יום ראשון, 18 באפריל 2021

איך ליצור מערכת יחסים ששנינו מסופקים בה?

 להישאר (באושר) בתוך מערכת יחסים ארוכת שנים,

זהו אחד הדברים המאתגרים ביותר בחיים, אם לא 'הַׂ'....


אחת הדרכים שעושה לנו סדר ומאפשרת לכמה אסימונים ליפול -

גם כי היא עוזרת לנו להבין מה קורה

וגם כי יש בה משהו מנחם שנותן לנו להרגיש לא לבד...

לדעת שמה שעובר עלינו זה טבעי וממש לא אומר שמשהו בנו לא בסדר,

או משהו בזוגיות שלנו לא בסדר,

אלא... זהו תהליך טבעי שרובנו עוברים..


אחת הדרכים שיוצרות בהירות כזו -

היא זו שמסתכלת על מה שקורה לנו בקשר 

ומחלקת את בני הזוג במערכות יחסים ארוכות שנים לשני סוגים:

לאלה שרודפים

ולעומתם - אלה שנסוגים.


או במונחים אחרים ניתן לקרוא להם בהתאמה:

מקסימייזרים ~ מינימייזרים


למה הכוונה?

הכי קל להגדיר אותם כך -

ישנו בן הזוג שיהיה מן המאוכזבים הנצחיים,

בעוד שלצידו יהיה זה שחי בפחד מָתְמיד לאכזב


בסופו של דבר נכון יהיה להגיד לגבי שניהם -

שבשני האופנים זה מסתכם באותו הכאב בדיוק

למרות שההתנהגות לכאורה הפוכה.


הנה שתי אמירות שמייצגות את המאבק הזוגי הזה נאמנה:

* "אני לעולם לא אהיה מספיק עבורך"

לעומת:

* "את/ה לעולם לא תוכל/י לתת לי את מה שאני באמת צריך"


כשאחד מבני הזוג מתרחק ובלתי מושג,

האחר מכפיל את מאמציו לקבל תשומת לב ממנו

וכאן טמונה הסיבה למה שמונע מבני הזוג להישאר בחיבור תוך כדי קונפליקט:

"מה שאתה הכי צריך ממני,

זה משהו שמעולם לא למדתי איך לעשות טוב יותר עבורך..." vice versa


כאשר האמונות, הרגשות וההרגלים 

ימשיכו להעמיק את הדינמיקה הזו לאורך השנים.


אומרים ששני אנשים נמשכים זה לזה

כי יש משהו שמרגיש להם כמו בית כשהם יחד.


מה שעוד קורה שם, זה שהם מגנים על עצמם

מפני אותו כאב ישן מהעבר.

ולמרות שהכאב הוא אותו הכאב...

לא פעם קורה שהתגובה של כל אחד מהם במריבה

הפוכה מזו של האחר,

תגובה ש... כן.... רק מרחיקה אותם יותר

ממילוי של אותו הצורך החסר


מאד מאתגר להימנע מהפיתוי להתגונן בדרך האוטומטית,

שכן אותן מגננות הצילו אותנו לאורך השנים בנאמנות


ובכל זאת, הדרך לצאת מהפלונטר הזה,

תהיה ללמד את המקסימייזר להכיל את הרגשות שלו,

כך שיוכל לאפשר למינימייזר - (הנמנע) לבטא את רגשותיו,

לא שזו משימה פשוטה - שכן זה בדיוק ההפך מההרגל של כל אחד מהם,

יחד עם זאת, פה נמצאת ההזדמנות לצמיחה (!)

ויותר מזה - זוהי הדרך שתוביל אותנו לקשר בחיבור,

בתקשורת, קשר שנוכל להיות בו בלב פתוח


כאשר התנהגות מגננתית מקבלת אישוש והבנה מהאחר,

משהו בדינמיקה הזוגית מתרכך 

ונכנסת האפשרות להפוך לצוות מחוזק בקשר יציב ואוהב.


כאמור, אותן התנהגויות מתגוננות יושבות על פצעי עבר כואבים

ווככל שנצליח להתייחס לכך ברכות, בהבנה ובסלחנות,

אנחנו בדרך הנכונה.


ככל שהפצע קדום יותר, כך השחזור שלו יהיה כואב יותר עבורנו

ומכאן עשויה התגובתיות להחריף,

יחד עם זאת, אם רוצים ליצור קשר בטוח, יציב ומלא שמחה,

הבנה וסלחנות לכאב (ולתגובתיות שהוא מעלה) הינן קריטיות.


זאת אומרת שלמרות שכשהוא צועק בא לך רק להתרחק ממנו,

הדרך לריפוי וחיזוק הקשר, שבין היתר תוביל לכך 

שהוא יצליח לבטא את התסכול שלו ולא בצעקות

ואת.. לא תרצי לברוח..

הדרך לשם תתאפשר ככל שאת (ובהחלט גם הוא בהסתכלות עצמית..) 

תוכלי להביא סקרנות, והקשבה למה באמת הוא הרגיש שם ומה בעצם הוא היה צריך

זה לא אומר שאת אחראית לכך,

בטח שלא אשמה בכך,

זה בהחלט דורש שיתקיימו כמה תנאים לכך:


ממנו זה דורש להצליח לבטא את עצמו

במה שנקרא במונחי האימגו I Position,

כלומר באופן שלוקח בעלות על הרגשות שלו

(על פני ההרגל לצעוק את הכעס החוצה בהאשמה ותלונה)

זאת  אומרת שבמקום למשל לצעוק כמקסימייזר:

(שזה אותו הדבר כמו להביע באגרסיביות בווליום נמוך)

"נמאס לי שאת לא סופרת אותי..",

הוא ילמד לעשות הפרדה בינה לבין הכאב שלו שהיא רק מזכירה לו,

לרפא עוד ועוד את המקום הילדי הכואב על כך שלא ספרו אותו

ולשתף אותה מהלב,

לא מבעד לחליפת ההישרדות הנוקשה שמסתירה אותו

ש "כשהיא נכנסת הביתה, ניגשת לילדים באהבה

ועוברת על פניו בהתעלמות,

מתעורר אותו מקום ילדי כואב ולפני שהוא מספיק להבין מה קורה לו,

התסכול נשלף בכעס כלפיה..."


היא כמינימייזר,

לומדת להישאר, להכיל, להרגיע את הפחד

שעולה בה ומכווץ אותה אל מול הכעס שלו,

כמובן כי גם אלה יושבים על כאב ילדי שטרם עבר ריפוי

והנה גם לה ההזדמנות לרפא את אותה הילדה שבתוכה,

לראות אותה, להגן עליה ומהמקום הבוגר

להקשיב לה... 

מה שיאפשר לה פתאום - להקשיב גם לו!


כששניהם עוברים תהליך כזה שהאימגו מופלא לשם כך,

משהו אחר מתחיל להתקיים במרחב שביניהם,

מתאפשרת רכות,

ישנה הקשבה,

נוצרת היפרדות בריאה שמאפשרת חיבור מחדש,

ממקום של חוסן,

בלב שהולך ונפתח ונותן -

לא בתנאי שגם יקבל...,

אלא ממקום מלא שנותן בלב רחב ובאהבה.


לא,

זה לא פשוט ולא כולם מצליחים להגיע לשם,

זה דורש מחויבות לאותה הכמיהה לחיבור שמתקיימת בתוכנו,

אבל כשהיא מתקיימת שם, ויש רצון של שני בני הזוג -

אז... אפילו השמיים הם לא הגבול (!)

מה שמאפשר לי להיות חלק מהמסעות המרגשים האלה,

בהוקרת תודה על הזכות להתפעם מהקסמים שמתחוללים שם ❤


אם זה הזמן עבורכם למסע מרגש שכזה,

ישנן מגוון אפשרויות לעבור אותו,

בין אם זה בזוג ובין אם יחד:


פגישות אישיות(לחצי כאן ותגיעי ישר לתיבת המייל של, כתבי לי ונתאם)

  • תהליך זוגי (אינטנסיבי או בתדירות שבועית, (פרטים בלחיצה כאן)

  • הדרכה מוקלטת (כמו זו שבלחיצה כאן)  שבמחיר סמלי מלמדת אותך כל מה שצריך לדעת על כעס, כולל תהליך שמוביל לבשלות רגשית לשינוי.

  • או תכנית דיגיטלית נשית להחזרת אהבה הביתה - למקרה שאת רוצה בשינוי והוא בינתיים יושב על הגדר. בלחיצה כאן פרטים נוספים
    • בקרוב תהיה זמינה ההקלטה של תהליך הטרנספורמציה ב 21 יום מאוטומט לבחירה -(בניקוי השיתופים והמשתתפות), תהליך בו את מקבלת כל יום תרגילים וכלים שבהם אני מובילה אותך יד ביד לשינוי המיוחל!       
    • 21 יום ואת מגשימה את המשאלה שלך - ועוברת מאוטומט שבחרת לשנות ליכולת שלך לבחור איך להגיב בדיוק באותן הסיטואציות. עוד פרטים בלחיצה כאן


    לחיי הרכות וההכלה!


    גלית אליאס

    מומחית בהחזרת אהבות למקומן

    ובראש ובראשונה זו שממך אליך


    **

    רשומה זו נכתבה בהשארת וחלקה אף למעלה מכך - פוסט של היילי הופמן:

    How to get your emotionalneeds in your relationship

    אין תגובות:

    הוסף רשומת תגובה