אליפות אולימפית של אהבה שבוע 2 {תרגיל חינמי בפנים}
ממשיכים בהשראת השידורים האולימפיים המרהיבים -
שחלקם -לפחות עבורי- עוצרי נשימה -
לאליפות אולימפית בלאהוב את עצמנו
אליפות שבדומה לאולימפיאדה - גם בה יש התמדה ונחישות,
מחויבות למטרה
והמון מדליות בדרך לכולנו,
בכל פעם שאנחנו צולחים עוד מהדרך
ומוצאים את עצמנו יותר אוהבים לעצמנו
כי ככל שאני יותר אוהבת אותי,
יותר טוב לי בלב
ו... יותר טוב לכל מי שסביבי.
מאחר ו "אהבה" זו מילה גדולה,
יצאנו יחד לתרגולים השבועיים הללו,
משהו קונקרטי,
כך שבכל שבוע יהיה לנו צעד קטן נוסף
ולאט לאט אבל בטוח...
נמצא את עצמנו יותר פתוחות~ים באהבה
בשבוע שעבר התחלנו עם האפשרות
להחליף כל שיפוט/ ביקורת/ כעס עצמי
ב: סליחה,
כלומר כל פעם שאנחנו יורדים על עצמנו או כועסים,
לבדוק האם נוכל להחליף זאת בסליחה לעצמנו,
מתוך הבנה שלא רק שלא יכולנו אחרת
(הרי אם כן, היינו נוהגים כך מלכתחילה),
אלא גם שלהתנהגות שלנו היה רווח משני כלשהו עבורנו,
תמיד אני נותנת את הדוגמא הזו -
אם אני מוצאת את עצמי צועקת על הילד שלי
ואני לא אוהבת את זה
ולא אותי כשאני נוהגת כך,
כשאני כועסת עלי שצעקתי
ואז מצליחה להביא סליחה
מתוך הבנה שכנראה כאב ההתעלמות
(שחוויתי כשלא ענה לי - מה שמלכתחילה הוביל לצעקה שלי)
היה כל כך גדול... שהצעקה נפלטה ממני אוטומטית,
כשאני ממש מצליחה להבין אותי
ולהרגיש את הכאב...
משהו משתנה שם,
חלק ממנו זה שחרור של אותו הכאב
כך שבפעם הבאה האוטומט יהיה חלש יותר ולו במעט
(לעומת הכעס שרק מגדיל את הכאב,
כי שאני כועסת עלי ההתעלמות ממני רק גדלה...)
אין הכוונה להסכים לכך שאמשיך לצעוק,
אלא לקבל את עצמי כעת עם הצעקה,
קבלה שהיא הבסיס לשינוי.
אז זה היה התרגיל השבועי הקודם,
אותו כמובן עלינו להמשיך הלאה
גם בשבועות הקרובים עד שיהיה ההרגל החדש שלנו -
יותר ויותר סלחנות וקבלה של עצמנו.
והתרגיל השבועי החדש שלנו
הינו פשוט ופרקטי לכאורה,
יחד עם זאת כשאנחנו טוענים אותו בהתכוונות -
הוא הופך מאד משמעותי:
וההזמנה היא:
להקדיש כמה דקות לעיסוי כפות הרגלים
רצוי עם טיפת שמן קוקוס או שקדים או כל שמן אחר למסז',
כשההתכוונות היא למלא אותי דרכן באהבה,
ראשית, זה פשוט כיף
שנית,
כפות הרגלים מחזיקות את ההשתקפות של כל איברי הגוף
וכשאנחנו מעסים אותן כאילו קיבלנו מסז' מלא
ובעיקר-
כשאנחנו בהתכוונות להביא אהבה, טיפוח והתייחסות לעצמנו
דרך המסז' הזה ובכלל
משהו נוסף מתמלא
לא מעט מאתנו קיבלנו בילדותנו
טיפול טכני, או לא נוכח מספיק
ומאז... אנחנו נוהגים ככה כלפי עצמנו
(ומן הסתם גם כלפי אחרים)
יחד עם זאת,
מתקיימים בנו צמא וכמיהה עמוקה לנוכחות
לנראות, להתייחסות
אז ההתכוונות בדקות הספורות הללו דרך העיסוי,
היא לקדיש אותן לחיבור אלי,
תשומת לב, התייחסות, נוכחות פה ברגע אתי,
ברכות, באהבה, בעדינות אלי,
תוך הקשבה לצורך - גם בפיזי - למשל אם לעיסוי עמוק יותר,
אולי למגע עדין יותר,
גם ברגשי - אם עולה משהו, להיות קשובים
ואם אפשר - גם להיענות לצורך.
דרך הדקות הספורות הללו
אנחנו ממשיכים למלא את מיכל האהבה שלנו
ומבססים את הכיוון
לתשומת לב, הקשבה, רכות ועדינות אלי
כל אותם הצרכים
שלא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו מתלוננים
אל בן הזוג שהוא לא נותן לי..,
אגב זו דרך טובה להיזכר מה הצמא שלי -
דרך התלונות שלי למה שאני לא מקבלת מן החוץ..
אחרי שנזכרנו -
להעניק אותן לעצמי
לא ממקום שיכול להסתדר בעצמו בהישרדות
ו"לא צריך אף אחד"
אלא מתוך הדואליות המתקיימת -
שבה ישנה אם פנימית בתוכי
שמעניקה באהבה למקום ילדי צמא.
כך אנחנו מייצרים קולטנים שיכולים לקבל זאת
גם מן החוץ, אך כבר מגיעים לשם ולו טיפ טיפה מלאים יותר,
לא עוד מהמקום הקבצני המתלונן, החסר,
אלא ממקום שיש לו ולו מעט
ופתוח לקבל עוד ולהתרחב
לחיי האהבה
בהצלחה!
פה בשבילך בלחיצת כפתור כאן
ניתן להגיע ישירות אלי למייל
אם יש רצון לשתף או לשאול, או כל דבר אחר,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
ובראש ובראשונה זו שממך אליך
~~~~~~~~~~~~~~~~
פה בשבילך בעוד מגוון דרכים:
- פגישות אישיות, (לחצי כאן ותגיעי ישר לתיבת המייל של, כתבי לי ונתאם)
- תהליך זוגי (אינטנסיבי או בתדירות שבועית, (פרטים בלחיצה כאן)
- בקרוב תהיה זמינה ההקלטה של תהליך הטרנספורמציה ב 21 יום מאוטומט לבחירה -(בניקוי השיתופים והמשתתפות), תהליך בו את מקבלת כל יום תרגילים וכלים שבהם אני מובילה אותך יד ביד לשינוי המיוחל!
- 21 יום ואת מגשימה את המשאלה שלך - ועוברת מאוטומט שבחרת לשנות ליכולת שלך לבחור איך להגיב בדיוק באותן הסיטואציות. עוד פרטים בלחיצה כאן
תגובות
הוסף רשומת תגובה