מה קרה לי באמצע המדבר ואיך זה יכול לעזור לך?

 "מה היא חשבה לעצמה כשאמרה לי 'שלא תפספסו את הגֵב שבדרך...',

איך היא בדיוק חשבה שאני אמורה לטפס את הדבר הזה?

שמענו את עצמנו שואלות תוך כדי טיפוס

על סלע, (!!)

שבשלב מסויים היה אנכי וכמעט נטול אפשרויות אחיזה

ליד או רגל...

ואני... נצמדת אליו ושוהה,

לא יכולה להימנע מהמחשבה המבעיתה -

אם זו העלייה... איך בדיוק אני הולכת לרדת מפה בחזרה???

אבל.. בשלב הזה, כבר היה מאוחר מידי..

להמשיך לטפס היתה האופציה היותר הגיונית -

עד כמה שהיגיון לקח חלק בסיטואציה... 

ואז, תוך כדי שאני נצמדת אל הסלע/ פיסת הר הזו

בטיפוס אל הגֵב שנמצא בראש המפל,

אי שם בהרי אילת,

אני שמה לב שככל שאני מתיידדת ושוהה בקרבת האדמה החמה הזו,

מתגלה לי האפשרות לנקודת האחיזה הבאה

ושוב, מתקדמת אליה, נצמדת, שוהה,

בהתחלה בלי שום כיוון לסיכוי או אופציה להמשך

ו.. פתאום מופיעה לה נקודת האחיזה הבאה 

צעד אחרי צעד, אנכי אמנם :-) לגובה של כ 100 מ'

ולא מעט בעזרת העידוד של זוג מטיילים צעירים

שבדיוק ירד - בקלילות מרשימה אגב -

ושיבח את הגֵב שמחכה לנו למעלה ושווה את המאמץ -

הגענו.

והאמת...

היה לגמרי שווה:

כמובן שאחרי שצלחנו את הטיפוס לשם..

לא היתה אופציה של לא להיכנס למים...

לא משנה מה הצבע שלהם וגם לא מה הטמפרטורה,

אז זכינו לא רק לראות את היופי המפעים הזה,

אלא גם להתענג על קרירות וירוקות מימיו..

אבל למה אני מספרת את זה? 

כי הרי ממילא זה מקום סודי שלא אוכל לפרסם פה ככה סתם.. 

כמעט גם אנחנו לא הגענו לשם 

כי כששאלנו את המטיילים שהיו שם מתחת למפל 

איפה הגב, הם ענו לנו:

"אהה... אם אתן כבר יודעות עליו... אז זה פה... והצביעו לכיוון"

(סתאםם... לא אשאיר אותך במתח...

הגב המהמם הזה נמצא מעל אחד המפלים בנחל גשרון,

אפשר לקבל ממני בשמחה פרטים אם מעניין אותך)

ובכל זאת, אני מספרת על כך מהסיבה, 

שתוך כדי שאני נאחזת בסלע ושוהה,

כשהשהייה מגלה לי את הכיוון לצעד הבא,

את הזיז שכאילו לא היה שם קודם,

אבל בהיצמדות והתיידדות הזו עם הסלע, פתאום נגלה בפני,

שמתי לב עד כמה זה דומה למה שקורה לנו

כשמתמודדים עם קושי רגשי כלשהוא...

(לגמרי הזוי שזה מה שעבר לי בראש ברגעים המפחידים הללו.. אני יודעת..

ולגמרי לא הרשיתי לעצמי להתפעל מכך עד שרגלי נגעה 

באדמה יציבה כשירדנו בחזרה לגובה אנושי..)

כל כך היטב למדנו למצוא מעקפים ודרכים להדחיק/ לברוח,

לעשות כל מה שאפשר - רק לא לגעת ברגשות הקשים,

מתוך אשליה שכך הדברים ייפתרו,

מה שמן הסתם מוביל ל.. בדיוק ההיפך -

לכך שיתנפצו לנו בפנים מעבר לפינה הבאה..

לעומת זאת כשאנחנו מצליחים לשהות עם הרגש,

לתת לו להיות,

כשאנחנו זוכרים שאורך החיים של רגש -

כשאנחנו ממש מרשים לעצמנו להרגיש אותו -

הוא לא יותר מ 90 שניות (!!)

אז... נוצר אותו הקסם !

פתאום, משהו משתנה,

פתאום מופיעות התבהרויות,

תובנות,

אפשרויות חדשות,

פתאום יש הקלה שמורגשת לגמרי בגוף,

לפעמים אפילו אפשר לקבל נקודת מבט חדשה לגמרי

רחבה יותר, מלאה יותר,

האפשרות הזו שבה אנחנו מכילים את הרגשות שעולים,

(לא בורחים מהם, לא נלחמים בהם, לא עוקפים, לא מרגיעים, לא מדחיקים..)

מייצרת בנו חוסן פנימי שמגדיל אותנו

ואת האפשרויות שלנו לחיות במלאות.

בנוסף, זה מאפשר לנו לעשות את ההפרדה

בין מי שמפגיש אותי עם הרגש לבין מה שאני מרגישה,

ובמקום להאשים אותו בכך,

אפשר לנצל את ההזדמנות ו...לנקות את מה שעלה,

במקום להישאר קורבן של המציאות הזו...

אני מתנקה מהעומס הרגשי שהוא } ברוב טובו הזכיר לי 

עומס שממילא התקיים בעומקי שלי עוד קודם,

צומחת להיות יותר ויותר אימהית לעצמי, 

מכילה ומחבקת את החלקים שעדיין מחזיקים 

את חוויות חוסר האונים הילדית מסיפורי חיי השונים,

מכילה ומנקה אותם עוד ועוד,

כך שכל סיטואציה רגשית היא בעצם הצמיחה וההתפתחות שקוראות לי,

או כפי שנאמר במקור -

"כל קונפליקט הוא הצמיחה שלי שרוצה להתרחש"/ (דר' הנדריקס)

ואז כל פעם שהוא מאחר, (למשל)

במקום לכעוס ולהאשים אותו על כך,

מה שמגביר את התסכול אצל שניהם, 

מרחיק ומשאיר אותה עוד יותר לבד,

במקום הריטואל הרגיל הזה... 

(רגע.. לא להתבאס, אני לא מוותרת על הרצון שלא יאחר,

רק שמה אותו בצד לכמה רגעים כך שנוכל לחזור אליו

לא ממקום אמוציונלי ולמצוא פתרון בקלות)

ככל שהיא מפנה את תשומת הלב פנימה,

שוהה עם הרגשות שהאיחור שלו הציפו בה,

מרגיעה את חווית הנטישה, הבדידות, 

את הפרשנות של "לא אכפת לו ממני",

את העצב מהלב...

ככל שהיא שוהה עם הרגשות ומרגיעה את החלק הילדי

שהאיחור שלו העלה בתוכה,

עולות תובנות, זכרונות והקשרים,

מגיע השקט, ננסך ביטחון, ישנה מלאות

ושמחה שלא תלויה בדבר.

הללויה!

כך פחות ופחות היא חווה את עצמה

כקורבן של מציאות חייה

ויותר ויותר זו שמתווה ומנווטת 

בחיבור ומתוך שקט והקשבה ללב.

גם אם לא תמיד זה מוביל אותה לגֵב בגובה הנכון והמדויק לה :-)

בנימה אופטימית זו

ובתזכורת ש:

התסכול הוא רק השער,

שכשאנחנו לומדים איך לעבור דרכו,

הוא מוביל אותנו ישירות אל המקום לו אנו כמהים

מאחלת לך שבוע נפלא!

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~~~~~~~~~~~~~~

כאן בשבילכם במגוון דרכים:

פגישות אישיות, (לחצי כאן ותגיעי ישר לתיבת המייל של, כתבי לי ונתאם)

תהליך זוגי (אינטנסיבי או בתדירות שבועית, (פרטים בלחיצה כאן)

הדרכה מוקלטת (כמו זו שבלחיצה כאן)  שבמחיר סמלי מלמדת אותך כל מה שצריך לדעת על כעס, כולל תהליך שמוביל לבשלות רגשית לשינוי.

או תכנית דיגיטלית נשית להחזרת אהבה הביתה - למקרה שאת רוצה בשינוי והוא בינתיים יושב על הגדר. בלחיצה כאן פרטים נוספים

• בקרוב תהיה זמינה ההקלטה של תהליך הטרנספורמציה ב 21 יום מאוטומט לבחירה -(בניקוי השיתופים והמשתתפות), תהליך בו את מקבלת כל יום תרגילים וכלים שבהם אני מובילה אותך יד ביד לשינוי המיוחל!       
• 21 יום ואת מגשימה את המשאלה שלך - ועוברת מאוטומט שבחרת לשנות ליכולת שלך לבחור איך להגיב בדיוק באותן הסיטואציות. עוד פרטים בלחיצה כאן