וחסד שהורגשו כאילו רוחו החזקה והבוטחת

מלווה אותנו במן חיבוק מנחם

שמחד מאפשר להרגיש את הכאב

ומאידך מרופד ברכות ובאהבה.

ואז...

בסוף השבעה, כשיצאנו להליכה לכיוון הים,

נגלתה לנו קשת מהמממממת בשמיים

שאם אחי ואחיותי לא היו עדים לה אתי

הייתי בטוחה שאני מדמיינת

כי משום מה המצלמה קלטה רק את זה:

אולי זה רק חיזוק לכך שזה היה ד"ש ישיר וייחודי אלינו :-)

ומאז אינספור סימנים קטנים מזכירים לי

אותו

ואת החיים

על הרגעים הקטנים והלא ברורים מאליו שלהם

ומאז...

הלב שלי מלא באהבה.

נסיבות חיים שמעלות קושי 

שקשה לעכל את עצמתו 

ובכלל להרגיש אותו

ויחד עם זאת,

מביא אתו אוסף של מתנות וחסדי חיים.

~~~~~

חיבוק ואהבה,

גלית אליאס.

   

למה בעצם זה **טוב מאד** שאתם רבים... ?!

 הם }{ נשואים כבר 16 שנים,

זוג מקסים עם 3 ילדים מהממים.

אבל... הם כבר לא ממש מדברים ביניהם.

כן, בפרקטיקות - הם מנהלים בית לתפארת,

נקי, מסודר, הכל קורה בול בזמן,

יש להם פרנסה ברוכה שמאפשרת רווחה כלכלית וכו'...

אך ביניהם ניצבת מעין חומה סמויה - 

בלתי נראית אך מורגשת היטב.

שנים שלא הסתכלו זה לזו בעיניים,

החיוכים והצחוק שהיו נשמעים לרוב - הולכים ופוחתים,

הם לא מדברים על מה שקורה להם באמת בלב

יש ניתוק,

שממה.

ואלה, לצד כמיהה עמוקה וצמא גדול לחיבור ואהבה.

פעם, בהתחלה - הכל היה מושלם.

היה להם חיבור מהשמיים.

הצחוק היה חלק בלתי נפרד, 

חיוכים,

מגע, 

הם יכלו לשבת ולדבר שעות

על כל מיני דברים

הם הרגישו יחד, מלאות, חיבור,

נו.. אהבה ❤❤

אבל עם השנים, 

במיוחד אחרי שהקשר הפך למחייב,

היא { יותר ויותר משתגעת (בין היתר) מזה

שהוא מתרחק ונעלם לה

בתוך עצמו, מסתגר שם בכעס

משתגעת מזה שאין לה גישה אליו והיא נשארת לבד..

והוא }.. (בין היתר) יוצא מדעתו 

בכל פעם שעולים על פני השטח

הרגלי הסדר, הניקיון והניהול הקפדני שלה את העניינים.

"היא אישה של חוקים ואני כבר לא יכול לסבול את זה"

הוא אמר כשנפגשנו.

כך הם מצאו את עצמם בשלב מסוים עייפים מהמריבות 

והריחוק היה להם למוצא נוח,

כל אחד בעיסוקיו, כך שלפחות אין מריבות.

נכון שזה לא פותר את הבעיות -

אבל ממילא כשהיו מנסים לדבר על מה שמפריע להם

זה היה מגיע למריבה ולא רק שלא היה נפתר כלום -

הפלונטר רק הסתבך יותר..

אז הוא הקפיד באדיקות לצאת לרכיבות באופניים שלו

והיא נצמדה לענייניה ולבית

מן שקט תעשייתי

שתחתיו אדמה גועשת.

~~~~~~~~

האמת היא,

שאף אחד לא לימד אותנו איך לדבר..

אבל לדבר באופן שנוכל גם להקשיב 

ו - ממש להבין אחד את עצמו ואת השנייה

ועוד אמת היא...

שעד שלא נלמד.. 

לפלונטרים יש נטייה רק להמשיך ולהסתבך..

אלא ש...

אפשר אחרת!

והנה אני מסבירה איך:

מאחר והתמונה מאד מורכבת

אתייחס כרגע לפיסה קטנה ממנה -

לאותו תסכול שלו שמופנה ממנו } כלפיה עם החוקים שלה.

למעשה התסכול שלו הוא זה

שכיוון אותנו להעמיק אל החוקים שלה,

לטובתה ולטובתו הגבוהה:

כשהתחלנו לדבר באופן כזה שהם היו גם בהקשבה,

היא יכלה להבין שבעצם,

כשאבא שלה הלך לעולמו כשהיתה בת 12,

היא נדרשה לקחת את המושכות לידיה,

ולא רק שאיבדה את הגב שלו, את ההגנה מאביה האוהב,

היא היתה זו שהיתה צריכה ללמוד מעתה להעניק את ההגנה הזו 

גם לעצמה וגם לאחיה הקטן.

מה שעזר לה אז - כן, עשיתי פה ספוילר.. -

היה שהיא פיתחה בתוכה מערכת נוקשה 

עם חוקים וכללים ברורים

שיעזרו לה לשרוד.

כשהסיפור הזה עלה עם עוצמת הרגשות שהיו כלואים בתוכה עד כה

גם היא { וגם הוא  } יכלו להבין פתאום,

כמו אסימון שנפל ופקח לשניהם את העיניים

הם יכלו לא רק להבין.. אלא גם להרגיש - מה בעצם עבר עליה

ומה הסיבה המאד מוצדקת לחוקים שהיא דבקה בהם.

נכון, שהיום החוקים הללו בעיקר מציקים לו, (וכנראה שגם לה)

נכון שהיום לא פעם הם לא מתואמים עם המציאות

ובכל זאת ברגעי השיח, כשהקשיבו בסקרנות לעולמה הפנימי

היה ברור כמה היו הכרחיים עבורה כילדה.

כך, שניהם יכלו להיות סלחניים ואמפטיים

כלפי אותם חוקים - 

בדיוק אותם החוקים עליהם רבו לא פעם...

וזה שלב קריטי.

בו אנחנו מצליחים להיות סלחניים לאותם ההרגלים ההישרדותיים שלנו,

אלה שמתסכלים אותנו,

ולכבד ולהוקיר את המערכת השלמה שלנו

שהיא.. לא פחות מגאונית !

מן נקודת מוצא שזוכרת שתמיד, תמיד,

יש סיבות מוצדקות לכל מה שעובר עלינו,

גם כשהוא מתסכל אותנו,

גם כשאנחנו רוצים לשנות אותו,

גם כשהדרייב מגיע מזה שהוא מפריע לבן הזוג-

השלב הראשון אם כן, הוא להבין את המניעים,

את מה שבנה את ההרגלים הללו,

בסקרנות, בסלחנות ובאמפטיה לעצמנו.

(וכאמור לעיל - המריבות על כך - 

כי זה מפריע לאיש שלה בעיקר -

הן מה שדוחף אותנו להעמיק לשם)

השלב הבא הוא כמובן לחולל שינוי -

כלומר להגיע לחיזוק אמיתי של אותם המקומות הפנימיים

שאימצו חיזוקים חיצוניים כמו למשל חוקים,

ולייצר חוסן פנימי שמאפשר לחליפת ההישרדות להינמס ולהתייתר.

חוסן כזה נוצר בתהליכי הריפוי שאנחנו עוברים יחד.

אלה מאפשרים לנו להיות בחיבור ל 4 הרבדים:

הגוף (התחושות), 

הרגש, (הרגשות והאמוציות)

המיינד (המחשבות ודפוסי החשיבה)

והרוח (שם מוטבעות האמונות).

כיוון שבאופן הזה הוטבעו בנו הדפוסים ההישרדותיים

גישה דרך 4 הרבדים הללו מאפשרת לשינוי אמיתי להתחולל

וטרנספורמציה שמתרחשת

ומצמיחה חוסן פנימי אמיתי,

כזה שההרגלים ההישרדותיים הופכים מיותרים.

והמערכת שלנו שהיא- גאונית - כבר אמרתי :-)

יודעת להתמיר את המיותר ולשדרג אותו.

למעשה אנחנו עוברים ממוד הישרדותי

בו פעיל בעיקר החלק הפרימיטיבי של המוח - מוח הזוחלים,

למוד איכותי בו יש יותר חיבורי נוירונים במוח החושב

מאוטומט לבחירה.

(אגב,

ישנו גם הצד שלו - שם הריפוי שלו

למקום שכל כך משתגע מהחוקים הללו,

אך זה כבר נושא לפוסט בפני עצמו.)

ככל שהם מדברים באופן שמאפשר הקשבה והבנה,

ככל שהם מעבדים את אותם המקומות התפוסים

ומתמירים אותם

לא רק שהקשר שלהם משנה פנים וחוזר להיות קרוב ואוהב,

כל אחד מהם צומח לגדול יותר שהוא

וחווית החיים משתדרגת!

אז למה זה טוב מאד שבני זוג רבים בעצם?

כיוון שהמריבה מכוונת אותנו לצמוח ולרפא,

(כשיודעים איך לתעל אותה לשם ולא נתקעים במי צודק ומי אשם..)

להגיע לאותם המקומות הכואבים מהם נבנו דפוסי ההתנהגות שלנו,

בהם הוטבעו תפיסות תפוסות -

אלה שהצילו אותנו אי אלו שנים אך כבר לא משרתות,

להגיע, לרפא ולצמוח אל האני השלם והגדל שאנחנו 💓

~~~~~

אז... 

לחיי הבחירה באיכות!

במיוחד אפרופו יום העצמאות שבפתח ❤

פה בשבילכם,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

נ.ב

ברגעים אלה בהם אני כותבת לכם,

אבי היקר, שתמיד היה עבורי סלע יציב וחזק מאין כמוהו,

שוכב בבית חולים עם קורונה קשה.

אני נעזרת במחשבה עליכם הקוראים שנמצאים אי שם

ושולחת לו ברכות וחיזוקי בריאות איתנה ומהירה. תודה!

אמן כן יהיה רצון!

~~~~~~~~~~~~~~~

               פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

• תהליך אישי מוקלט בוידאו  עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום?  . פרטים נוספים בלחיצה כאן

• פגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  
• 
  
• קורס מעשי (דיגיטלי) לזוגות שרוצים לקום עם חיוך בכל בוקר  - פרטים נוספים בלחיצה כאן
• 
  
• סדנת צילום נשית רגשית "ממרצה למרוצה" פרטים נוספים בלחיצה כאן

 

על עוד דרך לקבל תשובות כשיש חוסר בהירות

 זה התחיל כסדנה "להפוך מִמְרָצָה למְרוּצָה".

נפגשנו כולנו בבוקר מימי חול המועד,

חמושות במצלמות הסלולר ותו לא..

והגענו לעומקים שהפתיעו אפילו אותי ...

לטובה כמובן 😊

זו הפעם הראשונה בה הנחיתי סדנה כזו בפוטותראפיה,

אז גם בי קיננו קצת חששות,

אם כי בעיקר הייתי נרגשת

כאילו משהו בתוכי ידע שזה הולך להיות מעניין...

~~~~~~~~

הדרך להפוך ממרָצָה למרוּצָה,

למיטב הבנתי עובר בין היתר

בחיזוק חווית העצמי,

הערך העצמי,

הלגיטימציה להיות מי שאני

וקבלה שלי את עצמי בזרועות פתוחות.

לכן תרגילי הצילום היו כאלה שבאו לחשוף את עולמנו הפנימי

ומה שעלה לגמרי הפעים את הלבבות שלנו. 

כמה חֹכמה נמצאת בתוכנו 

ועד כמה ישנה ידיעה פנימית ברורה,

שרואה את טובתנו הגבוהה וזוכרת את היותנו ראויות לאהבה.

כילדות קיבלנו אינספור מסרים

(נכון, גם כילדים)

שהרחיקו אותנו מעצמנו,

שלימדו אותנו שאנחנו צריכות להיות "כמו שצריך"

לרוב בשונה ממה שאנחנו,

שאנחנו כמו שאנחנו זה לא מספיק,

שצריך להוכיח שאנחנו מספיק טובות

ואת זה - נשיג בעבודה קשה ואינסופית

מסרים שבאופן מודע ולא מודע

יצרו בנו תבניות ודפוסי חשיבה והתנהגות

בהן אנחנו פועלות בניגוד לעצמנו,

כאלה שממקדים את הקשב בחוץ - 

למה נחשב בעיני האחרים,

למה הם יגידו,

למה הם חושבים,

תוך שאנחנו מאבדות את החיבור 

אל החכמה הפנימית האינסופית הקיימת בתוכנו

מה שבין היתר... 

מוביל אותנו לְרָצוֹת.

כך שקודם כל כווווולם יהיו מרוצים

ואח"כ... אם ישאר לי כוח... מגיעה אני.

התרבות שלנו לימדה אותנו להיות ילדות טובות

וגם... שאנחנו אחרונות בתור,

לא מספיק,

לא ראויות וכו'

אבל... כמו שאני לא פעם ראשונה כותבת...

כשאני מְרָצָה... אף אחד לא מרוּצה!

מי שאני מרצה אותו מרגיש את הזיוף

ולרוב אינו מרוצֶה מכך,

כי אין זה רצון שנובע מליבי אלא מה"צורך" שלו (לפחות לכאורה)

ובטח שאני לא מרוצָה...

כן... בדיוק מאותה הסיבה..

כך, אנחנו הולכות ומתרחקות מעצמנו..

ולא פלא,

שאנחנו מותשות,

מנותקות מעצמנו,

בפיצוי רגשי כזה או אחר - קניות/ אכילה/ התמכרות אחרת...

בחוסר בהירות לגבי חיינו, 

לגבי הרצונות שלנו,

כשבמקביל לכל אלה,

מתרעם בתוכנו אותו קול פנימי על הוויתור עלינו

ו... מסלים את המצב.

~~~~

אבל...

הנה לנו דרך מופלאה,

קצרה באופן לא צפוי

ישירות לעולמנו הפנימי

שיודע , אבל מה זה יודע לבטא את עצמו

בלחיצת כפתור - 

קליק 

והתמונה על המסך.

כל אחת מהבנות יצאה עם מרבד מרענן של צילומים

שמשקפים את עולמה הפנימי בדיוק מפליא,

על גווניו הרבים,

על רבדיו וכמיהותיו

ועם תובנות שיצרו בהירות ונתנו כיוון הלאה

כך שהלב התמלא בתקווה ובאופטימיות

אל מול החששות והדכדוך אתן חלקן הגיעו,

ומן טפיחה על הכתף שמזכירה לכל אחת

את הגדולה שהיא באמת

(בניגוד לסיפורי התפיסה שמקפידה לספר ש"היא לא מספיק")

הלא מודע שלנו מדבר בצורה די ברורה בתמונות

כך לדוגמא נשלפה אינטואיטיבית המצלמה

לצילום של הסולם הזה עבור מי שבחששות לקראת הצעד הבא

אל ההגשמה שלה,

כאילו בא להבטיח לה שיש לה דרך בטוחה.

שהוא פה בשביל להוביל

ושתמיד היא יכולה לרדת ולנוח אם תרצה - על הספסל שליד.

אצל אחרת נלחץ הקליק מול הלבלוב הזה:

כאילו כדי להרגיע

את אותו החשש הפנימי שמספר לה כבר שבועות שהיא לא מתקדמת...

מתוך סדרת התמונות שצילמה היא יכלה לראות

שמדובר במן מופע של שלכת,

תקופת התכנסות זמנית למנוחה והתחדשות

והנה... האביב בפתח!

~~~~~~

מדויק, מרגש ומחזק

ובעיקר עושה חשק לעוד!

הסדנה הקרובה יוצאת לדרך בשישי הראשון של חודש מאי,

לה יהיו 3 מפגשים כך שנוכל להעמיק עוד יותר

ולהטמיע את הדרך אל השינוי המיוחל

פרטים נוספים בלחיצה כאן

בואי!

זה כיף גדול!

המשך ימים וחגים שמחים 💗💗

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~~~~~~~~~~~

               פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

• תהליך אישי מוקלט בוידאו  עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום?  . פרטים נוספים בלחיצה כאן

• פגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  
• 
  
• קורס מעשי (דיגיטלי) לזוגות שרוצים לקום עם חיוך בכל בוקר  - פרטים נוספים בלחיצה כאן

"זה לא מה שאתה אומר, אלא איך אתה אומר את זה.." - איך לעבור את הפסח בשלום -

 "למה את כל הזמן מתעסקת ב "איך" אני מדבר,

ולא יכולה להקשיב למה שאני אומר??"

זה משפט שגור מאד בקרב בני זוג.

אך לצד התסכול שהוא מבטא, 

הוא מָפְתֶחַ שאפשר דרכו גם להבין וגם לשנות -

או לפחות לקבל כיוון לשינוי האווירה 

שמתקיימת במרחב הזוגי שלנו

בתהליכים בהם אני מנחה זוגות לפי תורת ה"אימגו" - 

ישנו דגש והתייחסות למרחב הזוגי המתקיים בינינו,

אותו המרחב שמרטין בובר אמר עליו:

"הקשר בין שני אנשים חי לא אצל אחד מהם

ולא בדיאלוג שביניהם אלא במרחב שביניהם"

והמרחב הזה - מוסיף בובר ואומר - הינו מרחב מקודש

בתקשורת בין בני זוג,

חילופי הדברים - המילוליים והלא מילויים,

הם (בין היתר) אלה שממלאים את המרחב שביניהם.

ככל שנהיה מודעים לכך שלא רק 

שישנם חילופי דברים שאינם מילוליים

שממלאים את המרחב  -

כמו הרמת גבות, 

גלגולי עיניים,

מבט נוקשה, 

ועוד ועוד..

מעבר לאלה הלא מילוליים -

גם למילים הנאמרות ישנו המטען האמוציונלי שלהן -

כך שאני יכולה לומר את אותו המשפט

שכאשר יהיה טעון בציניות ובזלזול - יזהם את המרחב הזוגי

ומן הסתם ירחיק בינינו, יוסיף עוד שכבה לחומה

וילבה את הכעס והמרירות להסלמת המצב

ולעומת זאת -

כשיהיה טעון בכבוד ובְרָכּוּת - ישמור על המרחב נקי

ויאפשר לו לחזור ולהיות מרחב מקודש

ולנו להתקרב ולבנות אמון, בטחון ויציבות

שהאהבה כזכור - זקוקה להם כדי ללבלב.

זה לא ברור מאליו שנפגשנו,

התאהבנו, (ממש לא ברור מאליו !)

ובחרנו במסע חיים משותף כבני זוג.

זוהי זכות גדולה עבור כל אחד מאתנו

יחד עם זאת,

איך שלימדו אותנו לדבר,

מה שספגנו בבית הורינו כחלק מהתרבות שלנו,

ובנוסף מסיפורי חיינו - עם דגש על המקטעים הפחות נעימים שלהם

שבָּנוּ בתוכנו מנגנוני הישרדות -

שאחד האוטומטים שלהם הוא להתרחק, 

על מנת להישאר מוגנים מפני פגיעה -

כל אלה מזינים את ההרגל התרבותי הרווח

להתנהג אחד אל השני כאל ברור מאליו,

לא פעם בזלזול, 

בציניות, 

בתוקפנות,

והמון בביקורת והאשמה,

לשים תוויות זה על זה שמקטינות 

ומקבעות את התפיסות המקטינות שיש לנו על עצמנו,

כאלה שמשאירות את הבלבול בין הרגלים ל קווי אישיות,

שמגבילות את היכולת שלנו לראות מי אנחנו באמת

ואת המהות המשתנית שלנו כיצור שבבסיסו הינו יצור אבולוציוני 

שעושה דרך, מתפתח וצומח 

אז...

איך נוכל לשמור על המרחב הזוגי שלנו נקי?

ואולי אפילו להפוך אותו למרחב מקודש??

ופרקטית - אוטוטו פסח... איך נעבור אותו בשלום?

נכון,

ישנם מצבים בהם כדאי להתחיל 

בלנקות את מה שהצטבר בו לאורך הזמן,

זה בדיוק מה שאנחנו עושים בתהליכים זוגיים בדרך האימגו

ובכל זאת,

אם זה לא הזמן המתאים עבורכם לכך -

אפשר להתחיל בניקוי האווירה

מעצם זה שנתחיל בכך שנביא מודעות למרחב ולהשפעה שלנו עליו.

לזה אפשר להוסיף התכוונות להתייחס זה אל זו בכבוד,

ותשומת לב למה אנחנו מביאים אל המרחב הזוגי

(לא נחכה שהאחר יתחיל... כי זה מתכון לא מוצלח)

ומה שזה אומר תכל'ס, זה למשל:

נשתדל להימנע מציניות עוקצנית,

מהאשמות וביקורת,

מתוקפנות,

ומאידך, נוסיף רכות,

נמצא את הזמן המתאים למגע רך, של חיבור,

נמצא זמן לומר מילה טובה,

להסתכל לאחר בעיניים 

בהתכוונות לראות אותו באמת -

את מי שנמצא שם מעבר למנגנוני ההגנה,

בקבלה של מי שהוא, איך שהוא כעת.

עד כמה שאפשרי לנו - 

נעז להביא את עצמנו בלב פתוח,

מקסימום... זה יצליח לנו וגם האחר ימשיך אתנו,

ואם לא...תמיד אפשר לחזור לאן שהיינו קודם...

נכון,

שמה שעשוי לעמוד בדרכנו הוא האוטומט

שיפעיל אותנו דרך הציניות, העוקצנות, התוקפנות וכו'..

דרך נפלאה להשתחרר מהאוטומט הזה

היא להביא בדיוק את אותו היחס גם אל עצמנו -

אותה הרכות, 

(כן, כן, גם בעצמנו יש לנו אוטומט להתעמר...)

הסכמה לראות אותנו, 

(כמה צמא יש לנו לזה מהאחר... ואיזה מלאות תתאפשר לנו כשנתחיל לתת זאת לעצמנו)

קבלה שלנו בדיוק כמו שאנחנו -

גם כשלא הצליח לנו

ואפילו כשעשינו בדיוק את ההיפך ממה שרצינו

ממקום סלחני

שזוכר את הכוונה

ולעומתה את קיומם של המנגנונים שמטרתם להגן עלינו 

ומפעילים אותנו בניגוד לרצוננו הגבוה.

ככל שתהיה קבלה סלחנית כלפי עצמנו

כך המנגנון מתייתר (!!)

(לעומת זאת ככל שנמשיך בשיפוט עצמי, מרמור ואשמה -

הוספנו עוד סיבה למנגנון לפעול, כשאנחנו גם בתפקיד הנפגע וגם בתפקיד הפוגע)

ככה גם נוכל לשנות את האווירה שבמרחב הזוגי והמשפחתי שלנו

וגם אפרופו פסח -

לצאת לחירות מאותם מנגנונים אוטומטיים שמנהלים לנו את החיים

אמן!

~~~~~~~

רגע לפני שאני נפרדת בברכת חג שמח,

אני מזכירה שמיד אחרי פסח מתחילה סדנה נשית בליווי צילום,

בה נעבוד בדרך יצירתית ובקלילות

ליצירת שינוי ושחרור ומההרגל לְרָצוֹת

כך שנוכל להישאר נאמנות לעצמנו ולפעול בהתאם :-)

אפשר להירשם בלחיצה כאן

בעלות מוזלת עד ערב החג !

שיהיה חג חירות שמח,

רגוע ובטוח 

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~~~~~~~~~~~

               פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

• תהליך אישי מוקלט בוידאו  עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום?  . פרטים נוספים בלחיצה כאן

• פגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  
• 
  
• קורס מעשי (דיגיטלי) לזוגות שרוצים לקום עם חיוך בכל בוקר  - פרטים נוספים בלחיצה כאן

להשתחרר מ"אני לא מספיק" ~~ +סדנה רגשית בצילום

או: איך להיות מרוצה מעצמי :-) ולהפסיק לְרָצוֹת אחרים:

אחד הטעמים שמנהלים לי את החיים זה

הטעם הזה של ה "אני לא מספיק",

מן טעם שמבליח לתוכי ומציף בעננה שחורה

ולרוב מופעל כשאני מקבלת מסר של 'לא מרוצים ממני',

או כשמשהו בתוכי לא מדויק ואז

אני לא מרוצה מעצמי

זה מן טעם כזה שכל כך מוכר לי

ובעיקר כל כך מעיב עלי כשהוא מבליח..

מובן שאני עובדת על הנושא ומעבדת וממיסה עוד ועוד,

מה שמאפשר לי יותר ויותר שביעות רצון ממני

וגם.. בהירות:

פעם הטעם המר הזה

שהיה מגיע כשהייתי שומעת ביקורת,

או סתם מזהה ולוּ נים של חוסר שביעות רצון ממני -

היה לוקח אותי לסחרור של חשיבה

סביב מה הייתי צריכה לעשות אחרת,

ואיך בפעם הבאה אעשה

ו... מה לעשות עכשיו..

עודף חשיבה ועודף עשייה..

אלה היו חלק מהמנגנון שלי שלכאורה

תפקידו היה להציל אותי כדי שלא ארגיש 'לא מספיק'..

מן הסתם...

זה לא באמת עבד.. 

רק השאיר אותי יותר שבויה של הסיפור הזה

שממש היה מוטבע בעומקָי -

שאני 'לא מספיק'...

בגלל התלות הזו באישור הסביבה

(שבין היתר מקורה במבטים שקיבלתי כילדה

שהיה בהם חוסר שביעות רצון ממני)

למדתי להתאים את עצמי למי שמולי,

כדי... לקבל את האישור הנכסף.

אמממה...

כשאני מרָצָה אף אחד לא מרוצה...

גם מי שמולי שחש את הריצוי (גם אם לא במודע)

וגם אני - שבתוכי עולה תרעומת על הויתור על עצמי

זאת אומרת שבדיוק אותו המנגנון

שמבטיח לי שיציל אותי מהטעם של ה "לא מספיק",

מוביל אותי לריצוי, (בין היתר)

וזה רק מחזק את ה"לא מספיק"

מן החוץ אלי, וממני אלי...

כך שהוא למעשה עוד חבק שמשאיר אותי בשבי התפיסה

זהו אחד הטעמים הדומיננטיים בחיי לא מעט מאתנו

והוא מתבטא במערכות היחסים האינטימיות,

במערכות היחסים עם הילדים,

בעבודה,

בעצם בכל רגע ומקום...

אבל...

זהו גם אחד המפתחות המשמעותיים לשינוי !

כיוון שבדיוק כמו שהוא הרחיק אותי מעצמי,

הרי שעיבוד ושחרור מהתפיסה הזו שמוטבעת בי ב 4 הרבדים -

בגוף, ברגש, במיינד וברובד הרוחני -

מאפשר לי להתנקות מהטעם של הלא מספיק

ולהרגיש יותר ויותר קרובה אלי,

יותר ויותר במימוש של מי שאני,

יותר ויותר שביעת רצון ושמחה במה שיש

וזה...

אני מתרגשת לומר - 💙💚💛 -

יהיה בדיוק הנושא של סדנת הצמיחה בליווי צילום

שמתחילה מיד אחרי פסח!

ניפגש ל 4 מפגשים (פיזיים)

נעבד ונמיס אמונות שכבר לא משרתות אותנו -

כאלה שמרחיקות אותנו מעצמנו,

נזהה את הרצון הגבוה שלנו

ואת דרך המלך בה נחזור לצעוד

את השלמה, המרוצה, שנאמנה לעצמה שאנחנו

כך שנוכל להלך זקופות גו כטווס שיודע כמה הוא יפהפה :-)

                                                              אותו 👆 צילמתי אצלי בחצר :-)

אני ממש יודעת לומר

שככל שאני מתנקה מהאמונה הזו וכל מה שהיא מחזיקה,

אני מחייכת יותר, אני נאמנה לעצמי יותר,

אני מרוצה מעצמי יותר

ואני מזהה יותר בקלות מהו הכיוון שנכון לי ופועלת בו,

והיופי הוא - שבדרך כלל כשאנחנו על הדרך המדויקת שלנו,

יש לנו תמיכה נוספת מכוחות קוסמיים שמעבר לנו :-)

זה גם מה שאני מרגישה לגבי הסדנה הזו,

לכן אני מלאה בהתרגשות לקראתך!

אם מרגיש לך בלב שזוהי קריאה עבורך -

אפשר להירשם בלחיצה כאן ❤❤

המפגשים יתקיימו בחצר ביתי שבניר ישראל,👆 זה 😀

בימי שישי בבוקר מ 8:30 עד 10:30

החל מה 29.4.22 

(וברצף עוד 3 שבועות קדימה:6.5.22, 13.5.22, 20.5.22)

מספר המקומות מוגבל ל 5 בלבד!,

וכאן נרשמים

מתרגשת לקראתך 💝

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך ❤❤

~~~~~~~~~~~~~~~

               פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

• תהליך אישי מוקלט בוידאו  עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום?  . פרטים נוספים בלחיצה כאן

• פגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  
• 
  
• קורס מעשי (דיגיטלי) לזוגות שרוצים לקום עם חיוך בכל בוקר  - פרטים נוספים בלחיצה כאן