עיקרון אחד שיציל את מערכת היחסים שלך

כמה נפוץ ושכיח סביבנו
שכשמשהו מתסכל אותנו
אנחנו מיד:
בורחים לטלפון/
הולכים לישון/
יוצאים לרכיבה על אופניים
או לריצה/
מתקשרים לחברה ומקטרים :

על המעצבן הזה
שלא מפסיק ל... (להאשים/ לדרוש/ להתלונן...)
או על המריבות הללו שחוזרות כמו תקליט שבור...

וטרם הזכרתי:
אלכוהול,
סמים למיניהם
ומאהבים/ות
שכמובן מהווים פתרון דומה במצבי התסכול,
אלא שמוגדרים פחות אם בכלל לגיטימיים..

כך או כך, הלגיטימיים יותר או פחות -
כל אחת מן האפשרויות הללו
הינה פתח מילוט
דרכו אנחנו בורחים

לכאורה ממי שמזכיר לנו את התסכול
(מבן הזוג למשל)
כשלמעשה אנחנו מנסים (לשווא מן הסתם) לברוח
מהתסכול שמתחולל בתוכנו.

וזאת,
כי אף אחד לא לימד אותנו להתמודד עם תסכול...

יותר מזה,
כשכבר היינו מתוסכלים כילדים
לרוב היסו אותנו,
השתיקו ולפעמים אפילו העליבו אותנו תוך כדי
עם איזה משפט כמו
"מה אתה בוכה?? אתה ילדה?"
או
"מה את בוכה את תינוקת?"

זאת אומרת שלא רק שהתסכול קשה היה לנו ולא נעים,
כשכבר ביטאנו אותו -
קיבלנו את המסר "אין לזה מקום"
במילים אחרות - "זה לא לגיטימי"
ואם "הגדילו" לעשות והעבירו לנו את המסר בצורה אמוציונלית,
(זאת אומרת בכעס, השפלה, זלזול, ציניות וכו)
יכול להיות שאפילו הבנו שרגשות הם דבר מסוכן
ו... למדנו להתנתק מהם -

להדחיק
להתכחש,
לבלוע בדרכים אחרות
או להיות בהצפה שגם היא בהפוך על הפוך - ניתוק.

ואז -
בא בן הזוג -
ההוא שבחרנו כאהבת חיינו,
כשמערכת היחסים שלנו עוברת לפאזה הבאה אחרי ההתאהבות
(כן, גם את זה שכחו לספר לנו
כשהסיפור הרומנטי של
"והם חיים באושר עד עצם היום הזה..."
ממשיך להטעות את כולנו
ולהשאיר אותנו באשלייה שככה זה אמור להישאר לנצח -
כלומר אם זה האדם המתאים לי,
זה אמור להישאר מושלם לעולמים
בלי שנעשה משהו בנידון...)

בקיצור -
מגיע אותו בן הזוג -
שמן הסתם דווקא בגלל שהתאהבתי בו
יש לו גישה ישירה למקומות הלא פתורים שלי,
כלומר בהגדרה הוא יכול לעורר את מעמקי בקלות יחסית -
ולוחץ לי על איזה כפתור

ואז -
מאחר והרגל ההוא להשתיק חי בקרבנו
אין לנו יכולת להתמודד עם התסכול שעולה
(אלא אם נלמד איך)
ואנחנו מוצאים את עצמנו בורחים ממנו.

זה מה שקורה לנו אוטומטית.

המזל הוא, שלטובתנו הגבוהה...
הבריחות הללו לא באמת עוזרות לנו
והתסכול ממשיך להציק
דרך בן הזוג או "שליחים" אחרים בדרך
~~~~~~~~~

מהו אם כך העיקרון הזה שיציל אותנו?
שיהפוך את המצב הזה באמת למזל
וישרת את טובתנו הגבוהה?

הנה הוא כאן עבורך -
כמה פשוט ככה עצמתי:

אם בכל פעם שיעלה תסכול
נלמד לדבר על הרגשות
במקום לפעול מתוכם -
נוכל להציל את מערכת היחסים שלנו
באשר היא. (עם הילדה/ החברה/ בן הזוג...)

ובאנגלית :

Learn to talk about our feelings 

instead of acting out

בעוד שכשאנחנו פועלים מתוך הרגשות,
אנחנו יוצאים החוצה מהקשר
וגם החוצה מעצמנו,
נוצר ריחוק (מבן הזוג ומעצמנו)
והבעיה נשארת לא פתורה,
(גם אם נוצר שקט זמני כלשהוא)

הרי שכשאנחנו לומדים לדבר את הרגשות,
ראשית נוצר שקט בתוכנו,
כי העומס המיותר שהודחק שם משתחרר יותר ויותר
ושנית..
החיבור שבינינו מעמיק ומרגש

כי כשאנחנו מדברים את מה שאנחנו מרגישים
(לא מהמקום הקורבני שמאשים,
אלא מהמקום שמשתף בקושי שמתחולל בתוכי)
אנחנו מעזים להביא את עצמנו
מהמקום הפגיע, החשוף יותר
יחד עם זאת מתוך חוסן פנימי שמתאפשר דווקא כשאנחנו פגיעים
(שווה לקרוא שוב ולא... זו לא טעות!)

ומשם מתאפשר חיבור עמוק יותר
קודם כל אל עצמנו (!)
וגם מן הסתם... אל מי שמולנו

מה גם שכשאנחנו מגיעים מהמקום הזה,
גדל הסיכוי לפתור כל עניין
ואין חווית הצלחה מאושרת מזו!

לצערנו,
זה לא מספיק לדעת את זה,
ההרגלים שלנו שכל כך מוטבעים בנו
מובילים אותנו אל המקום ההפוך
כשאנחנו שבויים בתפיסות התפוסות

יחד עם זאת,
עצם הידיעה יכולה להפיח תקווה
שזה אפשרי !

אם רק רוצים
ונחושים לעבור דרך
כזו שמקדמת כל אחד מכם כפרט
וגם את הזוגיות שלכם -
זה אפשרי !

ו... נכון.. בשביל זה אני פה :-)
יש לי שילוב כלים מופלא,
אתו אני מלווה ומלמדת זוגות ויחידים
ומאפשרת להם למוסס את התפיסות התפוסות הללו,
לייצר בהירות,
לאפשר לעצמם לפרוח אל האני הגדול שהם
ולזוגיות שלהם לחזור ללבלב ❤❤
~~~~~

לגבי תהליך זוגי יש עוד פרטים
על האינטנסיב הזוגי בלחיצה כאן 

לגבי תהליך פרטני ניתן ללחוץ כאן 
ולהגיע ישירות לתיבת המייל שלי,
משם כבר נתקדם,

ואפשר גם בינתיים ללמוד מההדרכה המוקלטת
איך להצליח לדבר במקום להגיע לפיצוץ
שיש בה גם כל מה שצריך לדעת
וגם תהליך טרנספורמטיבי שמחולל שינוי אמיתי
שנשאר לאורך זמן!
בלחיצה כאן עוד פרטים

לחיי האומץ וההעזה להרגיש
ולחיות את החיים במלואם!

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן