חפש בבלוג זה

יום רביעי, 21 במרץ 2018

לצאת ל ~חירות בתוך הקשר הזוגי~ תרגיל זוגי במתנה ממני



לא משנה עד כמה הזוגיות שלנו טובה
על אחת וכמה אם יש לנו אי אלו נקודות לשיפור,

פסח הוא זמן מושלם להיפרד מהרגלים שכבר לא משרתים אותנו.
כאלה שכשסיגלנו אותם, היו נכונים לנו
אלא שהיום הנזק שלהם רב מהתועלת -

למשל
אם היא } סיגלה לעצמה צעקנות
כי לא שמעו אותה כילדה
והיתה 'חיבת' למשוך תשומת לב כדי להרגיש קיימת,
היום הצעקנות מפריעה לה
ומפריעה לבן הזוג שלה
ובמקום לקבל את תשומת הלב הנכספת
היא ׳זוכה׳ לדחייה וביקורת מצדו.
נכון,
גם זה סוג של תשומת לב, אבל לא הסוג הרצוי..

יתרה מזאת, 
השינוי האמיתי יתחולל פה עבורה
כשהיא תשתחרר מהתלות בכך שהוא ישמע אותה.
לא, היא לא מוותרת על הצורך והרצון בתקשורת אתו,
אלא על המקום התלוי והנזקק,
המקום שחָסַר לה כילדה בהקשבה
והשאיר אותה 'פרוסת ידיים קדימה'
בתחינה שותקת ״תראו אותי, תקשיבו לי״..

כל עוד החסך הזה קיים וזועק ממנה
זה כמו בור ללא תחתית
ששום דבר חיצוני לא באמת ימלא אותו
על אחת כמה וכמה כשתשתמש בהרגל ההישרדותי
אותו אימצה כילדה.

זאת אומרת שיש פה עבורה הזדמנות
לצאת מעבדות לחירות,
להשתחרר מהתלות בסביבה – ש'תשמע אותה',
(שהיתה עבורה כילדה צורך קיומי 
והחזיקה חוויה של סכנת חיים אם לא תישמע)

השחרור ממנה יתבטא בין היתר בכך שהצעקנות תהיה לה מיותרת,
וגם ממנה תוכל להשתחרר.

לכל אחד מאתנו הרגלים שכאלה
שסיגלנו כדי למלא צורך זה או אחר
אך כבוגרים כבר לא משרתים אותנו
או שהמחיר שהם גובים מאתנו גבוה מהתמורה אם זו בכלל מתקיימת..

זה יכול להיות הסתגרות כשקשה לי,
ושתיקה שלא בבחירה שלי משתלטת עלי
או ריצוי כדי להרגיש אהובה,
או התמרדות כדי להרגיש שאני קיים ולבדוק עד כמה באמת אוהבים אותי,
או כל הרגל אחר שכבר לא משרת אותי,
ושולט בי ומופעל כאוטומט.

כדי לשחרר את ההרגל, 
עלינו להבין ראשית מהו הצורך שיושב תחתיו,
למצוא דרך למלא את הצורך ביני לביני ממקום מזין,
ובכך להיפרד מההרגל

אז כדי שתוכלו להתקדם ולו צעד קטן לשם,
הנה לכם תרגיל זוגי קצר וחגיגי
שתוכלו לעשות יחדיו וכל אחד לחוד
ולצאת באמצעותו לחירות מהרגל אחד שתבחרו
(לפחות לסמן לעצמכם כיוון)

{ אומר בסוגריים:
אם אתם מרגישים צורך בהעמקה,
יש לי כלי מופלא בו אשמח ללוות אתכם ולאפשר לשינוי להתחולל,
תוך ריפוי של המקומות חסרי האונים שסיגלו את ההרגלים הללו מלכתחילה. }

ובינתיים, הנה לכם תרגיל עצמאי:

ממליצה לכם למצוא זמן שקט ופנוי
(כחצי שעה)
למזוג לכם משהו שאתם אוהבים לשתות, 
אולי להדליק נר בשביל האווירה
לשבת בנוח, אם אפשר יהיה מדליק אם תשבו זה מול זו
לקָדֵש את הרגע..

התחילו בכך, שתוך כדי שאתם מתסכלים
זה לזו במבט מוקיר,
אמרו: "משהו אחד שאני מעריך בך זה..."
כל אחד בתורו

והתפנו כל אחד למלא את השורות הבאות:

תחום אחד בחיי שהייתי רוצה לצאת בו מעבדות לחרות הוא..........................
העבדות שלי בתחום הזה מתבטאת ב...........................................................
והאופן שהיא מתבטאת/משפיעה על הזוגיות שלנו הוא...................................
האופנים שבהם אני מנסה לצאת לחירות הם...................................................
וכאשר אני מנסה ולא מצליח אני מרגיש..........................................................
והסיבה שזה לא מצליח לי היא….............................................................
ומה שאני מספר לעצמי על הסיבה שזה לא מצליח לי......................................
ה"נס" שאני זקוק לו כדי לצאת מהעבדות לחירות הוא......................................
ואם הוא היה קורה האופן שבו הייתי מתנהג הוא..............................................
ואז מה שהיה קורה בזוגיות שלנו......................................................................
דבר אחד שאני יכול לעשות בשביל להתחיל לקדם את ה"נס" לתוך המציאות הוא...
...............................................................................................................
דבר אחד שאת יכולה לעשות בשביל לעזור לי להתחיל לקדם את ה"נס" לתוך המציאות הוא......................................................................................................................
וכשזה יקרה, מה שאני ארגיש זה…................................................................

ומה שאני מרגיש עכשיו הוא......................................................................



מאחלת לכם חג אביב שמח,
שנזכה בו להשתחרר מכבלי ההישרדות,
ולצמוח להיות כל אחד מאתנו- השלם שהוא
וכך ליצור לנו קשר בין שניים שמחים, מלאים ואוהבים

אמן !

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בואו ניצור לנו שנה של אהבה

כבר כמעט שנה חלפה מ ה 7.10, ו.. וואוו מה שעברנו בה,  כמה כאב הציף אל מול הזוועות ועוד כאב כזה שמעבר ליכולת (שלי לפחות) לקלוט - על החטופים שע...