חיים רק פעם אחת! מתחיל רומן באמצע החיים!

בשלהי נישואיך,
לרוב כשכבר יש מריבה או שתיים
לא פתורות באוויר,

"פתאום" יוצא לך להכיר מישהי
וזה נראה...
שהיא ממש אבל ממש מבינה אותך,
שהיא ממש אבל ממש נותנת לך את המקום שלך
שהיא ממש אבל ממש אוהבת אותך
וזה מרגיש כאילו היא בעצם אהבת חייך...

"חיים פעם אחת.."
אתה שומע הצדקות שדוחפות אותך לשם
או
 "זהו רצון הלב.."
מילים שמחזקות את הפיתוי
והופכות אותך שבוי ב"קסמי" האישה האחרת

אבל רגע...
האם באמת הלב הוא זה שמדבר פה?
האם זוהי באמת The love of your life?
ומה חשוב להבין בנוסף?
~~~~~~~~~~~~~

על פי מחקרים שנעשו בשנים האחרונות,
מסתבר שכבר כשאנחנו בני ארבע בערך
אנחנו לומדים לשקר -
כשאנחנו רואים את אמא עומדת עצובה
ואת אבא ניגש ושואל -
"הכל בסדר?"
והיא עונה לו "כן, הכל בסדר"

אז, מתחיל בלבול בתוכנו -

כי מצד אחד אנחנו מרגישים שלא,
ומצד שני אנחנו שומעים שכן,

מאז מתחילה להתפתח בתוכנו דואליות
שמחד מעלימה את האמת מעצמנו,
מרגילה אותנו למסך את עצמנו
ואנחנו מסתובבים עם מסיכה כזו
שמסתירה את מה שבאמת מתחולל בפנים

ומאידך
נותנת הרבה יותר כוח למילים של האחר,
ולמרות שכשמישהו ישקר -
יהיה לך ברור בתוכך שזה שקר...
אם יתעקש ויאמר לך "אבל זו האמת"
יש מצב שהמילים שלו ינצחו
את האינטואיציה שלך

אלא ש...
עוד לפני שהדואליות הזו
מקשה עלינו בזיהוי שקרים בחוץ,
היא מחמירה את חוסר הבהירות הפנימי
ביני לביני

הדואליות הזו מתיישבת
מעל ההתניות וההטבעות החברתיות
והתפיסות התפוסות שלרוב לא מודעות
שלאורך השנים השרישו בנו
וטפטפו לתוכנו -
מה אנחנו "צריכים" להיות,
מה "נכון" ומה לא,
איך "צריך להרגיש",
מה "בסדר " ומה לא..

שלא תמיד הולכות יחד
עם מה שאנחנו באמת מרגישים
וממילא התודעה ההשלכתית שהיא סביבת חיינו
מבלבלת אותנו ובין מה שבתוכנו למי שבחוץ

ומייצרת אינספור אשליות
שמושכות אותנו באף -
לרוב בניגוד למה שנכון לנו

כאילו "היא" } מקור התסכול שלך
והאחרת }} הינה מקור העונג.

תפיסת המציאות ההשלכתית כה מושרשת
שאנחנו נאמין לשקר הזה
לפיו - אנחנו תלויים באחר
לטוב ו/או לרע

מה שבשלב כזה או אחר יתנפץ לנו בפנים
כי למעשה, רק מבפנים יגיע המזור.

רק מילוי הצרכים מתוכנו (לפחות כבסיס)
הוא שיעצים וימלא אותנו לאורך זמן,
יאפשר לנו לקבל הקשבה ואהבה אמיתית
(אח"כ גם מן החוץ)

כך שכשעולה תסכול
ככל שניזכר שזה לא ב"אשמתה"
אלא שהיא רק מזכירה לך אותו (!)

ובמקום זאת,
ניקח בעלות ואחריות על מה שמתעורר,
כן, בתוכנו,
נעבד, נכיל, נשחרר את כל התפיסות האחוזות בו,

תיווצר בהירות
יהיה תיאום בין הראש ללב,
ונפעל באופן שנכון למצפן הפנימי שלנו.
~~~~~~~~~~~~

ואז בשלהי נישואיך,
לרוב כשכבר יש מריבה או שתיים
לא פתורות באוויר,

"פתאום" כשתפגוש אישה שבאמת....

תוכל להבין שזה רק לכאורה.

כי גם היא רק מזכירה לך את עולמך הפנימי

את הכמיהה לנראות,
אולי להבנה,
לכבוד,
או לכל מה שתגלה
כשתפנה את תשומת הלב פנימה
במקום החוצה

כל מה שתגלה -
שכנראה קצת חסר בנישואיך
וקיבלת לגביו תזכורת
על מנת שתוכל לחזור הביתה,
לעורר, לטפח, לתקשר ולגדול
עם האישה שלך.

נכון,
חיים רק פעם אחת,
השאלה היא באיזו איכות -

האם סיפוק צרכים מיידי הוא שממלא אותנו?
או דווקא קשר שהולך ומעמיק
עם אותה האישה
כשאנחנו עוברים יחד דרך התסכולים
כְּשְעָרִים לצמיחה וחיבור רוחני.

אני יכולה לאכול עכשיו 8 חתיכות עוגת קצפת,
כי ממש ממש בא לי
וממילא "חיים רק פעם אחת"
וזה בדיוק מה שאני מרגישה שנכון (!?)

אני רק צריכה לקחת בחשבון
שיכול להיות שיהיה לי טעים בהתחלה

אבל מובטח לי כאב בטן איום +
2 קג' נוספים
במשך הימים שאחרי

ובכלל, החשק הזה למתוק -
האם הוא באמת באמת יענה על הצורך האמיתי ?
האם ההתעלות המובטחת
תתקיים שם ולאורך זמן ?

מאחר ואני אותו אני
שלא איפשרתי לה להתקיים עם אשתי,
סביר להניח שאפגוש את אותו החוסר בדיוק
עם אישה אחרת (בבוא הזמן)

ואם אני כבר מוכן לעשות את הצעד
אל עבר מילוי הכמיהה בתוכי -
הרי שאני יכול לעשות אותו לצד האישה שאתי

אם היא רוצה כמובן

ואז גם לזכות במשפחה מאוחדת ושמחה
וגם ליצור חיבור רוחני
הכי עילאי שאנחנו כבני אדם
יכולים להגיע אליו
כזה שמתקיים בקשר זוגי מודע,
מחייב המבוסס על כנות ואמת
ומאפשר לאהבה להעמיק, ללבלב ולפרוח.

אחרת
מתחילה לה מסכת של שקרים -
לגבי הנעילה של הטלפון
ולגבי הטבעת
לגבי מה שעשית היום
ולגבי מה קורה לך באמת

והשקר, הוא כמו רעל...

גם אם לא יודעים ועוד לא גילו אותו,
ובעצם - אפילו יותר כשהוא מוסתר -

הוא מרעיל את מה שיש לך בבית,
את האווירה בינך לבין אשתך
ומייצר בסיס פורה למריבות ותסכולים
כאילו על כלום

וגם.. ברור... שזה מקטין עוד יותר
את הסיכוי שדברים יסתדרו ביניכם

זאת אומרת
שבזמן שלכאורה הוא { "חי את החיים"
...
הוא { למעשה מחרב אותם

כי מה שנבנה - סיפור ה"אהבה" החדש -
מבוסס על אשלייה
שאוטוטו מתפוררת

ובו זמנית מחלחלת למרחב הזוגי הביתי
מרעילה והורסת אותו.
כן, כמובן גם טרם התגלתה

השקרים, הפגיעה הקשה -
הכי קשה שיכולה להיות לנו כנשים
שנושאות בתאינו את כאבה של שרה מול הגר..
~~~~~~~~~~~~~

נכון,
לפעמים הבחירה הנכונה היא בפרידה.
לפעמים נכון לי לחיות עם מישהו אחר
ממי שבחרתי כשהייתי בת 20+

לפעמים -
רק אני "עובדת" ומתפתחת
כשבן הזוג תקוע במעגלים ולא לוקח בעלות ואחריות
על החלקים הלא פתורים שלו -
אז הפרידה היא בחירה נכונה.

נכון גם שכוחות הפיתוי
גדולים וחזקים.

יחד עם זאת,
זה בדיוק מה שמבדיל את האדם מן הבהמה

אנחנו לא שולטים על הרגשות שצפים,
אבל -
אנחנו בהחלט יכולים לשלוט על המעשים שלנו,

וככל שנעמיק למילוי הצרכים העמוקים שלנו,
מעבר לפיצוי שמתאפשר בסיפוק המיידי,
בחשקים,

ככל שנשתחרר מהתפיסה ההשלכתית
שמשאירה את הכוח אצל האחר -
בין אם הסיפור הפנימי הוא: "בגללה קשה לי"
ובין אם הוא "בגללה אני פורח",

כך נחזיר לעצמנו את הכוח

ונזכה לאיכות חיים
בתוך מערכות היחסים שלנו -
עם עצמנו
ועם הסובבים אותנו.
~~~~~~~~~~~

לחיי האמת והכנות
ומערכות היחסים המודעות
שבכוחן להעמיק את החיבור הרוחני שבינינו!

פה בשביל ללוות אתכם
בדרך לשם אם זוהי כמיהת הלב שלכם,
עם כלים מופלאים שמחוללים בקלות
את השינוי המיוחל!

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן