הדרך אל האושר והעושר לנצח נצחים - (לא מה שלימדו אותנו..)

כבני אדם, כולנו מונעים מחד מהמרדף אחרי העונג

ומאידך מהימנעות מהכאב.

אבל..

האם יכול להיות שדווקא זה.. 

מרחיק אותנו עוד יותר מהאושר והעונג הנכסף??

או - האם יכולה להיות דרך נוספת (במובן מסוים בכיוון הפוך!) 

שבאמת מובילה לשם? במובן הזוגי ובכלל..

~~~~

חברה סיפרה לי הבוקר סיפור קצר

שיכול להמחיש בקלות יחסית את הנקודה אליה אני חותרת:

כשהיא נמצאת בתנוחה של יוגה

ומגיעה אל קצה גבול היכולת שלה באותה נק' זמן,

עולה כאב, או מתח באזור מסוים בגוף.

השבוע היא שמה לב, 

שלעומת ההרגל (של כולנו) לברוח מהכאב 

ולצורך העניין לצאת מהתנוחה, 

או להישאר בה בכוח בניגוד למסרים מהגוף,

בניגוד לכך,כאשר היא נושמת אל המתח, אל הכאב

ושוהה עם הנשימה בתשומת לב אל האזור המתוח,

אחרי כמה שניות משהו משתנה, וכמו קסם -

מגיעה התרחבות שמאפשרת לשהות בתנוחה בנינוחות ואף להעמיק אותה.

אינני מורה ליוגה

ובכל זאת אם אני לוקחת את הסיפור הזה

ומתייחסת אליו כאל מטאפורה לחיים בכלל-

אפשר לומר שהדרך אל הנינוחות, הרווחה, האושר, העונג וכו.. 

עוברת דרך מה שיש כעת

אף שלא פעם, מה שיש כעת הוא ההיפך מנעים: 

כיווץ, קנאה, לחץ, פחד, תסכול וכו..

בניגוד להרגל לברוח / להילחם, 

(במן ניסיון לדלג מעל הכאב אל האושר/ שקט/ נינוחות... הנכספים)

ככל שאנחנו לומדים לעבור דרך הרגשות הלא נעימים,

כאמור לא בהזדהות אתם (כניעה) אך גם לא במלחמה בהם,

אלא בשהייה ללא שיפוט והסכמה לחוות אותם מנקודת המבט הצופה, 

משהו משתחרר, מתחוללת טרנספורמציה ומתאפשרת הקלה.

~~~~~~~

במילים אחרות, אפשר לומר שהתסכול מסתיר לנו

תכנים פנימיים ואפשרויות שלא זמינות לנו עד שנעבד ונכיל אותו.

~~~~~~~

(כן, מנקודת מבט זו - 

כל קונפליקט מחזיק את העניין ואת המטען האמוציונלי

כאשר העניין היה פתיר לחלוטין אילולא המטען האמוציונלי

ויהיה פתיר כשנעבד את האמוציות)

~~~~~~~~

ואם בתסכולים ופתרונם עסקינן,

הרי שאחד התסכולים אם לא ה׳ 

שמכבידים על מערכות יחסים

ולא פעם אף מובילים לגירושין,

נובעים ממה שנקרא אפקט קוליג׳.

אותו אפקט שמחליש את המשיכה והתשוקה בין בני זוג ככל שהזמן עובר.

גם אם אהבתנו היתה עצמתית ועזה בתחילת הדרך,

תוך שנה - שנתיים עד שלוש שנים, 

מתחיל להיווצר מתח מוזר, המשיכה המינית והתשוקה יורדות 

ומתחילים להתעורר ספקות לגבי בן הזוג. 

בשלב הזה או שנישאר יחד למרות הספקות, 

או שניפרד ונתחיל את הריקוד הזה מהתחלה, 

אלא שהריקוד הזה יחזור על עצמו שוב ושוב...

~~~~~~~

תקופת ההתאהבות נמשכת בין 6 שעות לשנתיים, 

כותבת דר׳ ליאת יקיר בספרה ׳קיצור תולדות האהבה׳.

ככל שנמצאים זמן ארוך יותר יחד, 

לכשתקופת ההתאהבות נגמרת, 

היא מוחלפת בדפוסי אינטימיות ושגרת זוגיות. 

כך עם הֶחָלשוּת התשוקה עשויה להופיע התרחקות רגשית ופיסית 

שמלווה בצחיחות מינית, מה שיוריד עוד יותר את האינטימיות, 

שהרי קשר שהתחיל בין שני זרים שהינו תוצר של יצירת אוקסיטוצין משותפת - 

נכנס לסיכון גבוה וככל שפחות מדברים, פחות משתפים, פחות נוגעים, 

פחות מתנשקים, פחות חווים אורגזמות משותפות, 

כך גדל הסיכון שבני הזוג יחזרו להיות זרים...

ללא ספק מוסיפה דר יקיר ואומרת - 

תופעת הלוואי המאכזבת ביותר של הכימיקלים של האהבה 

היא תופעת הדעיכה - 

ככל שנמצאים יותר יחד, בן הזוג הופך להיות יותר מוכר, 

הגירויים שהוא מספק אינם חדשים 

ורמות הדופמין והסרטונין המשתחררות במוח בתגובה אליו יורדות. 

מאחר ומערכת התגמול (הדופמין) במוח אוהבת חידושים וגיוונים.

את התיכנוּת הזה שמכונה אפקט קוליג׳, 

מסבירה דר יקיר בהקשר האבולוציוני, 

כשהיא מתייחסת לצורך של המין האנושי לשרוד,

כאשר מנקודת המבט של הגנים, 

ככל שלזכר יהיו צאצאים מנקבות רבות ושונות, 

כך זה מחזק את סיכויי ההישרדות של הזן בטבע.

(האנושי ובכלל כי זה נכון למינים נוספים מלבד בני האדם)

אם נוסיף לתמונה גורמים נוספים 

שבעטיים מתרחקים בני זוג 

בשלב ההתפכחות מההתאהבות זה מזו,

נזכיר שתת המודע ימשוך אותנו 

אל מי שיאפשר לנו אהבה מוכרת.

בכל פעם שבני זוג מתאהבים, 

הם מביאים אתם אל הקשר שק עמוס זיכרונות 

של כל כאבי האהבה שחשו בעבר. 

כאבים שנצרבו על ידי אוקסיטוצין וקורטיזול גם יחד 

במערכות יחסים קודמות 

(דר' ליאת יקיר מתייחסת לבני זוג קודמים ואני מוסיפה 

ומתייחסת פה במיוחד למערכת היחסים הראשונית עם הדמויות המטפלות בנו)

שני ההורמונים הללו, אחד מיותרת המוח והשני מיותרת הכלייה, 

הם שני ההורמונים שמפעילים במידה הרבה ביותר 

את אזורי הזיכרון לטווח ארוך במוח.

כל גירוי התנהגות חיובית או שלילית של הורינו 

כמו גם של בני הזוג הקודמים שלנו, 

נצרבו במוחנו יחד עם הגירוי שהפעילו במוחנו. 

הגירוי יכול להיות הבעה, שפת גוף, נימה, מילים מסוימות, ריח ועוד. 

הגירויים החזקים ביותר הינם גירויים של 

כאב, שברון לב, פרידה, בגידה, נטישה, כעסים או כל גורם סטרס אחר.

מעניין להבין שהרבה פחות נצרבים חיבוקים, הנאה, פרגונים, נשיקות ויחסי מין

זאת משום שקורטיזול- הורמון הסטרס 

נותר בדם בין 20 ל 40 דקות אחרי חוויה שלילית

לעומת אוקסיטוצין שנותר 6 דקות בלבד אחרי חוויה חיובית. (!!)

מבחינה אבולוציונית זהו חלק ממנגנון 

שבא להגן עלינו מלחזור על טעויות 

מכיוון שבטבע יצורים שחוזרים על טעויות משלמים בחייהם.

בהינתן המבנה הפיזיולוגי והפעילות ההורמונלית הנ״ל

בפנינו תמונה עגומה למדי ובה כוחות חזקים שפועלים נגדנו -

אם ברצוננו לקיים מערכת יחסים מונגמית ארוכת שנים.

שהרי מלכתחילה תת המודע ימשוך אותנו לבני זוג שלאחר ההתאהבות 

ילחצו לנו על הנקודות הכואבות ביותר כי יזכירו לנו את אותה אהבה מוכרת

עם דגש על החלקים המכאיבים שלה,

ולא די בכך, הרי שהורמונלית מתוכנתת המערכת שלנו כך,

שהתשוקה והמשיכה הספונטנית נחלשת לאורך זמן..

אך... (!)

בשונה מבעלי החיים, כבני אדם יש לנו אונה מצחית מפותחת -

ולפיכך יש לנו יכולת להשפיע.

כאן נכנסת ההכרה והמודעות, היכולת שלנו לשנות מצבים,

כאמור דווקא דרך שהייה בתסכול

מה שלא עובד כשמנסים לעקוף אותו.. או לברוח ממנו.

מה שיכול לעזור לנו כבני זוג שחפצים בקשר זוגי משגשג ארוך שנים אם כך,

הוא ראשית ההבנה שכך אנחנו מחווטים ומתוכנתים,

הבנה שבכוחה להחליש תפיסת כישלון, אשמה, בושה,

או כל מחשבה שמשהו בנו או בבן הזוג לא בסדר,

כי כך הם פני הדברים באופן טבעי

ושנית, כבני אדם שאמנם מחווטים הישרדותית 

באופן שמאתגר מערכת יחסים ארוכת שנים,

אך רואים את היתרונות בחיים זוגיים לנצח,

יש לנו היכולת לעבור דרך התסכולים שעולים,

ולרפא פצעי אהבה ישנים -

דווקא בזכות בן הזוג שמזכיר לי אותם 

(אמנם בלי כוונה אבל בצורה "מושלמת")

זאת אומרת,

שכאשר אנחנו ערים להתרחקות בינינו, פיזית ורגשית,

בניגוד לאוטומט שיעצים אותה אם במריבות ואם בניתוק,

הדרך אל אושר אמיתי ושגשוג של האינטימיות

היא דווקא תוך התבוננות, הבנה ועיבוד של הקושי באשר הוא,

זה שמונע מאתנו לדבר, לתקשר,

זה שמונע מאתנו לגעת, להתחבק,

זה שמונע מאתנו לעשות אהבה ולהרגיש אותה

ותוך כדי העיבוד הרגשי הזה,

שבמיוחד בגלל שההרגל שלנו ירחיק אותנו ממנו,

כדאי להיעזר פה באיש מקצוע

(אפשר גם לגמרי בעצמכם בקורס דיגיטלי שייצרתי לזוגות, פרטים בלחיצה כאן

או במפגשים פיזיים שאשמח ללוות אתכם בהם)

להחיות את החיבור

דר' ליאת יקיר מציעה להקפיד על 21 אורגזמות בחודש.

זאת מכיוון שהרמה הגבוהה ביותר של הורמון האהבה משתחררת בזמן האורגזמה -

ולכן כמות האורגזמות משפיעה באופן ישיר על עצמת הקשר הזוגי.

אבל.. 

כאמור אז עשוי להופיע אפקט קוליג'... ולהחליש שוב את התשוקה,

לכן,

כדאי להוסיף בצורה מכוונת גירוי וגיוון -

אפשר באביזרים חיצוניים למיניהם, 

אך אפקט הרבה יותר עצמתי 

יהיה להעמקה של הקשר,

כלומר ככל שנצליח להעז להביא את המקום החשוף והפגיע שלנו,

בכלל 

ובפרט תוך כדי מעשה האהבה,

כך נחזק את החיבור ונבסס את האהבה.

לחיי האהבה!

פה בשבילך,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~~~~~~

לקראת השנה החדשה, ב 12.9.22

תתקיים סדנת פוטותרפיה לנשים

כדי שהשנה הקרובה תהיה הכי טובה שהיתה לך ever עד כה!

בלחיצה כאן פרטים והרשמה

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי: 

• איך לעבור את הקיץ בשלום? קורס מעשי on-line  לזוגות   - פרטים נוספים בלחיצה כאן
• 
  
• איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . פרטים נוספים בלחיצה כאן

ואפשר גם בפגישות פרונטליות:

• פגישות פיזיות/ Skype ~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן